Rabban Yochanan ben Zakkaiרבן יוחנן בן זכאי

(דף סו ע״ב) ת״ר מעשה בריב״ז שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכים אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים כיון שראת אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו. אמרה לו רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני אמר לה בתי ממון של בית אביך היכן הלך אמרה לו רבי לא כדין מתלין מתליא בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד ושל חמיך היכן הוא אמרה לו בא זה ואבד את זה אמרה רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להם לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה בכה ריב״ז ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונן של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה. ונקדימון בן גוריון לא עשה צדקה והתניא אמרו עליו על נקדימון בן גוריון כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש כלי מילת היו (דף סז) מציעין תחתיו ובאו עניים ומקפלין אותם מאחריו אבע״א לכבודו הוא דעבד ואבע״א כדבעי ליה למעבד לא עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא. תניא א״ר אלעזר בר צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו קראתי עליה מקרא זה (ש״ה א ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך וגו׳ אל תקרי גדיותיך אלא גויתיך:

(Fol. 66b) Our Rabbis were taught: R. Jochanan b. Zakkai was once riding on a donkey outside of Jerusalem, and his disciples had followed him. He saw a young woman picking barley out of the dung of an Arabian's cattle. As soon as she observed him, she covered herself with her hair, stood up and said to him: "O Rabbi, assist me." He replied' "Whose daughter art thou?" Upon which the answer came, "I am the daughter of Nakdimon b. Guryon." "Why, my daughter, what became of thy father's money?" asked he. She replied: "Is there not a saying in Jerusalem: 'The salt (means of preservation) of wealth is its diminution [by charitable deeds,] and some say through benevolence." "And what of thy father-in-law's money?" he asked again. "Ah," repriel she, "one destroyed the other." "Rabbi," she continued," dost thou not remember signing my marriage contract?" "I remember," said he [turning] to his disciples. "When I signed her marriage contract, I read in it that her father gave her a dowry of one million golden denars besides that of her father-in-law's." R. Jochanan b. Zakkai then burst into tears and said: "Happy are ye, Israel. As long as ye perform the will of God, no nation or people can rule over thee; but when ye fail to perform the will of God ye are delivered into the hands of a humiliating nation and not only into the hands of a humiliating nation, but also into the hands of the beasts of the humiliating nation!" Did then Nakdimon b. Guryon not give sufficient charity? Behold we are taught in a Baraitha: It was said of Nakdimon b. Guryon that when he left his house to go to the house of study [the entire road] would be spread out with fine woolens (Fol. 67) which the poor people used to fold up behind him [for their own use.] If you wish I will interpret this that he did it only for his own honor, and if you wish I will explain that this de did not do sufficient according to his means, as people say: "According to the camel the load (the greater the man the greater the responsibility). We are taught in a Baraitha that R. Elazzar b. Zadak said: "May I so live to see the consolation, as I saw her in Akku picking barley from between the hoofs of the horses. I then applied to her the following passage (Songs 1, 8) If thou know not, O thou fairest among women, go thy way forth by the footsteps of the flock and feed thy kids, etc., i.e., do not read g'diyothayich (thy kids), but read it g'viyothayich (thy body)."