Rashbam

אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא. ולפי שאמרו חכמים: אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו: העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת: הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים.

(1) THIS, THEN, IS THE LINE OF YA'AKOV. Intelligent people should discern and understand what our Rabbis taught us, that Scripture never forsakes its plain sense. Even though, essentially, Torah comes to teach us and inform us through hints from the plain sense, narratives, laws, and rules, and through elaborations of the text and the 32 principles of R' Eliezer the son of R' Yosi HaG'lili, and through the 13 principles of R' Yishma'el. And the early Sages, because of their piety, engaged in inclining after the drashot, which are primary, and because of this, they were not familiar with the deep plain sense of Scripture. As the Sages said, "Do not make your children engage much in Scripture" [see Ber. 28a and Rashi there]. And they also said (B.M. 33a), "One who occupies himself with Scripture [alone] is meritorious but not very much so, ... but one who engages in Talmud, there is no greater measure than this." And in this way, they were not so familiar with the plain sense of Scriptural passages. And as it says in Mas. Shabbat, "I was 18 years old and had read the entire Talmud, and I did not know that Scripture never forsakes its plain sense." And our Master Shlomo, my maternal grandfather, the enlightener of the Exile, who expounded on Torah, N'vi'im, and K'tuvim, set his mind also on explaining the plain sense of Scripture. However, I, Sh'mu'el the son of R' Meir, his son-in-law, may his sainted name be for a blessing, argued with him and before him, and he acknowledged to me that if he had had more time, he would need to produce other commentaries according to the plain meanings that renew each day.

Rashbam on Genesis 37:2:1 · Sefaria Community Translation

יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים. וזהו האמור במסכת שבת (דף ס"ג ע"א): הוינא בר תמני סרי שנין, ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מייתור המקראות או משינוי הלשון, שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה, כמו "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם", ודרשו חכמים: "באברהם", מאריכות הלשון, שלא היה צריך לכתוב "בְּהִבָּרְאָם". עתה אפרש פירושי הראשונים בפסוק זה, להודיע לבני אדם למה לא ראיתי לפרש כמותם. יש מפרשים: בראשונה ברא אלהים את השמים ואת הארץ. אי אפשר לומר כן, שהרי המים קדמו, כדכתיב: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (פסוק ב). ועוד, שאין כתוב כאן "בראשונה", אלא "בְּרֵאשִׁית"; דבוק הוא, כמו "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל" (בראשית י י). והמפרש כמו "תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ" (הושע א ב), כלומר: בתחלת ברוא אלהים את השמים, כלומר: בטרם ברא שמים וארץ – הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, נמצא שהמים נבראו תחלה, גם זה הבל, שכן לא היה לו לכתוב "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", שמאחר שעדיין לא נבראת – לא היה לו לקרותה ארץ קודם יצירת המים, מאחר שהמים קדמו. אך זה הוא עיקר פשוטו לפי דרך המקראות, שרגיל להקדים ולפרש דבר שאין צריך בשביל דבר הנזכר לפניו במקום אחר, כדכתיב: "שֵׁם וְחָם וָיָפֶת" (בראשית ט יח), וכתיב: "וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן" (שם). אלא מפני שכתוב לפניו "אָרוּר כְּנָעַן", ואילו לא פורש תחילה מי כנען, לא היינו יודעין למה קללו נח. "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (בראשית לה כב). למה נכתב כאן "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל"? והלא לא נכתב כאן שדיבר יעקב מאומה על ראובן! אלא לפי שבשעת פטירתו אמר: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה" (בראשית מט ד), לפיכך הקדים "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שלא תתמה בראותך שהוכיחו על כך בסוף ימיו. וכן בכמה מקומות. גם כל הפרשה הזאת של מלאכת ששה ימים, הקדימה משה רבינו לפרש לך מה שאמר הקב"ה בשעת מתן תורה: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות כ, ז-י). וזהו שכתוב: "וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (פסוק לא), אותו שישי שהוא גמר שישה ימים שאמר הקב"ה במתן תורה. לכך אמר להם משה לישראל, להודיעם כי דבר הקב"ה אמת: וכי אתם סבורים שהעולם הזה כל הימים בנוי כמו שאתם רואים אותו עכשיו מלא כל טוב? לא היה כן, אלא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וגו', כלומר: בתחילת בריאת שמים וארץ, כלומר: בעת שנבראו כבר שמים העליונים והארץ, הן זמן מרובה הן זמן מועט, אז "וְהָאָרֶץ הָיְתָה" [וכו'] (פסוק ב).

(1) The sophisticated persons will understand that all the words of our Rabbis and their interpretations are solid and true. And this is what is said in Mas. Shabbat (63a), "I was 18 years old, and I did not know that Scripture never departs from its straightforward meaning. Essentially, the laws and interpretations derive from superfluities in Scripture or from variations in language, where the plain sense of Scripture is written in language from which one can derive the essence of the interpretation. For example [Gen. 2:4], "Such is the story of heaven and earth when they were created [b'hibar'am]," and the Sages expounded "b'Avraham" from the lengthening of the expression, since there was no need to write "b'hibar'am." And now I will explain the interpretations of the early scholars on this verse, to make clear to people why I did not see fit to interpret as they did. Some interpret, "In the beginning [barishonah] God created the heavens and the earth." One cannot say this, because the water came first, as it is written (v.2), "a wind from God sweeping over the water." Furthermore, it is not written "barishonah" but rather "b'reishit," in the construct state, as in (Gen. 10:10), "The beginning of [reishit] his kingdom was Babel." And the one who interprets it like (Hosea 1:2), "When Adonai began to speak to Hoshea," in other words, "At the beginning of God's creating of the heavens," in other words, when God had not yet created heavens and earth, "the earth was unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water," the conclusion is that the water was created first. This is also nonsense, as it should not have written "the earth was unformed and void," because, since it had not yet been created, it should not have called it "earth" before the formation of the waters, since the waters came first. But this is the essential straightforward meaning, according to the way of Scripture: that it is standard to anticipate and explain a matter which is unnecessary, for the sake of a matter that is mentioned below in another place. As it is written (Gen. 9:18), "Shem, Ham, and Yafet," and it is written (ibid.), "And Ham was the father of K'na'an." But this is because it is written below, "Cursed be K'na'an," and, had it not been explained initially who K'na'an is, we would not know why Noah cursed him. [Similarly,] "He [R'uven] lay with Bilhah, his father's concubine, and Israel heard about it." And nothing is written here to the effect that Ya'akov said anything about R'uven. But since, at the time of his death, he said [about R'uven] (Gen. 49:4), "Unstable as water, you shall excel no longer; For when you mounted your father’s bed, You brought disgrace—my couch he mounted," it says in advance, "Israel heard about it," so that you will not be surprised when you see that he rebukes him for this at the end of his days. And similarly in many places. Also, this whole passage is about the work of the six days of Creation; Moshe our Master puts it in advance to explain to you what the Holy One, blessed be He, said at the time of the Giving of the Torah (Exod. 20:7-10), "Remember the Shabbat and sanctify it, ... for in six days, Adonai made the heaven and the earth, the sea and all that is in them, and He rested on the seventh day." And this is why it is written (Gen. 1:31), "... and there was morning, the sixth day" -- that sixth that was the end of the six days that the Holy One, blessed be He, mentioned at the time of the Giving of the Torah. That is why Moshe said this to Israel, to inform them that the word of the Holy One, blessed be He, is true. And lest you imagine that this world had always been constructed as you see it now, full of all good things? It was not thus; rather, "When God began to create, etc.," in other words, in the beginning of the creation of the heavens and the earth, in other words, at the time when the upper heavens and the earth had already been created, whether for a long time or for a short time, then (v.2) "the earth was etc."

Rashbam on Genesis 1:1:1 · Sefaria Community Translation

ויברך אלהים את יום השביעי - כשהגיע עת יום השבת כבר ברא הקב"ה כל צורכי הבריות ומזונותם, ונמצא השבת מבורך מכל טוב.

ויברך אלוקים את יום השביעי , when the seventh day arrived, G’d had already created and placed in position all the needs of His creatures, including their food supply, so that it turned out that the Sabbath day was blessed with everything good. (compare author’s comment on Exodus 20,10) [I assume that this comment is based on the fact that if G’d had not created anything on that day, and especially, seeing the comment is written completely out of context, it must have referred to something which had occurred previously. Ed.]

Rashbam on Genesis 2:3:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

וישמעו את קול ה אלהים מתהלך בגן לרוח היום - מתוך פירושו לשמות יד, ל נראה שהוא מפרש מתהלך כרב חלפאי בב"ר יט, יב שמוסב על קולו.

וישמעו את קול ה' אלוקים מתהלך בגן לרוח היום, referring to the author’s commentary on Exodus 14,30, it appears that he understands the word מתהלך, as does Rabbi Chalfan in Bereshit Rabbah 19,7 where that Rabbi says that the word מתהלך modifies the word קול.

Rashbam on Genesis 3:8:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

מנחה - לשון דורון, מגזרת נחה את העם. כלומר: אם תיטיב, שלא תעשה עונות כי אם מעט, שאת, תוכל לסבול עונותיך ולא יכבידו עונותיך עליך.

מנחה, a gift of sorts, as in Exodus 32,34. The word is derived from the root נחה as in נחה את העם. [understanding the word נחה in the imperative mode as related to presenting a gift is certainly novel. Ed.]

Rashbam on Genesis 4:3:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

זה ינחמנו - ואם תאמר כיון שאמרו נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג, למה אין אומר נביא גדול היה למך שקרא לבנו נח?! ותירץ רשב"ם) שזה היה ראשון לנולדים אחר מיתת אדם, ולכך קראו נח שאמר: יהי רצון שיתקן זה עיותו של זה. ולשון תפלה הוא ינחמנו ינח ממנו, כלומר: שיעשה לנו הנחה וקורת רוח, אבל לשם לא שייך למימר לשון תפלה, אלא לשון נביאות. אי נמי יש לומר קודם שנולד נח.

זה ינחמנו, if you were to question why our sages do not describe Lemech as a great prophet, as they described Ever who had called his son Peleg, foreseeing that in his time mankind would be divided into 70 languages, etc., (Seder Olam 1) the reason is that Noach was the first man born after the death of Adam, and by calling him Noach he merely expressed the hope and prayer that Noach would be able to atone for the iniquity which Adam had perpetrated. The word נח is an allusion to הנחה, a relief, reduction in cost, i.e. the curse that mankind suffers under, especially the earth, should be lifted now that Adam had been replaced by an innocent human being who did not share time on earth with Adam who had brought a curse upon mankind. In the case of Peleg, it is impossible to see in that name the expression of a prayer, a plea; hence we must interpret it as a sign of his father’s prophetic vision.

Rashbam on Genesis 5:29:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

לא ידון וגו' - לשאת ולתת בדינם אם אמחה או לא אמחה, בשגם הם פחותים וגרועים ובשר, ואף על פי כן הם גוזלים וחומסים, לכן בודאי אמחה.

לא ידון, G’d says that He cannot continue to weigh if to destroy mankind or not constantly, בשגם, although He is making allowances בשר, for the fact that they are largely composed of flesh; nonetheless they keep deteriorating so that He is forced to put an end to them.

Rashbam on Genesis 6:3:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

לפני ה' - בכל העולם. וכן: ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים, בכל עולמו של הקב"ה לא הייתה עיר גדולה כנינוה.

'לפני ה, on the whole globe, (seeing that G’d is omnipresent) Jonah 3,3 also means that there was no other city as populous as Nineveh on earth.

Rashbam on Genesis 10:9:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

הבה נבנה לנו עיר. לפי הפשט מה חטאו דור הפלגה? אם מפני שאמרו "וראשו בשמים", הא כתיב (דברים א, כח) "ערים גדולות ובצורות בשמים". אלא לפי שציוום הקב"ה (בראשית א, כח) "פרו ורבו ומלאו את הארץ", והם בחרו להם מקום לשבת שם, ואמרו "פן נפוץ". לפיכך הפיצם משם בגזרתו.

הבה נבנה לנו עיר, according to the plain meaning and the commonly held opinion that the people of that time were punished for their grandiose plan of building a Tower which was meant to reach the heaven, what are we to make of Deuteronomy 1,28 in which Moses described cities of the Canaanites as having walls as high as the heaven? Why were these walls not destroyed by G’d? We must revise our opinion of why the people were punished, and accept that their principal sin was in not fulfilling G’d’s basic directive to be fruitful, to multiply, and to populate the whole earth, not just a small valley. Their declared objective had been not to scatter (verse 4) The fact that G’d forcefully scattered them afterwards shows that their sin must have been their failure to do so voluntarily.

Rashbam on Genesis 11:4:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ונברכו - לשון מבריך ומרכיב, כלומר, יתערבו במשפחתך משפחות האדמה, שהרי משקל רפי הוא.

ונברכו, a composite, from the word מבריך, מרכיב, refining through adding superior ingredients. The Torah chose a passive mode to express this blessing.

Rashbam on Genesis 12:3:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

אחר הדברים האלה - מחובר על הפרשה שלמעלה, אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים, אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות.

אחר הדברים האלה, the events related in the previous paragraph when Avram killed the 4 kings. G’d said to him: “do not be afraid, Avram, etc.”

Rashbam on Genesis 15:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

וירא אליו ה' - האיך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים, שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קוראו בלשון שכינה, כדכתיב: כי שמי בקרבו שלוחו כמותו. וכן: וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. וכתוב שם: וירא ה' כי סר לראות.

(1) ADONAI APPEARED TO HIM. How? In that three men came to him who were angels. For in many places where an angel appears, it refers to him in language of Sh'china [divinity], as it is written (Ex. 23:20-21) "[I am sending an angel] ... since My Name is in him" -- His messenger is like Him. Similarly (Ex. 3:2)), "An angel of the LORD appeared to him in a blazing fire out of a bush" and it is written there (v.4), "When the LORD saw that he had turned aside to look ...."

Rashbam on Genesis 18:1:1 · Sefaria Community Translation

כי ברחוב נלין - אלא ברחוב נלין.

כי ברחוב נלין, the same as if the Torah had written אלא ברחוב נלין, “but we will spend the night in the street.”

Rashbam on Genesis 19:2:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ואבימלך לא קרב אליה - להעיד מה שהקב"ה אומר: על כן לא נתתיך לנגוע אליה.

ואבימלך לא קרב אליה, this conforms what G’d told him in response, that it was He, G’d, Who had prevented him from having sexual relations with her. (verse 6)

Rashbam on Genesis 20:4:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנאמר: אחר הדברים האלה מחובר אל הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק ויוגד לאברהם לאמר כו' ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה שהגיד מרדכי על בגתן ותרש גדל המלך אחשורוש את המן שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלשתים ניתן לאברהם וגם ביהושע מטילים על ערי חמשת סרני פלשתים גורל בכלל גבול ישראל והקב"ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה לכן -

(1) AFTER [AHAR] THESE MATTERS. Wherever it says "Ahar these matters," it is tied to the section immediately above. "Ahar these matters" -- when Avram killed the kings -- the Holy One, blessed be He, said to him, "Do not be afraid, Avram" (Gen. 15:1) of the nations. "And it was ahar [actually, "aharei"] these matters" -- the birth of Yitz'hak -- "that Avraham was told, etc. , and B'tu'el fathered Rivka" (Gen. 22:20-23). Likewise (Esth. 3:1): "Ahar these matters" -- that Mordechai informed about Bigtan and Teresh -- "King Ahashveirosh elevated Haman" who wanted to kill Mordechai, but the fact that he [Mordechai] had saved the king availed Mordechai and Haman was impaled. So here: "Ahar the matters" -- that Avraham had made a covenant with Avimelech, him and Avraham's grandson and great-grandson (Gen. 21:23) [actually, with him and his (Avimelech's) grandson and great-grandson], and he [Avraham] gave him seven ewes, and the Holy One, blessed be He, had become angry because of this, because the Philistines' land had been given to Avraham, and also, in connection with Yehoshua, lots were cast for the five districts of the Philistines (Josh. 13:3, 14:2) as part of the lots of Israel, and the Holy One, blessed be He, had commanded regarding them (Deut. 20:16), "do not let a soul remain alive," and therefore,

Rashbam on Genesis 22:1:1 · Sefaria Community Translation

ויהיו חיי שרה - אף על פי שבשאר נשים לא נתפרש ימי חייהן, בשרה הוצרך לפרש בשביל שהוצרך להזכיר מיתתה, בשביל קנין המערה פירש מתי מתה לאחר תשעים של הורתה.

ויהיו חיי שרה, even though the Torah never revealed the ages of other women, in Sarah’s case it became necessary to inform us of this, as her death was directly related to the purchase of the cave of Machpelah. The Torah therefore told us for how many years Sarah lived after having become a mother at the advanced age of 90.

Rashbam on Genesis 23:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

כי אל ארצי - ולא לאותם שאינם קרובי, אלא למולדתי שבארצי תלך.

BUT TO MY LAND. And not to those who are not my relatives, but rather to MY KINFOLK who are in my land you should go.

Rashbam on Genesis 24:4:1 · Sefaria Community Translation

קטורה - לפי הפשט אין זו הגר.

קטורה, according to the plain meaning of the text this woman was not identical with Hagar.

Rashbam on Genesis 25:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם - כדכתיב: ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לא הוצרך פסוק זה, אלא להודיעך שכשם שאברהם אביו היה הולך בשביל הרעב למצרים, כך יצחק היה יורד למצרים דרך ארץ פלשתים, דרך קצרה, כדכתיב: ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא ולכך אמר לו הקב"ה: אל תרד מצרימה לפי שיודע הקב"ה שהיה יורד למצרים.

מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם, as we read in Genesis 12,10. There was no need for this phrase except to inform us that just as his father Avraham had traveled to Egypt on account of a famine, so now his son was about to emulate his father and to travel to Egypt by way of the land of the Philistines. This was the shortest route to Egypt, as we know from Exodus 13,17. G’d told him not to go to Egypt as he knew what his plans were.

Rashbam on Genesis 26:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ותכהין עיניו - מן הזקנה, כמו שמצינו בספר שמואל: ועיניו החלו כהות.

HIS EYES WERE TOO DIM TO SEE. Because of old age, as we find in the Book of Samuel (I Sam. 3:2), "his eyes had begun to fail" [chehot].

Rashbam on Genesis 27:1:1 · Sefaria Community Translation

לרשתך את ארץ מגורך - מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען שהיו עבדים, כמו שצוה אברהם ליצחק.

THAT YOU MAY POSSESS THE LAND WHERE YOU ARE SOJOURNING. Since you will not be marrying a woman of the Canaanites, who were slaves, as Avraham commanded regarding Yitzhak.

Rashbam on Genesis 28:4:1 · Sefaria Community Translation

וישא יעקב רגליו - מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה.

וישא יעקב רגליו, seeing that he had received assurances from G’d during his nocturnal dream, he now proceeded encouraged, joyfully, something that the Torah describes with the words “he lifted up his feet.”

Rashbam on Genesis 29:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

מתה אנכי - טעמו למטה שהוא פועל להבא, אבל מתה עלי רחל טעמו למעלה שהוא לשעבר.

I SHALL DIE. The accent is below [ultimate] because this is in the future tense. But in "Rahel died, to my sorrow" (Gen. 48:7), the accent is above [penultimate], because it is in the past tense.

Rashbam on Genesis 30:1:1 · Sefaria Community Translation

הכבוד - עוצם ממון, כמו: ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.

ALL THIS WEALTH. The substance of wealth, as in (Gen. 13:2), "Now Abram was very rich in cattle, silver, and gold."

Rashbam on Genesis 31:1:1 · Sefaria Community Translation

נגש יוסף ורחל - לפי הפשט: דרך להזכיר את האיש תחילה, אבל למעלה מתוך שאמר לאה וילדיה, אמר כמו כן רחל ויוסף.

YOSEF AND RAHEL CAME FORWARD. The straightforward meaning is that it is the common manner to mention the man first, but above (v.2), because it says "Leah and her children," it likewise says, "Rahel and Yosef."

Rashbam on Genesis 33:7:1 · Sefaria Community Translation

ותצא דינה - כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.

ותצא דינה, because Yaakov had pitched his tent outside the city limits of Shechem. She left that compound to enter the town.

Rashbam on Genesis 34:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ויקרא למקום - שחוץ לוז שהקים מצבה שם בבואו מבית אביו.

(1) HE NAMED THE SITE, which was outside Luz, where he had erected a pillar when he came from his father's house

Rashbam on Genesis 35:7:1 · Sefaria Community Translation

עשו לקח את נשיו מבנות כנען - המדקדק יתן לב כי בפ' ראשונה של תולדות יצחק נאמר: יהודית בת בארי החתי. בשמת בת אילון החתי מחלת בת ישמעאל. ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל לא שמה ולא שם אביה, אבל אילון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו שהוחלפו שמות הבנות כאשר מצינו בכמה מקומות: בשמת בת אילון נקראת כאן עדה בת אילון ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת. לכן יש לומר יהודית בת בארי מתה בלא בנים אבל בת אילון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אח"כ, אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החוי ככתוב לפנינו, כי אהליבמה היתה בת ענה בת צבעון בן שעיר החורי וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר. ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה הייתה, לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף.

ESAU TOOK HIS WIVES FROM AMONG THE CANAANITE WOMEN. The careful reader will see that, in the first section of Parashat Tol'dot, it is said (Gen. 26:34), "Yehudit daughter of Be'eri the Hittite, and Bas'mat daughter of Elon the Hittite," (Gen. 28:9), "Mahalat the daughter of Yishmael," but in this section, "the daughter of Be'eri" is not mentioned at all, neither her name nor her father's, but Elon and Yishmael, the father of the first two wives, are mentioned. Also, the names of the daughters are changed, as we find in several places: Bas'mat the daughter of Elon is here called "Adah the daughter of Elon," and Mahalat the daughter of Yishmael is here called "Bas'mat." Thus, one might say that Yehudit daughter of Be'eri died childless, but the daughters of Elon and Yishmael had the children identified here, and he married Oholivama the daughter of Ana the daughter of Tziv'on the Hivite afterwards -- after he went to dwell at Mt. Seir (Gen. 36:8) and he married among the Seirites, the Hivite (Gen. 36:2, but elsewhere Horite), as is written below, for Oholivama was the daughter of Ana the daughter of Tziv'on the son of Seir the Horite (Gen. 36:20-25). Also [Elifaz married among the Hivites], as it is also written there (Gen. 36;12) that Timna, Elifaz's concubine, was among the Seirites (Gen. 36:21-22). And because Oholivama was his last wife, in each of these sections it mentions her and her children last.

Rashbam on Genesis 36:2:1 · Sefaria Community Translation

וישב יעקב - עשו הלך אל ארץ מפני יעקב אחיו, אבל יעקב ישב אצל אביו בארץ מגוריו כי לו משפט הבכורה.

YA'AKOV SETTLED. Esav went "to another land because of his brother Ya'akov" (Gen. 36:6), but Ya'akov settled near his father in the land of his [Yitzhak's] sojournings, because the birthright is his.

Rashbam on Genesis 37:1:1 · Sefaria Community Translation

כנעני - כתרגומו תגרא. כמו: כנעניה נכבדי ארץ. כנען בידו מאזני מרמה, כי מבנות כנען היו נזהרים.

CANAANITE. According to Targum Onkelos: a merchant, as in (Isa. 23:8), "whose traders the world honored," and (Hos. 12:8), "a trader who uses false balances," for they did not marry the daughters of the [actual] Canaanites.

Rashbam on Genesis 38:2:1 · Sefaria Community Translation

שר הטבחים - על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו.

CAPTAIN OF THE GUARDSMEN; OF THE SLAUGHTERERS [SAR HATABAHIM; JPS: PREFECT]. The one by whom cases of homicides are adjudicated, and prisoners are in his jail.

Rashbam on Genesis 39:1:1 · Sefaria Community Translation

ויפקד שר הטבחים - מינהו על כל צרכי האסורים שם.

ויפקד שר הטבחים, he appointed him to look after all the needs of the various prisoners in that jail.

Rashbam on Genesis 40:4:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

ויהי מקץ שנתים ימים - שתי שנים שלמות, כדכתיב: ימים תהיה גאולתו, ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה. וכן: ימים או עשור. וכן: למועדה מימים ימימה בפסח מדבר שהוא משנה לשנה שלימה. אבל מקץ שנתים, בלא ימים היה משמע מקץ שנה ויום אחד, כדכתיב: בן שנתו בתוך השנה קורהו בן שנתו.

AFTER TWO YEARS' TIME. Two complete years, as it is written (Lev. 25:29-30), "the redemption period shall be a year, and if it is not redeemed before a full year has elapsed ...." And likewise (Gen. 24:55), "a year or ten months." And likewise (Ex. 13:10), "at its set time from year to year," referring to Pesah, and saying that it is from one year to the next full year. But "miketz sh'natayim" without "yamim" would imply at the end of [as little as] one year and a day, as it is written (Lev. 12:6), "in its first year" (ben sh'nato) -- within that year, it calls it "ben sh'nato."

Rashbam on Genesis 41:1:1 · Sefaria Community Translation

למה תתראו - כמו: לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני האנשים שיש לכם תבואה כל צרככם שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם.

WHY DO YOU KEEP LOOKING AT ONE ANOTHER? As in Amatziah's statement (II Kings 14:8), "Come, let us confront each other," as he became haughty and flaunted his greatness before Yoash the king of Israel. Likewise here -- Why do you present yourselves before others as if you have as much grain as you need, in that you are tarrying here, when you don't have grain? And everyone is going down to Egypt to buy grain, and you are sitting here and presenting yourselves as if you had [grain].

Rashbam on Genesis 42:1:1 · Sefaria Community Translation

אולי משגה הוא - לסימן נתנוהו על פי האמתחות להכיר כל אחד איזה אמתחת שלו, לפי חשבון הכסף ושכחוהו לחזור ולקחתו.

אולי משגה הוא, perhaps the money had been placed in one of the fodder bags to help the official identify to whom the bag belonged, and when he filled it with grain he had forgotten to remove the cash.

Rashbam on Genesis 43:12:2 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

הבקר אור - האיר, כמו: ראו נא כי אורו עיני לשעבר. וכן: מה טובו אוהליך יעקב.

THE MORNING WAS LIGHT [JPS: WITH THE FIRST LIGHT OF MORNING]. It lit up, as in (I Sam. 14:29), "See for yourselves how my eyes lit up [oru]," in the past tense. And similarly (Num. 24:5), "How fair are [tovu] your tents, O Ya'akov."

Rashbam on Genesis 44:3:1 · Sefaria Community Translation

ולא יכול יוסף להתאפק עוד - כי עד עתה היה עושה כל מעשיו ע"י שהיה מתאפק בלבו כמ"ש למעלה ויתאפק ויאמר שימו לחם.

(1) YOSEF COULD NOT CONTROL HIMSELF. Any longer, for until now, he did all that he did by mental self-control, as it is written above (Gen. 43:31), "He controlled himself and gave the order, 'Serve the meal.'"

Rashbam on Genesis 45:1:1 · Sefaria Community Translation

לאלהי אביו יצחק - שעשה שם יצחק מזבח בבאר שבע כשנגלה לו הקב"ה, כמה שנאמר בפרשת אלה תולדות יצחק ועשה גם הוא שם זבחים כמו שעשה אביו.

לאלוקי אביו יצחק, He had become this because Yitzchok had previously built an altar there to this G’d when G’d had appeared to him there as we know from 26,25 where Yitzchok was reported offering sacrifices there as had done his father Avraham.

Rashbam on Genesis 46:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

לגור בארץ - ולא מתוך חוסר ממון אלא בשביל מרעה לצאננו. כל זה אמרו שלא יאמר פרעה ליקח משל יוסף באו.

TO SOJOURN IN THE LAND. And not from lack of money, but rather for pasture land for our flock. They said all of this so that Par'oh would not say that they came in order to take from Yosef.

Rashbam on Genesis 47:4:1 · Sefaria Community Translation

ויאמר ליוסף - אדם אחד אמר וכן ויגד המגיד ליעקב.

ויאמר ליוסף, a third person told him. We find similar constructions, the subject not only not being named but not being identified at all, in verse 2 of our chapter, i.e. ויגד. The Torah does not bother to inform us who was the one that conveyed this information.

Rashbam on Genesis 48:1:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash

כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז - דיבור אחד הוא. דרך המקראות לכפול את דבריהם כחי, חילי, ממוני. וגם אוני ממוני הוא, כדכתיב: מצאתי און לי. וידיו תשבנה אונו כלומר: בכורי אתה ומתוך כך חילי וראשית ממוני.

(1) MY MIGHT AND FIRST FRUIT OF MY VIGOR, EXCEEDING IN RANK AND EXCEEDING IN HONOR. This is all a single statement; it is the way of Scripture to double its expressions -- "my strength (kohi)" is my power, my wealth, and "my vigor" (oni) is also my wealth, as it is written (Hos. 12:9), "[Ah, I have become rich;] I have gotten power (on)," [and] (Job 20:10), "His own hands must give back his wealth (ono)." In other words, "you are my first-born and as such my strength and the beginning of my wealth."

Rashbam on Genesis 49:3:1 · Sefaria Community Translation

לחנוט - פתרונו לפי עניינו. ומנחם פירשו: מגזרת חנטה פגיה.

לחנוט, we explain this word as being part of the verse’s context, i.e. to embalm. Menachem, on the other hand, comparing it to Song of Songs 2,13 where the word means “was in blossom,” uses a different approach.

Rashbam on Genesis 50:2:1 · Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash