TorahGrowth

Sefer HaMitzvot

The Book of Commandments

The heart of Sefer HaMitzvot in about 307 minutes: 613 passages from 25 chapters, in its own words.

By
Rambam (Maimonides)
When
c. 1170, Egypt
Start reading
In its own words

היא שצונו להתחבר עם החכמים ולהתיחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה במאכל ובמשתה והעסק כדי שיגיע לנו להדמות במעשיהם ולהאמין האמתיות מדבריהם. והוא אמרו יתעלה ובו תדבק וכבר נכפל זה הצווי גם כן ולדבקה בו. ובא בספרי ולדבקה בו הדבק בחכמים ותלמידיהם. וכן הביאו ראיה על זה חיוב האדם לישא בת תלמיד חכם ולהאכיל תלמידי חכמים ולתת להם עסק מאמרו ובו תדבק ואמרו וכי אפשר לו לאדם לידבק בשכינה והא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והנושא בת תלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה. (בפרשת עקב, מדע הלכות דעות פרק ו'):

That is that He commanded us to associate with the sages, to gather with them and to constantly be involved with them in all manner of work and interaction - …
Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 6:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis NatafRead on

Every word below is the text itself, as written, with its translator named. Texts from Sefaria. Nothing is paraphrased.

Positive commandments 1–25

  1. היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו אנכי ה' אלהיך. ובסוף גמרא מכות (דף כ"ג:) אמרו תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני, מאי קראה תורה צוה לנו משה, ר"ל מנין תור"ה. והקשו על זה ואמרו תורה בגימטריא תרי"א הוי, והיה המענה אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום. הנה נתבאר לך שאנכי ה' מכלל תרי"ג מצות, והוא צווי באמונת האלהות כמו שבארנו. (בפרשת וישמע יתרו, מדע הלכות יסודי התורה פ"א):

    That is the command that He commanded us to believe in God. And that is that we believe that there is an Origin and Cause, that He is the power …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 1:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  2. היא הצווי שצונו בהאמנת היחוד, והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד, והוא אמרו יתעלה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, וברוב המדרשות תמצאם אומרים על מנת ליחד את שמי, על מנת ליחדני, ורבים כאלה, רוצים בזה המאמר אנחנו אמנם הוציאנו מעבדות ועשה עמנו מה שעשה מן החסדים והטובות על תנאי האמנת היחוד כי אנחנו מחוייבים בזה, והרבה מה שיאמרו מצות יחוד, ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות שמים כי הם אומרים כדי לקבל עליו מלכות שמים, ר"ל ההודאה ביחוד והאמנתו. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק א'):

    This is the command that he commanded us about belief in [God's] unity. And that is that we believe that the Power over existence and its First Cause are one. …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 2:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  3. היא שצונו באהבתו יתעלה. וזה שנחשוב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחוייבת, ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה בארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבא האהבה בהכרח. וכבר בארנו שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו, וזה שאתה כשתאהב איש אחד תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני האדם לאהוב אותו וזה עד"מ כן בשתאהב אותו יתעלה באמת כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו. ולשון ספרי ואהבת את ה' אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ור"ל כמו שאברהם מפני שהיה אוהב כמו שהעיד הכתוב אברהם אוהבי וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק ב'):

    The 3rd mitzva is that we are commanded to love G‑d (exalted be He), i.e. to meditate upon and closely examine His mitzvos, His commandments, and His works, in order to understand Him; and through this understanding to achieve a feeling of ecstasy. This is the goal of the commandment to love G‑d. [We can see that meditation is the way to create this feeling of love1 from] the Sifri: "From the statement, 'You shall love G‑d your Lord'2, can I know how to love G‑d? The Torah therefore says, 'and these words which I command you today shall be upon your heart'3; i.e. that through this [meditation about His commandments] you will understand the nature of 'the One Who spoke, and thereby brought the world into being.' "From this it is clear that meditation will lead to understanding, and then a feeling of enjoyment and love will follow automatically [since the second verse explains the way to reach the goal of the previous verse.]Our Sages also said that this mitzvah includes calling out to all mankind to serve G‑d (exalted be He) and to believe in Him. This is because when you love a person, for example, you praise him and call out to others to draw close to him. So too, if you truly love G‑d — through your understanding and realization of His true existence — you will certainly spread this true knowledge that you know to the ignorant and the foolish.[We see that this mitzvah includes spreading love for G‑d to others from] the Sifri: " 'You shall love G‑d,' i.e. make Him beloved among the creatures as your father Avraham did, as it is written, 'The souls that he made in Charan.'4"The meaning of this Sifri: Avraham, as a result of his deep understanding of G‑d, acquired love for G‑d, as the verse testifies, "Avraham, who loved Me"5. This powerful love therefore caused him to call out to all mankind to believe in G‑d. So too, you shall love Him to the extent that you draw others to Him.

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 3:1 · Sefaria Community Translation

    Image
  4. היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו, ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת וזהו אמרו את ה' אלהיך תירא, ובגמרא (סנהדרין נ"ו) אמרו על דרך ויכוח באמרו ונוקב שם ה' מות יומת ואימר פירש דכתיב אשר נקבו בשמות ואזהרתיה מן את ה' אלהיך תירא, רוצה לומר אולי אמרו ונוקב שם ה' הוא שיזכיר השם לבד מבלתי שיברך, ואם תאמר אי זה עון בזה נאמר כי הוא עזב היראה כי מיראת השם שלא יזכיר שמו לבטלה, היה המענה על זאת השאלה ודחיית זה המאמר ואמר חדא דבעינא שם בשם וליכא, ורוצה לומר שיברך השם בשם כמו שאמרו יכה יוסי את יוסי, ועוד אזהרת עשה היא וכל אזהרת עשה לא שמה אזהרה, רוצה לומר שזה שאמרת אזהרתיה מאת ה' אלהיך תירא אינו אזהרה כי הוא צווי והוא מצות עשה ואין מזהירין בעשה. הנה נתבאר לך כי אמרו את ה' אלהיך תירא זו מצות עשה. (בפרשת עקב, מדע הלכות יסודי התורה):

    That is that He commanded us to believe in His awe, may He be exalted, and to be afraid of Him. And we should not be like the heretics who …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 4:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  5. הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):

    The 5th mitzvah is that we are commanded to serve G‑d (blessed be He). This commandment is repeated twice. It is stated:"And you shall serve G‑d, your L‑rd"(Exodus 23:25). And it is also stated: "And you shall serve Him"(Deuteronomy 13:5). Although this commandment is of a general nature, as explained in the Fourth Principle, [and apparently should not be included in the count of the 613 mitzvos,] nevertheless it has a specific quality, since it is the commandment to pray. [We see that "service" is not just a general command from the following statements:] The Sifri says, "The verse, 'And to serve Him' means prayer." The Sages also said, "The verse, 'And to serve Him' means Torah study. In the Mishnah of Rabbi Eliezer, the son of Rabbi Yosi HaG'lili, the Sages said, "What is the biblical source to include prayer among the mitzvos? From the verse, 'You shall fear G‑d, your L‑rd, and you shall serve Him.' " They also said, "Serve Him through His Torah; serve Him in His Temple." This [statement, 'serve Him in His Temple,'] means that one's goal should be to pray in the Temple or in the direction of the Temple, as King Solomon, peace be upon him, explained.

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 5:1 · Sefaria Community Translation

    Image
  6. היא שצונו להתחבר עם החכמים ולהתיחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה במאכל ובמשתה והעסק כדי שיגיע לנו להדמות במעשיהם ולהאמין האמתיות מדבריהם. והוא אמרו יתעלה ובו תדבק וכבר נכפל זה הצווי גם כן ולדבקה בו. ובא בספרי ולדבקה בו הדבק בחכמים ותלמידיהם. וכן הביאו ראיה על זה חיוב האדם לישא בת תלמיד חכם ולהאכיל תלמידי חכמים ולתת להם עסק מאמרו ובו תדבק ואמרו וכי אפשר לו לאדם לידבק בשכינה והא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והנושא בת תלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה. (בפרשת עקב, מדע הלכות דעות פרק ו'):

    That is that He commanded us to associate with the sages, to gather with them and to constantly be involved with them in all manner of work and interaction - …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 6:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  7. היא שצונו להשבע בשמו כשנצטרך לקיים דבר מהדברים או להכחישו, כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי. והוא אמרו יתברך ובשמו תשבע, ובבאור אמרו אמרה תורה השבע בשמו ואמרה תורה אל תשבע, רוצה לומר כמו שהשבועה אשר אין צורך אליה מזהיר ממנה והיא מצות לא תעשה כן השבועה בעת הצורך מצוה בה והיא מצות עשה. ולזה לא הותר להשבע בדבר מכל הנבראים כמו המלאכים והכוכבים אלא על צד חסרון המצרף כמו שישבע בשמש והוא ירצה לומר אדון השמש, ועל זה הצד תשבע אומתנו בשם משה רבינו מה נכבד שמו כאלו הנשבע נשבע באדון או במי ששלחו, וכל עת שלא יבוין הנשבע זה ונשבע באחד הנבראים להאמינו שיש לאותו הדבר אמתת עצם עד שישבע בו כבר עבר ושתף דבר אחר עם שם שמים אשר בא הפירוש (סוכה מ"ה:) כל המשתף שם שמים עם דבר אחר נעקר מן העולם. ולזה הענין כיון הכתוב בשמו תשבע, רוצה לומר שאליו בלבד תאמין האמת אשר ראוי לאדם להשבע בו. וכבר אמרו בתחלת תמורה (דף ג':) מנין שנשבעין לקיים המצות דכתיב ובשמו תשבע. (בפרשת עקב, הפלאה הלכות שבועות י"א):

    That is that He commanded us to swear by His name when it is necessary to ratify something or to deny it. For there is aggrandizement, glory and exhalation through …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 7:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  8. היא שצונו להדמות בו יתעלה כפי היכולת והוא אמרו והלכת בדרכיו. וכבר נכפל זה הצווי ואמר ללכת בכל דרכיו ובא בפירוש (סוטה י"ד) מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הקב"ה נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד. וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר ואמר אחרי ה' תלכו ובא בפירוש שרצה לומר ההדמות בפעולותיו הטובות והמדות הנכבדות שיתואר בהם האל יתעלה על צד המשל. יתעלה על הכל עילוי רב. (בפרשת והיה כי תבא, מדע הלכות דעות):

    That is that He commanded us to imitate Him, may He be exalted, according to our ability. And that is His saying, "and you shall go in His ways" (Deuteronomy …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 8:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  9. היא שצונו לקדש את שמו והוא אמרו ונקדשתי בתוך בני ישראל. וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק ואע"פ שבא עלינו מכריח לבקש ממנו לכפותנו שלא נשמע אליו אבל נמסור עצמנו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע"פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה. וזאת היא מצות קדוש השם המצווים בה בני ישראל בכללם, רוצה לומר התרת עצמנו למות ביד האנס בעבור אהבתו יתעלה וההאמנה באחדותו כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה בזמן נבוכדנצר הרשע כשצוה להשתחות לצלם והשתחוו לו כל ההמון וישראל בכלל ולא היה שם מקדש שם שמים אבל פחדו הכל והיתה בזה חרפה לכל ישראל על אשר אבדה זאת המצוה מכללם. ולא נצטותה זאת המצוה אלא לכמו המעמד המפורסם הגדול ההוא אשר פחד ממנו כל העולם, ולהיות פרסום היחוד בזה יעד השם על ידי ישעיה שלא תשלם חרפת ישראל בזה המעמד ושיראו בהם בחורים בעת ההיא הקשה לא יפחידם המות ויתירו נפשם ויפרסמו האמונה ויקדשו את השם ברבים, כמו שהבטיחנו באמרו לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו בי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי וגו'. ולשון ספרא על מנת כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים. ובגמרא (סנהדרין ע"ד:) אמרו בן נח מצווה על קדושת השם או אינו מצווה, תא שמע שבע מצות נצטוו בני נח ואם אתה אומר כן תמניא הוו, הנה נתבאר לך שהיא מכלל מיני המצות המחוייבות לישראל, ושמו ראיתם על זאת המצוה מאמרו ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק שביעי מסנהדרין. (בפרשת אמור אל הכהנים, מדע הלכות יסודי התורה פ"ה):

    That is that He commanded us to sanctify His name. And that is His saying, "and I shall be sanctified in the midst of the Children of Israel" (Leviticus 22:32). …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 9:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  10. היא שצונו לקרוא קריאת שמע ערבית ושחרית והוא אמרו ודברת בם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו במסכת ברכות (דף כ"א) ושם נתבאר דקריאת שמע דאורייתא. וכתוב בתוספתא כשם שנתנה תורה קבע לקריאת שמע כך נתנו חכמים זמן לתפלה, רוצה לומר שזמני התפלה אינם מן התורה אמנם חיוב התפלה עצמה מן התורה כמו שבארנו, וחכמים ז"ל סדרו להם זמנים. וזהו ענין אמרם (ברכות כ"ו:) תפלות כנגד תמידים תקנו, רוצה לומר שתקנו זמניהם כפי זמני הקרבן. ומצוה זו אין הנשים חייבות בה. (בפרשת ואתחנן, אהבה הלכות קריאת שמע פ"א):

    That which He commanded us to read Shema in the evening and morning and he said [in the torah] "and you shall speak of them". And the laws of this of this mitzvah were already explained in tractate Berakhot (page 21) and there it explains that reading the Shema is a biblical commandment. And in the Tosefta is states "just as when the torah was given the reading of the shema was established, so too the sages established times for prayer", this means to say that the times for prayer are not biblical, rather the obligation of prayer itself is biblical, as we explained, and the sages, may their memory be a blessing, organized times for them. And this is the concept that was stated (TB Berakhot 26b) "The prayers were established according to the Tamid offerings", which means to say that they established times [for prayer] according to the times for the sacrifices. And women are not obligated in this commandment. (Parshat Va'etchanan; Rambam Sefer Ahava, Hilchot Keriat Shema Chapter 1).

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 10:1 · Sefaria Community Translation

    Image
  11. היא שצונו ללמוד תורה וללמדה וזהו הנקרא תלמוד תורה, והוא אמרו ושננתם לבניך וכתוב בספרי לבניך אלו התלמידים שהתלמידים קרויים בנים שנאמר יצאו בני הנביאים, ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד. וכבר נכפל זה הצווי פעמים רבות ולמדתם ועשיתם למען ילמדון, וכבר נתפזר הצווי והזרוז על מצוה זו במקומות רבים מן התלמוד, והנשים אין חייבות בה מאמרו ולמדתם אותם את בניכם אמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמרא (קדושין ל"ו). (בפרשת ואתחנן, אהבה הלכות תלמוד תורה פרק א'):

    That is that He commanded us to study Torah and to teach it. And that is His saying, "And you shall teach them to your sons" (Deuteronomy 6:4). And it …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 11:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  12. היא שצונו להניח תפילין של ראש והוא אמרו והיו לטוטפות בין עיניך. וכבר נכפל זה הצווי ארבע פעמים. (בפ' בוא ואתחנן עקב, אהבה הלכות תפילין ומזוזה פ"א):

    That is that He commanded us to put on the head tefillin. And that is His saying, "and they shall be for symbols between your eyes" (Deuteronomy 6:8). And this …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 12:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  13. היא שצונו להניח תפילין של יד והוא אמרו וקשרתם לאות על ידך. וכבר נכפל זה הצווי ארבע פעמים, והראיה על היות תפילין של ראש ושל יד שתי מצות אמרם בגמרא (מנחות מ"ד) על צד התימה ממי שיחשוב שתפילין של ראש ושל יד לא יונח אחד מהם בלתי האחר אלא אם יהיו שתיהן יחד מאמר זה לשונו, מאן דלית ליה שתי מצות חדא מצוה לא לעביד, כלומר מי שלא יוכל לעשות שתי מצות לא יעשה האחת, אינו כן אבל יעשה המצוה אשר נזדמנה ולפיכך יניח איזה מהן שיזדמן לו, הנה התבאר לך שקראו לתפילין של יד ושל ראש שתי מצות. ואלה שתי המצות לא יתחייבו לנשים מפני אמרו יתעלה בסבת חיובם למען תהיה תורת ה' בפיך ונשים אינן חייבות בתלמוד תורה, וכן בארו במכילתא. וכבר נתבאר כלל משפטי אלה שתי המצות בפרק רביעי ממנחות. (בפרשת בוא, ואתחנן, עקב, אהבה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פ"א):

    That is that He commanded us to put on the hand tefillin. And that is His saying, "And you shall tie them as a sign upon your hand" (Deuteronomy 6:8). …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 13:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  14. היא שצונו לעשות ציצית והוא אמרו יתעלה ועשו להם ציצית ונתנו על ציצית הכנף. ואינה נמנית בשתי מצות, ואף על פי שהעיקר אצלנו התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת, שהרי נאמר בספרי יכול שהן שתי מצות מצות תכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ואינה שתי מצות. וזו אין הנשים חייבות בה כמו שהתבאר בראשון מקידושין (דף ל"ג:). וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"ד ממנחות. (בפרשת שלח לך, אהבה הלכות ציצית פרק א'):

    That is that He commanded us to make tzitzit (fringes). And that is His, may He be exalted, saying, "to make for themselves fringes [...] let them attach to the …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 14:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  15. היא שצונו לעשות מזוזה והוא אמרו יתעלה וכתבתם על מזוזות ביתך. והנה נכפל הצווי הזה. וכבר התבארו דיני מצוה זו בפ"ג ממנחות. (בפרשת ואתחנן, עקב, אהבה הלכות תפילין פרק ה'):

    That is that He commanded us to make a mezuzah. And that is His, may He be exalted, saying, "And you shall write them on the doorposts of your house …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 15:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  16. היא שצונו להקהיל את העם ביום השני של סכות במוצאי שמטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם והוא אמרו הקהל את העם האנשים וגו' וזו היא מצות הקהל. ואמרו בקידושין (דף ל"ד) כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. והקשו והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ובארו בסוף המאמר אין למדין מן הכללות. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו וכל מי יקרא ואיך יקרא ואי זה דבר יקרא בפרק ז' מסוטה. (בפרשת ואתם נצבים):

    That is that He commanded us to assemble the people on the second day of Sukkot at the end of the sabbatical year, and to read some sections of Deuteronomy …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 16:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  17. היא שצונו שיהיה כל מלך מאומתנו יושב בכסא המלוכה כותב ספר תורה לו לעצמו לא יפרד ממנו. והוא אמרו והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת. וכבר התבאר כלל משפטי מצוה זו בפרק ב' מסנהדרין. (שופטים ושוטרים, אהבה הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פרק ז'):

    And that is that He commanded us that any king from our nation that sits on the royal throne should write a Torah scroll for himself, and that it not …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 17:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  18. היא שצונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכותבו צריך שיקנהו או ישכור מי יכתבהו לו, והוא אמרו כתבו לכם את השירה הזאת. ואין מותר לכתוב אותה פרשיות פרשיות כי רצה באמרו את השירה כל התורה שכוללת זאת השירה. ולשון גמרא (סנהדרין כ"א:) אמר רבה אע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לו לכתוב משלו שנאמר כתבו לכם איתיביה אביי כותב לו ספר תורה לעצמו כדי שלא יתגאה בשל אבותיו מלך אין הדיוט לא. והיתה התשובה לא נצרכה אלא לשתי תורות כדתניא וכותב לו שתי תורות, כלומר שהפרש יש בין מלך והדיוט כי כל איש חייב לכתוב ספר תורה אחד והמלך שנים כמו שהתבאר בפרק שני מסנהדרין (שם). וכבר התבארו משפטי מצוה זו, רוצה לומר כתיבת ספר תורה ותנאיה בפרק שלישי ממנחות ובמסכת שבת פ' ט"ז. (אתם נצבים, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה):

    That is that He commanded us that every man among us should write a Torah scroll for himself. And if he writes it with his hand, Scripture accounts it to …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 18:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  19. היא שצונו לברכו אחר אכילה והוא אמרו ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות רבים ממסכת ברכות. (והיה עקב, אהבה הלכות ברכות פ"א):

    That is that He commanded us to bless Him after eating. And that is His saying, "And you shall eat and be satiated, and bless the Lord, your God" (Deuteronomy …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 19:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  20. היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):

    The twentieth commandment is that we're commanded to build a Beit Ha-Behira for [Divine] service, in it will be sacrifices and an eternal burning of fire and to it will be the travel and pilgrimage on the festivals and gatherings every year. This is what the Torah said "make for me a Temple."

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 20:1 · Sefaria Community Translation

    Image
  21. היא שצונו לירא מן המקדש הזה מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה מיראת מקדש והוא אמרו יתעלה את מקדשי תיראו. וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשה קפנדריא ולמדוהו מקל וחומר. וכבר התבאר במקומות מהתלמוד שאין מותר לשבת בעזרה אלא מלכי בית דוד בלבד, וזהו כלן באמרו יתעלה ומקדשי תיראו, וזהו יתחייב לעולם ואפילו בזמננו זה שהוא חרב בעונותינו שרבו, ולשון ספרי אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם, ושם נאמר גם כן לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששכן שכינתו במקום הזה. (בהר סיני, הלכות בית הבחירה פ"ז):

    That is that He commanded us to fear this Temple very much, to the extent that we place a burden of fear and awe upon ourselves - and that this …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 21:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  22. היא שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו, והוא אמרו לאהרן ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הצווי בלשון אחר והוא אמרו ושמרו את משמרת אהל מועד. וכתוב בספרי ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ, רוצה לומר לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו ושמרו את משמרת אהל מועד אין לי אלא בעשה בלא תעשה מנין תלמוד לומר ושמרתם את משמרת הקדש. הנה נתבאר לך ששמירת המקדש מצות עשה. ושם נאמר גדולה למקדש שיש עליו שומרים ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם במסכת תמיד ומדות. (ויקח קרח, הלכות בית הבחירה פרק א'):

    That is that He commanded us to guard the Temple and to constantly walk around it, to honor it, to exalt it and to aggrandize it. And that is His …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 22:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  23. היא שנצטוו הלוים בה לבד לעבוד במקדש בעבודות ידועות כמו נעילת השערים ואמירת השיר בעת הקרבן והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו ועבד הלוי. ולשון ספרי שומע אני אם רצה יעבוד ואם לא רצה לא יעבוד, תלמוד לומר ועבד הלוי בעל כרחו כלומר שהוא צווי חובה המוטל עליו בהכרח, וזהו עבודת הלוים. וכבר התבאר במקומות מתמיד וממדות ונתבאר גם כן בפרק שני דערכין (דף י"א) שהשיר לא יאמרוהו זולתי הלוים. וכבר נכפל זה הצווי בזאת המצוה בלשון אחר והוא אמרו ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים ואמר בשני מערכין (שם) אי זהו שרות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה. (ויקח קרח, כלי בית המקדש פרק ג'):

    And that is that only the Levites were commanded to serve in the Temple in specific [types of] service, such as shutting the gates and reciting song at the time …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 23:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  24. היא שצוה הכהנים לרחוץ ידיהם ורגליהם כל זמן שיצטרכו להכנס בהיכל ולעבוד עבודה, וזו היא קדוש ידים ורגלים, והוא אמרו יתעלה ורחצו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד. ומצות עשה זו יתחייב העובר עליה מיתה בידי שמים, רוצה לומר שכהן ששמש במקדש בלא קדוש ידים ורגלים חייב מיתה בידי שמים והוא אמרו יתברך שמו ירחצו מים ולא ימותו. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בשלמות בשני מזבחים. (כי תשא, הלכות ביאת המקדש פרק ח'):

    That is that He commanded the priests to wash their hands and their feet any time they needed to enter the [Temple] chamber and do the service. And this is …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 24:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  25. היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה' והוא אמרו יתברך שמו יערוך אותו אהרן ובניו וזאת היא מצות הטבת הנרות. וכבר התבארו דיני מצוה זו בשמיני ממנחות וביומא בפרק ראשון ובמסכת תמיד. (ואתה תצוה, תמידין ומוספין פרק ג'):

    That is that He commanded the priests to kindle the lamps regularly in front of the Lord. And that is His, may His name be blessed, saying, "Aharon and his …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 25:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

Positive commandments 26–50

  1. היא שצוה הכהנים לברך את ישראל והוא אמרו יתעלה כה תברכו את בני ישראל. וכבר התבארו דיני מצוה זו בפרק אחרון ממגילה ותענית ובשביעי ממסכת סוטה. (נשא את ראש, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פי"ד):

    That is that He commanded the priests to bless Israel. And that is His, may He be exalted, saying, "Thus shall you bless the people of Israel." And the laws …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 26:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  2. היא שצונו להשים לחם הפנים לפניו תמיד והוא אמרו יתעלה ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד. וכבר ידעת לשון התורה להשים לחם חדש בכל שבת ושיהיה עמו לבונה ושיאכלו הכהנים הלחם הנעשה בשבת הקודם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בפרק י"א ממנחות. (תרומה, תמידין ומוספין פרק ב'):

    That is that he commanded us to place the bread of display always in front of Him. And that is His, may He be exalted, saying, "And on the table …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 27:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  3. היא שצוה הכהנים להקטיר קטרת בכל יום פעמים על מזבח הזהב והוא אמרו יתברך והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומעשה הקטרת בכל יום בתחלת כריתות ובמקומות ממסכת תמיד. (ואתה תצוה, תמידין ומוספין פרק ג'):

    That is that He commanded the priests to burn incense every day twice on the golden altar. And that is His, may He be blessed, saying, "On it Aharon shall …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 28:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  4. היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד. והוא אמרו יתעלה אש תמיד תוקד על המזבח, וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים. כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח. (צו את אהרן, עבודה תמידין ומוספין פרק ב'):

    That is that He commanded us to burn a fire on the altar every day continuously. And that is His, may He be exalted, saying, "A continual fire shall be …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 29:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  5. היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן בכל יום מעל גבי המזבח, והיא הנקראת תרומת הדשן, והוא אמרו יתברך שמו ולבש הכהן מדו בד והרים את הדשן. וכבר התבארו דיני מצוה זו בתמיד ובכפורים. (צו, תמידין ומוספין פרק ב'):

    That is that He commanded the priests to remove the ashes from off the altar every day. And this is what is called, removing the ashes. And that is His, …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 30:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  6. היא שצונו לשלוח הטמאים מן המחנה, והוא אמרו יתעלה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב. וזה המחנה הוא מחנה שכינה שחוצה לו לשכות העזרה כמו שבארנו בתחלת סדר טהרות מפירוש המשנה, וכתוב בספרי וישלחו מן המחנה אזהרה לטמאים שלא יכנסו למקדש בטומאה. וכבר נכפל זה הצווי בלשון אחר והוא אמרו וכי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה, רוצה לומר מחנה שכינה. ולשון מכילתא צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה בעשה ומנין בלא תעשה תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם. ובספרי ויצא אל מחוץ למחנה מצות עשה. (נשא, ביאת המקדש פרק ג'):

    And that is that He commanded us to send away the impure from the camp. And that is His, may He be exalted, saying, "that they remove from camp anyone …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 31:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  7. היא שצונו לכבד זרע אהרן לפארם ולנשאם ושנשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפילו ימאנו לא נשמע מהם, זה כלו הגדלה לאל יתעלה אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו ולהקריב קרבנותיו. והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ובא הפירוש וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון. ולשון ספרי וקדשתו על כרחו לומר כי זה צווי נצטוינו בו ואינו בבחירת הכהן. וכן אמרו קדושים יהיו לאלהיהם על כרחם, והיו קדש לרבות בעלי מומין שלא תאמר אחר שלא יאות להקריב לחם אלהיו למה זה נתן לו מעלת הקדמה וכבוד על כן אמרו והיה קדש כל הזרע הנכבד ההוא תמים ובעל מום. וכבר התבארו התנאין המחוייבין להם ואז יהיה ראוי להתנהג עמהם בזה המנהג במקומות מפוזרים בגמרא בחולין ושבת ובכורות וזולתם. (אמור, כלי בית המקדש פרק ד'):

    That is that He commanded us to honor the seed of Aharon, to adorn and glorify them, and that we should place them on a level of priority and precedence. …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 32:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  8. היא שצוה הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואז יעבדו במקדש, והוא אמרו ועשו בגדי קדש לאהרן, ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, וזאת היא מצות בגדי כהונה שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט וכל עת שישרת הכהן בפחות ממנין בגדיו המיוחדים לו באותה העבודה או ביותר מהם עבודתו פסולה ויתחייב על זה מיתה בידי שמים רוצה לומר למחוסר בגדים שעבד. וכן מנוהו בגמרא (סנהדרין פ"ג) בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים. ולא בא בכתוב זה בבאור, אבל בא בכתוב וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונת עולם ובא הפירוש בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים והרי נתבאר זר ששמש במיתה. ואמרו בספרא וישם עליו את החשן פרשה זו למדה לשעתה ולמדה לדורות למדה לשרת יום יום ולשרת יום הכפורים. בכל יום משמש בבגדי זהב ביום הכפורים בבגדי לבן. וכבר בא בספרי שלבישת בגדים אלו היא מצות עשה, והוא אמרם מנין שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו אלא כמו מקיים גזרת המלך שנאמר ויעש כאשר צוה ה' את משה כלומר לבישת הבגדים. ואע"פ שהם בתכלית היופי שהם מזהב שהם וישפה וזולתם מהאבנים הטובות והיפות לא יכוין בהם היופי אלא לקיים הצווי שצוה השם יתעלה למשה לבד והוא שילבש בגדים אלו תמיד במקדש. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בזבחים ביומא ובסוכה. (ואתה תצוה, כלי בית המקדש פרק י'):

    That is that He commanded the priests to wear special garments for glory and adornment, so they can then serve in the Temple. And that is His saying, "And make …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 33:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  9. היא שצונו שישאו הכהנים הארון על כתפיהם כשנרצה לשאת אותו ממקום למקום, והוא אמרו כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ואע"פ שזה הצווי בא ללוים בעת ההיא, אמנם היה זה למספר מעוט הכהנים החייבין במצוה, אם כן המצוה מחוייבת לכהנים והם אשר ישאוהו כמו שנתבאר בספר יהושע ובספר שמואל. וכאשר צוה דוד לשאת הארון בפעם שניה אמר בדברי הימים וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה בדבר ה' בכתפם במוטות עליהם, וכן כשזכר בדברי הימים מחלקות הכהנים לעשרים וארבעה משמרות אמר אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו ה' אלהי ישראל. בארו החכמים זכרם לברכה שהוא רומז אל היות עבודת הכהנים לשאת את הארון על הכתף, וזהו כאשר צוהו ה' אלהי ישראל. ולשון ספרי כמשפטם וגו' כאשר צוהו ה' היכן צוהו ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. הנה נתבאר לך שמצוה זו מכלל המצות. (נשא, כלי בית המקדש פרק ב'):

    That is that He commanded the priests to carry the ark on their shoulders, when we want to move it from place to place. And that is His saying, "they …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 34:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  10. היא שצונו שיהיה לנו שמן עשוי על מתכונת המיוחד מוכן למשוח בו כהן גדול שיתמנה, כמו שאמר והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, וממנו ימשחו קצת המלכים כמו שהתבאר בתלמוד בדין מצוה זו. וכבר נמשח בו המשכן וכל כליו לא ימשחו בו הכלים לדורות. כי בבאור אמרו בספרי שבמשיחתן של אלו רוצה לומר כלי המשכן הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא, אמר יתעלה יתברך שמו שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק קמא מכריתות. (כי תשא, כלי בית המקדש פרק א'):

    That is that He commanded us that we have oil made according to the special recipe, ready to anoint the high priest when he is appointed - as He said, …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 35:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  11. היא שצונו שיהיו הכהנים עובדים למשמרות תעבוד כל משמרת שבוע אחד ולא יד הכל מעורבת יחד, זולתי ברגלים שיעבדו כל המשמרות כלן בשוה, וכל מי שבא מהם מקריב. וכבר נתבאר זה בדברי הימים איך חלק דוד ושמואל אותם לעשרים וארבעה משמרות. והתבאר בסוכה שברגלים יד כלם שוה, ולשון מצוה זו אמרו וכי יבא הלוי וגו' ובא בכל אות נפשו ושרת בשם ה' אלהיו חלק כחלק יאכלו. ולשון ספרי ובא בכל אות נפשו יכול לעולם תלמוד לומר באחד שעריך בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד וזהו בשלש רגלים, יכול כל המשמרות שוות בקרבנות הרגל הבאים שלא מחמת הרגל תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות מה מכרו אבות זה לזה אתה בשבתך ואני בשבתי, כלומר הסכמתם בכל סדור משמרות העבודה משמרה בכל שבוע. וכן פירש אונקלוס בר ממטרתא דייתי בשבתא דכן אתקינו אבהתא. וכבר בארו דיני מצוה זו בסוף גמרא סוכה. (שופטים ושוטרים, כלי בית המקדש פ"ד):

    And that is that He commanded us that the priests serve in watches, each watch serving one week. And the hand of all should not be mixed together (in service); …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 36:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  12. היא שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרים בתורה, כי בעבור שמנעם הכתוב מלהטמא למת לכבודם והתיר להם להטמא לקרובים שמא יחשבו שהרשות בידם ואם רצו להטמא יטמאו ואם לא רצו לא יטמאו, גזר להם גזרה וחייב עליהם חיוב, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו לה יטמא כלומר לאחותו. ולשון ספרא לה יטמא מצוה לא רצה להטמא מטמאין אותו בעל כרחו ומעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב הפסח ולא רצה להטמא לה ודחוהו חכמים וטמאוהו בעל כרחו. וזה בעצמו הוא מצות אבל, כלומר כל איש מישראל חייב להתאבל על קרוביו כלומר ששה מתי מצוה. ולחזק חיוב זה באר אותו בכהן שהוא מוזהר על הטומאה שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות. וכבר התבאר שאבלות יום ראשון דאורייתא. ובבאור אמרו במועד קטן (דף י"ד:) אינו נוהג אבלות ברגל אי אבלות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד. הנה כבר התבאר שחיוב אבילות הוא מצות עשה. אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן, ואפילו הכהן חייב לנהוג אבלות ביום ראשון ויטמא לקרוביו והבן זה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת מועד קטן ובמסכת ברכות ובכתובות ובספרא פרשת אמור אל הכהנים, והחיוב בזה שנתחייב בה להטמא לקרוביו אין הנשים חייבות בה, כי מי שהוזהר מהטמא לזולת הקרובים הוא נצטוה שיטמא לקרובים, אבל הכהנות שלא הוזהרו מטומאת מת, כמו שיתבאר במקומו, כן לא צוו להטמא, אבל תנהגנה אבלות וברשותן להטמא, ודע זה. (אמור, הלכות אבל פ"א):

    That is that the priests were commanded to become impure for the relatives that are mentioned in the Torah. Since, on account of Scripture preventing them from becoming impure, for …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 37:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  13. היא שצווה כהן גדול שישא בתולה, והוא אמרו והוא אשה בבתוליה יקח. ובבאור אמרו (יבמות מ"ט) עושה היה רבי עקיבא ממזר אפילו מחייבי עשה, ובאור זה כשהיה כהן גדול בא על בלתי בתולה שהיא אסורה לו בעשה, שהשורש הזה אצלנו לאו הבא מכלל עשה עשה. והנה כבר התבארו משפטי מצוה זו ביבמות וקידושין וכתובות. (אמור, קדושה הלכות אסורי ביאה פי"ז):

    That is that He commanded a high priest to marry a virgin. And that is His saying, "He shall marry a woman who is a virgin." And they said in …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 38:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  14. היא שצונו להקריב במקדש שני כבשים בני שנה בכל יום, ואלו נקראין תמידין, והוא אמרו שנים ליום עולה תמיד. וכבר התבאר סדר הקרבתן ומעשיהן ביומא ובמסכת תמיד. (פינחס, תמידין ומוספין פ"א):

    That is that He commanded us to sacrifice two one-year old lambs in the Temple everyday, and these are called the daily offerings (temidin). And this is His saying, "two …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 39:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  15. היא שצונו שיקריב כהן גדול בכל יום תמיד מנחה בבקר ומנחה בערב והיא נקראת חבתי כהן גדול, ותקרא גם כן מנחת כהן משיח, והוא אמרו יתעלה זה קרבן אהרן ובניו, וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומתי תקרב במנחות וביומא ותמיד. (צו, תמידין ומוספין פ"ג):

    That is that He commanded us that the high priest offer a regular grain offering every day in the morning and in the afternoon. And that is called the griddle-cakes …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 40:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  16. היא שצוה להקריב קרבן בכל שבת ושבת מוסף על תמיד של כל יום ויום, והוא אמרו שני כבשים בני שנה. וכבר התבאר סדר הקרבתו בפרק שני מיומא ותמיד. (פינחס, תמידין ומוספין פ"ד):

    That is that He commanded to offer a sacrifice on every Shabbat in addition to the regular offering of every day. And that is His saying, "two one-year old lambs" …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 41:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  17. היא שצוה להקריב קרבן בכל ראש חודש מוסף על תמיד של כל יום, וזהו מוסף ראש חדש, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו ובראשי חדשיכם וגו'. (פינחס, תמידין ומוספין פ"ז):

    That is that He commanded to offer a sacrifice on every Rosh Chodesh (first day of the month) in addition to the regular offering of every day. And that is …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 42:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  18. היא שצוה להקריב קרבן מוסף על התמיד כל שבעת ימי הפסח. והוא אמרו יתעלה שבעת ימים תקריבו אשה לה'. (אמור, תמידין ומוספין פ"ז):

    That is that He commanded to offer a sacrifice on all seven days of Pesach in addition to the daily offering. And that is His, may He be exalted, saying, …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 43:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  19. היא שצוה להקריב מנחת העומר, והיא מנחת שעורים, ביום ששה עשר בניסן ונקריב עמה כבש תמים בן שנתו לעולה, והוא אמרו יתעלה והבאתם את עומר וגו'. מנחה זו היא הנקראת בכורים, ואליה רמז באמרו יתברך שמו ואם תקריב מנחת בכורים. ולשון מכילתא כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה שהם חובה, אחד ואם תקריב מנחת בכורים, אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר תקריב מנחת בכוריך חובה ולא רשות. וכבר התבארו משפטי מצוה זאת כלם בשלמות בפרק עשירי ממנחות. (אמור, תמידין ומוספין פי"ז):

    That is that He commanded to offer the grain offering of the omer. And that is the grain offering of barley on the sixteenth day of Nissan. And with it, …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 44:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  20. היא שצוה להקריב קרבן מוסף גם כן ביום חמשים מהקרבתם העומר שהוא ששה עשר בניסן, וזהו מוסף עצרת הנזכר בספר במדבר סיני. והוא אמרו יתעלה וביום הבכורים בהקריבכם. (פינחס, תמידין ומוספין פרק ח'):

    That is that He commanded to also offer an additional sacrifice on the fiftieth day from the offering of the omer, [the latter being on] the 16th of Nissan. And …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 45:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  21. היא שצונו להביא שתי הלחם חמץ למקדש עם הקרבנות שהם יבאו בכלל הלחם בעצרת המוגבל להקריב קרבן כמו שבא בויקרא, ושיאכלו הכהנים שתי הלחם אחר הנפתם עם כבשי השלמים, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו ממושבותיכם תביאו לחם תנופה. וכבר התבאר במנחות שזה הקרבן הבא בגלל הלחם חלוק ממוסף היום ושזה זולת זה. וכבר בארנו אנחנו זה באור מספיק בפירוש מסכת מנחות. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת מנחות בפרק ד' וח' וי"א. (אמור, תמידין ומוספין פ"ח):

    That is that He commanded us to bring two breads of chametz to the Temple with the sacrifices that come with the bread on Shavuot - which is fixed for …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 46:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  22. היא שצוה שנקריב קרבן מוסף ביום ראשון מתשרי והוא מוסף ראש השנה. והוא אמרו יתברך ובחדש השביעי באחד לחדש ועשיתם עולה לריח ניחוח לה'. (פינחס, תמידין ומוספין פ"ט):

    That is that He commanded to offer an additional sacrifice on the first day of Tishrei. And that is the additional sacrifice of Rosh Hashanah. And that is His, may …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 47:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  23. היא שצונו להקריב קרבן מוסף ביום עשירי מתשרי. והוא אמרו יתברך ובעשור לחדש השביעי והקרבתם עולה אשה לה'. (פינחס תמידין ומוספין פ"י):

    That is that He commanded to offer an additional sacrifice on the tenth day of Tishrei. And that is His, may He be blessed, saying, "And on the tenth day …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 48:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  24. היא שצונו לעשות עבודת היום, כלומר כלל כל הקרבנות והוידוין המתוקנין ביום צום כפור כדי שיכופר בהם כל העונות כמו שבא בכתוב, והיא העבודה הכתובה באחרי מות. והראיה על היות הכלל כלו מצוה אחת אמרם במסכת יומא (דף ס') כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת יומא. (אחרי מות, הלכות יוה"כ פ"ד):

    That is that He commanded us to do the service of the day - meaning, the sum of all of the sacrifices and the confessions arranged for the fast of …

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 49:1 · Sefaria Edition 2021, Translated by Rabbi Francis Nataf · excerpt; the full text is on Sefaria

  25. היא שצוה להקריב קרבן מוסף בחג הסכות, והוא אמרו יתעלה והקרבתם עולה, וזהו מוסף החג. (פינחס, תמידין ומוספין פ"י):

    That is that He commanded to offer an additional sacrifice on the holiday of Sukkot. And that is His, may He be exalted, saying, "You shall offer a burnt-offering" (Numbers 29:13). And that is the additional offering of the holiday. (See Parashat Pinchas; Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 9.)

    Sefer HaMitzvot, Positive Commandments 50:1 · Sefaria Community Translation

    Image