Derech Hashem

מציאות ה׳‎: כל איש מישראל צריך שיאמין וידע שיש שם מצוי ראשון קדמון ונצחי והוא שהמציא וממציא כל מה שנמצא במציאות והוא האלוה ב״ה:

The Existence of G-d: Every Jew needs to believe and know that a First Being exists. [This Being] is without beginning or end. He brought into existence and [constantly] creates everything that is present in existence. This [Being] is G-d.

Derekh Hashem, Part One, On the Creator 1 · Sefaria Community Translation

התכלית בבריאה: הנה התכלית בבריאה היה להטיב מטובו ית׳‎ לזולתו והנה תראה כי הוא לבדו ית״ש השלימות האמיתי המשולל מכל החסרונות ואין שלימות אחר כמוהו כלל. ונמצא שכל שלימות שידומה חוץ משלימותו ית׳‎ הנה איננו שלימות אמיתי אלא יקרא שלימות בערך אל ענין חסר ממנו אך השלימות בהחלט אינו אלא שלימותו ית׳‎ וע״כ בהיות חפצו ית׳‎ להטיב לזולתו לא יספיק לו בהיותו מטיב קצת טוב אלא בהיותו מטיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו ובהיותו הוא לבדו ית׳‎ הטוב האמיתי לא יסתפק חפצו הטוב אלא בהיותו מהנה לזולתו בטוב ההוא עצמו שהוא בו ית׳‎ מצד עצמו שהוא הטוב השלם והאמיתי. והנה מצד אחר הטוב הזה א״א שימצא אלא בו ע״כ גזרה חכמתו שמציאות ההטבה האמיתית הזאת יהיה במה שיותן מקום לברואים לשיתדבקו בו ית׳‎ באותו השיעור שאפשר להם שיתדבקו ואז נמצא שמה מצד עצמם א״א שיתוארו בשלימות כשלימותו ית׳‎ הנה מצד התדבקם בו יגיע להם באותו השיעור שאפשר ליתאר בשלימות ההוא ית׳‎ מצד היותם מתדבקים בו וימצאו נהנים בטובה האמיתית ההיא בערך שאפשר להם ליהנות בה ונמצא היות כונתו ית״ש בבריאה שברא לברוא מי שיהיה נהנה בטובו ית׳‎ באותו הדרך שאפשר שיהנה בו:

The purpose of creation: See that the purpose of creation was to give from His goodness, may He be blessed, to another besides Him. And behold, see that His alone is true perfection, devoid of all deficiencies. And there is no other perfection like it at all. So it comes out that any perfection that resembles [it] - besides His perfection, may He be blessed - is not true perfection. Rather it is called perfection relative to something more deficient than it. But complete perfection is only His perfection, may He be blessed. And therefore since His desire, may He be blessed, was to do good to others, it would not be sufficient for Him to do a little good, but rather [only] in giving the full goodness that is possible for the creatures to receive. And in His alone, may He be blessed, being the true good, His good desire would only be satisfied by giving others that very good that is within Him, may He be blessed, from the angle of Himself - which is the truly perfect good. Yet surely from another angle, this good is impossible to be found anywhere but in Him. Therefore, His wisdom decreed that the nature of this true giving would be that a place be given to the creatures to cleave to Him, may He be blessed, according to the measure of what is possible for them to cleave. And so it comes out that what would be impossible from the angle of themselves - that they would be described by the same perfection as His perfection, may He be blessed - nevertheless surely comes to them according to the measure that it is possible for them to be described by His perfection, may He be blessed, from the angle of their cleaving to Him. And it comes out that they benefit from this true good, relative to that which is possible for them to benefit from it. [Likewise,] it comes out that His intention, may His name be blessed, in the creation that He created was to create someone that can benefit from His goodness, may He be blessed, in the manner that it is possible for him to benefit from it.

Derekh Hashem, Part One, On the Purpose of Creation 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

ענין השלימות והחסרונות וקנית השלימות: ואולם גזרה חכמתו שלהיות הטוב שלם ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא פי׳‎ מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה ותראה שזה נקרא קצת התדמות בשיעור שאפשר אל שלימותו ית׳‎ כי הנה הוא ית״ש שלם בעצמו ולא במקרה אלא מצד אמתת ענינו מוכרח בו השלימות ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח ואולם זה א״א שימצא בזולתו שיהיה אמתתו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות אך להתדמות לזה במקצת צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמתת ענינו מכריח לו ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו וע״כ גזר וסידר שיבראו עניני שלימות ועניני חסרון ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה ויותנו לבריה הזאת אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימיות ותעדיר ממנה את החסרונות ואז יקרא שנתדמית במה שהיה אפשר לה לבוראה ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו:

The nature of perfection, deficiencies and the acquisition of perfection: However His wisdom decreed that in that this good is perfect, it is fitting that the one who benefits from it, own that good - [meaning] one that acquires the good himself and not one that has the good joined to him in a contingent way. And see that this is called a little resemblance - in the measure that it is possible - to His perfection, may He be blessed. For surely He, may His name be blessed, is perfect from Himself, and not contingently so. Rather from the angle of the truth of His nature, He is required to have that perfection. And He is necessarily devoid of deficiencies. However it is impossible that this be found in anyone besides Him - that His truth require Him to have this perfection and be devoid of deficiencies. Yet to resemble it a little, it is required that it at least acquire the perfection that the truth of its nature does not require and remove the deficiencies that were possible in it. Therefore He decreed and arranged that the matters of perfection and the matters of deficiency be created; and a creature be created that would have the equal possibility of both of these matters; and that mechanisms be given to this creature through which it could acquire the perfections for itself and remove the deficiencies from itself. And then it would happen that it would become similar to its Creator, in that which is possible for it; and it would be fitting to cleave to Him and to benefit from His goodness.

Derekh Hashem, Part One, On the Purpose of Creation 2 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

בחירת האדם: כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו ית׳‎ והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירותו ורצונו כי אלו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר עכ״פ בשלימות לא היה נקרא באמת בעל שלימותו כי איננו בעליו כיון שהוכרח מאחר לקנות והמקנהו הוא בעל שלימותו ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. ע״כ הוכרח שיונח הדבר לבחירתו שתהיה נטיתו שקולה לב׳‎ הצדדין ולא מוכרחת לא׳‎ מהם ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה והיכולת ג״כ בידו לקנות איזה מהם שירצה ע״כ נברא האדם ביצ״ט ויצ״ר והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה:

As we have discussed, humanity is the creature created for the purpose of drawing close to God. They are placed between perfection and deficiency, and it is in their hands to earn perfection. Humanity must earn this perfection, however, through their own desire and choice because if they were forced to choose perfection then they would not actually be its master, and God's purpose would not be fulfilled. It as therefore necessary to create humanity with free will. One's inclinations are therefore balanced between good and evil and they are not compelled toward either. They have the power of choice, able to choose either side knowingly and willingly, as well as to possess whichever one they wish. Humanity was therefore created with both a good urge and an evil urge. They have the power to incline in whichever direction they choose.

Derekh Hashem, Part One, On Mankind 1 · Sefaria Community Translation

במצבו של האדם בעה״ז יבחנו ב׳‎ ענינים תכונת עצמו של האדם בחלקיו והרכבתם והמקום אשר הוא מושם בו בכל מה שמתלוה לו:

Regarding the condition of man in this world, two matters will be examined: Man's own disposition in his parts and their combination; and the place in which he is put in all that concerns him.

Derekh Hashem, Part One, On Human Responsibility 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

חלקי הבריאה: חלקי כלל הבריאה שנים גשמיים ורוחניים. הגשמיים הם המורגשים מחושינו ומתחלקים לעליונים ותחתונים העליונים הם כלל הגרמים השמימיים דהיינו הגלגלים וכוכביהם התחתונים הם כלל מה שבחלל הגלגל התחתון דהיינו הארץ והמים והאויר וכל מה שבהם מן הגופים המורגשים הרוחניים נבראים משוללים מגשם בלתי מורגשים מחושינו ומתחלקים לב׳‎ מינים הא׳‎ נשמות והב׳‎ נבדלים. הנשמות הם מין נבראים רוחניים התעתדו לבא בתוך גוף ליגבל בתוכו וליקשר בו בקשר אמיץ ולפעול בו פעולות שונות בזמנים שונים. הנבדלים הם מין נבראים רוחניים בלתי מעותדים לגופות כלל ונחלקים לב׳‎ חלקים. הא׳‎ נקרא כחות והב׳‎ מלאכים וגם הם ממעלות רבות ושונות ולהם חוקים טבעיים במציאותם כפי מעלותיהם ומדריגותם עד שבאמת נוכל לקרותם מינים רבים של סוג א׳‎ שהוא הסוג המלאכיי. ואולם נמצא מין א׳‎ של נבראים שהוא כמו אמצעי בין רוחני וגשמי והיינו שבאמת אינו מורגש מחושינו וגם אינו נגבל בכל גבולי הגשם המורגש וחוקיו ומצד זה נקראהו שלא בדקדוק רוחני אבל נבדל בענינו מן הסוג המלאכיי אעפ״י שיתדמה לו באיזה בחינות ויש לו חוקים פרטיים וגבולים מיוחדים כפי מציאותו באמת ונקרא זה המין השידיי שהוא מין השדים ואולם גם הוא יתחלק לפרטים אחרים שישוב המין הכללי סוג לגביהם והם מינים אליו והנה נבחן ונבדל מין האדם לבדו להיות מורכב מב׳‎ מיני בריאה נבדלים לגמרי דהיינו הנשמה העליונה והגוף השפל מה שלא נמצא בשום נברא אחר. וכאן צריך שתזהר שלא תטעה לחשוב שיהיה ענין שאר הב״ח בענין האדם כי אין נפש הב״ח אלא דבר גשמי מן הדקים שבגשמיות ומענינו נמצא ג״כ באדם בבחי׳‎ היותו ב״ח אמנם זולת כל זה יש באדם נשמה עליונה שהוא מין בריאה בפ״ע נבדל מן הגוף לגמרי ורחוק ממנו עד מאד שבאה ונקשרת בו בגזירתו ית׳‎ על הכונה שזכרנו בפרקים שקדמנו:

The parts of creation: The entire creation is [made up] of two parts - the physical and the spiritual. The physical is that which is perceived by our senses; and it is divided into the higher ones and the lower ones. The higher ones are all of the heavenly objects that determine [events], which are all of the spheres and the stars. The lower ones are all of what is located in the lower sphere - meaning the earth, the water and the air, and all the perceivable bodies that are in them. The spiritual is that which is created devoid of matter [and] cannot be perceived by our senses. [They are also divided into] two types: One is the souls and the other is the ethereal beings. The soul is a type of spiritual creature that is destined to go into a body and to be integrated with it, and to perform certain acts within it at certain times. The ethereal beings are a specie of spiritual creatures that are not destined for bodies at all. And they are divided [further] into two categories. The first is called powers and the second is called angels. And they too are of many different levels. So they have different natural axioms about their existence according to their level and their standing, to the point that we can call them many species of one category - that is the angelic category. However there is one type of creature that is like something between the spiritual and the physical. And that is that it can really not be perceived by our senses, nor is it limited by any physical limits that are perceived, nor [by] its axioms. And from this angle, they are imprecisely called spiritual. But it is distinct from the angelic specie, even though it resembles it in certain respects. And it has its own axioms and specific limits, according to its true reality. And it is called the demonic specie, which is the specie of the demons. And it truly also has many subdivisions, such that the general specie becomes a category and they are its species. And behold the human specie is distinguished and distinct by itself, in that it is made up of two types of creations that are completely distinct - meaning, the lofty soul and the lowly body - something not found in any other creature. And here you should be careful not to err to think that the makeup of other animals is like the makeup of man. As the spirits in animals are only the most ethereal element of the physical. And its like is also found in man, since he is an animal. However, besides it all, he [also] has a lofty soul, which is a unique type of creation completely distinct from the body. And it is extremely different than it and very far from it, but it is brought together with it by His decree, may He be blessed, with the intention that we mentioned in the previous chapters.

Derekh Hashem, Part One, On the Spiritual Realm 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

ידוע ומבואר הוא שכל הנבראים כלם שנבראו בין העליונים ובין התחתונים הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות לפי הכוונה שכיונה בנברא ההוא. ואולם מאותו הטעם עצמו שנבראו ראוי ג״כ שיתקיימו כל זמן היות בם תועלת לכלל הבריאה כמ״ש וע״כ האדון ב״ה שברא כל הנבראים האלה לא ימנע ג״כ מלהשגיח עליהם לקיימם באותו המצב שהוא רוצה אותם בו:

It is well-known and clear that all of the creatures that were created - both the higher ones and the lower ones - were surely created because the Supreme Wisdom saw a need and a function for them for the general purpose of the world. And all of their natural axioms and properties were set and embedded, according to what the Supreme Wisdom decreed to be appropriate, according to the intention that It intended for that creature. However for that very reason itself that they were created, it is also fit that they by preserved the whole time that they have that function for the general creation, as I have written. And therefore the Master, blessed be He, that created all of these creatures will also not stop from supervising over them, to preserve them in the state that He wants them to be.

Derekh Hashem, Part Two, On Divine Providence in General 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

עניני העולם הזה הזמנה לעולם הבא: הנה כבר הקדמנו היות תכלית בריאת המין האנושי לשיזכה ויגיע לטוב האמיתי שהוא ההדבקות בו ית׳‎ לעה״ב. ונמצא שסוף כל גלגוליו הנה הוא המנוחה לעה״ב אמנם גזרה החכמה העליונה היות ראוי ונאות שיקדם לזה מצבו בעה״ז נקשר ונגבל בחוקות טבע זה העולם שזה תהיה ההכנה האמיתית והראויה להגיע אל התכלית הנרצה ולפי השרש הזה סידר כל עניני זה העולם להיות להכנה ולהזמנה למה שיהיה אח״כ בעולם התכליתיי שהוא העה״ב:

Regarding matters of this world as a preparation for the world to come: Behold we have already prefaced that given that the purpose of the creation of the human species is that he should merit and reach the true good - which is cleaving to Him, may He be blessed, in the world to come - it comes out that the end of all of his processes is surely the repose of the world to come. Nevertheless, the Supreme Wisdom decreed that it is fit and seemly that before this, his state in this world would be tied and limited by the natural axioms of this world, such that it be a true and proper preparation to reach the desired purpose. And according to this root principle, He arranged all the matters of this world to be preparation and training for that which will be afterwards in the final world, which is the world to come.

Derekh Hashem, Part Two, On Mankind in This World 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

הפקודות הנתינות לבני אדם בעולם הזה: הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני הרע כי הלא כל מדה טובה מכלל הטוב והפך זה כל מדה רעה. ד״מ הגאוה א׳‎ מעניני הרע והענוה מעניני הטוב הרחמנות מעניני הטוב והפכה האכזריות הסתפקות והשמחה בחלקו מעניני הטוב והפכה מעניני הרע. וכן כל שאר פרטי המדות והנה שיערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין שראוים למצא וליפול אפשרותם בחק האנושיות לפי התכלית העיקרי שזכרנו במקומו והמציא אותם כל בחינותיהם סבותיהם ומסובביהם וכל המתלוה להם וחקק אפשרותם באדם כמ״ש ואמנם לשימצאו כל אלה הענינים הוצרכו מצבים שונים בבני האדם שכולם יהיו נסיון להם במה שיתנו מקום לכל פרטי בחי׳‎ הרע האלה ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפוס בטובות. ד״מ אם לא היו עשירים ועניים לא היה מקום לשיהיה האדם מרחם ולא אכזרי אך עתה הנה ינוסה העשיר בעשרו אם יתאכזר על העני הצריך לו או אם ירחם עליו וכן ינוסה העני אם יסתפק במועט שבידו ויודה לאלקיו או להפך. עוד יהיה העושר לעשיר נסיון לראות אם ירום בו לבו או אם ימשך בו אחר הבלי העולם ויעזוב את עבודת בוראו ואם עם כל עשרו יהיה עניו ונכנע ומואס בהבלי העולם ובוחר בתורה ועבודה וכן כל כיוצא בזה. ואמנם חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי מין האנושי כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראויי ונאות ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בניסיון ובמלחמת היצר והוא פקודתו ומשאו בעה״ז וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא ויודנו מעשיו במדת דינו ית׳‎ כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל בחינותיו בתכלית הדקדוק והנה זה כעבדי המלך שכולם עומדים למשמעתו ובין כלם צריך שתשתלם עבודת מלכותו והנה הוא מפלג לכל א׳‎ מהם חלק מה עד שבין כלם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו והנה כל א׳‎ מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך אך מדת החילוק הזה ודרכיו נשגבים מאד מהשגתנו וא״א לנו לעמוד עליהם כ״א החכמה העליונה הנשגבה מכל שכל היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם:

The assignments given to people in this world: Behold we have already prefaced that the [divine] service given over to man is dependent on matters of good and evil having been created in the world and man being placed between them, for him to choose the good. Yet the matters of good are many, as are the matters of evil. For is not every good trait within the good, and the opposite for every bad trait? By way of example, pride is from the matters of evil and humility is from the matters of good; mercy is from the matters of good and cruelty is its opposite; contentment and happiness in one's portion are from the good matters and its opposite is from the evil matters. And likewise with all the other individual traits. And see that the Supreme Wisdom determined all of the specifics of this type that would be fitting to exist, and to allow for their possibility in human nature - according to the main purpose that we mentioned in its place. And [God] created them, all their aspects, their causes, their effects and all that accompanies them; and He implanted their possibility in man, as we have written. However for all of these matters to exist, it was necessary to have different states among people - such that they all be a test for them, in that there be room for all of these specific aspects of evil, and that there be room for man to strengthen himself against them and to seize the good. By way of example, if there were no rich people and poor people, there would be no chance for a person to have mercy and not be cruel. But now the rich person is tested with his wealth, whether he will be cruel to the poor person that needs him or have mercy upon him. And likewise the poor person will be tested, whether he will be contented with the little in his hand and be thankful to his God or the opposite. The wealth [itself] will also be a test to the rich person, whether his heart will become proud from it and whether he will be drawn through it to the vanities of the world and leave the service of his Creator; or if, with all of his wealth, he will [still] be humble and subdued and disgusted by the vanities of this world and nevertheless choose [to be involved with] the Torah and [with divine] service. And likewise anything that is similar to this. However the Supreme Wisdom divided all these types of tests among individuals of the human specie, as His deep counsel found to be fitting and proper. And it comes out that each and every individual of the human specie has their specific portion of testing and fight with the [evil] impulse, and that is his assignment and load in this world; and he must endure it according to that which it is. And his actions will [then] be judged by His trait of justice, may He be blessed, according to the load that he was truly given in all of its aspects with utmost exactitude. And behold this is like the servants of the king that all stand ready for his discipline; and among all of them, they must fulfill the work of his kingdom. And so he divides a certain portion to each one of them, such that all of the parts that are needed by him will be finished. And behold that each one takes upon himself to complete that portion that is given over to him, and the king will repay him according the performance of his assignment. Yet [when it comes to God,] the measure of this division and its ways are much too lofty for our grasp and it is impossible for us to fathom them. Rather only the Supreme Wisdom, that is more lofty than any intellect, is what measured it and arranged it in the most perfect way.

Derekh Hashem, Part Two, On Personal Providence 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

מן הענינים העמוקים שבהנהגתו ית׳‎ הוא ענין ישראל ואומות העולם שמצד טבע האנושי נראה היותם שוים באמת ומצד עניני התורה הם שונים שינוי גדול ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי. והנה עתה נבאר בענין זה ביאור מספיק ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה ומה שבו מתחלפים זה מזה.

From the deepest matters in His direction [of the world], may He be blessed, is that matter of Israel and the [other] nations of the world. For from the angle of man's nature they truly appear to be the same; but from the angle of the Torah, they are completely and greatly different - distinct like two completely differing species. And behold we will now give a sufficient explanation about this matter, and explain in what they are similar to one another and in what they are different from one another.

Derekh Hashem, Part Two, On Israel and the Nations 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

הנה עד הנה ביארנו משפטי ההשגחה עתה נדבר במה שבאופן ההשגחה וענין זה יתחלק לב׳‎ עיקרים הא׳‎ בהשקפתו ית׳‎ והב׳‎ בהשפעתו:

Behold that up until now we have explained the rules of providence. Now we will speak something about the ways of providence. And this matter is divided into two parts: The first is His oversight, may He be blessed; and the second is His influence.

Derekh Hashem, Part Two, On How Providence Works 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

ענין הנפש המדברת: הנה כבר נתבאר בח״א פ״ג ענין האדם שנמצא בו מה שלא נמצא בשום נברא אחר דהיינו ההרכבה שנרכבו בו ב׳‎ מציאיות רחוקים ונבדלים זה מזה הגוף והנשמה וזה כי הנה יש באדם מציאות נפש כמו שיש לכל הב״ח משמשת לרגשה והשכלה החקוקה בטבעו וענין הנפש הזאת בכל הב״ח הוא מציאות א׳‎ דק מאד נמשך ובא בתוך הזרע אחרי הקלטו והוא עצמו מתפשט והולך ובונה את הגוף כפי מה שראוי למין ההוא וכן מתפשט עמו בהתגדלו ובו תלוי ההרגש וכן ההשכלה הראויה למין ההוא כי הנה בב״ח עצמם יש הפרש גדול מהשכלתם והשכלת בני האדם נבדלת מהשכלת כלם הבדל גדול ואולם כל זה נעשה בנפש הזאת כפי חקה הטבעי וכפי הכנת הכלים המשמשים לה בכל מין ומין לפי מה שהוא והנה בנפש האדם יבחנו בחי׳‎ וכחות כגון הדמיון והזכרון השכל והרצון כלם כחות בנפש מוגבלים בגבולים ידועים ופועלים בדרכים מיוחדים:

Regarding the speaking spirit: Behold the makeup of man which is not found in any other creature has already been explained in Part I, Chapter 3 (On Mankind 2) - meaning the combination of two disparate and distinct realities that are combined in him, the body and the soul. And this is because there is the existence of a spirit in man which serves for feeling and understanding embedded in his nature - like there is in every animal. And the matter of this spirit in all the animals is an element that is very fine, that comes from the seed after conception. And it is what spreads, grows and builds the body according to what is fitting for that species. It likewise spreads with it, when it grows; and the feeling and understanding appropriate for that specie is dependent upon it. For note that there are great distinctions in understanding even among the animals themselves. But the understanding of humans is very different than the understanding of all of them. However all of this occurs in the spirit, according to the laws of nature and according to the formation of the vessels that serve it in each and every specie, based on what it is. Yet the spirit of man is distinguished by [various] facets and powers - such as imagination, memory, intellect and will. All of these are powers of the spirit, demarcated by clear demarcations and functioning in specific ways.

Derekh Hashem, Part Three, On the Soul and Its Activities 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

ענין רוח הקודש: הנה חקק הבי״ת בטבעו של האדם שיהיה מתלמד מבין ומשכיל בהשקיפו על הנמצאים ובחינותיהם וממה שמתגלה לפניו יתבונן וידרוש את שאינו מתגלה עד שישיגהו ויעמוד עליו וזה הדרך ההשכלה הטבעית. אמנם עוד גזר שימצא לו השכלה מעולה מזו מאד והיא ההשכלה הנשפעת והיינו שיושפע לו שפע ממנו ית׳‎ ע״י איזה אמצעיים שהכין לזה ובהגיע השפע ההוא אל שכלו יוקבע בו ידיעת ענין מה בבירור בבלתי ספק ובבלתי טעות וידע הדבר בשלימות סבותיו ותולדותיו כל דבר במדריגתו וענין זה נקרא רה״ק:

Regarding holy spirit (divine inspiration): Behold that the Creator, may He be blessed, implanted into man's nature that he can learn, understand and be enlightened by observing [various] entities and their characteristics. And from what is revealed in front of him, he can contemplate and deduce that which is not revealed - until he grasps it and masters it. And this is the natural way of comprehension. However He also decreed that there be another type of comprehension that is much superior to this. And that is the comprehension that is [divinely] inspired: That is that an influence from Him, may He blessed, comes to one through certain means that He set up for this. And when this influence reaches his intellect, clear knowledge of a certain thing is implanted in it. So he will know the thing completely, [along] with its causes and its outcomes - everything according to its level. And this matter is called holy spirit.

Derekh Hashem, Part Three, On Divine Inspiration and Prophecy 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

חלקי העבודה: כלל העבודה מתחלק לב׳‎ חלקים הא׳‎ התלמוד והב׳‎ המעשה:

Parts of the service [of God]: The whole of the service is divided into two parts: The first is study and the second is action.

Derekh Hashem, Part Four, On Divine Service 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

הנה תלמוד התורה הוא ענין מוכרח לפי שזולתו א״א להגיע אל המעשה כי אם לא ידע מה הוא מצווה שיעשה איך יעשהו. אמנם זולת כל זה יש בתלמוד תכלית גדול לשלימותו של האדם וכבר הזכרנו הענין בקצרה בח״א פ״ד אמנם עתה נאריך בו יותר:

Behold that Torah study is an obligatory matter. As without it, it is impossible to arrive at [proper] action. For if one does not know what he is commanded to do, how will he do it? However besides all this, there is in study a great function towards the perfection of man. And we already mentioned the matter briefly in Part I, Chapter 4. Yet now we will write about it at greater length.

Derekh Hashem, Part Four, On Torah Study 1 · Sefaria Community Translation

ביראה: הנה כבר ביארנו בחלק א׳‎ פ״ד ענין האהבה והיראה שהם המקרבים ומדביקים האדם בבוראו וזה נא׳‎ באהבה ויראה האמיתית שהם אהבת שמו ית׳‎ ולא אהבת השכר ויראת רוממותו לא יראת העונש. והנה היראה הזאת היא מטהרת את האדם מחשך חומריותו וגופניותו ומשרה עליו השראת השכינה. וכפי שיעור היראה כן יהיה שיעור הטהרה וההשראה ומי שמגיע להיות ירא ביראה זאת תמיד תהיה השכינה שורה עליו תמיד. ודבר זה נמצא בשלימות במרע״ה שאמרו עליו יראה לגבי משה מלתא זוטרתי היא וכן זכה להשראת שכינה תמידית. והנה הדבר קשה לשאר בני האדם שישיגוהו כראוי. אמנם כפי מה שישיג ממנה כן יהיה כח טהרתו וקדושתו כמ״ש ובפרט בעת התעסקו במצות או בתלמוד שהנה היא לו תנאי הכרחי לשלימות התלמוד ההוא או המצוה ההיא וכמ״ש:

Behold, we have already clarified in the first part, fourth chapter, concepts of love and awe/fear, that these are what draw one close and cause one to cleave to one's Blessed Creator. This is said about true love and awe/fear, that is, love of the Blessed Name and not the love of reward, and awe of His greatness, and not fear of punishment. And behold this awe/fear purifies the person from darkness of the physical body, and causes the presence of the Divine Shechina to rest upon one; and in accordance with the amount of awe/fear, so is the amount of the taharah/purity and the envelopment [of the Divine Shechina], and one who achieves this awe/fear on a constant basis will [merit] the envelopment consistently. And this phenomenon was found with perfection in Moshe/Moses our teacher, peace be upon him. About him is was stated, "Awe/fear for Moshe/Moses was a small matter" (Brachot 32), and so he merited constant Divine envelopment. It is very difficult for people to achieve true awe/fear as is appropriate, but in accordance with their accomplishment, so is the power of taharah/purity and holiness for them, as we mentioned, especially while engaged in a mitzvah or in learning. It is [in fact] the necessary condition for completing the learning or the mitzvah, as we mentioned.

Derekh Hashem, Part Four, On Love and Fear of God 1 · Sefaria Community Translation

ענין התפלה: ענין התפלה הוא כי הנה מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו ית׳‎ צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו ויבקשו פניו וכפי התעוררותם לו כן ימשך אליהם שפע. ואם לא יתעוררו לא ימשך להם. והנה האדון ב״ה חפץ ורוצה שתרבה טובת ברואיו בכל זמניהם והכין להם עבודה זו דבר יום ביומו שעל ידה ימשך להם שפע ההצלחה והברכה כפי מה שהם צריכים לפי מצבם זה בזה העולם:

Regarding prayer: The matter of prayer is surely from the arrangements that were set up by the Supreme Wisdom for this reason: Since the creatures receive bounty from Him, may He be blessed, there is a need for them to arouse themselves towards Him and seek His presence. So the bounty comes down to them according to the arousal towards Him. But if they do not arouse themselves, it does not come down to them. And behold the Master, blessed be He, desires and wants that the good of His creatures be increased at all times; so He prepared this worship for them on a daily basis. For through it, bounty, success and blessing will come down to them according to their needs [and] according to their situation in this world.

Derekh Hashem, Part Four, On Prayer 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf

העבודה הזמניית הוא מה שנתחייבנו בו בזמנים ידועים ופרטיה שביתת השבת וקדושתו שביתת העשור ועינויו שביתת הי״ט וקדושת חש״מ החמץ והמצה בזמנם שופר בזמנו סוכה ולולב בזמנם ור״ח חנוכה ופורים ועתה נבאר ענינם:

The periodic service is that about which we have been obligated on specific times. And their specifics are the rest on Shabbat and its holiness; the tenth [of Tishrei] (Yom Kippur) and its afflictions; the rest on the holidays and the holiness of the intermediate days of the festival; chamets and matsah in their time; shofar in its time, sukkah and lulav in their time; and the new month, Chanukah and Purim. And now we shall explain their contents:

Derekh Hashem, Part Four, On Divine Service and the Calendar 1 · Sefaria Edition 2019, Translated by Rabbi Francis Nataf