Mishneh Torah

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן. וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא. וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ:

The foundation of foundations and firmest pillar of all wisdom is, To know that there is a First Being, that He caused all beings to be, and that all beings from heaven and earth, and from between them, could not be save for the truth of His Own Being.

Mishneh Torah, Foundations of the Torah 1:1 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים מב ג) "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי". וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וִיפַחֵד וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים ח ד) "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ" (תהילים ח ה) "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ". וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פֶּתַח לַמֵּבִין לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם:

But how may one discover the way to love and fear Him? When man will reflect concerning His works, and His great and wonderful creatures, and will behold through them His wonderful, matchless and infinite wisdom, he will spontaneously be filled with love, praise and exaltation and become possessed of a great longing to know the Great Name, even as David said: "My soul thirsts for God, for the living God," (Ps. 42,2); and when he will think of all these matters, he will be taken aback in a moment and stricken with awe, and realize that he is an infinitesimal creature, humble and dark, standing with an insignificant and slight knowledge in the presence of the All Wise, as David said: "For when I see Thy heavens, the wonderful works of Thy fingers, of what use is man that Thou mayest remember him?" (Ibid. 8,4). And, in harmony with these matters, I elucidate great, general principles of the works of the Lord of the universe, so that they might serve as an opening for one who understands by which to love the Name, as some sages said on the subject of love: "Out of it thou wilt recognize the One who spoke, and the universe was called into existence."

Mishneh Torah, Foundations of the Torah 2:2 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

דֵעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם וְזוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ וּרְחוֹקָה מִמֶּנָּהּ בְּיוֹתֵר. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו וְאֵינוֹ כּוֹעֵס כְּלָל וְאִם יִכְעַס יִכְעַס כַּעַס מְעַט בְּכַמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ בְּיוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה לֹא תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מֵהָלֹךְ בְּתַאֲוָה. וְיֵשׁ שֶׁהוּא בַּעַל לֵב טָהוֹר מְאֹד וְלֹא יִתְאַוֶּה אֲפִלּוּ לִדְבָרִים מְעַטִּים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן. וְיֵשׁ בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה שֶׁלֹּא תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מָמוֹן הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה ט) "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף". וְיֵשׁ מְקַצֵּר נַפְשׁוֹ שֶׁדַּיּוֹ אֲפִלּוּ דָּבָר מְעַט שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ וְלֹא יִרְדֹּף לְהַשִּׂיג כָּל צָרְכּוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ וְאֵינוֹ אוֹכֵל פְּרוּטָה מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא בְּצַעַר גָּדוֹל. וְיֵשׁ שֶׁהוּא מְאַבֵּד כָּל מָמוֹנוֹ בְּיָדוֹ לְדַעְתּוֹ. וְעַל דְּרָכִים אֵלּוּ שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת כְּגוֹן מְהוֹלֵל וְאוֹנֵן וְכִילַי וְשׁוֹעַ וְאַכְזָרִי וְרַחֲמָן וְרַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

Each and every one of the sons of man has many innate tendencies which differ one from the other and which are extremely afar. There is one man of a feverish temperment, constantly vexed, and there is another man of a calm disposition, without angry moods whatever, and if he does show anger it is but one bit of anger in many years; one man is overmuch supercilious, and another man is extremely unobtrusive; one is sensual, whose being is never stilled by the pursuit of propensity, and one is so pure-hearted that he feels no craving even for the barest necessities of the body; one's being is so greedy that the world's money will not satisfy him, as the subject is spoken of: "He that loveth silver shall not be satisfied with silver" (Ecc. 5.10); and one's being is so restrained that he considers enough even part of the little which is insufficient for his need and he will not pursue to attain all needs; one suffers hunger in his effort of hoarding and does not eat a cent's worth of his own without great torture to himself, and another wastes his money with his own hand deliberately. And of such ways are all the rest of the tendencies, as the optimist and pessimist, miser and philanthropist, cruel and merciful, coward and stout-hearted and the like.

Mishneh Torah, Human Dispositions 1:1 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה מִכָּל הַדֵּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם. וְהִיא הַדֵּעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִשְּׁתֵּי הַקְּצָווֹת רִחוּק שָׁוֶה וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹא לָזוֹ וְלֹא לָזוֹ. לְפִיכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיְּהֵא אָדָם שָׁם דֵּעוֹתָיו תָּמִיד וּמְשַׁעֵר אוֹתָם וּמְכַוִּן אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. כֵּיצַד. לֹא יְהֵא בַּעַל חֵמָה נוֹחַ לִכְעֹס וְלֹא כְּמֵת שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶלָּא בֵּינוֹנִי. לֹא יִכְעֹס אֶלָּא עַל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. וְכֵן לֹא יִתְאַוֶּה אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּזוּלָתָן כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג כה) "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ". וְכֵן לֹא יִהְיֶה עָמֵל בְּעִסְקוֹ אֶלָּא לְהַשִּׂיג דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְחַיֵּי שָׁעָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים לז טז) "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק". וְלֹא יִקְפֹּץ יָדוֹ בְּיוֹתֵר. וְלֹא יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ אֶלָּא נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי מִסַּת יָדוֹ וּמַלְוֶה כָּרָאוּי לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. וְלֹא יְהֵא מְהוֹלֵל וְשׂוֹחֵק וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן אֶלָּא שָׂמֵחַ כָּל יָמָיו בְּנַחַת בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכֵן שְׁאָר דֵּעוֹתָיו. וְדֶרֶךְ זוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים. כָּל אָדָם שֶׁדֵּעוֹתָיו דֵּעוֹת (בֵּינוֹנִית) [בֵּינוֹנִיּוֹת] מְמֻצָּעוֹת נִקְרָא חָכָם:

The straight path is the mean disposition found in each and every tendency of all the human tendencies. Such tendency is removed from both extremes an equal distance, and is not nearer to one than to the other. Therefore have the wise men of yore commanded that man should ever review his tendencies, estimate them, and direct them toward the middle-path so that he will be sound in body. How may one do it? He should not be an excitable person, easily angered; nor like the dead without feelings, but adopt a middle-course, not to become indignant, save only at something big which is worthy enough to be angry at, so that the like should not be done another time. Likewise shall he not crave for aught save the things which the body requires, and without which it is impossible to be, as the subject is spoken of: "The righteous eateth to the satisfying of his soul" (Pro. 13.25). Likewise shall he not continue to fatigue himself in his affairs, save to acquire what is necessary for him to live on for the time being as the subject is mentioned, saying: "A little that a righteous man hath is better" (Ps. 37.16). He should not be too close-fisted, nor yet squander his money, but give Z'dakah within the means of his hand, and lend accordingly to the needy. He should not be too optimistic and playful, nor too pessimistic and mournful, but spend all of his days in good cheer and with a pleasant countenance. So should he measure all the rest of his tendencies. And this path is the path of the wise men. Every man whose tendencies are mean tendencies of the middle-course, is called wise.

Mishneh Torah, Human Dispositions 1:4 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִתַּלְמוּד תּוֹרָה. אֲבָל קָטָן אָבִיו חַיָּב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לְלַמֵּד אֶת בְּנָהּ. שֶׁכָּל הַחַיָּב לִלְמֹד חַיָּב לְלַמֵּד:

Women, slaves, and infants are absolved from the study of the Torah; but the father is obliged to instruct his infant son in the Torah, for it is said: "And ye shall teach them your children, talking of them" (Deut. 11.19); but a woman is not charged to teach her son, for only one obliged to study is obliged to instruct.

Mishneh Torah, Torah Study 1:1 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

בִימֵי אֱנוֹשׁ טָעוּ בְּנֵי הָאָדָם טָעוּת גָּדוֹל וְנִבְעֲרָה עֲצַת חַכְמֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר וֶאֱנוֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַטּוֹעִים הָיָה. וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתָם. אָמְרוּ הוֹאִיל וְהָאֱלֹהִים בָּרָא כּוֹכָבִים אֵלּוּ וְגַלְגַּלִּים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וּנְתָנָם בַּמָּרוֹם וְחָלַק לָהֶם כָּבוֹד וְהֵם שַׁמָּשִׁים הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו רְאוּיִין הֵם לְשַׁבְּחָם וּלְפָאֲרָם וְלַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד. וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֵל בָּרוּךְ הוּא לְגַדֵּל וּלְכַבֵּד מִי שֶׁגִּדְּלוֹ וְכִבְּדוֹ. כְּמוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לְכַבֵּד הָעוֹמְדִים לְפָנָיו וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה דָּבָר זֶה עַל לִבָּם הִתְחִילוּ לִבְנוֹת לַכּוֹכָבִים הֵיכָלוֹת וּלְהַקְרִיב לָהֶן קָרְבָּנוֹת וּלְשַׁבְּחָם וּלְפָאֲרָם בִּדְבָרִים וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמוּלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּדַעְתָּם הָרָעָה. וְזֶה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים עוֹבְדֶיהָ הַיּוֹדְעִים עִקָּרָהּ. לֹא שֶׁהֵן אוֹמְרִים שֶׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא כּוֹכָב זֶה. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא. כְּלוֹמַר הַכּל יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה הוּא לְבַדְּךָ אֲבָל טָעוּתָם וּכְסִילוּתָם שֶׁמְּדַמִּים שֶׁזֶּה הַהֶבֶל רְצוֹנְךָ הוּא:

In the days of Enosh, the sons of man erred exceedingly, the advice of the wise man of that generation was nullified, and even Enosh himself was among the victims of that folly. Their mistake was this: Seeing, said they, that God created these stars and planets to rule the world, that He placed them high above to share honors with them, for they are ministers who render service in his presence, it is proper that they be praised and glorified and honored, this is the will of God, to exalt and honor him whom He exalted and honored, even as a king desires to honor those who stand in his presence, for such is the honor of the king. As soon as this matter was rooted in their heart, they commenced to erect temples in honor of the stars, to offer sacrifices to them, to praise and glorify them in words, and bow down to them in order to reach the will of God by this evil idea. This was the groundwork for the worship of stars. Thus was the statement of its adherents who knew the principles thereof; not that they asserted that there was no God save a particular star. This is as Jeremiah says: "Who would not fear Thee, O King of the nations? For it befitted Thee; Forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royalty, there is none like unto Thee. But they are altogether brutish and foolish; the vanities by which they are instructed are but a stock" (Jer. 10.7–8). As if saying: All know that Thou art Alone; but their mistake and foolishness is in supposing that this vanity is Thy will.

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 1:1 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ" וְגוֹ' (במדבר ה ז) "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה. כֵּיצַד מִתְוַדִּין. אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וַהֲרֵי נִחַמְתִּי וּבֹשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וּלְעוֹלָם אֵינִי חוֹזֵר לְדָבָר זֶה. וְזֶהוּ עִקָּרוֹ שֶׁל וִדּוּי. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְהִתְוַדּוֹת וּמַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְכֵן בַּעֲלֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת בְּעֵת שֶׁמְּבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן עַל שִׁגְגָתָן אוֹ עַל זְדוֹנָן אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן בְּקָרְבָּנָם עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְוַדּוּ וִדּוּי דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה ה) "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". וְכֵן כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין וּמְחֻיְּבֵי מַלְקוֹת אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן בְּמִיתָתָן אוֹ בִּלְקִיָּתָן עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְוַדּוּ. וְכֵן הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וְהַמַּזִּיק מָמוֹנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לוֹ אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר עַד שֶׁיִּתְוַדֶּה וְיָשׁוּב מִלַּעֲשׂוֹת כָּזֶה לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו) "מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם":

All commandments of the Torah, whether they be mandatory or prohibitive, if a man violates any one of them, either presumptuously or erroneously, when he will repent himself and turn away from his sinful way, he is obliged to confess before God, blessed is He! even as it is said: "When a man or woman shall commit any sin..… Then they shall confess their sin which they have done (Num. 5.6–7), which is a confession of words. Such confession is a mandatory commandment. How is the verbal confession made? The sinner says thus: "I beseech Thee, O Great Name! I have sinned; I have been obstinate; I have committed profanity against Thee, particularly in doing thus and such. Now, behold! I have repented and am ashamed of my actions; forever will I not relapse into this thing again." This is the elementary form of confession; but whosoever elaborates in confessing and extends this subject is, indeed, praise-worthy. Likewise all those who bring sin-offerings or trespass-offerings, when they offer their sacrifices, whether for their errors or for their spitefulness, find no atonement in their sacrifices, unless they repent, and deliver themselves of a verbal confession, even as it is said: "He shall confess that he hath sinned in that thing" (Lev. 5.5) So, too, are the guilty upon whom the tribunal pronounced either a sentence of death or of stripes, who find no atonement either in their death or in being lashed unless they do repent and make verbal confession. Even he, who injures his friend or causes him damages in money matters, although he makes restitution of what he owes him, finds no atonement, unless he makes verbal confession and repents by obligating himself never to repeat this again, even as is said: "Any sin that man commits" (Num. 5.6).

Mishneh Torah, Repentance 1:1 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

וּמַה הִיא הַתְּשׁוּבָה. הוּא שֶׁיַּעֲזֹב הַחוֹטֵא חֶטְאוֹ וִיסִירוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ עוֹד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה ז) "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן יִתְנַחֵם עַל שֶׁעָבַר שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא יט) "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי". וְיָעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ד) "וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ" וְגוֹ'. וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּשְׂפָתָיו וְלוֹמַר עִנְיָנוֹת אֵלּוּ שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ:

What is repentance? The sinner shall cease sinning, and remove sin from his thoughts, and wholeheartedly conclude not to revert back to it, even as it is said: "Let the wicked forsake his way" (Is. 55.7); so, too, shall he be remorseful on what was past, even as it is said: "Surely after that I was turned, I repented" (Jer. 31. 19). In addition thereto he should take to witness Him Who knoweth all secrets that forever he will not turn to repeat that sin again, according to what it is said: "Say unto Him.… neither will we call any more the work of our hands our gods" (Hos. 14.3–4). It is, moreover, essential that his confession shall be by spoken words of his lips, and all that which he concluded in his heart shall be formed in speech.

Mishneh Torah, Repentance 2:2 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִּילוֹ. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשָׂרָה יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבְכִבּוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:

Notwithstanding that the blowing of the ram's horn trumpet on Rosh ha-Shanah is a Scriptural statute, its blast is symbolic, as if saying: "Ye that sleep, bestir yourselves from your sleep, and ye slumbering, emerge from your slumber, examine your conduct, turn in repentance, and remember your Creator! They that forget the truth because of the vanities of the times, who err all of their years by pursuing vanity and idleness, which are of neither benefit nor of salvation, care for your souls, improve your ways and your tendencies, let each one of you abandon his evil path and his thought which is not pure! It is, therefore, necessary for every man to behold himself throughout the whole year in a light of being evenly balanced between innocence and guilt, and look upon the entire world as if evenly balanced between innocence and guilt; thus, if he commit one sin, he will overbalance himself and the whole world to the side of guilt, and be a cause of its destruction; but if he perform one duty, behold, he will overbalance himself and the whole world to the side of virtue, and bring about his own and their salvation and escape, even as it is said: "But the righteous is an everlasting foundation" (Prov. 10. 25), it is he, by whose righteousness he overbalanced the whole world to virtue and saved it. And, because of this matter, it became the custom of the whole house of Israel to excel in alms-giving, in good conduct and in the performance of duties during the intervening days of Rosh ha-Shanah and Yom ha-Kippurim above what they do during the whole year. It also became a universal custom to rise early during those ten days, to deliver in the synagogues prayers of supplication and ardor till the dawn of the day.

Mishneh Torah, Repentance 3:4 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

אַל יַעֲבֹר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים טִפְּשֵׁי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְרֹב גָּלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא כָּל אָדָם רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי אוֹ כִּילַי אוֹ שׁוּעַ וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת. וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּכְפֵּהוּ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו וְלֹא מִי שֶׁמּוֹשְׁכוֹ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּמִדַּעְתּוֹ נוֹטֶה לְאֵי זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אָמַר (איכה ג לח) "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב". כְּלוֹמַר אֵין הַבּוֹרֵא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת טוֹב וְלֹא לִהְיוֹת רַע. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא נִמְצָא זֶה הַחוֹטֵא הוּא הִפְסִיד אֶת עַצְמוֹ. וּלְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל חֲטָאָיו וְעַל מַה שֶּׁעָשָׂה לְנַפְשׁוֹ וּגְמָלָהּ רָעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (איכה ג לט) "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי" וְגוֹ'. וְחָזַר וְאָמַר הוֹאִיל וּרְשׁוּתֵנוּ בְּיָדֵינוּ וּמִדַּעְתֵּנוּ עָשִׂינוּ כָּל הָרָעוֹת רָאוּי לָנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲזֹב רִשְׁעֵנוּ שֶׁהָרְשׁוּת עַתָּה בְּיָדֵינוּ. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (איכה ג מ) "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה" וְגוֹ':

Permit not your thought to dwell upon that which ridiculous fools of other peoples and a majority of asinine individuals among the children of Israel say, that the Holy One, blessed is He! decrees at the very embryonic state of every man whether he should be just or wicked. The matter is not so. Every man is capable of being as just as Moses our Master or as wicked as Jeroboam, wise or incony, merciful or human, miser or philanthropist, and so in all other tendencies. There is none to either force things upon him or to decree things against him; either to pull him one way or draw him another way, but he alone, of his own free will, with the consent of his mind, bends to any path he may desire to follow. It is concerning this that Jeremiah said: "Out of the mouth of the Most High proceedeth not the evil and the good" (Lam. 3. 38), which is as if saying, the Creator decrees not that man should be either good or bad. Now, this being so, the consequence hereof is that the sinner alone brought harm upon himself. It is, therefore, meet that he should lament and shed tears because he sinned, and because of what he did to his soul and rewarded it with evil. Even this is the meaning of the succeeding Verse: "Wherefore doth a living man complain, or a strong man? Because of his sins" (Ibid.) Again, he continues, in the succeeding Verse seeing that it all is in our power, and we did all the evil of our own free will and accord, it is, indeed meet for us to turn in repentance and abandon our wickedness, for our free will is in our hands now as well as at the time we committed the sins saying: "Let us search and try our ways, and return to the Lord" (Ibid.–40).

Mishneh Torah, Repentance 5:2 · Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927

פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ז) ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶה הוּא לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶה הוּא יוֹם:

The Shema is read twice every day,—in the evening and in the morning, as it is said, "and when thou liest down and when thou risest up" (Deuteronomy 6:7), the phrases in this text meaning at the time when men are lying down, that is, at night, and at the time when they have risen, that is, by day.

Mishneh Torah, Reading the Shema 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג כה) ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יג) ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:

To pray daily is an affirmative duty, as it is said, "And ye shall serve the Lord, your God" (Exodus 23:25). The service, here referred to, according to the teaching of tradition, is Prayer, as it is said, "And to serve Him with all your heart" (Deuteronomy 11:13), on which the sages commented, "What may be described as Service of the Heart? Prayer". The number of prayers is not prescribed in the Torah. No form of prayer is prescribed in the Torah. Nor does the Torah prescribe a fixed time for Prayer.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ. שֶׁהֵן (שמות יג א) ״קַדֶּשׁ לִי״. (שמות יג יא) ״וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ׳‎״ שֶׁבְּסֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת. וּ(דברים ו ד) ״שְׁמַע״. (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״. הֵן שֶׁנִּכְתָּבוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן וּמְחַפִּין אוֹתָן בְּעוֹר וְנִקְרָאִין תְּפִלִּין וּמַנִּיחִין אוֹתָן עַל הָרֹאשׁ וְקוֹשְׁרִין אוֹתָן עַל הַיָּד. וַאֲפִלּוּ קוֹצוֹ שֶׁל אוֹת אַחַת מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ מְעַכֵּב אֶת כֻּלָּן מִן הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְתָּבוֹת שְׁלֵמוֹת כְּתִקּוּנָן:

The four Pentateuchal sections, beginning respectively, "Sanctify unto me" (Ex. 13:1-10), "And it shall be when the Lord shall bring thee" (Exodus 13:11-16)—these two being in the Book of Exodus, "Hear, O Israel" (Deuteronomy 6:4-9) "And it shall come to pass if ye shall hearken diligently" (Deuteronomy 11:13-21), are written and covered with a skin. These are called Tephillin, and are placed upon the head and bound on the arm. The omission of the point of a single letter in any one of these sections bars, according to Scriptural enactment, the use of all of them. They must all be written perfectly and in accordance with rule.

Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

עָנָף שֶׁעוֹשִׂין עַל כְּנַף הַבֶּגֶד מִמִּין הַבֶּגֶד הוּא הַנִּקְרָא צִיצִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְצִיצִית שֶׁל רֹאשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח ג) ״וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רָאשִׁי״. וְזֶה הֶעָנָף הוּא הַנִּקְרָא לָבָן מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין לְצָבְעוֹ. וְאֵין לְחוּטֵי הֶעָנָף מִנְיָן מִן הַתּוֹרָה:

The fringe that is attached to the corner of the garment, and made of the same species of material as the garment, is called Tzitzith Fringes, because it is like the fringes of hair of the head, as it is said, "And he took me up by the lock (Tzitzith) of my head" (Ezekiel 8:3). This fringe is called "the White (part)", because we are not commanded to dye it. No definite number of threads is prescribed in the Torah for the fringes.

Mishneh Torah, Fringes 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְבָרֵךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח י) ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ׳‎ אֱלֹהֶיךָ״. וְאֵינוֹ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׂבַע שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָכַל אֲפִלּוּ כְּזַיִת מְבָרֵךְ אַחֲרָיו:

It is an affirmative precept of the Torah to say Grace after a meal, as it is said, "And thou shalt eat and be satisfied and shalt bless the Lord, thy God" (Deuteronomy 8:10). The Torah only imposes the obligation on a person when he is satisfied; for it is said, "When thou hast eaten and art satisfied, thou shalt bless etc." According to the ordinances of the sages, however, even if one has eaten only as much food as the size of an olive, he recites Grace after the meal.

Mishneh Torah, Blessings 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

מִילָה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז יד) ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ״. וּמִצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ וְעַל הָרַב לָמוּל אֶת עֲבָדָיו (בראשית יז יב) ״יְלִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף״. עָבַר הָאָב אוֹ הָאָדוֹן וְלֹא מָל אוֹתָן בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת שֶׁאֵין הַכָּרֵת תָּלוּי אֶלָּא בֶּעָרֵל עַצְמוֹ. וּבֵית דִּין מְצֻוִּים לָמוּל אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹ הָעֶבֶד בִּזְמַנּוֹ וְלֹא יַנִּיחוּ עָרֵל בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעַבְדֵיהֶן:

Circumcision is an affirmative precept, the neglect of which entails the penalty of excision, as it is said, "And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin—that soul shall be cut off from his people" (Gen. 17:14). It is a duty incumbent upon the father to circumcise his son, and upon the master to circumcise his male slave, whether "born in the house" or bought with money. If the father or master failed to perform the circumcision, he has neglected the fulfillment of an affirmative precept but has not incurred the penalty of excision, to which only the uncircumcised person is made liable. In such case of neglect, the court is charged with the duty of circumcising the infant or slave at the appointed time, and must not leave any male uncircumcised among the Israelites or their slaves.

Mishneh Torah, Circumcision 1:1 · The Mishneh Torah by Maimonides. trans. by Moses Hyamson, 1937-1949

סדר תפלות כל השנה

The Order of Prayers Throughout the Year.

Mishneh Torah, The Order of Prayer 1:1 · Sefaria Community Translation

שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי מִמְּלָאכָה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כא) "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". וְכָל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה יד) "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה". וּמַה הוּא חַיָּב עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה. אִם עָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן חַיָּב כָּרֵת. וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה נִסְקָל. וְאִם עָשָׂה בִּשְׁגָגָה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:

Mishneh Torah, Sabbath 1:1 · Sefaria Edition. Translated by R. Francis Nataf, 2019

חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁכֵנִים הַרְבֵּה כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּבַיִת לְעַצְמוֹ דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בְּכָל הֶחָצֵר וּמִבָּתִּים לֶחָצֵר וּמֵהֶחָצֵר לַבָּתִּים מִפְּנֵי שֶׁכָּל הֶחָצֵר רְשׁוּת הַיָּחִיד אַחַת וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ. וְכֵן הַדִּין בְּמָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ וּמֵחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי וּמִמָּבוֹי לַחֲצֵרוֹת שֶׁכָּל הַמָּבוֹי רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא. וְכֵן הַדִּין בִּמְדִינָה שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ דְּלָתוֹת וְנִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה שֶׁכֻּלָּהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד הִיא. זֶה הוּא דִּין תּוֹרָה:

According to biblical law, if a courtyard has many tenants, each living in a house of his own, they may all move objects throughout the courtyard as well as from the houses into the courtyard and from the courtyard into the houses, because the entire courtyard is a single private domain, so that it is permissible to move objects through the whole of it. The same rule applies to an alley that has courtyards opening into it on three sides and the fourth side opening into the public road. By fastening at this fourth side a stake in the ground or a cross-beam above, the alley and the courts opening into it become a single private domain, so that all the residents of the alley are permitted to transfer objects throughout the alley as well as from the courtyards into the alley and from the alley into the courtyards. And the same is the law in a city that is surrounded by a wall [at least] ten handbreadths tall that has gates that are locked at night, as it is all a private domain. This is the biblical (Torah) law.

Mishneh Torah, Eruvin 1:1 · Sefaria Edition. Translated by R. Francis Nataf, 2019

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לב) "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם". וְכָל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט ז) "וּבֶעָשׂוֹר" וְגוֹ' (במדבר כט ז) "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ". וּמַה הוּא חַיָּב עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּיוֹם זֶה. אִם עָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן חַיָּב כָּרֵת. וְאִם עָשָׂה בִּשְׁגָגָה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:

There is a positive commandment to rest from labor on the 10th of the seventh month [Tishrei], as it says, "it shall be a Sabbath of rest for you." And anyone who does labor on it has failed to perform a positive commandment and violated a negative commandment, as it says, "and on the 10th etc. no labor shall be done." And for which punishment is he liable for doing labor on this day? If he did it willingly and intentionally, he is liable to [spiritual] excision. If he did it unintentionally, he is obligated to bring a set sin-offering [not one that varies depending on what the sinner can afford].

Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei 1:1 · Sefaria Community Translation

שֵׁשֶׁת יָמִים הָאֵלּוּ שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וּבְיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵן הַנִּקְרָאִין יָמִים טוֹבִים. וּשְׁבִיתַת כֻּלָּן שָׁוָה שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה חוּץ מִמְּלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ" וְגוֹ':

1 These six days on which Scripture prohibited labor - being the first and seventh days of Passover, the first and eighth days of Sukkot, the day of Shavuot, and the first day of the seventh month (Rosh Hashanah) - are called holidays (yamim tovim). The [degree of] cessation of work is equal in all of them, in that all work is prohibited except for labor that is for the sake of eating - as it is stated (Exodus 12:16), "only anything that is eaten by any person."

Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:1 · Sefaria Community Translation

כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת חָמֵץ בְּפֶסַח מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד סוֹף יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טו) "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה". בְּשׁוֹגֵג חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַמְמַחֶה וְשׁוֹתֶה:

Anyone who eats an olive's volume of leavened bread on Passover beginning on the night of the 15th until the end of the 21st of Nissan intentionally is obligated to [a punishment of] kareit/cutting off, as it was said, "For anyone who eats leavened bread and will be cut off" (Exodus 12:15). Unintentionally - one is obligated to a sacrifice of a fixed type (i.e. non-sliding scale) of sin-offering. This is [the same for] one who eats [it] and one who liquifies and drinks [it].

Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט א) "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". וְשׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹבֵל הוּא קֶרֶן הַכְּבָשִׂים הַכָּפוּף. וְכָל הַשּׁוֹפָרוֹת פְּסוּלִין חוּץ מִקֶּרֶן הַכֶּבֶשׂ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה תְּרוּעָה בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּיוֹבֵל (ויקרא כה ט) "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר" וְכוּ' (ויקרא כה ט) "תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר". וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מַה תְּרוּעַת יוֹבֵל בְּשׁוֹפָר אַף תְּרוּעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשׁוֹפָר:

It is a biblical commandment to hear the sound of the shofar on Rosh Hashannah as it says "it is a day of blowing the horn unto you." The horn which is blown, both on Rosh Hashannah and for the Jubilee year, is a bent ram's horn. All Shofars are invalid except the horn of a ram. Even though a Shofar is not mentioned explicitly in the passage about Rosh Hashannah, it does say in the passage about the Jubilee year "Then shalt thou make proclamation with the blast of the Shofar" and we have learned through the Tradition that just as the "teruah" of the Jubilee year is with a shofar, so is the "teruah" of Rosh Hashannah.

Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִתֵּן כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה חַיָּב. וְשׁוֹאֵל מֵאֲחֵרִים אוֹ מוֹכֵר כְּסוּת שֶׁעַל כְּתֵפוֹ וְנוֹתֵן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כֶּסֶף שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל טו) "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט" וְגוֹ'. וְאֵינוֹ נוֹתְנוֹ בִּפְעָמִים רַבּוֹת הַיּוֹם מְעַט וּלְמָחָר מְעַט אֶלָּא נוֹתְנוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת בְּפַעַם אַחַת:

Mishneh Torah, Sheqel Dues 1:1 · Sefaria Edition. Translated by R. Francis Nataf, 2019

חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח יד) "עלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" וְנֶאֱמַר (שמות יב ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הֵם שְׁנֵי הַחַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב":

The months of the year are lunar months, as it is stated (Numbers 28:14), "the monthly burnt-offering for each new moon"; and it is [also] stated (Exodus 12:2), "This month shall be for you the beginning of the months." Thus did the Sages say: The Holy One, blessed be He, showed Moshe a likeness of the moon in a prophetic vision and said to him, "See [when] it is like this, and sanctify it (as the beginning of the month)." But the years that we calculate are solar years, as it is stated (Deuteronomy 16:1), "Guard the month of the Spring."

Mishneh Torah, Sanctification of the New Month 1:1 · Sefaria Edition. Translated by R. Francis Nataf, 2019

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י ט) "עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת". כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיָּצֵר לָכֶם כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן זַעֲקוּ עֲלֵיהֶן וְהָרִיעוּ:

It is a positive commandment from the Torah to cry out and to sound trumpets for all troubles that come upon the community, as it is said, "upon an enemy who attacks you and you sound trumpets (Numbers 10:9)." That is to say, every matter that troubles you like famine, plague, locusts, and so forth, cry out because of them and sound the trumpets.

Mishneh Torah, Fasts 1:1 · Sefaria Community Translation

קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּזְמַנָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים שֶׁהִיא תַּקָּנַת הַנְּבִיאִים. וְהַכּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים. וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ. וַאֲפִלּוּ כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה. וְכֵן מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּן נִדְחִין מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחֶה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין שֶׁהַפּוֹגֵעַ בּוֹ קוֹבְרוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא:

We are bidden by the sages to read the Megillah at its proper time. It is widely known that this reading was prescribed by the prophets. Everyone is required to hear its reading: men, women, proselytes, and emancipated slaves. Minors should be trained to read it. And even priests amidst their service stop their service and come to hear the reading of the Scroll. And likewise do we stop Torah study to hear the reading of the Scroll — all the more so for the other commandments of the Torah. All of them are overridden on account of the reading of the Scroll. And there is nothing that overrides the reading of the Scroll, [to go] before it, except for a commanded corpse — [meaning one] that has no one to bury it. For one who encounters it must bury it first; and read [the Scroll] afterwards.

Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1 · Sefaria Edition. Translated by R. Francis Nataf, 2019

קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק אִם רָצָה הוּא וְהִיא לִשָּׂא אוֹתָהּ מַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבוֹעֲלָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְתִהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יִרְצֶה הָאִישׁ לִשָּׂא אִשָּׁה יִקְנֶה אוֹתָהּ תְּחִלָּה בִּפְנֵי עֵדִים וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב יג) "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ":

Before the giving of the Torah, it would be that if a man happened upon a woman in the marketplace and they wanted to marry each other, he would bring her into his house and consummate the marriage between them privately, and she would be his wife. Once the Torah was given, Israel was commanded that if a man wanted to marry a woman, he would acquire her first through witnesses, and afterwards she would be his wife, as it says, "When a man takes a woman and comes to (sleeps with) her..." (Deuteronomy 22:13).

Mishneh Torah, Marriage 1:1 · Sefaria Community Translation

אֵין הָאִשָּׁה מִתְגָּרֶשֶׁת אֶלָּא בִּכְתָב שֶׁיַּגִּיעַ לָהּ וּכְתָב זֶה הוּא הַנִּקְרָא גֵּט. וַעֲשָׂרָה דְּבָרִים הֵן עִקַּר הַגֵּרוּשִׁין מִן הַתּוֹרָה וְאֵלּוּ הֵן. א) שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאִישׁ אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ. ב) וְשֶׁיְּגָרֵשׁ בִּכְתָב וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר. ג) וְשֶׁיִּהְיֶה עִנְיַן הַכְּתָב שֶׁגֵּרְשָׁהּ וֶהֱסִירָהּ מִקִּנְיָנוֹ. ד) וְשֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנוֹ דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. ה) וְשֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב לִשְׁמָהּ. ו) וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻסַּר מַעֲשֶׂה אַחַר כְּתִיבָתוֹ אֶלָּא נְתִינָתוֹ לָהּ [בִּלְבַד]. ז) וְשֶׁיִּתְּנֵהוּ לָהּ. ח) וְשֶׁיִּתְּנֵהוּ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים. ט) וְשֶׁיִּתְּנֵהוּ לָהּ בְּתוֹרַת גֵּרוּשִׁין. י) וְשֶׁיִּהְיֶה הַבַּעַל אוֹ שְׁלוּחוֹ הוּא שֶׁנּוֹתְנוֹ לָהּ. וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבַּגֵּט כְּגוֹן הַזְּמַן וַחֲתִימַת הָעֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הַכּל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Mishneh Torah, Divorce 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיְּיַבֵּם אָדָם אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵרוּסִין אִם מֵת בְּלֹא זֶרַע שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ה) ״וּבֵן אֵין לוֹ״‎‎ (דברים כה ה) ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״‎‎. וּמִן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יְבִמְתּוֹ שֶׁזּוֹ אִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁהִקְנוּ אוֹתָהּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא יָבוֹא עָלֶיהָ. וּכְתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ שֶׁמֵּת:

Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 1:1 · Sefaria Community Translation

מִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁל כֶּסֶף מְזֻקָּק וְהוּא הַנִּקְרָא קְנָס. וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כט) "וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף":

One who seduces a virgin maiden is fined fifty sela'im pure silver and this is a fine. And if he raped her the same penalty would be levied. This fine is a positive commandment from the Torah, as it says "the man who lay with her shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver":

Mishneh Torah, Virgin Maiden 1:1 · Sefaria Community Translation

קִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (במדבר ה יד) "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. אֲפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ אוֹ עַכּוּ"ם אוֹ עֶבֶד אוֹ שָׁחוּף הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ מוֹלִיד:

The warning that is mentioned in the Torah - "And he warned his wife" - is that he tells her in the presence of witnesses, "Do not seclude yourself with Mr. so-and-so," even if that man is her father, her brother, a gentile, a slave, or an impotent person who cannot achieve an erection or produce children."

Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity 1:1 · Sefaria Community Translation

הַבָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כט) "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת" וְגוֹ' שְׁנֵיהֶם הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעֶלֶת. וְאִם הָיוּ שׁוֹגְגִין חַיָּבִין חַטָּאת קְבוּעָה. וְיֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁהוּא בְּמִיתַת בֵּית דִּין יֶתֶר עַל הַכָּרֵת הַשָּׁוֶה בְּכֻלָּן:

When a person voluntarily engages in sexual relations with one of the arayot mentioned in the Torah, he is liable for kerait, as [Leviticus 18:29] states: "Whenever anyone performs any …

Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

מִצְוַת עֲשֵׂה לֵידַע הַסִּימָנִין שֶׁמַּבְדִּילִין בָּהֶן בֵּין בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף וְדָגִים וַחֲגָבִים שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלָן וּבֵין שֶׁאֵין מֻתָּר לְאָכְלָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ כה) "וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר". וְנֶאֱמַר (ויקרא יא מז) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל":

It is a mitzvah to discern the distinguishing marks of animals that are allowed and forbidden to eat — whether cattle, game, birds, fish and locusts — as is written: "Ye shall therefore separate between the clean beast and the unclean, and between the unclean fowl and the clean" (Lev. 20:26); "to make a difference between the unclean and the clean, and between the living thing that may be eaten and the living thing that may not be eaten" (Lev. 11:47).

Mishneh Torah, Forbidden Foods 1:1 · Yad Hachasakah, based on L. Mandelstamm,1851 German translation. Translated by DeepL

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיִּשְׁחֹט מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכל בְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כא) "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ". וְנֶאֱמַר בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דברים יב כב) "אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל". הָא לָמַדְתָּ שֶׁחַיָּה כִּבְהֵמָה לְעִנְיַן שְׁחִיטָה. וּבְעוֹף הוּא אוֹמֵר (ויקרא יז יג) "אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף" וְגוֹ' (ויקרא יז יג) "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ" מְלַמֵּד שֶׁשְּׁפִיכַת דַּם הָעוֹף כִּשְׁפִיכַת דַּם הַחַיָּה:

It is a positive commandment for one who desires to partake of the meat of a domesticated animal, wild beast, or fowl to slaughter [it] and then partake of it, …

Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

אַרְבָּעָה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֵן. שְׁבוּעַת בִּטּוּי וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת. שְׁבוּעַת בִּטּוּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא ה ד) "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב". וְהִיא נֶחְלֶקֶת לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים. שְׁתַּיִם לְהַבָּא. וּשְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁעָבַר שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה. וְעַל דָּבָר שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שֶׁיֵּעָשֶׂה וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה:

There are four types of oaths [for which one may be liable]: sh'vuat bitui, sh'vuat shav, sh'vuat hapikadon, and sh'vuat ha'edut. Sh'vuat bitui is referred to in the Torah [by …

Mishneh Torah, Oaths 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

הַנֵּדֶר נֶחְלָק לִשְׁתֵּי מַחֲלוֹקוֹת. הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁיֶּאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר פֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ לְעוֹלָם. אוֹ מִין פְּלוֹנִי מִפֵּרוֹת הָעוֹלָם אוֹ פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלַי. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיֶּאֱסֹר הֲרֵי זֶה נֶאֱסָר בָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל וְלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (במדבר ל ג) "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ". שֶׁיֶּאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵי הֵן עָלַי אִסָּר הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְחֵלֶק זֶה הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ נִדְרֵי אִסָּר:

There are two categories of vows: The first is to forbid oneself [from benefiting] from entities permitted to him; e.g., he said: "The produce from this-and-this country is forbidden to …

Mishneh Torah, Vows 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

הַנְּזִירוּת הוּא נֵדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי אִסָּר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ב) "כִּי יִדֹּר נֶדֶר נָזִיר" וְגוֹ'. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיְּגַדֵּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ה) "גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ". וְאִם גִּלֵּחַ בִּימֵי נִזְרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ה) "תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ". וְכֵן אָסוּר לְהִטָּמֵא לַמֵּתִים אוֹ לֶאֱכל דְּבָרִים שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב עָלָיו (במדבר ו ד) "מִגֶּפֶן הַיַּיִן" (במדבר ו ד) (במדבר ו ח) "כָּל יְמֵי נִזְרוֹ":

A nazirite vow is one of the types of vows involving prohibitions,as [Numbers 6:2] states: "When one will take a nazirite vow...." It is a positive commandment for [a nazirite] …

Mishneh Torah, Nazariteship 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

הָעֲרָכִים הֵם נֵדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז ב) "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'". לְפִיכָךְ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם (במדבר ל ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" וְ(דברים כג כב) "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" וּמִשּׁוּם (במדבר ל ג) "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה":

Endowment valuations [arechim] are pledges included in the category of vows made to consecrate property, as [Leviticus] 27:2 states: "When a man will utter a vow, making an endowment evaluation …

Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

הַזּוֹרֵעַ שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים כְּאֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יט) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם":

1. A person who sows two different seeds as one in the Land of Israel receives lashes, as it says "You shall not seed kilayim in your field" (Lev. 19:19)

Mishneh Torah, Diverse Species 1:1 · Sefaria Community Translation

הַקּוֹצֵר אֶת שָׂדֵהוּ לֹא יִקְצֹר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ אֶלָּא יַנִּיחַ מְעַט קָמָה לָעֲנִיִּים בְּסוֹף הַשָּׂדֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כב) "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" אֶחָד הַקּוֹצֵר וְאֶחָד הַתּוֹלֵשׁ. וְזֶה שֶׁמַּנִּיחַ הוּא הַנִּקְרָא פֵּאָה:

Mishneh Torah, Gifts to the Poor 1:1 · Sefaria Community Translation

שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ:

There are eight levels of charity, one above the other. The greatest level that has nothing above it is to strengthen the hand of a Jew who has become poor and give him a gift or loan or create a partnership with him or make up some work for him, so as strengthen his hand until he does not [any longer] need to ask others [for help]. And about this it is said (Leviticus 25:35), "and you shall strengthen the hand of a stranger and a resident and he shall live with you;" meaning, strenghten him until he no [longer] falls and becomes needy.

Mishneh Torah, Gifts to the Poor 10:7 · Sefaria Community Translation

הַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת אֵינָן נוֹהֲגִין מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וּנְבִיאִים הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגוֹת אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרֹב יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין וְשָׁבִין שָׁם. וְהַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגוֹת אַף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מִפְּנֵי שֶׁהֵם סְבִיבוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

Mishneh Torah, Heave Offerings 1:1 · Sefaria Community Translation

אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁין תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מַפְרִישׁ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה מִן הַנִּשְׁאָר וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּבוֹ נֶאֱמַר (במדבר יח כד) "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה'" וְגוֹ'. וְהַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה לִלְוִיִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כא) "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה":

After separating the great terumah, one should separate one tenth of the remaining produce and this is called the first tithe. Concerning it [Numbers 18:24] states: "For the tithes of …

Mishneh Torah, Tithes 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בְּכָל שָׁנָה מַפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ". וּבְשָׁנָה שְׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית מַפְרִישִׁין מַעֲשַׂר עָנִי חֵלֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

After separating the first tithe every year, we separate the second tithe,as [Deuteronomy 14:22] states: "You shall certainly tithe the produce of your crops." In the third and sixth years …

Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים וְכֻלָּן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. וְעַל כֻּלָּן נִכְרְתָה בְּרִית לְאַהֲרֹן. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהֶן אֵין לוֹ חֵלֶק בַּכֹּהֲנִים וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מֵהֶן:

Twenty-four gifts were given to the Priests, and they are all explained in the Torah, and the covenant with Aharon includes all of them. And every Priest that does not recognize these gifts, he is not part of the Priestly tribe, and one must not give him any of these gifts.

Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ וַעֲבוֹדַת הָאִילָן בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ב) "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" וְנֶאֱמַר (שמות לד כא) "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ אוֹ הָאִילָנוֹת בְּשָׁנָה זוֹ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ד) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר":

It is a positive commandment to refrain from working the land and caring for trees in the seventh year, as it says, "and the land shall rest a Sabbath for the Lord" (Leviticus 25:2), and it says "in plowing and in harvesting you shall rest" (Exodus 34:21). Anyone who performs one of the forbidden labors from the working of the land or caring for trees in this year has abrogated a positive commandment and transgressed a negative commandment, as it says, "you shall not plant your field, nor shall you prune your vineyard" (Leviticus 25:4).

Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה' מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת. וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ". וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ. וְהָיָה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ט) "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה" וְגוֹ':

It is a positive obligation to build a house for God where offerings may be brought and to make pilgrimage to it three times a year as it says "and they shall make Me a sanctuary." The tabernacle which Moses made in the desert has already been described in the Torah, but it was a temporary measure, as it says "for you have not yet reached, etc."

Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1 · Sefaria Community Translation

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לִדְבָרִים שֶׁצְּרִיכִין מְשִׁיחָה בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, כה) "וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ":

It is a positive commandment to prepare the anointing oil so that it will be ready [to use] for those articles that require anointing, as [Exodus 30:25] states: "And you …

Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those Who Serve Therein 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

כָּל כֹּהֵן הַכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה אִם שָׁתָה יַיִן אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְפָנִים. וְאִם נִכְנַס וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ט) "וְלֹא תָמֻתוּ". וְהוּא שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן חַי בְּבַת אַחַת מִיַּיִן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אַרְבָּעִים יוֹם. אֲבָל אִם שָׁתָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית יַיִן. אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית וְהִפְסִיק בָּהּ. אוֹ מְזָגָהּ בְּמַיִם. אוֹ שֶׁשָּׁתָה יַיִן מִגִּתּוֹ בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים אֲפִלּוּ יֶתֶר מֵרְבִיעִית. פָּטוּר וְאֵינוֹ מְחַלֵּל עֲבוֹדָה. שָׁתָה יֶתֶר מֵרְבִיעִית מִן הַיַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק וְשָׁהָה מְעַט מְעַט חַיָּב מִיתָה וּפוֹסֵל הָעֲבוֹדָה:

Whenever a priest who is fit to perform Temple service drinks wine, he is forbidden to enter the area of the Altar or [proceed] beyond there. If he entered [that …

Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִין וּמֻבְחָרִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב-כא) "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה:

It is a positive commandment for all the sacrifices to be unblemished and of choice quality, as [Leviticus 22:21] states: "unblemished to arouse favor." This is a positive commandment.

Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007

כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל מִינֵי נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאִין מֵחֲמִשָּׁה מִינִין בִּלְבַד. מִן הַבָּקָר וּמִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַתּוֹרִים וּמִן בְּנֵי הַיּוֹנָה:

All of the sacrifices of living animals comes from five species alone: a) cattle, b) sheep, c) goats, d) turtle doves, and e) small doves.

Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב שְׁנֵי כְּבָשִׂים עוֹלוֹת בְּכָל יוֹם וְהֵם הַנִּקְרָאִים תְּמִידִין. אֶחָד בַּבֹּקֶר וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח ג) "שְׁנַיִם לַיּוֹם עלָה תָמִיד" וְגוֹ':

It is a positive commandment to offer two lambs as burnt-offerings every day. They are called the continuous offering. One [should be brought] in the morning and one in the …

Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

כָּל הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה מֻתָּרִין לִשְׁחֹט קָדָשִׁים לְכַתְּחִלָּה וַאֲפִלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוּץ לָעֲזָרָה וּפָשַׁט יָדָיו וְשָׁחַט בָּעֲזָרָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע בַּבָּשָׂר:

Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 1:1 · Sefaria Community Translation

בְיוֹם הַצּוֹם מַקְרִיבִין תָּמִיד בַּשַּׁחַר וְתָמִיד בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּסֵדֶר כָּל יוֹם וְיוֹם. וּמַקְרִיבִין מוּסַף הַיּוֹם פַּר וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּם עוֹלוֹת. וְשָׂעִיר חַטָּאת נַעֲשֶׂה בַּחוּץ וְהוּא נֶאֱכָל לָעֶרֶב. וְעוֹד מַקְרִיבִין יֶתֶר עַל מוּסָף זֶה. פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף. וְאַיִל לְעוֹלָה. וּשְׁנֵיהֶם מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. וְאַיִל הַבָּא מִשֶּׁל צִבּוּר הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת (ויקרא טז א) "אַחֲרֵי מוֹת". וְהוּא הָאַיִל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים בִּכְלַל הַמּוּסָף. וְהוּא הַנִּקְרָא אֵיל הָעָם. וְעוֹד מְבִיאִין מִשֶּׁל צִבּוּר שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים. אֶחָד קָרֵב חַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף. וְהַשֵּׁנִי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. נִמְצְאוּ כָּל הַבְּהֵמוֹת הַקְּרֵבִים בְּיוֹם זֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. שְׁנֵי תְּמִידִין. וּפַר. וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּם עוֹלוֹת. וּשְׁנֵי שְׂעִירִים חַטָּאת אֶחָד נַעֲשֶׂה בַּחוּץ וְנֶאֱכַל לָעֶרֶב וְהַשֵּׁנִי נַעֲשֶׂה בִּפְנִים וְנִשְׂרָף. וּפַר כֹּהֵן גָּדוֹל לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף:

On the fast day of Yom Kippur, we sacrifice a continuous offering in the morning and in the late afternoon according to the order followed every day. And the additional …

Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

אָסוּר לְהֶדְיוֹט לֵהָנוֹת מִקָּדְשֵׁי הַשֵּׁם. בֵּין מִדְּבָרִים הַקְּרֵבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְכָל הַנֶּהֱנֶה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה מִקָּדְשֵׁי הַשֵּׁם מָעַל:

It is forbidden for an ordinary person to benefit from articles sanctified unto God, whether they are entities that are offered on the altar or articles consecrated for the improvement …

Mishneh Torah, Trespass 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן אַחַר חֲצוֹת. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבַד זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ:

It is a positive commandment to offer the Paschal sacrifice on the fourteenth day of the month of Nisan after midday. This offering is brought only from lambs or goats, …

Mishneh Torah, Paschal Offering 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

שָׁלֹשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל רֶגֶל מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים וְאֵלּוּ הֵן. הָרְאִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יז) (שמות לד כג) (דברים טז טז) "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ". וְהַחֲגִיגָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז טו) "תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ". וְהַשִּׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז יד) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". הָרְאִיָּה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁנִּרְאָה פָּנָיו בָּעֲזָרָה בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג וְיָבִיא עִמּוֹ קָרְבַּן עוֹלָה בֵּין מִן הָעוֹף בֵּין מִן הַבְּהֵמָה. וּמִי שֶׁבָּא לָעֲזָרָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְלֹא הֵבִיא עוֹלָה לֹא דַּיּוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוַת עֲשֵׂה אֶלָּא עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג טו) (שמות לד כ) "לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. הַחֲגִיגָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁיַּקְרִיב שְׁלָמִים בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּבוֹאוֹ לְהֵרָאוֹת. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַשְּׁלָמִים בָּאִים אֶלָּא מִן הַבְּהֵמָה. וּשְׁתֵּי מִצְוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵן הָרְאִיָּה וְהַחֲגִיגָה אֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהֶן. וְהַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה בָּרְגָלִים הִיא שֶׁיַּקְרִיב שְׁלָמִים יֶתֶר עַל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה. וְאֵלּוּ הֵם הַנִּקְרָאִים שַׁלְמֵי שִׂמְחַת חֲגִיגָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז ז) "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ". וְנָשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוָה זוֹ:

The Jewish people have been commanded to observe three positive commandments on each of the three pilgrimage festivals. They are: a) to appear before the Divine presence, as Exodus 23:17 …

Mishneh Torah, Festival Offering 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בֵּין מִמִּין הַחֲמוֹר. בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים בֵּין שֶׁהָיוּ טְרֵפוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ב) "קַדֵּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה". וְכֻלָּן לַכֹּהֲנִים:

It is a positive commandment to set aside all the male first issues of the womb, whether among humans, kosher animals, and donkeys. This applies whether the animals are healthy …

Mishneh Torah, Firstlings 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria

כָּל הָעוֹבֵר בִּשְׁגָגָה עַל אַחַת מִמִּצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת. הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב קָרְבַּן חַטָּאת. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּקְרִיב חַטָּאתוֹ עַל שִׁגְגָתוֹ:

Whenever a person inadvertently violates one of the negative commandments that involve a deed and for which one is liable for karet, he is obligated to bring a sin-offering. It …

Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 1:1 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · excerpt; the full text is on Sefaria