Honi the circle-drawerחוני המעגל

אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה והוו קא אזלו רבנן גביה כד הוו צריכי עלמא למיטרא זימני חדא איצטריך עלמא למיטרא שדרו רבנן זוגא דרבנן לקמיה, למיבעי רחמי ותיתי מיטרא אזלו לביתיה ולא אשכחוהו אזלו לגביה לדברא אשכחוהו דהוה קא רפיק יהבו ליה שלמא (שם ע״ב) ולא אסבר להו אפיה בפניא הוה מנקט ציבי כי אתא דרא צייבי ומרא אחד כתפא וגלימיה אחד כתפא כל אורחא לא סיים מסאני כי מטא מיא סיים מסאני כי מטא ביני היזמי והיגי דלינהו למאני׳. כי מטא למתא נפקא דביתהו לאפיה כי מקשטא כי מטא לביתא עיילא דביתהו ברישא והדר עייל איהו אבתרה והדר עיילי רבנן יתיב כריך ריפתא ולא אמר להו לרבנן איתו כריכו. פליג ריפתא לינוקי יהיב ליה לקשישא חדא ולזוטרא תרתי. אמר לדביתהו ידענא דרבנן אמטול מיטרא אתו ניקום ניסק לאיגרא למיבעי רחמי אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא ואתי מיטרא ולא נחזיק טיבותא לנפשין סקו לאיגרא קם איהו בחד זויתא ודביתהו בחד זויתא ובעי רחמי קדים סליק עננא מזויתי דדביתהו כי נחית אמר להו אמאי אתו רבנן אמרו ליה שדרו רבנן לגביה דמר למיבעי רחמי ומייתי מיטרא אמר להו ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה אמרי ליה ידענא דמיטרא מחמת מר הוא דאתא אלא לימא לן מר הני מילי דתמיה לן מאי טעמא כי יהבינן ליה שלמא למר לא אסבר לן אפיה אמר להו אגיר יומא הואי אמינא לא איפגר מאי טעמא דרא מר ציבי אחד כתפיה וגלימא אחד כתפיה אמר ליה טלית שאולה הוה להכי שאילה לי ולהכי לא שאילה לי מאי טעמא כל אורחא לא סיים מר מסאני וכי מטא למיא סיים מסאני כולי אורחא קא חזינא במיא לא קא חזינא מאי טעמא כי מטא מר בהיזמי והיגי דלייה ללבושיה אמר זה מעלה ארוכה וזה אין מעלה ארוכה מאי טעמא נפקה דביתהו דמר לאפיה כי מקשטא אמר להו כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. מאי טעמא עיילה היא ברישא ומר עייל אבתרה והדר עיילינן אנן אמר להו משום דלא בדיקותי לי. כי כרך ריפתא מאי טעמא לא אמר לן מר כרוכו ריפתא דלא הוה נפישא ריפתא ואחזוקי לרבנן טובת חנם לא בעינא. מאי טעמא יהב מר לינוקא קשישא חדא ולזוטרא תרתי האי קאי בביתא והאי קאי בבי כנישתא. מאי טעמא קדים סליק עננא מהאי זויתא דהות קיימא דביתהו דמר לעננא דידיה משום דאתתא שכיחא בביתא ומקרבא הנייתה לעני יותר מדגברא אי נמי בריוני שכיחי בשביבותן אנא קבעינא רחמי עלייהו דנימותו ואיהי הות קא בעיא רחמי עלייהו דלהדרו בתשובה ואהדרו:

Abba Chelkiya was a grandson of Choni Hama'gel. When the country was in need of rain the Rabbis would come to him, that he should pray for rain. Once the country was in need of rain, and the Rabbis sent a committee of two younger Rabbis to him, with the request that he pray for rain. They came to his house, but did not find him. They went to meet him on the field, where they found him hoeing. They greeted him, (Ib. b) but he did not even turn his face towards them. Towards evening, while on his way home, he brought along some wood, placing the wood and the hoe on one shoulder and his garment on the, other. The entire journey he did not wear shoes, but whenever he came to water which he had to ford he would put them on. When he came to a thorny path, he would raise his garments. When he came to the city, his wife met him, dressed in fine apparel. When he reached his house, his wife entered first, then he, and the two Rabbis entered in turn. He sat down to eat and did not say to the Rabbis, Come eat with us. When he portioned bread to his children, he gave to the elder one loaf and to the younger two. Then, turning to his wife, he said in a low voice: "I know that these Rabbis came on account of rain. Come, let us go up on the upper floor and pray for rain, and should it please the Holy One, praised be He! to cause it to rain, it will not appear as if it came about through us." They went up on the upper floor, and he stood in one corner, while his wife stood in another, and prayed. A rain-cloud finally appeared in the direction of the corner where his wife was standing. Coming down, he said to the Rabbis: "For what purpose did the Rabbis come here?" And they replied: "The Rabbis have sent us to the master that he may pray for rain." And he answered: "Blessed be the Lord, that He saved you from being in need of Abba Helkyah's favor." They then said to him: "We know well enough that this rain came only on account of the master, only we should like to know the reason for several peculiar actions on your part. Why, when we greeted the master, did he not turn his face towards us?" He replied: "I hired myself for the day, and I thought I must not waste any time." "Why did the master carry the wood on one shoulder and the garment on the other?" [and not under the wood]. "Because I borrowed the garment to wear, but not to use as a pad for wood." "Why did the master go barefooted all the way, and put on his shoes when coming to water?" "Because the entire way I could see what I was stepping on, but in water I could not." "Why did the master raise his cloak when walking in a thorny path?" "Because, if my flesh should receive a scratch, it will heal; but if the cloak should become torn, it could not be mended." "Why, when the master came to the city, did his wife come forth to meet him, dressed in her best apparel?" "In order that I may not look at any other woman." "Why did she enter first, then the master, and we last? Because you were unknown to me [as to your honesty]." "When the master sat down to eat why did he not invite us to come and eat with him?" "Because there was not sufficient bread for all, and I did not wish to invite you merely to receive your thanks in vain." Why did the master give the elder child one loaf and the younger two?" "Because the elder was at home all day [and probably helped himself previously], but the younger was at school all day [and is hungrier]." "Why did the rain-cloud appear first from thy wife's corner, and then from the master's?" Because my wife is always at home, and what good she docs is a direct one [by giving bread]; but I give money, and what good I do is indirect, [thus making her charity more effective than mine]. And because there are frequent highwaymen in our neighborhood, I prayed that they should die, but used to pray that they may repent, and so they did."

(ע״ב) חנין הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה כי מצטריך עלמא למיטרא משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה ונקטי ליה בשיפולי גלימיה ואמרי ליה אבא הב לן מיטרא אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא. ואמאי קרי ליה חנין הנחבא שהיה מחבא את עצמו:

Chanin the Hidden was a son of the daughter of Choni Hama'gel. When the country was in need of rain, the Rabbis would send the school-children to him, who would surround him, take hold of his garments, and cry: "Father, father, give us rain!" And he would plead before the Holy, One, praised be He! saying: "Sovereign of the Universe! Cause rain to descend, for the sake of those who cannot distinguish between a father capable of giving rain and one who is not." Why was he called Chanan the Hidden? Because whenever he would do some good, he would hide himself so as not to be observed.