TorahGrowth

Mei HaShiloach

The Living Waters

The heart of Mei HaShiloach in about 33 minutes: 65 passages from 65 chapters, in its own words.

By
Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Izhbitz
When
1860, Vienna (posthumously)
Start reading
In its own words

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁכֵם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. פְּנֵי הָעִיר הַיְינוּ הַנִּכְבָּדִים שֶׁבָּעִיר וּמִי הָיוּ אָז פְּנֵי הָעִיר שְׁכֶם וַחֲמוֹר, וּלְשׁוֹן וַיִּחַן הַיְינוּ שֶׁנָּשְׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְהַיְינוּ דְּאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל [ספר הגילגולים פרק נ'] כִּי שְׁכֶם נִתְגַּלְגֵּל אַחַר כָּךְ בְּזִמְרִי בֶּן סָלוּא בֶּן דִּינָה, וְלָכֵן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ גַּם עַתָּה, וְלָכֵן נֶאֱמַר "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה" וְכוּ' הַיְינוּ שֶׁלֹּא רָצָה לִישָּׂא אֶת בְּנוֹת הָאָרֶץ, רַק אֶת דִּינָה, וְזֶהוּ שֶׁנָּשָׂא חֵן בְּעֵינֵי יַעֲקֹב כִּי הָיָה לוֹ מְעַט שַׁיָּיכוּת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ.

“And Yaakov Avinu came to … Shchem, … and he graced the faces of the city ….” (Bereshit, 33:18) (Vayichan et p’nei ha’eer is normally translated, “and he camped before …

Every word below is the text itself, as written, with its translator named. Texts from Sefaria. Nothing is paraphrased.

Bereshit

  1. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. בָּרָא הוּא מִלְּשׁוֹן חִיזּוּק, הַיְינוּ שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אִמֵּץ וְחִיזֵּק הַיְסוֹדוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁבּוֹנֶה אוֹצָר מְחַזֵּק אֶת הַיְסוֹדוֹת וְהַדְּפָנוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל מַה שֶּׁיַּנִּיחַ לְתוֹכוֹ, וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם יְסוֹדוֹת הָעוֹלָם, וְהֵם מְרַמְּזִין בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם עַל הַלֵּב וְהַמּוֹחַ, בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם לֵילֵךְ עַל פִּי רְצוֹן הַש"י בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּרִיָּה שְׁלֵימָה, אָז צָרִיךְ לְאַמֵּץ וּלְחַזֵּק אֵלּוּ שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת, הַיְינוּ לִמְסוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַמַּחְשָׁבָה שֶׁבָּרֹאשׁ וְכָל תַּאֲווֹת לִבּוֹ לְהַש"י וּלְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפְעוֹל בָּהֶם דָּבָר זוּלַת רְצוֹן הַש"י. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַבֶּעשׁ״ט בְּדָבָר שֶׁמַּחְשָׁבָה שֶׁל אָדָם מְחַשֶּׁבֶת שָׁם הוּא הָאָדָם כֻּלּוֹ. וְזֶהוּ פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק (משלי כ"ג,כ"ו) "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי", וּמִמֵּילָא "דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה", הַיְינוּ כְּשֶׁתִּמְסוֹר לִבְּךָ לְהַש"י אָז תִּהְיֶה אֶצְלְךָ עֲבוֹדַת הַש"י עִיקָּר וְכָל דִּבְרֵי עוֹלָם הַזֶּה טְפֵלִים לָזֶה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן הָגוּן וְחָכָם וּמַשִּׂיא אוֹתוֹ אִשָּׁה לְפִי כְּבוֹדוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁהֵכִין צָרְכֵי הַנִּשּׂוּאִין וְיִטְעַם מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁהֵכִין, בְּעֵת טָעֳמוֹ מֵהַמַּאֲכָל יִזְכּוֹר שִׂמְחַת בְּנוֹ וְהַטְּעִימָה אֶצְלוֹ טְפֵילָה וְהָבֵן.

    “In the beginning God created ….” (Bereshit, 1:1) “Created” means strengthening. In the beginning, God strengthened and reinforced the foundations so that they could receive the creation. This is like …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Bereshit 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Noach

  1. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ וְכוּ' עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר וְכוּ'. עִנְיַן הַתֵּבָה, שֶׁנָּתַן הַש״י עֵצָה וַהֲגָנָה לְנֹחַ עַד שֶׁעָבְרוּ יְמֵי הַזַּעַם, וְכֵן לְכׇל מִי שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ לִבּוֹ עֲדַיִן יוּכַל לִלְמוֹד עֵצוֹת אֵיךְ יִסָּתֵר עַצְמוֹ וְיָגֵן בַּעֲדוֹ מִכׇּל רָע הַמִּתְרַגֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְכֵן אָמְרוּ חַזַ״ל [תנדבא״ר פ״ו] אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו יָרוּץ לְחַדְרֵי חֲדָרִים שֶׁל תּוֹרָה וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל. וְעִנְיַן הַתֵּבָה הוּא עַל פִּי מַה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (פסחים קי״ג:) שְׁלוֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָן מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר וּמִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה שׁוּם כַּעַס בְּפוֹעַל, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת וּמַכִּיר וּמַאֲמִין בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וּמִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו הַיְנוּ שֶׁמֵּסִיר הַכַּעַס גַּם מִלִּבּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ שׁוּם תַּרְעוֹמוֹת עַל חֲבֵרוֹ. וְעַל אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מְרַמֵּז הַתֵּבָה, "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גוֹפֶר" הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִכְעוֹס כִּי גׇפְרִית מוֹרָה עַל כַּעַס וְזֶה "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גוֹפֶר" הַיְנוּ שֶׁתִּסְגּוֹר אֶת הַכַּעַס וְלֹא תִכְעוֹס בְּפוֹעַל. "קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה" הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכֵּר רַק תְּהֶא בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, כִּי קִנִּים הוּא חֲדָרִים כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲדָרִים הַרְבֵּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת לֵידַע מְקוֹם כׇּל חֶדֶר וְתַשְׁמִישׁוֹ, וְגַם מַסֶּכֶת קִנִּים מוֹרָה עַל זֶה וְלָכֵן מִי שֶׁאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת וְלֵב טָהוֹר אֵינוֹ מֵבִין לַאֲמִתָּם אֶת עוֹמֶק ד"ת הַנִּמְצָא בְּמַסֶּ' קִנִּים. "וְכָפַרְתָּ אוֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכּוֹפֶר", הַיְנוּ שֶׁתַּעֲבוֹר עַל מִדּוֹתֶיךָ, כִּי וְכָפַרְתָּ הַיְנוּ שֶׁתְּכַפֵּר מֵעוֹמֶק לִבְּךָ, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּלִבְּךָ רׁשֶׁם מִכַּעַס עַל חֲבֵרְךָ. וְהַשִּׁעוּרִין מֵהַתֵּבָה הֵם אוֹתִיּוֹת לָשׁוֹן, ג׳ מֵאוֹת אוֹרֶךְ וַחֲמִשִּׁים רֹחַב וְלמ"ד קוֹמָה, וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ לְשׁוֹן שֶׁקֶר. וְגַם אֵלּוּ הַשִּׁעוּרִין הֵם נֶגֶד "בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ", למ"ד אַמּוֹת גּוֹבַהּ כְּנֶגֶד בְּכׇל לְבָבְךָ, נ׳ רוֹחַב נֶגֶד בְּכׇל נַפְשְׁךָ וג׳ מֵאוֹת אוֹרֶךְ נֶגֶד בְּכׇל מְאֹדֶךָ, כִּי מְאֹד הַיְנוּ בְּכׇל מַה שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ וּלְהוֹסִיף, וְעַל זֶה רוֹמֵז אוֹת הַש׳ כִּי הַש׳ הִיא אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּא״ב כִּי סוֹד הַת׳ הוּא כָּמוּס לָעוֹלָם הַבָּא וְלָכֵן בְּכׇל מָקוֹם שֶׁרָצוּ חֲכָמִים לְגַזֵּם גָּזְמוּ בִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כְּמוֹ (חולין צ׳:) ג׳ מֵאוֹת כּוֹר וג׳ מֵאוֹת כֹּהֲנִים שֶׁבְּמַסֶּ' מִדּוֹת פ״ג מ״ח. "צוֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" הַיְנוּ שֶׁתֵּדַע כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, כִּי צׁהַר הַיְנוּ בְּהִירוּת וִידִיעָה. "וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה", הַיְנוּ שֶׁתְּצַמְצֵם בְּכׇל קַבָּלוֹת הַשְׁפָּעָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רַעַבְתָן. "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים", הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר עַל פָּסוּק (תהלים ל״ד, ט״ו) "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה פרשה י״ט, ט״ז) בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם מִמְּקוֹמְךָ וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר הַיְנוּ מִצִּדְּךָ וּמִכֹּחֲךָ לֹא יִהְיֶה שׁוּם מְנִיעָה לַשָּׁלוֹם, אַךְ גַּם לִרְדּוֹף אַחַר חֲבֵרוֹ לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ גַּם זֹאת אֵין מֵהַצּוֹרֶךְ כִּי בְּכׇל דָּבָר נִמְצָא סָפֵק כִּי יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל בֵּיתְךָ, אַךְ לִדְחוֹתוֹ ג״כ אֵינוֹ רַשַּׁאי, וְזֶה פֵּי׳ "בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" לֹא בְּפִרְסוּם. "תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ", הַיְנוּ שֶׁנִּצְטַוָּה נֹחַ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם ג׳ בָּנָיו בְּכׇל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עִם חָם כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ הַיְנוּ תַּחְתִּיִּים שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ רַק לְפָנִים וְעִם יֶפֶת שְׁנִיִּים וְעִם שֵׁם שְׁלִישִׁים, הַיְנוּ שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ מֵעוֹמֶק הַלֵּב וְכׇל סוֹדוֹתֶיךָ תְּגַלֶּה לוֹ. וְכׇל זֶה הָיָה עֵצוֹת לְנֹחַ קוֹדֶם שֶׁנִּשְׁלַם אֵיךְ יַסְתִּיר עַצְמוֹ, כִּי מִיָּד כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה שֶׁאָז הָיָה הַשְׁלָמָתוֹ אָז עָשָׂה הֵיפֶךְ מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים כְּמ״ש "וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכַּר" וְכָעַס עַל חָם וְלֹא עָבַר עַל מִדּוֹתָיו, כִּי כְּשֶׁאָדָם נִשְׁלַם אָז מוּתָּר לְהִתְפַּשֵּׁט, כִּי אָז הַכֹּל רְצוֹן ה׳.

    “These are the generations of Noach … Make for yourself an ark of gopher wood ….” (Bereshit, 4:9–14) Concerning the ark, God gave Noach advice and protection until the days …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Noach 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Lech Lecha

  1. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וכו'. כְּתִיב (ישעיה מ"ד,ג') "כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנוֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה", כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים שֶׁלּוֹ אַחֲרֵי הֲבִינוֹ אֲשֶׁר כָּל חֶמְדַּת עוֹלָם הַזֶּה לֹא יִתָּכְנוּ לְהִקָּרְאוֹת בְּשֵׁם חַיִּים אֲמִיתִּיִּים כִּי כָּל חֶמְדַּת עוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְהָסִיר טְרָדוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַטְּרָדוֹת מַה יִּהְיֶה גּוּף הַחַיִּים אֲשֶׁר עָלָיו נִקְרֵאת הָעוֹלָם, עַל זֶה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶךְ לְךָ הַיְינוּ לְעַצְמְךָ כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם חַיִּים וְעִיקַּר הַחַיִּים תִּמְצָא בְּךָ, (ישעיה מ"א,ט"ז) "וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל", זֹאת הוּא הַחַיִּים. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פרשה ל"ט,א') מִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב הֵצִיץ אֵלָיו וְלֹא עָלָיו, אַךְ בִּרְאוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת עֵסֶק דּוֹר הַפַּלָּגָה זֹאת יִקָּרֵא בְּשֵׁם בִּירָה דּוֹלֶקֶת כִּי הָיָה בְּעֵינָיו לְפֶלֶא מְאֹד וְהִרְעִים בְּנַפְשׁוֹ מִי בָרָא אֵלֶּה, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה הַיְינוּ שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲלֹא תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ כִּי לְכָל הָעוֹלָם לֹא יִקְשֶׁה וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שָׂם עַל לֵב לֵאמֹר מִי עָשָׂה זֹאת וְאַךְ בְּעֵינֶיךָ יִפָּלֵא, וּמֵהַרְעָמוּת לִבְּךָ תּוּכַל לְשַׁעֵר אֲשֶׁר בְּוַדַּאי נִמְצָא בּוֹרֵא הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְהוּא הֵעִיר לִבְּךָ וְנַפְשְׁךָ לָזֶה, וְזֶה לְשׁוֹן עָלָיו הַיְינוּ עַל קוּשְׁיָתוֹ שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ הוּא תֵּירוּץ מַסְפִּיק לְפָנָיו.

    “And God said to Avram, get yourself from your country ….” (Bereshit, 12:1) It is written (Yesahya, 44:3), “When I will pour water on the thirsty, and drip moisture on …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Lech Lecha 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayera

  1. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. כְּתִיב (מלאכי ג',כ') "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". "יִרְאֵי שְׁמִי", הַיְינוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִיסָה בְּד"ת וּבְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֹאת יְחַיֵּיב לָהֶם הַיִּרְאָה הָאֲמִיתִּיּוֹת, וְזֶה פֵּירוּשׁ "יִרְאֵי שְׁמִי" וּמַבְטִיחַ לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי יָאִיר לָהֶם שֶׁמֶשׁ צְדָקָה הַיְינוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְבוֹרָרִין. "וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ", הַיְינוּ בְּטוּחוֹת וְעֹז בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה כְּמוֹ הַכְּנָפַיִם שֶׁהֵם מִבְטַח עֹז לְבַעֲלֵי הַכָּנָף. וְהִנֵּה אאע"ה קֹדֶם שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם נַיְיחָא מִכָּל עִנְיְינֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהָיָה מְמָאֵס בָּהֶם וְעִיקָּר הָיָה אֶצְלוֹ תְּשׁוּקָה לֵידַע מִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט"ו,כ"ד) "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל", הַיְינוּ כִּי זֹאת הָיָה אֶצְלוֹ עִיקָּר וָרֹאשׁ לְכָל דָּבָר כְּמוֹ דָּבָר שֶׁמּוּנָּח לְמַעְלָה, עַל כֵּן נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָתַן לוֹ תַּקּוּפוּת, לְד"ת מְבוֹרָרִים. כִּי אֵלוֹנֵי הוּא לְשׁוֹן תַּקּוּפוּת וּמַמְרֵא הַיְינוּ לְפִי שֶׁסֵּירֵב וּמָרָה בְּכָל עִנְיְינֵי עוֹלָם הַזֶּה. "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", הַיְינוּ שֶׁהָיָה מִתְחַמֵּם וּמִתְלַהֵב בּוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא יוֹם, וְהָיָה מְפוֹרָשׁ לְפָנָיו. וְזֶה פֵּירוּשׁ "פֶּתַח הָאֹהֶל" הַיְינוּ שֶׁהָיָה פָּתוּחַ לְפָנָיו. "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו", הַיְינוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עוֹמֵד עָלָיו כִּי מַלְאָךְ הוּא שְׁלִישׁ עוֹלָם כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת חוּלִּין [צ"א:, ועיין בראשית רבה פרשה ס"ח,י"ב] וְהֶרְאָה לוֹ כִּי כָל הָעוֹלָם עוֹמֵד בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.

    “And God appeared unto him at the oaks of Mamre, and he was sitting in the entrance of the tent in the heat of the day.” (Bereshit, 18:1) It is …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayera 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Chayei Sara

  1. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אִיתָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת [ח'.] "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא", חַד אָמַר זוֹ אִשָּׁה וְחַד אָמַר זוֹ תּוֹרָה וְחַד אָמַר זוֹ מִיתָה וְחַד אָמַר זוֹ בֵּית הַכִּסֵּא. הִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים הֵם שֶׁהָאָדָם נִכְנָס בְּסָפֵק בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוֹ וְרַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַש"י שֶׁיַּעַזְרוֹ. חַד אָמַר זוֹ תּוֹרָה, הַיְינוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיָּאִיר לוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה אִם עַל פִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת. וְחַד אָמַר זוֹ אִשָּׁה, הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַש"י לְנֹכַח תָּמִיד שֶׁיֵּדַע גַּם כֵּן "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" וְזֶהוּ עִנְיַן אִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית [ד"ה ויאמר האדם]. וְחַד אָמַר זוֹ מִיתָה כִּי גַּם שָׁם נִכְנָס הָאָדָם בְּסָפֵק כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ברכות כ"ח:) שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁנֵי דְּרָכִים, וְכִדְאִיתָא (ברכות ח'.) לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם עַד זְבִילָא בַּתְרַיְתָא. וְחַד אָמַר זוֹ קְבוּרָה, כִּי בַּקְּבוּרָה נִמְצָא גַּם כֵּן עֹמֶק וְהָאָדָם נִכְנָס בְּסָפֵק כִּי הוּא מְפֻלָּשׁ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פרשה מ"ט,ו'). וְחַד אָמַר זוֹ בֵּית הַכִּסֵּא הַיְינוּ בּוּשָׁה שֶׁיִּתְפַּלֵּל הָאָדָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּיו דָּבָר שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ בָּהּ אַחַר כָּךְ. וְאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים נִרְמָזִין כָּאן בְּזוֹ הַסִּדְרָה, תּוֹרָה מְרֻמָּז בְּפָסוּק "וְאַבְרָהָם זָקֵן" כִּי זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה. אִשָּׁה מְרֻמָּז בְּרִבְקָה שֶׁנָּשָׂא יִצְחָק, וְכֵן "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה" כִּי יֵשׁ בָּזֶה עֹמֶק גָּדוֹל מַה שֶּׁהֻצְרַךְ לְהוֹלִיד אֵלּוּ הַתּוֹלָדוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בַּקְּדֻשָּׁה, אַךְ שֶׁיִּצְחָק יִשְׁלֹט עַל כָּל אֵלּוּ הַכֹּחוֹת וְעַל כֹּל יִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. קְבוּרָה מְרֻמָּז בְּשָׂרָה. מִיתָה בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ. בֵּית הַכִּסֵּא הִיא פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁזֶּה שֶׁהוֹצִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִפִּיו "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" נֶחְשַׁב לוֹ לִדְבַר בּוּשָׁה כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּזוה"ק (בראשית ר"ה:).

    “And the life of Sarah was a hundred and twenty and seven years, these were the years of the life of Sarah.” (Bereshit, 23:1) The Gemara (in Berachot, 8a) tells …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Chayei Sara 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Toldot

  1. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כְּתִיב (דברי הימים א' כ"ח,ט') "אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ", הַדְּרִישָׁה הוּא אאע"ה וְהַמְּצִיאָה הוּא יִצְחָק, כִּי עִנְיַן אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לְד"ת מְאֹד מְאֹד וְשֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כִּי הַש"י מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְזֹאת הוּא מִדּוֹת הָאַהֲבָה. וּמִדּוֹת יִצְחָק הוּא מִדּוֹת גְּבוּרָה, הַיְינוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר זֹאת וְיָרַד הִתְגַּלּוּת הַש"י בָּעוה"ז, וְזֹאת יִקָּרֵא גְּבוּרָה כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּגְּמָ' (מגילה ל"א:) כָּךְ שָׁמַע מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְיִצְחָק הָיָה ג"כ נִקְרָא גְּבוּרַת הַש"י בָּעוֹלָם. וְזש"ה "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם" וְכוּ' הַיְינוּ תּוֹלְדוֹת יִצְחָק אָבִינוּ הוּא פִּרְסוּם הִתְגַּלּוּת הַש"י בָּעוה"ז, "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" הַיְינוּ ע"י תְּשׁוּקַת אַבְרָהָם הָיְתָה זֹאת, כִּי הַתְּשׁוּקָה הוּא מִדּוֹת אַבְרָהָם, וְכֵן כָּל ד"ת אֲמִיתִּיִּים אֵין לָהֶם הוֹלָדָה רַק אַחַר גּוֹדֶל תְּשׁוּקָה שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם לָהֶם. וְזֶה ג"כ עִנְיַן הַגְּמָ' (בבא מציעא מ"ד.) מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְר"ש בְּרֵיהּ בְּיַלְדוּתֵיהּ, הַכֶּסֶף קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב, וּבְזִקְנוּתֵיהּ הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף. הַיְינוּ כִּי בַּיַּלְדוּת שֶׁל הָאָדָם יֵשׁ גּוֹדֶל תְּשׁוּקָה וְחֶמְדָּה לְד"ת וְעי"ז קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב הַיְינוּ ד"ת לַאֲמִיתָּם יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם זָהָב, וְכֶסֶף הַיְינוּ תְּשׁוּקָה וּכְסִיפָה. אֲבָל בַּזִּקְנָה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יוּסַר מִמֶּנּוּ הַחֵשֶׁק לְד"ת, כִּי לְעֵת הַזִּקְנָה כָּל כֹּחוֹת הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הָאָדָם מִתְחַלְּשִׁין, ע"כ שִׁינָּה לוֹ הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, וְהוּא תְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁע"י ד"ת יָבֹא בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק לְהוֹסָפַת עוֹד ד"ת, וְהוּא לְמָשָׁל לְאָדָם שֶׁשָּׂבֵעַ מֵאֲכִילָה וְאעפ"כ אִם בָּא לְפָנָיו מַאֲכָל טוֹב הַמַּאֲכָל הַזֶּה מַמְשִׁיךְ לוֹ תַּאֲוָה וְחֵשֶׁק לֶאֱכוֹל יוֹתֵר, וְכֵן הוּא הָעִנְיָן בְּד"ת. וְזֶה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין בְּכָל יוֹם, וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ, הַיְינוּ שֶׁיִּמְתְּקוּ לָנוּ הַד"ת, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּכָל פַּעַם תְּשׁוּקָה יוֹתֵר אֲלֵיהֶם. וְזֶה פֵּי' הַפָּסוּק (יואל ב',כ"ו) "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ" וּכְפִילַת הַלָּשׁוֹן מוֹרֶה עַל זֶה, דְּע"י הָאֲכִילָה יָבֹא לְךָ חֶמְדָּה יוֹתֵר וְהוּא לְמָשָׁל לְד"ת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

    “And these are the generations of Yitzchak, son of Avraham. Avraham begot Yitzchak.” (Bereshit, 25:19) It is written (Divrei haYamim 1, 28:9), “If you seek it, you will find.” The …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Toldot 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayetzei

  1. וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פרשה ס"ח,א') "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הַהוֹרִים לְמַלְּפָנַי וְלִמְעַבְּדָנַי וכו' חָזַר וְאָמַר מַה אֲנָא מוֹבֵיד סִבְרִי מִן בָּרְיִי לֵית אֲנָא מוֹבֵיד סִבְרִי מִן בָּרְיִי ח"ו אֶלָּא "עֶזְרִי מֵעִם ה'". הָעִנְיָן בָּזֶה כְּשֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא הָיָה לוֹ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וְלֹא שׁוּם דָּבָר וְהוּצְרַךְ לֵילֵךְ אֶל לָבָן וְלַעֲסוֹק בַּצֹּאן לְמַעַן פַּרְנָסָתוֹ, נָפַל דַּעְתּוֹ מְאֹד, לַאֲשֶׁר הִבִּיט וְרָאָה עַצְמוֹ קָטָן מְאֹד נֶגֶד אֲבוֹתָיו, כִּי הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים כְּלָל לְהַבִּיט לְעִנְיְינֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָיוּ עוֹסְקִים תָּמִיד בַּעֲבוֹדָה וּבְמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְהוּא יִצְטָרֵךְ לַעֲסוֹק בִּדְבָרִים קְטַנִּים כָּאֵלּוּ, חָזַר וְאָמַר לֵית אֲנָא מוֹבֵיד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, הַיְינוּ אַף שֶׁהֵם הָיוּ בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי בִּדְבָרִים קְטַנִּים, מִכָּל מָקוֹם גַּם בָּזֶה יֵשׁ עַבְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא.

    “And Yaakov departed from Beer Sheva, and went to Horan.” (Bereshit, 28:10) It is written in the Midrash (Bereshit Rabba, 68:1), “A song of Ascents. I lift my eyes to …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayetzei 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayishlach

  1. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁכֵם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. פְּנֵי הָעִיר הַיְינוּ הַנִּכְבָּדִים שֶׁבָּעִיר וּמִי הָיוּ אָז פְּנֵי הָעִיר שְׁכֶם וַחֲמוֹר, וּלְשׁוֹן וַיִּחַן הַיְינוּ שֶׁנָּשְׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְהַיְינוּ דְּאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל [ספר הגילגולים פרק נ'] כִּי שְׁכֶם נִתְגַּלְגֵּל אַחַר כָּךְ בְּזִמְרִי בֶּן סָלוּא בֶּן דִּינָה, וְלָכֵן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ גַּם עַתָּה, וְלָכֵן נֶאֱמַר "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה" וְכוּ' הַיְינוּ שֶׁלֹּא רָצָה לִישָּׂא אֶת בְּנוֹת הָאָרֶץ, רַק אֶת דִּינָה, וְזֶהוּ שֶׁנָּשָׂא חֵן בְּעֵינֵי יַעֲקֹב כִּי הָיָה לוֹ מְעַט שַׁיָּיכוּת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ.

    “And Yaakov Avinu came to … Shchem, … and he graced the faces of the city ….” (Bereshit, 33:18) (Vayichan et p’nei ha’eer is normally translated, “and he camped before …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayishlach 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayeshev

  1. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. זש"ה (ירמיה ל',י') "וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד". "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי וְכוּ' זִקְנֵיכֶם חֲלוֹמוֹת יַחֲלוֹמוּ בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיוֹנוֹת יִרְאוּ" (יואל ג',א'). הַיְינוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם נִרְאִים לְמַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, אַךְ מֵהַהִרְהוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה נִרְאִים שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה הַש"י. וּבְאֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַש"י אֲשֶׁר הַמַּעֲשִׂים הֵם מִיַּד הַש"י וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם מִצַּד הָאָדָם וְכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם דְּבַר רְשׁוּת עַל זֶה נֶאֱמַר (ברכות ל"ג:) כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם. וּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת אוֹ הֵיפֶךְ הֵם בְּיַד הַש"י וְרַק לִפְעָמִים יִתְלֶה אוֹתָם בָּאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (סוטה י':) עַל מַעֲשֵׂה יְהוּדָא הֵעִיד הַש"י "צָדְקָה מִמֶּנִּי", וְעַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק נֶאֱמַר שֶׁהֵם מֵהִרְהוּרָא דְּיוֹמָא, כִּי בֶּאֱמֶת כֵּן הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ הַשְּׁבָטִים כַּאֲשֶׁר סִיפֵּר לָהֶם הַחֲלוֹם, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה כַּאֲשֶׁר חָלַם לוֹ הַחֲלוֹם בַּהֲלִיכָתוֹ לְלָבָן הִתְחִיל לְעַיֵּין בּוֹ וְלָמַד אֶת עוֹמֶק הַנִּמְצָא בּוֹ לְכָל הַשְּׁבָטִים, וְהֵם לָמְדוּ אוֹתוֹ וְנִתְחַדֵּשׁ לָהֶם בּוֹ בְּכָל פַּעַם ד"ת חֲדָשִׁים, כִּי כַּמָּה עַמְקוּת ד"ת נִמְצָא בְּהַחֲלוֹם הַזֶּה. וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יוֹסֵף הַצַּדִּיק כִּי גַּם לוֹ חָלְמוּ חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה יְקָרִים, הֵשִׁיבוּ לוֹ, "הֲמָלוֹךְ תִּמְלוֹךְ עָלֵינוּ", כִּי אֵיךְ תִּדְמֶה לְאָבִינוּ הֲלֹא אָבִינוּ הוּא כָּל הַיּוֹם בְּיִרְאָה וְדָבוּק בְּהַש"י וּלְכָךְ מַרְאֶה לוֹ הַש"י חֲלוֹמוֹת אַף בְּשֵׁינָה כִּי גַּם אָז הוּא דָּבוּק בְּהַש"י. אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ בַּמַּדְרֵיגָה הַזֹּאת וְכָל חֲלוֹמוֹתֶיךָ הֵמָּה מֵהִרְהוּרָא דְּיוֹמָא שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בִּגְדוּלָּה וּבְהִתְנַשְּׂאוּת וּלְכָךְ יַחֲלִים לְךָ חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה, כִּי אֵין לְךָ גְּדוּלָּה מִמִּדּוֹת יִרְאָה וַעֲנָוָה, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה תָּמִיד עֲבוֹדָתוֹ בָּזֶה, יִרְאָה הַיְינוּ שֶׁהַש"י מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל כְּדִכְתִיב (תהלים ל"ג,י"ד) "מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ", וְ"לֹא יָנוּם" [שם קכ"א,ד']. וַעֲנָוָה הַיְינוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְגָּאֶה עַל שׁוּם בְּרִיָּה כִּי מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, לְשׁוֹן אַיִן הַיְינוּ אַף שֶׁבֶּאֱמֶת מִצַּד הַש"י יֵשׁ חִילּוּק אַךְ מִצַּד הָאָדָם אֵין לְבָרֵר. וְזֶה "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" הַיְינוּ יִרְאָה (זוהר בראשית ק"פ.) וְ"בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" הוּא עֲנָוָה, וּבִקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, זֹאת הַשַּׁלְוָה הַיְינוּ, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַנְהִיג א"ע לְהִסְתַּלֵּק מִכָּל סָפֵק וְלִשְׁמוֹר מִכָּל מַעֲשֵׂה רַע אָז הוּא בְּשַׁלְוָה, וְע"ז אָמַר לוֹ הַש"י כִּי בְּעוֹד הָאָדָם בַּגּוּף אֵין בְּאֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵג בְּכ"כ שְׁמִירָה וְיִרְאָה וַעֲנָוָה, כִּי הַש"י חָפֵץ בַּמַּעֲשִׂים שֶׁל הָאָדָם כִּי בָּעוה"ז צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאַהֲבָה, וּמַעֲשֶׂה שֶׁאֵינָהּ מְבוֹרֶרֶת כָּל כָּךְ, וְע"ז נֶאֱמַר לֶעָתִיד "וְשָׁב יַעֲקֹב" לְשׁוֹן "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" בְּתַעֲנוּג מִמַּחְשְׁבוֹת ד"ת. "וְשָׁקַט" הַיְינוּ מַדְרֵגַת שַׁבָּת "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם". "וְשַׁאֲנַן" הַיְינוּ בְּמַחְשָׁבָה מִבְּלִי לִירֹא מִמִּלְחָמוֹת וּמְאוֹרָעוֹת. "וְאֵין מַחֲרִיד" הַיְינוּ אַף בְּשֵׁינָה יִהְיֶה דָּבוּק בְּהַש"י וְלֹא יָרֵא פֶּן הוּא ח"ו נָסוֹג מֵהַש"י. וְזֶה הָיָה טַעֲנוֹת הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הוּא הָיָה מִתְנַהֵג א"ע בְּמִדּוֹת הַיִּרְאָה וְע"ז נֶאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פרשה פ"ד,ח') שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין דּוֹמֶה לוֹ, וְהַיְינוּ שֶׁהֶעֱמִיק עַצְמוֹ לִב' מִדּוֹת הַלָּלוּ יִרְאָה וַעֲנָוָה כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ בֶּטַח, וְלָזֶה נֶאֱמַר עָלָיו "כִּי בֶן זְקוּנִים הוּא לוֹ", הַיְינוּ כְּמוֹ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּמִדַּת יִצְחָק אָבִינוּ הַיְינוּ יִרְאָה גַּם הוּא הִתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּהַמִּדָּה הַזֹּאת, וּבַעֲנָוָה כְּמוֹ אָבִיו. וְע"ז דִּקְדֵּק עִמּוֹ הַש"י ג"כ עַד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כִּי אַף שֶׁהַמִּדּוֹת הַלָּלוּ טוֹבִים, מ"מ צָרִיךְ הָאָדָם לִבְטוֹחַ בַּה' ג"כ, כִּי הַנַּעֲשֶׂה מִצַּד הָאָדָם אֵינוֹ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. כִּי אַף שֶׁיּוֹסֵף פָּעַל בִּשְׁמִירָתוֹ מְאֹד, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כָּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים גְּדוֹלִים כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ [שם אות י"ט] שַׂק נָהוּג בִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים שֶׁהֲרֵי יְהוֹרָם לָבַשׁ שַׂק, אַךְ נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (מלכים א' י"א,ל"ט) "אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים". הַיְינוּ כִּי בִּנְיַן עֲדֵי עַד אֵינוֹ שַׁיָּיךְ לְחֶלְקָם רַק לְחֵלֶק יְהוּדָא, כִּי אַף שֶׁעַל כָּל הַשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה פָּעַל בְּצִדְקוֹ שֶׁיַּעֲמוֹד בָּעוֹלָם, אַךְ בִּנְיַן עֲדֵי עַד זֶה שַׁיָּיךְ לִיהוּדָא. וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק הָיָה תָּמִיד בְּתַרְעוֹמוֹת מַדּוּעַ כָּל מַעֲשֵׂה יְהוּדָא אָחִי אֲשֶׁר עוֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וְעִמִּי הַקב"ה מְדַקְדֵּק עַד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְהֶרְאָה לוֹ הַש"י דּוּגְמָא בַּמַּעֲשֶׂה דְּשַׂר הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים, הַיְינוּ לְכָל מֶלֶךְ יֵשׁ שְׁנֵי שָׂרִים שַׂר הַמַּשְׁקֶה וְשַׂר הָאוֹפֶה וּבֶאֱמֶת לְשַׂר הַמַּשְׁקֶה, מֵהָרָאוּי לְבַל לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ אִם יִמָּצֵא זְבוּב בְּכוֹסוֹ, כִּי מֶה הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, כִּי הַזְּבוּב הוּא בַּעַל חַי וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה פֶּן בְּעֵת נָתְנוֹ הַכּוֹס עַל כַּף הַמֶּלֶךְ אָז פָּרְחָה לְתוֹךְ הַכּוֹס. אֲבָל שַׂר הָאוֹפִים, לַאֲשֶׁר בַּפַּת הַנִּמְצָא בָּהּ צְרוֹר הֲלֹא עָלָיו הָאָשָׁם, כִּי הַצְּרוֹר אֵינוֹ בַּעַל חַי וְיוּכַל לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה, לָזֹאת הֶרְאָה לוֹ הַש"י כִּי יוֹסֵף הוּא נֶגֶד שַׂר הָאוֹפִים כִּי אוֹתוֹ הֶעֱמִיד הַש"י עַל מָקוֹם בָּהִיר וְנָקִי נֶגֶד עֵשָׂו בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְעֵשָׂו שׁוּם מְקוֹם טַעֲנָה, הֶעֱמִיד אֶת יוֹסֵף נֶגְדּוֹ מְנוּקֶּה מִכֹּל כְּמ"ש (עובדיה א',י"ח) "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה", וְנָתַן בּוֹ כֹּחַ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל תַּאֲוָתוֹ, וְלָכֵן אִם נִמְצָא בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר מִחוּץ, לְפֶשַׁע יֵחָשֵׁב לוֹ, אַךְ מֵאַהֲבַת הַש"י לְיוֹסֵף נָתַן אָדָם תַּחְתָּיו וְנֶהֱרַג שַׂר הָאוֹפִים כְּמ"ש (ישעיה מ"ג,ד') "וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ", וּמִזֶּה הֵבִין הַדָּבָר. וִיהוּדָא הוּא נֶגֶד שַׂר הַמַּשְׁקֶה כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה נִקְרָא בָּדְחָנָא דְּמַלְכָּא (זוהר שמות ק"ז.) וְעַל נִיסּוּךְ הַיַּיִן נִשְׁמָעִין שִׁירֵי דָּוִד, וּבֶאֱמֶת לִיהוּדָא בְּמַעֲשֵׂה דְּתָמָר וְכֵן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים מִשֵּׁבֶט יְהוּדָא הַדּוֹמִין לָזֶה נָתַן בָּהֶם הַש"י כֹּחַ הַתַּאֲוָה כ"כ עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהִתְגַּבֵּר וּכְמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר (בראשית רבה פרשה פ"ה,ט') שֶׁמַּלְאָךְ הַמְמוּנֶּה עַל הַתַּאֲוָה הִכְרִיחוֹ, וְלָכֵן לֹא עָלָיו הָאָשָׁם בְּמַה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וְזֶה פֵּירוּשׁ בָּדְחָנָא דְּמַלְכָּא הַיְינוּ שֶׁמַּנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִנָּצֵחַ מֵהַש"י כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (תהלים נ"א,ו') "לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶיךָ" לְמִי נָאֶה שֶׁיּוּצְדַּק אֲנִי אוֹ אַתָּה.

    “And Yaakov dwelled ….” (Bereshit, 37:1) “And Yaakov shall return, and be quiet and contented, and none shall disturb him” (Yirmiya, 30:10). “And it shall be afterwards I will pour …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayeshev 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Miketz

  1. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. בַּזוה"ק (בראשית קצ"ג:) רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח "חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלֹקֵי יִשְׁעִי". "חַי ה'" הַיְינוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב טָהוֹר וּמְנוּקֶּה מִכָּל חֶמְדּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַק דָּבוּק בְּחַיִּים נִצְחִיִּים, "וּבָרוּךְ צוּרִי" הַיְינוּ מִי שֶׁמַּכִּיר שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת הֵם רַק מֵהַש"י וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ עַיִן טוֹבָה, אָז "וְיָרוּם אֱלֹקֵי יִשְׁעִי" הַיְינוּ שֶׁיַּשִּׂיג יְשׁוּעוֹת גְּבוֹהִים, יוֹתֵר מִכְּפִי שִׂכְלוֹ. כִּי טֶרֶם יִתְבָּרֵר הָאָדָם בְּאֵלּוּ דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים אֵין בְּאֶפְשָׁר לִתֵּן לוֹ יְשׁוּעוֹת כִּי עוֹד אֵינוֹ כְּלִי בָּהִיר לְקַבֵּל, וְלָזֹאת "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" הַיְינוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּאֵלּוּ הַשְּׁנֵי דְּבָרִים, אָז חָלַם פַּרְעֹה וְהִשִּׂיג תֵּיכֶף יְשׁוּעָה, "עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת ה' צְרָפָתְהוּ", כִּי בַּלַּיְלָה הַהוּא גָּדְלָה צַעֲקַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק "שׁוּבָה ה' עַד מָתָי" וְתֵיכֶף הִשִּׂיג יְשׁוּעָה. וְעַל זֶה כְּתִיב (תהלים פ"ח,ב') "ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי וכו' צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ", כִּי כָּךְ הוּא מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טֶרֶם אֲשֶׁר יִתֵּן הַיְשׁוּעָה מֵבִיא בְּלֵב הָאָדָם צְעָקָה בָּזֶה לְמַעַן אֲשֶׁר יִקָּרֵא "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ".

    “And it was, at the end of two years ….” (Bereshit, 41:1) It is written in the holy Zohar (Bereshit, 193b), “Rabbi Elazar opened and said, ‘God lives and blessed …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Miketz 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayigash

  1. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב' כ"ג,ג') "אָמַר אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים". וּכְמוֹ שֶׁבֵּיאֲרוּ ז"ל (מועד קטן ט"ז:) צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים. "אָמַר אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל", הַיְינוּ הַכְּלָלִים שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם הָרְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וְשַׁסַּ"ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נִיתְּנוּ בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. "לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל", לִי הַיְינוּ לְהַבַּעַל תְּשׁוּבָה, לָזֶה מְדַבֵּר הַש"י בִּפְרָט וְנוֹתֵן לוֹ תַּקּוּפוּת אַחַר חֶטְאוֹ שֶׁנִּדְמָה לוֹ כִּי אָפֵס תִּקְוָה מִמֶּנּוּ וְיָשׁוֹב אֶל ה׳, אָז נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּקּוּפוּת. וְלָזֶה נִשְׁתַּנּוּ הַדְּבָרִים, כִּי בַּתְּחִילָה נֶאֱמַר "אָמַר" הַיְינוּ לָשׁוֹן רַכָּה, וְאֵצֶל הַבַּעַל תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר "דִבֶּר" הַיְינוּ תַּקּוּפוּת, גַּם בַּתְּחִילָה נֶאֱמַר "אֱלֹקֵי" וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר "צוּר" אֲשֶׁר הוּא גַּם כֵּן לְשׁוֹן תַּקּוּפוּת וְחִיזּוּק. "מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק" הַיְינוּ אִם הָיָה הַחֵטְא בְּדָבָר בִּגְזֵרַת חֲכָמִים עַל זֶה נֶאֱמַר "מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק" הַיְינוּ שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. "מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים" הַיְינוּ אִם הָיָה הַחֵטְא נֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל זֶה נֶאֱמַר "מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים" הַיְינוּ שֶׁגַּם עַל זֶה יִמְשׁוֹל, עַל הַכֹּל נֶאֱמַר (עבודה זרה ה.) "נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל" שֶׁהוּקַם עוּלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי אַף שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נִיתְּנוּ בְּיִרְאָה מוּפְלֶגֶת וְעַל כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִיְּימוּ חֲזַ"ל כַּיָּדוּעַ, זֹאת אֵינוֹ רַק לִפְנֵי הַחֵטְא נֶאֱמַר, אֲבָל נֶגֶד תְּשׁוּבָה אֵין לְךָ שׁוּם דָּבָר שֶׁעוֹמֵד, וּלְאַחַר שֶׁיֶּאֱרַע לָאָדָם מִכְשׁוֹל לֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לֶעָתִיד שׁוּם חֵטְא עַל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְעִיקַּר זֹאת הַתַּקּוּפוּת נִמְצָא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָא, עַל כֵּן "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא" אַף שֶׁלֹּא נִרְאֶה עַתָּה חֲדָשׁוֹת בִּדְבָרָיו, אַךְ שֶׁמַּרְאֶה בִּדְבָרָיו גוֹדֶל תְּקוּפָתוֹ אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק נִמְצָא עַתָּה צְמִיחַת יְשׁוּעָה. וְזֶה פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק (משלי כ"ד,כ"א) "יְרָא אֶת ה׳ בְּנִי וָמֶלֶךְ". בְּנִי הַיְינוּ לְשׁוֹן בִּינָה וְהוּא שֶׁיְּהֵא יִרְאָתְךָ מְבוֹרֶרֶת וַאֲמִיתִּיּוֹת, "וָמֶלֶךְ" הַיְינוּ שֶׁתִּהְיֶה מֶלֶךְ וְתַקִּיף בְּבִטָּחוֹן גָּדוֹל בְּהַש"י, "וְעִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב", וְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוטה כ"ב.) אֵלּוּ הַמּוֹרִים הֲלָכָה מִתּוֹךְ מִשְׁנָתָן, וּמַקְשֶׁה פְּשִׁיטָא וּמְשַׁנֵּי מַאן דְּאָמַר כְּרַב הוּנָא דְּאָמַר כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ קָא מַשְׁמַע לָן, הַיְינוּ שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְצָא אֵיזֶה מָקוֹם גַּם לָזֶה כַּמְּבוֹאָר עַל פָּסוּק "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ" [ח"א תצא], וְזֶה הָיָה תַּקּוּפוּת יְהוּדָא אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵירַע לוֹ שֶׁאָמַר "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ", וְעָבַר עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יבמות ק"ט:) "הַרְחֵק מִן הָעַרְבוּת" וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיּוּצְמַח לוֹ הַיְשׁוּעָה.

    “And Yehuda drew close to him.” (Bereshit, 44:18) This is as the writings say (Shmuel 2, 23:3, the last words of King David), “God of Israel said, the Rock of …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayigash 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayechi

  1. וַיְחִי יַעֲקֹב. אִיתָא בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת [פ"ג, מי"ז] אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת. בִּינָה הַיְינוּ הַכְּלָלִים שֶׁל ד"ת, הַיְינוּ טַעֲמֵי הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא כַּמָּה פְּעָמִים זֶה הַכְּלָל וְע"י הַכְּלָל יִוָּדַע לָאָדָם כַּמָּה פְּרָטִים, וְדַעַת הַיְינוּ הַפְּרָטִים. וְזֶה פֵּי' אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת הַיְינוּ אִם אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ הַכְּלָל שֶׁהוּא טַעַם הַדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת הַפְּרָט, כִּי מִפְּרָט אֶחָד לֹא יִוָּדַע פְּרָט הַשֵּׁנִי. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה הַיְינוּ אִם תִּמְצָא לֵאמֹר אֵדַע הַכְּלָל וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לִלְמוֹד הַפְּרָט, ע"ז אָמְרוּ אִם אֵין דַּעַת הַיְינוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְסוּדָּרִים אֶצְלְךָ הַפְּרָטִים, לֹא תֵּדַע שׁוֹרֶשׁ הַכְּלָל לַאֲמִיתּוֹ אֵיךְ יוּכַל לְהִסְתַּעֵף. וְזֶהוּ "וַיְחִי" הַיְינוּ שׁוֹרֶשׁ הַחַיִּים וְהוּא הַכְּלָל שֶׁל כָּל דָּבָר, וְיַעֲקֹב הַיְינוּ דַּעַת הוּא הַפְּרָט, כִּי יַעֲקֹב מְכוּנֶּה נֶגֶד זְעֵיר אַנְפִּין הַיְינוּ שֶׁהַש"י מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט עַל כָּל דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לוֹ, אֲפִילּוּ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים.

    “And Yaakov lived ….” (Bereshit, 47:28) It is written in the tractate Avot (Ch. 3, Mishna 17), “if there is no understanding [Binah], then there is no knowledge [Da’at].” “Understanding” …

    Mei HaShiloach, Volume I, Genesis, Vayechi 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Shemot

  1. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וכו' וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת וכו' וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. דְּהִנֵּה יִרְאַת בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁאָדָם מִתְיָירֵא מִפְּנֵי אָדָם אֵין בּוֹ יִישּׁוּב הַדַּעַת, כִּי יִרְאָה הוּא הֵיפֶךְ מִזֶּה, אַךְ יִרְאַת הַש"י יֵשׁ בָּהּ נַיְיחָא. וְעַל זֶה מוֹרֶה "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" כִּי בַּיִת מוֹרֶה עַל יִישּׁוּב הַדַּעַת, וּמִמֵּילָא כַּאֲשֶׁר הָיָה לָהֶם יִישּׁוּב הַדַּעַת מֵחֲמַת יִרְאַת אֱלֹקִים לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם פַּחַד מִגְּזֵירַת פַּרְעֹה, וְזֶהוּ "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים", וְזֶה פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק (בראשית מ"ט,י"ג) "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת", יָם מוֹרֶה עַל יִרְאָה וָאֳנִיָּה מוֹרֶה עַל יִישּׁוּב הַדַּעַת, וְהוּא שֶׁבְּיִרְאָתוֹ נִמְצָא יִישּׁוּב הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (בבא מציעא ט':) "סְפִינָה מֵינָח נָיְיחָא".

    "And these are the names; And it was that because the midwives feared [the Lord], He made for them houses." - For by the fear of flesh and blood, when a person fears another of flesh and blood, he won't come to any peace of mind, for fear engenders the opposite of peace of mind, however, fear of God brings rest. This, therefore, informs us as to the meaning of "He made them houses", for houses symbolize rest and peace of mind. Therefore, when the midwives gained the peace of mind which follows the proper fear of God, they no longer feared any of Pharaoh's decrees, and this is the meaning of "He made them houses". This is also the meaning of that which is written elsewhere that "Zevulun will dwell by the seashore; He shall be a haven for ships", for water informs regarding proper fear, and ships inform regarding peace of mind, as it is brought down in the Gemara (Bava Metzia 9b) "Ships sit idle"

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Shemot 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Vaera

  1. וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. אַחַר שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם דְּבָרָיו נֶגֶד הַש"י, עַל כֵּן נָתַן הַש"י גְּעָרָה עָלָיו וְזֶה לְשׁוֹן "וַיְדַבֵּר" שֶׁהוּא לָשׁוֹן קָשֶׁה, גַּם הַשֵּׁם "אֱלֹקִים" מוֹרֶה עַל זֶה, אַךְ תֵּיכֶף "וַיֹּאמֶר אֵלָיו" זֶהוּ כְּאָדָם שֶׁכּוֹעֵס עַל חֲבֵירוֹ וְאוֹהֲבוֹ וְכַאֲשֶׁר רוֹאֵהוּ עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם וּמְפַחֵד, אָז מְרַמֵּז לוֹ כִּי כָל כַּעֲסוֹ אֵינוֹ רַק לְפָנִים. וְכֵן הוּא הָעִנְיָן שֶׁל "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'", כִּי אֲמִירָה לָשׁוֹן רַכָּה הַיְינוּ שֶׁלָּחַשׁ לוֹ שֶׁאֵינוֹ בְּכַעַס ח"ו, וְזֶה עִנְיָן "אֲנִי ה'" כִּי שֵׁם הוי״ה ב"ה הוּא מָלֵא רַחֲמִים, וְהַגְּעָרָה שֶׁגָּעַרְתִּי בְּךָ לֹא הָיָה רַק לְפָנִים, וְלֹא תְפַחֵד כְּלָל.

    “And E-lohim spoke to Moshe saying to him, I am Hashem.” (Shemot, 6:2) After Moshe Rabeynu assailed God, may He be blessed, He responded by rebuking him, and this is …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Vaera 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Bo

  1. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' כוּ' כִּי אִם מָאֵן כוּ' הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה כוּ'. הָעִנְיָן שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה לְהַתְרוֹת לְפַרְעֹה עַל מַכַּת אַרְבֶּה אַף כִּי לֹא נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיַּתְרֶה בּוֹ עַל אַרְבֶּה, רַק הֵבִין מִמַּאֲמַר הַש"י שֶׁאָמַר לוֹ לֵאמוֹר לְפַרְעֹה "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ וּלְמַעַן תְּסַפֵּר" כוּ'. מַה שֶּׁאָמַר לְשׁוֹן "בְּקִרְבּוֹ" הַיְינוּ מֵהֶם עַצְמָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם" (ישעיהו י"ט,ב'), הַיְינוּ שֶׁהֵם עַצְמָם יִלָּחֲמוּ זֶה בָּזֶה, וְזֶה פֵּירוּשׁ "אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" וְזֹאת הִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר לוֹ "לְמַעַן תְּסַפֵּר", לָכֵן הֵבִין מֹשֶׁה כִּי הוּא מַכַּת אַרְבֶּה כִּי בָּאַרְבֶּה נִמְצָא מִדָּה טוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל',כ"ז) "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ", הַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אַחְדּוּת וְאַהֲבָה לָכֵן אֵין צְרִיכִין לְמֶלֶךְ, כִּי הִצְטָרְכוּת הַמֶּלֶךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַחְדּוּת בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְהַמִּין הַזֶּה אֵין בָּהֶם שׁוּם שִׂנְאָה לָכֵן לֹא יִצְטָרְכוּ לְמֶלֶךְ. וְכַאֲשֶׁר הֵבִין מֵהַש"י שֶׁהֵם עַצְמָם יִלָּחֲמוּ וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, אָז הֵבִין כִּי יֵצֵא בְּפוֹעַל בָּעוֹלָם עַל מַכַּת אַרְבֶּה שֶׁזֶּה הַמִּין יָבֹא לִלְחוֹם בְּמִצְרַיִם, כִּי זֹאת הוּא כְּנֶגֶד זֶה הַמִּין, וְהוּא אַף בְּמִי שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׂנְאוּ אוֹתָם גַּם הֵם יִבְגְּדוּ בָּם.

    “And Moshe and Aharon went unto Pharaoh and said to him, thus spoke God … If you refuse to let my people go … I will bring locusts ….” (Shemot, …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Bo 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Beshalach

  1. וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה כוּ' וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. עִנְיַן סְמִיכַת הַפְּסוּקִים, דְּהִנֵּה כַּאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי אַף אַחַר שֶׁיִּגָּאֲלוּ, עוֹד פַּרְעֹה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם לְלַוּוֹתָם, עָלָה בְּדַעְתּוֹ סָפֵק פֶּן עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמוּ יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ עוֹד שַׁיָּיכוּת לְפַרְעֹה עִמָּהֶם, וּפֶן הוּא מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ זְמַן רַב בְּמִצְרַיִם לָכֵן יֵשׁ לוֹ צַד שַׁיָּיכוּת עִמָּהֶם. וְגַם מֵרְאוֹתוֹ כִּי לֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם, גַּם מִזֶּה הֵבִין כִּי עוֹד לֹא נִשְׁלְמוּ בְּתַכְלִית הַבֵּירוּר. וְהִנֵּה אִיתָא (אבות פ"ג מי"א) כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת, וְהָעִנְיָן בָּזֶה לְפִי שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא שֶׁהַש"י מַעֲלִים מַעֲשָׂיו וּמַסְתִּיר כַּוָּונָתוֹ מִבְּנֵי אָדָם וְאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת רְצוֹן הַש"י בָּעֵסֶק הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן כָּאן שֶׁהָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי מֹשֶׁה לָמָּה לֹא נָחָם ה' דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהָעֵצָה לָזֶה שֶׁאִם רוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַש"י מַנְהִיג עִמּוֹ בְּהֶסְתֵּר, אָז לֹא יַרְבֶּה לְהִתְחַכֵּם רַק יַעֲסוֹק בִּפְשׁוּטֵי מִצְוֹת וְיִכְלוֹל עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַיִּרְאָה, וְזֶה "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף" כוּ', כִּי דֶּרֶךְ הַצַּדִּיק שֶׁתּוֹלֶה הַחֶסְרוֹן בְּעַצְמוֹ כְּשֶׁיְּאוּנֶּה לְפָנָיו דְּבַר סָפֵק, וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁלָּקַח עַצְמוֹת יוֹסֵף, כִּי לַאֲשֶׁר תָּלָה הַחֶסְרוֹן בְּעַצְמוֹ, לָכֵן הֵחֵל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַיִּרְאָה כִּי עַצְמוֹת יוֹסֵף רוֹמֵז עַל זֶה, כִּי מִדַּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק הָיָה יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר עַל פָּסוּק (עמוס ה',ו') "פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף" כוּ'. וְזֶהוּ כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְהוּא מִדַּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

    “And it was, when Pharaoh sent the people away … and Moshe took the bones of Yosef with him ….” (Shemot, 13:17–19) Why were these two verses juxtaposed? When Moshe …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Beshalach 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Yitro

  1. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. הַטַּעַם שֶׁנִּכְתַּב "כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" בְּסוֹף פָּסוּק, לִהְיוֹת נָקוּד בְּקָמָץ תַּחַת הַמֵּ"ם, גַּם כֵּן לְהוֹרוֹת כִּי גַּם יִתְרוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עוֹמֶק דְּבָרָיו עַד הֵיכָן כִּוֵּן רַק מֹשֶׁה הֵבִין דְּבָרָיו וְזֶה "כַּאֲשֶׁר אָמָר" בְּקָמָץ שֶׁלְּיִתְרוֹ גַּם כֵּן נִתְאַמְּרוּ הַדְּבָרִים, וְלֹא הֵבִין בְּעַצְמוֹ עֵרֶךְ יַקְרוּתָם.

    “And Moshe heard the voice of his father in law [Yitro] and did col asher amar - all that he had said.” (Shemot, 18:24) At the end of the verse …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Yitro 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Mishpatim

  1. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. הָעִנְיָן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כָּאן וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּמוֹ בְּכָל הַצִּוּוּיִים, אַךְ לַאֲשֶׁר הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמִשְׁפָּטִים, וּבְעִנְיַן הַמִּשְׁפָּט אָז אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין גָּדוֹל לְקָטוֹן, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא לִרְאוֹת וְלִשְׁפֹּט אֶת חַיָּלָיו אָז הַכֹּל עוֹמְדִים שָׁוֶה בְּהַשּׁוּרָה וְאַף הָרֹאשׁ עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשּׁוּרָה. וְהִנֵּה כְּתִיב (ישעיה נ"ו,א') "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה" כוּ'. שִׁמְרוּ הוּא לְשׁוֹן הַמְתָּנָה וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְרַעֵם שׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל עַל מִדּוֹת הַש"י, מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹר לוֹ שֶׁיּוּכַל לְעָבְדֵהוּ בִּשְׁלֵמוּת, מֵאַחַר שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָמָּה לֹא יַעַזְרוֹ הַש"י מִיָּד. עַל זֶה נֶאֱמַר "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה", הַיְינוּ שֶׁיִּדְבַּק בְּהַש"י בִּצְדָקָה וּבְיַשְׁרוּת לֵב וְלֹא יִתְרַעֲמוּ, וְאָז "קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא", הַיְינוּ שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ הַש"י אֶת הַסֵּדֶר שֶׁהָיָה מִתְנַהֵג עִמָּנוּ בַּגָּלוּת וְיִשְׁלַח נִחוּמִים וְנִרְאֶה כִּי לֹא נֶאֱבַד מֵאִתּוֹ שׁוּם דְּבַר הַקִּוּוּי וְהַצַּעַר שֶׁסָּבְלוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּדְאִיתָא בַּזוה"ק (שמות ק"נ:) "אֲפִילּוּ רְעוּתָא טָבָא דְּבַר נָשׁ לָא מִתְאֲבִיד", וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אַף שֶׁנִּרְאֶה עַתָּה כְּמַעֲשֶׂה קְטַנָּה יִתְפַּשְּׁטֶהָ הַש"י לֶעָתִיד מְאֹד. וְהִנֵּה בְּזֹאת הַסִּדְרָה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַש"י אֵיךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְנַקּוֹת וּלְבָרֵר אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁמִּדַּת טוּבוֹ יִמָּשֵׁךְ וְיִתְפַּשֵּׁט אַף עַל כָּל קִנְיָנָיו וְיִהְיֶה נִמְצָא גַּם בָּהֶם מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לְשׁוּם אָדָם, וְעַל כֵּן כְּשֶׁקִּנְיָנוֹ שֶׁל אָדָם מַזִּיק צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, כִּי הַהֶיזֵּק נִצְמַח בְּיַעַן כִּי אֵין נַפְשׁוֹ מְזֻכָּךְ כָּל כָּךְ, לָכֵן יוּכְלוּ קִנְיָנָיו לְהַזִּיק אוֹ לִגְזֹל אֶת חֲבֵירוֹ, כִּי בְּאִם לֵב הָאָדָם מְזֻכָּךְ אֵין קִנְיָנוֹתָיו יְכוֹלִין לְהַזִּיק לַחֲבֵירוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא (תענית כ"ה.) בְּעִיזָּא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא דְּאַיְיתִי דּוּבָּא בְּקַרְנַיְהוּ וְזֶה דְּאִיתָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת [ט"ז:] "עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין אוֹתָן אַבָּא פְּלוֹנִי אוֹ אִמָּא פְּלוֹנִית, שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבָא", הַיְינוּ שֶׁמִּכֹּחַ קְדֻשַּׁת רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִתְפַּשֵּׁט גַּם עַל קִנְיָנָיו וְהָיוּ גַּם כֵּן טוֹבִים.

    “And these are the laws that you shall place before them ….” (Shemot, 21:1) Here it is not said, “And God spoke to Moshe saying,” as with all the mitzvot, …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Mishpatim 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Terumah

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר כוּ' וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. זש"ה (ישעיה מ"ה, י"ח) "כֹּה אָמַר ה' יוֹצֵר הָאָרֶץ" כוּ', "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". לֶהֱיוֹת כִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הָיָה נָקֵל בְּעֵינֵיהֶם לְקַיְּימָם מֵאַחַר שֶׁהַמִּצְוֹת הַלָּלוּ תְּלוּיוֹת בְּמַעֲשֵׂה הָאָדָם, אַךְ אַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לָהֶם פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים הַיְינוּ שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט קְדוּשָּׁתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּלִבּוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט גַּם עַל קִנְיָנִים הַשַּׁיָּיכִים לְהָאָדָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא כַּדָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים [דיבור המתחיל ואלה], וְעַל יְדֵי כֵן הָיָה צְעָקָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִזְדַּכֵּךְ לֵב אָדָם כָּךְ. וְעַל יְדֵי זֶה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵצָה לָהֶם בְּזוֹ הַסִּדְרָה "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" וְאִיתָא בַּזוה"ק (שמות קמ"ח.) שֶׁהוּא נֶגֶד הַיְּסוֹדוֹת הַנִּמְצָאִים בָּאָדָם, וְהוּא שֶׁיִּמְסֹר הָאָדָם כָּל יְסוֹדוֹתָיו וְכֹחוֹתָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִשְׁלֹט בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא יִהְיוּ כָּל קִנְיָנָיו טוֹבִים וְלֹא יַגִּיעַ מֵהֶם שׁוּם הֶזֵּק. וְכָעִנְיָן הַזֶּה נִתְפָּרֵשׁ בַּזוה"ק (במדבר קכ"א:) הַפָּסוּק "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה", וְהוּא כְּשֶׁאֵין הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלּוֹ נוֹטָה לְשׁוּם צַד רַק לִרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאִם יֹאמַר הָאָדָם אֵיךְ אֶפְשָׁר לְזַכֵּךְ לִבּוֹ כָּל כָּךְ, עַל זֶה נֶאֱמַר "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ" הַיְינוּ שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם יִפְחַד. וְזֶה גַּם כֵּן פֵּירוּשׁ (ישעיה מ"ה,י"ח) "לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי", וְעַל זֶה נֶאֱמַר "לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת, "אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים", הַיְינוּ אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם צַדִּיק וְנָקִי בְּכָל הָעִנְיָנִים וִיקַיֵּים כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת, עִם כָּל זֶה נִקְרָא מַגִּיד מֵישָׁרִים, הַיְינוּ בְּיַשְׁרוּת וּבְנִדְבוּת לֵב אֶל הָאָדָם וְנוֹתֵן עֵצוֹת לָאָדָם שֶׁיָּבֹא לְכָל הַדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּנָקֵל.

    “And God spoke to Moshe saying, take for Me an offering [truma] ….” (Shemot, 25:2) This is as it is written (Yesahya, 45:1), “Thus spoke God … who formed the …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Terumah 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Tetzaveh

  1. וְאַתָּה תְּצַוֶּה וכו' וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ. "אֵלֶיךָ" הַיְינוּ אֶל הַחָכְמָה הַנִּמְצֵאת בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְחָכְמוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְלָזֹאת צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִקַּח לוֹ לְהַחָכְמָה הַנִּמְצֵאת בּוֹ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הַיְינוּ חָכְמָה מְבֹרֶרֶת וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה נוֹטֶה לְשׁוּם צַד בִּנְגִיעָה וְאָז יָבִין בְּמִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵר, וְלָזֶה נִסְמַךְ תֵּיכֶף "וְאַתָּה הַקְרֵב" וכו'.

    “And you will command the children of Israel … take unto yourself pure olive oil ….” (Shemot, 27:20) “Unto yourself,” meaning to the Chochma (wisdom) inherent in every soul of …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Tetzaveh 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Ki Tisa

  1. וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. עִנְיַן רְחִיצַת הַכֹּהֲנִים מֵהַכִּיּוֹר הוּא עִנְיַן סִילּוּק וַהֲסָרַת נְגִיעָה, כִּי רְחִיצָה מוֹרָה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל עֶגְלָה עֲרוּפָה (דברים כ"א,ו') "וְרָחֲצוּ זִקְנֵי כוּ' וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ" כוּ', וְהוּא שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם נְגִיעָה וְחֵלֶק בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה, וְגַם הַכֹּהֵן הָעוֹבֵד הוּצְרַךְ לִרְחִיצָה, הַיְינוּ שֶׁיָּסִיר נְגִיעָתוֹ וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְינוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד רַק מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ. וְכֵן אֲשֶׁר נִצְטַוֵּינוּ לִטּוֹל יָדֵינוּ שַׁחֲרִית וְקוֹדֶם סְעוּדָה, הוּא גַּם כֵּן קוֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל הָאָדָם לַעֲסוֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף צָרִיךְ תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּאִם שֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ דָּבָר מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּטּוֹל וְיָסִיר אֶת תַּאֲוָתוֹ מִזֶּה, וְאַף גַּם בִּדְבַר הֶיתֵּר נִמְצָא גַּם כֵּן טוֹב וְהִיפּוּכוֹ, כִּי בְּאִם יֹאכַל הָאָדָם דְּבַר הֶיתֵּר וְיֵלֵךְ אַחַר כָּךְ בְּכֹחַ הַזֶּה וְיַעֲשֶׂה עֲבֵירָה, אָז נִגְלָה הַדָּבָר כִּי לֹא קִבֵּל כֹּחַ הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַדָּבָר, וְעַל זֶה הוּא הָרְחִיצָה שֶׁהוּא תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּכָל דָּבָר לֹא יְקַבֵּל רַק כֹּחַ הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא, כִּי נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לָאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה, וְלָזֶה קָבְעוּ לוֹמַר פָּרָשַׁת הַכִּיּוֹר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה וְקוֹדֶם פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, הַיְינוּ שֶׁלֹּא נִתְפַּלֵּל רַק עַל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ.

    “And from it Aharon and his sons shall wash their hands and feet.” (Shemot, 30:19) When the Cohanim washed from the laver (kiyor) in the Holy Temple they did so …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Ki Tisa 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayakhel

  1. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה כוּ' שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קוֹדֶשׁ שַׁבָּת כוּ' קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'.הָעִנְיָן הוּא שֶׁנֶּאֱמַר שַׁבָּת כָּאן קוֹדֶם מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן נִתְחַבְּרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם מִבְּלִי שׁוּם הִתְגָּאוּת אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ, כִּי בַּתְּחִילָּה עָשׂוּ כָּל חֲכַם לֵב בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּל אֶחָד אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְהָרְאָה לוֹ כִּי עָשׂוּ מְלָאכָה נִפְלָאָה לִמְאֹד, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַחִיבּוּר שֶׁנִּתְחַבֵּר יַחַד כָּל הָעֲבוֹדָה כָּל הַיְרִיעוֹת וְהַקְּרָשִׁים, רָאוּ כִּי כָּל אֶחָד שַׁיָּיךְ לַחֲבֵירוֹ כְּאִילּוּ עֲשָׂאָם אָדָם אֶחָד, וְהֵבִינוּ כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ לֹא הָיָה בְּשִׂכְלָם רַק בְּסִיֻּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיַד כָּל הָעוֹשֶׂה בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ שְׁלֵימוּת צוּרַת הַבִּנְיָן, וְאֵיךְ יוּכַל לְהִתְגָּאוֹת אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשָׂה בְּשִׂכְלוֹ רַק בְּסִיֻּעַת ה'. וְכֵן בַּגְּמָרָא מְגִילָּה [ט.] בְּמַעֲשֶׂה דְּתַלְמַי שֶׁכִּינֵּס ע"ב זְקֵנִים וְהִסְכִּימוּ כּוּלָּם לְדֵעָה אַחַת וְכָתְבוּ לוֹ כַּמָּה שִׁינּוּיִים, וְדִימָּה כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ שֶׁעָשָׂה וְכִיוֵּן לְחָכְמָה עֲמוּקָּה, אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאוּ כִּי כּוּלָּם כִּיוְּנוּ לְדֵעָה אַחַת אָז הֵבִינוּ כִּי הָיָה בְּסִיֻּעַת ה'. וְלָזֶה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת שַׁבָּת אֵצֶל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִיקַּר הִתְחַבְּרוּתָם הָיְתָה מִמִּצְוַת שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִיא תּוֹךְ כָּל הַמִּצְוֹת הַנִּמְצָא בָּם כַּוָּונָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְזֶה הַכַּוָּונָה נִקְרֵאת שַׁבָּת, וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם הָיְתָה לִכְבוֹד שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה נִתְחַבְּרוּ לִבָּם כִּי הַשְּׁכִינָה לֹא הָיְתָה שׁוֹרָה אַף כְּשֶׁנֶּחְסַר יָתֵד אֶחָד, וְלָכֵן לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְגָּאוֹת אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ כְּלָל, אַף עוֹשֶׂה הָאָרוֹן נֶגֶד עוֹשֶׂה יִתְדוֹת הֶחָצֵר כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא (סוטה מ'.) מָה אִיכְפַּת לְךָ, מִינִּי וּמִינֵּיהּ יִתְקַלֵּס עִילָּאָה, וְזֶהוּ "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

    “And Moshe gathered together all the congregation of the children of Israel … six days shall you do your work and the seventh day shall be for you a holy …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Vayakhel 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Pekudei

  1. אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר כוּ'. פְּקוּדֵי פרש"י לְשׁוֹן בְּלִיטָה, כְּמוֹ (שמואל א' כ',כ"ה) "וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד", וְהַיְינוּ שֶׁהָיָה מְקוֹמוֹ בּוֹלֵט שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיֵּשֵׁב עָלָיו. וְעַל יְדֵי הַמִּשְׁכָּן, הָיָה בּוֹלֵט וְנִיכָּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה גַּם כֵּן, אֲשֶׁר כָּל הָעכומ"ז מַכְחִישִׁים זֶה. וְזֶה פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת", הַיְינוּ הַבְּלִיטָה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, עֵדוּת הוּא עִנְיָן מְבוֹרָר הַיְינוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר לְעֵינֵי כָּל הָאוּמּוֹת עַל יְדֵי הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל וְנִמְצָא גַּם בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל הַזֶּה, עַל יְדֵי מִי נַעֲשָׂה זֶה הַבְּלִיטָה, וּמְפָרֵשׁ הַפָּסוּק "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" הַיְינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵבִיא זֹאת הַבְּלִיטָה מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ לָעוֹלָם הַזֶּה.

    “These are the accounts of the Mishkan, the Tabernacle of Testimony as it was counted ….” (Shemot, 38:21) “The accounts” (pekudei in Hebrew) is a term denoting prominence, or standing …

    Mei HaShiloach, Volume I, Exodus, Pekudei 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vayikra

  1. וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא ויקרא א') כַּמָּה פְּעָמִים הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל הַגֵּר אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים נֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, בְּאֵר הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי אִיתָא בַּגְּמָרָא (ראש השנה כ"א:) חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם וְכֻלָּם נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אֶחָד נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מ"ט, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל מ"ח שֶׁאֵין בִּיכוֹלְתָּם לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי "לֹא קָם נָבִיא כְּמֹשֶׁה" לָכֵן אֵין יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ רַק לְמ"ח, וְנֶגֶד זֶה כְּתִיב גַּם מ"ח פְּעָמִים בְּאֵר בַּתּוֹרָה, כִּי בְּאֵר מוֹרֶה עַל חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְעַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהַקִּיוּוּי שֶׁהָאָדָם מְצַפֶּה לְדִבְרֵי תּוֹרָה יָכוֹל לִקְנוֹת כָּל הַמ"ח שְׁעָרִים. וְעַל זֹאת הַכַּוָּונָה נֶאֱמַר גַּם גֵּר מ"ח פְּעָמִים, כִּי הַגֵּר מַה שֶּׁבָּא לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה הוּא גַּם כֵּן רַק מִמַּה שֶּׁנִּמְצָא בּוֹ גּוֹדֶל תְּשׁוּקָה, כִּי בְּשׁוֹרֶשׁ חַיָּיו אֵינוֹ דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי דְּבֵיקוּת בְּשׁוֹרֶשׁ הַחַיִּים אֵינוֹ דָּבוּק רַק מִי שֶׁנּוֹלַד מִזֶּרַע הָאָבוֹת. וְנֶגֶד זֶה הָיוּ מ"ח קְרָשִׁים בַּמִּשְׁכָּן וְגַם עַל זֶה נֶאֱמַר בַּזוה"ק (בראשית קכ"ה.) כִּי בְּכָל יוֹם נוֹטֵף מ"ח טִיפִּין, וְזֶה עִנְיַן פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" קְרִיאָה הִיא תְּשׁוּקָה וְקִיוּוּי בַּלֵּב, וּלְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן בְּלֵב מֹשֶׁה קְרִיאָה וְקִיוּוּי יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל לָכֵן זָכָה לְשַׁעַר הַמ"ט.

    “And He called [Vayikra] to Moshe ….” (Vayikra, 1:1) It is written in the Midrash (Tanchuma, Vayikra, 1), “How many times does the Torah warn concerning respect for the convert? …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Vayikra 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Tzav

  1. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ. מִדּוֹ הוּא הַכְּתֹנֶת שֶׁמְּכַפֵּר עַל כַּעַס (ערכין ט"ז.) וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּמִכְנְסֵי הַיְינוּ נֶגֶד תַּאֲוָה כִּי מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְרוֹמֵז עַל מִי שֶׁהוּא נָקִי עַל כָּל פָּנִים בְּתַאֲוָה וְכַעַס יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַה'.

    “And the Cohen shall wear linen garments, and linen pants shall he wear on his flesh, [and he shall raise the ashes from where the fire has consumed the sacrifice …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Tzav 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Shmini

  1. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כוּ'. "וַיִּקְחוּ בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא" כוּ'. עִנְיַן מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא הוּא עַל פִּי מַה דְּאִיתָא (באבות) (תמיד ל"ב.) "אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". הָעִנְיָן בָּזֶה אַף שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ח,י"ג) "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" וְנִתְפָּרֵשׁ שָׁם שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לְהִתְחַכֵּם, אַךְ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד הוּא, בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה עַצְמָהּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה יַחְקוֹר וְיִתְבּוֹנֵן אִם הַמַּעֲשֶׂה וְהָרָצוֹן הַזֶּה הוּא מְבֹרָר שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם כֵּן לְעוֹלְמֵי עַד אֲפִילּוּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְעִנְיַן קְטֹרֶת הוּא כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (במדבר קנ"א:) "מַאי קְטֹרֶת קְטִירָא דְכוֹלָא", הַיְינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תּוֹךְ כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִלְתִּי רְצוֹנוֹ לֹא יֵעָשֶׂה שׁוּם דָּבָר, וְעַל זֶה מוֹרֶה עִנְיַן קְטֹרֶת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה [ד"ה ועשית]. וּבֶאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מְקָרֵב עַצְמוֹ לַה', כֵּן זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת אוֹר ה' מִבְּלִי לְבוּשִׁים שֶׁהֵם גְּדָרִים וּסְיָגִים, כִּי בָּאוֹר הַבָּרוּר, שָׁם לֹא נִמְצָא שׁוּם סְיָג וְאִסּוּר, וְשָׁם כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם מְבֹרָרִים שֶׁהֵם לַה'. וְזֶהוּ עִנְיַן קְטֹרֶת שֶׁהָיָה סוֹד וְאָסוּר לְהִתְחַכֵּם בָּזֶה, כִּי רַק רַבִּי עֲקִיבָא יָרַד בְּשָׁלוֹם (חגיגה י"ד:) וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט"ז,א') "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ", שֶׁהָיוּ מְקָרְבִים עַצְמָם לַה' וְהִסְתַּכְּלוּ בְּעֹמֶק הַצָּפוּן וְרָצוּ לַעֲמוֹד עַל בֵּירוּר הִתְנַהֲגוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָזֶה הַטַּעַם עַל "לֹא צִוָּה אוֹתָם" הוּא מֵרְכָא כְפוּלָא, הַיְינוּ שֶׁכָּל כָּךְ בָּעַר בְּלִבָּם אַהֲבַת ה' עַד שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם, כִּי מֵרְכָא הִיא לְשׁוֹן רַךְ שֶׁלִּבָּם נִתְרַכֵּךְ, וּכְפוּלָא הַיְינוּ כָּפוּל בְּרֹב טוֹבָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי שֶׁהָיוּ צְעִירִים לְיָמִים וְלֹא אִנְּסִיבֵי וְלֹא אִתְכְּלָלוּ בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שמות ל"ז:), וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה, וְלָזֶה הַפְּלוּגְתָּא בַּגְּמָ' חַד אָמַר שְׁתוּיֵי יַיִן הָיוּ הַיְינוּ שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹן עַל קָרְבוֹתָם שֶׁהָיְתָה חַס וְשָׁלוֹם מִקַּלּוּת רֹאשׁ, אוֹ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם שֶׁיּוּסַר מֵהֶם עוֹל הַגְּדָרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְגַם מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ שֶׁהָיוּ מְחוּסְּרֵי בְגָדִים וּמַה הָיוּ חֲסֵרִים הַמְּעִיל (ויקרא רבה פרשה כ',ו') אַף שֶׁהַמְּעִיל אֵינוֹ רַק לְכֹהֵן גָּדוֹל רַק הֵם הִכְנִיסוּ עַצְמָם לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִמְעִיל, וְהָבֵן.

    And Moses diligently inquired about the goat of the sin offering" (Leviticus 10:16). The matter of the double inquiry, like the allusion mentioned in the Gemara (Sanhedrin 106a) regarding Doeg and Ahitophel, who studied three hundred halachot implied by the tower floating in the air, hinting to the roof of Lamed, for the letter Lamed teaches about the proper mindset and order in all negative commandments, with all the doubts that arise in these matters, and also teaches about the proper mindset in the final movement from swallowing food from the throat to the body, to recognize and understand its relevance. And this is what Aaron replied to him (Zevachim 101a), "If you have heard of the holy matters of the moment, have you not heard of the holy matters of the generations?" And this is what is meant by "Moses diligently inquired." Even though you have inquired about all your needs, nevertheless, you should not be lenient regarding the holy matters of the generations. And this is the juxtaposition of the portions: after their punishment, for they desired to gaze into hidden and future matters. And it is necessary for us to understand that the holy matters of the generations are extremely severe and precious in the eyes of the Holy One, blessed be He. Therefore, it is not appropriate to eat, and after the great sorrow they experienced from the death of Nadab and Abihu, they were granted and given distinctions from forbidden foods.

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Shmini 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Tazria

  1. אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה פרשה י"ד,ב') "אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק" אָמַר רַבִּי נָתָן מְחַשְּׁבִין אֲנַחְנוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹתוֹ שֶׁבָּא מֵרָחוֹק. הִנֵּה כָּתוּב "עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת וכו' הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם" כוּ'. וְהָאוּמְנָם לְפִי פְּשִׁיטָא מַה חִידֵּשׁ יֵשׁ בְּאִם מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם אָז גַּם הַהִתְחַדְּשׁוּת יֵעָשֶׂה הֶרְגֵּל וּמַה חִידֵּשׁ יֵשׁ. אַךְ הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה מֵהַהֶרְגֵּל חִידֵּשׁ שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ וְיָבֹא פְּלִיאָה בְּלֵב הַמְיַחֲלִים לוֹ עַל כָּל דָּבָר לֵאמֹר "מִי בָרָא אֵלֶּה", כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כַּמָּה שָׁנִים קוֹדֶם שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיִּשְׁאַל וְיִתְפַּלֵּא עַל הַנְהָגָתוֹ, וּבְלֵב אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מְאוֹד (בראשית רבה פרשה ל"ט,א') תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה בְּלִי מַנְהִיג מִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה, וּכְשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי שְׁאֵלָתוֹ לֹא הָיְתָה כְּדֶרֶךְ מֶחְקְרֵי הַטֶּבַע רַק כִּי רָצָה בֶּאֱמֶת לָדַעַת מִי בָרָא אֵלֶּה, כְּדֵי לַעֲבוֹד אוֹתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה מָאַס כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, אָז הוּצְרַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְגַּלּוֹת לוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הוּא בַּעַל הַבִּירָה. וְעַל עִנְיָן הַזֶּה נֶאֱמַר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" כִּי אֵין לְשַׁעֵר עֵרֶךְ פְּחִיתוּת שֶׁל כִּינּוּי שֵׁם אִשָּׁה מַה הוּא בְּעוֹלָם אֲצִילוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בַּגְּמָרָא (שבת פ"ח:) שֶׁשָּׁאֲלוּ "מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ". וְנֶאֱמַר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" וכו', הַיְינוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶׁק אֲמִיתִּי בְּחוֹזֶק וְתוֹקֶף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "וְיָלְדָה זָכָר", וְהוּא שֶׁיַּשִּׂיג בָּרוּר יְשׁוּעָה אֲמִיתִּיּוֹת, כִּי לֵידַת זָכָר מוֹרֶה עַל יְשׁוּעָה אֲמִיתִּיּוֹת, כִּי כָל הַטּוֹבוֹת נִכְלָלִים בְּנֶפֶשׁ אָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְזֶה עִנְיָן הַמִּדְרָשׁ מְחַשְּׁבִין אֲנַחְנוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַיְינוּ שֶׁאַבְרָהָם הִכִּיר מֵעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג בָּעוֹלָם, וַאֲנַחְנוּ נוּכַל לְהַכִּיר כַּאֲשֶׁר נִשָּׂא דַעְתֵּינוּ לְאַבְרָהָם לְהִתְבּוֹנֵן בִּדְרָכָיו, כִּי הִתְעוֹרְרוּת לֵב אַבְרָהָם יִתְפַּלֵּא בְּעֵינֵי כָל מֵבִין מַדּוּעַ הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ לְהַרְעִישׁ וּלְהַרְעִים לֵידַע מִי בָרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאָהּ, וְכַמָּה אֲלָפִים נְפָשׁוֹת הָיוּ קוֹדֶם וְלֹא עָלָה עַל לִבָּם לִשְׁאוֹל זֹאת, מִזֶּה הַהִתְעוֹרְרוּת עַצְמוֹ נוּכַל לְהָבִין כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג, כִּי הַתְּשׁוּקָה שֶׁבָּא לְלֵב אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גַּם כֵּן לֹא הָיָה רַק מִמַּה שֶּׁשָּׁלַח לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ, כִּי בְּאִם אֵירַע זֹאת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע מַדּוּעַ לֹא אֵירַע לְכָל הָעוֹלָם, וְזֶה שֶׁאָמַר הַמִּדְרָשׁ מְחַשְּׁבִין אָנוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי שְׁמוֹ מוֹרֶה עַל רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרָאִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם וְאוּמָּנוּתָם לְפִי שֶׁכָּל רְצוֹנָם הוּא בַּדָּבָר שֶׁהֵם עוֹסְקִים בָּהּ, וְגַם שְׁמוֹ בְּגִימַטְרִיָּא רָצוֹן, וְזֶה "אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק" לִשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הַיְינוּ לִרְצוֹנוֹ, "וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק".

    "When a woman conceives and gives birth to a male child..." In the Midrash (Vayikra Rabbah 14:2), "I will bring forth My righteousness; it is not far off, and My salvation shall not delay" (Isaiah 46:13). Rabbi Nathan said, "We calculate for the sake of our forefather Abraham. He who comes from afar." As it is written: "He renews His wonders" (Psalms 136:4), "Who makes new every day." Indeed, according to the simple understanding, what newness is there in a mother who gives birth every day? Then even renewal should become ordinary. But the matter is this: that the Holy One, blessed be He, makes something new out of the ordinary, and wonders will come into the hearts of those who await Him on everything to say, 'Who has created these?' As with our forefather Abraham, peace be upon him, for the world behaved as such for many years before Abraham came into the world, and there was no one to inquire and wonder about His conduct. And in the heart of Abraham, peace be upon him, there was a very great wonder (Genesis Rabbah 39:1). It can be said that the city without a leader: who is the owner of the city? And when the Holy One, blessed be He, saw that his question was not like the natural inquiries, but because he truly wanted to know who created these, in order to worship Him, and because of this, he despised all the pleasures of this world. Then the Holy One, blessed be He, had to reveal Himself to him and show him that He is the Owner of the city. And regarding this matter, it says, "When a woman conceives," because there is no value in the term "woman" in the world of nobility, as is explained in the Gemara (Shabbat 88a): "What is the significance of a female birth among us?" And it is said, "When a woman conceives," etc. That is, one who has a true desire with strength and vigor for the Holy One, blessed be He, and gives birth to a male child, and he is the one who clearly achieves true salvation. For the birth of a male indicates true salvation because all the good is included in the soul of the Jewish person. And this is the matter of the Midrash: "We calculate for the sake of our forefather Abraham." That is, Abraham recognized from himself that there is a leader in the world, and we too can recognize when we turn our minds to Abraham to contemplate his ways, for the awakening of Abraham's heart caused amazement to everyone who understood why he was awakened in his heart to inquire and wonder who created the world and its fullness, and how many thousands of souls were before, and it did not occur to them to ask this. From this awakening itself, we can understand that there is a Creator and Leader, for the desire that came to Abraham's heart was also from what the Holy One, blessed be He, sent to him in his heart. For if this had happened naturally, why did it not happen to all the world? And this is what the Midrash says: "We calculate for the sake of our forefather Abraham," for his name indicates his will, as is found in people who are called by their actions and professions because all their will is in the matter they are involved in. And also his name in the Gemara is will. And this is "I will bring forth My righteousness from afar," for His name indicates His will, as found in people who are called by their actions and professions, for their entire will is in the matter they are involved in, and His name in the Gemara is will.

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Tazria 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Metzora

  1. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע. כְּתִיב (ירמיה ט"ו,י"ט) "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" כוּ', עִנְיַן לְשׁוֹן "כְּפִי תִהְיֶה" רוֹמֵז עַל ד"ת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א' ט"ז,י"ב) "מִשְׁפְּטֵי פִיהוּ", "מִפִּיו דַּעַת" כוּ', וְזֶהוּ "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל", שֶׁאִם יְבָרֵר הָאָדָם הַחֶסְרוֹן הַנִּמְצָא בּוֹ לְהוֹצִיא מִזֶּה דָּבָר יָקָר, אָז "כְּפִי תִהְיֶה", שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּיו מְלֵאִים ד"ת, וְזֶה רֶמֶז הַכָּתוּב "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע", "זֹאת" מוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָדָם אוֹמֵר, זֹאת עַצְמָהּ שֶׁנִּדְמֶה תְּחִלָּה שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּיכוּת לְדִבְרֵי תוֹרָה זֹאת עַצְמָהּ יִתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּי צָרַעַת הוּא בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, וְהַחֶסְרוֹן הוּא אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחַ הָאָדָם וְעַל יְדֵי זֶה מַרְבֶּה דְּבָרִים. וְהַתִּקּוּן לָזֶה "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ" לֹא כְּפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע הָיָה מֵהַצֹּרֶךְ לַעֲצוֹר רוּחוֹ וּלְמַעֵט כֹּחַ דִּבּוּרוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "זֹאת תִּהְיֶה", הַיְינוּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, רַק שֶׁיִּרְאֶה שֶׁאוֹתוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה מְבִיאוֹ עַד כָּאן לִדְבָרִים שֶׁלֹּא כַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו יִרְאֶה לְהַרְבּוֹת בְּכֹחוֹ זֶה לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּפַטְפְּטַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא טָבִין. וְזֶהוּ "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדָה יַהֲפֹךְ כֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה פרשה ט"ז,ב') מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בַּעֲיָרוֹת וְקָרָא, מַאן בָּעֵי סַמֵּי דְחַיֵּי, מַאן בָּעֵי סַמֵּי דְחַיֵּי, חָזַר רַבִּי יַנַּאי אַבַּתְרֵיהּ וְאָמַר אֲנָא בָּעֵי סַמֵּי דְחַיֵּי, אַפֵּיק סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ פָּסוּק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים כוּ' נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" כוּ'. הָעִנְיָן בָּזֶה מַה חִדֵּשׁ הָרוֹכֵל הַזֶּה שֶׁכָּךְ קִלְּסוֹ רַבִּי יַנַּאי, וְלָמָּה נִתְכַּנָּה בַּמִּדְרָשׁ בְּשֵׁם רוֹכֵל. כִּי זֶה הָאָדָם הָיָה לוֹ חֶסְרוֹן בְּכֹחַ הַדִּבּוּר וְכַעַס, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְעָרֵב בֵּין הַבְּרִיּוֹת עַל יְדֵי חֶסְרוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר בָּא עַל חֶסְרוֹנוֹ וְזָכָה לְהַשְׁלָמָה הָיָה לוֹ זֶה הַכֹּחַ עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְהָיָה מְחַזֵּר בַּעֲיָרוֹת בְּטוֹבַת עַיִן מְאוֹד לְהַכְנִיס זֹאת בְּתוֹךְ כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִתְבָּרֵר לָהֶם הַפָּסוּק הַזֶּה, כִּי בֶּאֱמֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁגָּרַם לוֹ לְרָעָתוֹ תְּחִלָּה, הָיָה מִשֹּׁרֶשׁ הַכַּעַס שֶׁהָיָה נִמְצָא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"א,כ"ג) "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", וְאַחַר כָּךְ רָץ בְּטוֹבַת עַיִן וְקָרָא הַפָּסוּק "נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע", וְעַל יְדֵי זֶה נִקְרָא רוֹכֵל כִּי הַמִּקְרָא הַזֶּה נִתְגַּלָּה לוֹ לְפִי שֶׁהָיָה צַר לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְעָרֵב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְרָאָה כִּי אַף גַּם בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם מָקוֹם לַמִּדָּה הַזֹּאת בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לְכָךְ יִקָּרֵא רוֹכֵל.

    “This shall be the law of the leper [torat hametsora] ….” (Vayikra, 14:2) It is written (Yirmiyah, 15:19), “If you take forth the precious from the vile, then you shall …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Metzora 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Achrei Mot

  1. אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְכוּ', דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת וְכוּ'. פֵּירוּשׁ "בְּכָל עֵת" כְּמוֹ "בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ". הַיְינוּ אַחַר שֶׁרָאִיתָ כִּי כָל קְדֻשַּׁת נָדָב וַאֲבִיהוּא לֹא הִצִּילָם מִגָּוֶן חֵטְא בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה', כִּי הָיָה בְּעוֹמְקָם תִּגְבּוֹרֶת אַהֲבָה יוֹתֵר מִיִּרְאָה, לָזֹאת הִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁאַל יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבְּכֹחוֹ יוּכַל לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה וְיִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵהֶם, רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד מֵיחוּשׁ בָּזֶה וְיֵדַע שֶׁצָּרִיךְ תָּמִיד סִיַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן" מוֹרֶה שֶׁיָּבֹא בְּאוֹתָן עִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁבָּאוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, כִּי בָּאוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּשְׁמִירָה גְּדוֹלָה, וְרַק הָעֵצָה "בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת" כוּ'.

    “And it was, after the death of the two sons of Aharon … Speak to Aharon, do not come at all times into the Holy Place ….” (Vayikra, 16:1–2) The …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Achrei Mot 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Kedoshim

  1. וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם. "עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" הוּא כָּל מָקוֹם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל כְּנֵסִיָּה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא (סנהדרין ל"ט.) "כָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא", וְכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּנְּסִים יִשְׂרָאֵל כְּנֵסִיָּה לְשֵׁם שָׁמַיִם שָׁם תִּשְׁכּוֹן הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם בְּהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ"ג,ט"ו) "כִּי ה׳ אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", וּ"מִתְהַלֵּךְ" הוּא לְשׁוֹן וַדַּאי שֶׁבְּוַדַּאי הִיא כָּךְ. וְעַל יְדֵי זֶה נִצְטַוֵּינוּ שֶׁנִּהְיֶה מְזוּכָּכִים וּמְקוּדָּשִׁים כְּמֶלֶךְ הָאוֹמֵר לְאוֹהֲבוֹ מֵאַחַר שֶׁהִכְרַחְתַּנִי לֵילֵךְ עִמְּךָ רְאֵה שֶׁלֹּא תוֹלִיכֵנִי דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת מְטוּנָּפִים.

    “And God spoke to Moshe saying: Speak to the whole congregation of the children of Israel, and say to them, be holy, for I am holy, Hashem, your God.” (Vayikra, …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Kedoshim 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Emor

  1. אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. כֹּהֵן נִקְרָא הָעוֹבֵד ה' וְרוֹאֶה כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם אֵינָם בְּמִקְרֶה רַק בְּהַשְׁגָּחָה מֵאֵת הַש"י, וְיוֹדֵעַ כִּי רְצוֹן הַש"י הוּא רַק לְהֵיטִיב לַבְּרִיּוֹת. וּלְאָדָם כָּזֶה יוּכַל לָבוֹא תַּרְעוֹמוֹת כִּי יִרְאֶה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מִמִּדּוֹת דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי הָאָדָם שֶׁנִּגְמַר בְּדַעְתּוֹ כִּי הָעוֹלָם מִקְרֶה הוּא, לֹא יָכוֹל לָבֹא כָּל כָּךְ לִידֵי תַּרְעוֹמוֹת כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה דְּבַר הַנְהָגָה נֶגֶד רְצוֹנוֹ כִּי יֹאמַר מִקְרֶה הוּא. אַךְ הָאָדָם הַיּוֹדֵעַ כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּידֵי שָׁמַיִם לָזֶה יוּכַל לָבוֹא תַּרְעוֹמוֹת. וְעַל יְדֵי זֶה מַזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכֹּהֲנִים הַיְנוּ לְעוֹבְדֵי ה', "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו", הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם תַּרְעוֹמוֹת עַל מִדּוֹת דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי טָמֵא לָנֶפֶשׁ הַיְנוּ תַּרְעוֹמוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי עִיקַּר תַּרְעוֹמוֹת הַמָּצוּי בָּעוֹלָם נֶגֶד מִדּוֹת הַדִּין, הוּא עַל הַהֶפְסֵד וְהַהֶעְדֵּר הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם, כַּמְבוֹאָר בַּזוה"ק. לָכֵן צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ" הִיא בִּלְחִישָׁה (זוהר ויקרא פ"ח:) הַיְנוּ לִלְחֹשׁ לְעוֹבְדֵי ה' שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם תַּרְעוֹמוֹת גַּם עַל מִדּוֹת הַדִּין, כִּי תָּמִיד כַּוָּנַת הַש"י אַךְ לְהֵיטִיב, אַף שֶׁיִּנְהַג בְּמִדּוֹת הַדִּין גַּם אָז כַּוָּנָתוֹ בָּעוֹמֶק לְהֵיטִיב.

    “… say (Emor) to the Cohanim, the sons of Aharon, and you shall say to them, do not make yourselves impure from the dead of your people.” (Vayikra, 21:1) Cohen …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Emor 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Behar

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר וְכוּ' כִּי תָבֹאוּ וְכוּ' וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. וְהוּא שֶׁהִבְטִיחַ הַש"י לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְהִי לִבָּם בְּנַיְיחָא כִּי אֶרֶץ מוֹרָה עַל הַלֵּב, וְזֶה "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ" שֶׁיִּהְיֶה לִבָּם בְּנַיְיחָא.

    “And God spoke to Moshe at mount Sinai, saying: Speak to the children of Israel and say unto them, when you enter the land which I give you, you shall …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Behar 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Bechukotai

  1. אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני משלי פרק כ"ב) "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'" וּכְתִיב "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'" מַה שֶּׁעָשְׂתָה הַחָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוּלְיָתָהּ. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי אַף שֶׁעַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע יוּכַל הָאָדָם גַּם כֵּן לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג עַל פִּי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּכַוָּנוֹת כָּל הַנִּבְרָאִים, וְזֶהוּ בְּהַתְחָלַת שֶׁאָדָם מְקָרֵב עַצְמוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, הַחָכְמָה הַזֹּאת נִקְרֵאת אֶצְלוֹ יִרְאָה. כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלִירֹא מִפָּנָיו, אַךְ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הָאָדָם לְמִדַּת עֲנָוָה יַכִּיר זֹאת כְּהֶרֶף עַיִן וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַשְׂכִּיל וּלְהַחְכִּים עַל זֶה כִּי יִהְיֶה דָּבָר פָּשׁוּט אֶצְלוֹ, וְזֶה "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ" שֶׁיִּהְיֶה חֻקּוֹתַי נֶחְקָק בְּלִבּוֹתֵיכֶם.

    “If you walk in My statutes ….” (Vayikra 26:3) It is written in the Midrash (Yalkut Shemoni Mishlei, Ch. 22), (Tehilim, 111:10) “The beginning of wisdom is the fear of …

    Mei HaShiloach, Volume I, Leviticus, Bechukotai 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Bamidbar

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. "שְׂאוּ" הוּא לְשׁוֹן הִתְנַשְּׂאוּת הַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי הַמִּנְיָן יִהְיֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הִתְנַשְּׂאוּת וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מְדוּגָּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ב',א') "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". וְהַפָּסוּק הַזֶּה נִרְאֶה כְּסוֹתֵר (יומא כ"ב:) כִּי בַּתְּחִילָּה כָּתוּב "וְהָיָה מִסְפַּר", מַשְׁמַע שֶׁיּוּכַל לְהִסָּפֵר וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד" כוּ'. אַךְ בֶּאֱמֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּלֹא מִסְפָּר, וּמַה שֶּׁכָּתוּב "וְהָיָה מִסְפַּר" נֶאֱמַר עַל פְּרָטֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מִסְפָּר, הַיְינוּ דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְיִהְיֶה חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַש"י, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ"ז,ו') "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים. וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ". "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים" הַיְינוּ כִּי עַל הָאוּמּוֹת גַּם כֵּן מַשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַךְ לֹא עַל כָּל נֶפֶשׁ בִּפְרָט רַק עַל כּוּלָּם בִּכְלָל לְקִיּוּם הַמִּין. "וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ", הַיְינוּ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל נֶפֶשׁ בִּפְרָט. וְזֶה פֵּירוּשׁ "וְהָיָה מִסְפַּר" שֶׁכָּל אֶחָד יִהְיֶה נִצְרָךְ, כִּי מִתּוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל נִיכָּר גְּדוּלוֹת הַש"י וּבְאִם נֶחְסַר אֶחָד מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל אָז יֶחְסַר הַמָּזֶג. כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְּירִין צוּרַת הַמֶּלֶךְ עַל כַּמָּה אֲלָפִים טַבְלָאוֹת וְאִם יֹאבַד אֶחָד מֵהֶם צוּרַת הַמֶּלֶךְ חֲסֵרָה. וּבְעֵת שֶׁהָיָה נִמְנֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָז הוּא הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל יִשְׂרָאֵל כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק הַש"י, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל"ב,ט') "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ". וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא אָחוּז בְּמִדָּה אַחַת מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְעֵת שֶׁהָיָה נִמְנֶה אָז הָיָה הַש"י בְּזֹאת הַמִּדָּה שֶׁהוּא אָחוּז בָּהּ וּמִמֵּילָא הוּא הָיָה הַגָּדוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִתְנַשְּׂאוּת.

    Ad-nai spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the Tent of Meeting on the first day of the second month, in the second year following the exodus from the land of Egypt, saying: raise the head of the whole Israelite community. "Raise" is an expression of elevation - that is, through the counting every individual will feel heightened and supported, as we read (Hosea 2:1) 'and the number of the children of Israel will be like the sand of the sea, which will not be measured, and will not be counted." And this verse seems to contradict itself (see Bavli Yoma 22b) because the beginning says "And the number of the children of Israel will be" suggesting that it is possble to count them, and after that it says "Which cannot be measured etc". In fact, all of Israel is without number, and what is written "the number will be" is said over every single specific soul of Israel, that every single one will be counted, that is, something of consequence in the counting, and important in the eyes of the Holy One of Blessing, as it is written "Ad-nai will count in the register of peoples [that each was born there.]" (Psalms 87:6) "And to Zion it says: every person was born in her" (Psalms 87:5) - this is that God does providence also with the other peoples, just not specifically on every single soul, but on all as a whole. "And to Zion it says 'every person was born in her' - this means that the Holy One is interested in every single soul. And this is the explanation for "and the number will be" that every single person is needed, since through the community of Israel the greatnesses of the Holy One are made known, and if one is missing then the demeanor is missing. This is similar to when they draw the face of the king in thousands of tablets, and if one is missing - something of the face of the king is missing. And at the moment that one is counted in Israel he is the greatest of all Israel, since all Israel is a piece of the Holy One of Blessing, as it is written "A piece of Ad-nai is His people" (Deuteronomy 32:9) and every single one holds within oneself one of the aspects of the Holy One of Blessing, and at the moment s/he is counted then the Holy One was in that aspect that s/he is held by and therefore s/he is the greatest - and through this every single person of Israel is heightened/elevated.

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Bamidbar 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Nasso

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד כוּ'. הִנֵּה בְּזֶה הַסִּדְרָה נִתְבָּאֵר גְּמַר הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עָלָיו רְצוֹן ה', וּמִפָּרָשַׁת תְּרוּמָה שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַבִּנְיָן עַד הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת נִמְצָא י"ז סְדָרוֹת בְּגִימַטְרִיָּא טוֹב לִרְמֹז עַל מָקוֹם טוֹב, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב' ז',י') "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד", כִּי בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וּבַחֲנִיּוֹת הַדְּגָלִים נִקְבַּע בְּלֵב יִשְׂרָאֵל קְדֻשָּׁה שֶׁיּוּכַל לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר רְצוֹן הַש"י, כִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הָיָה רַק שֶׁהִשִּׂיגוּ הֶאָרַת הַש"י בִּרְאִיָּה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי רְצוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכילתא בשלח פרשה ג') "רָאֲתָה שִׁפְחָה בַּיָּם", לְפִי שֶׁאָז הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת שִׁעְבּוּד שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בְּחִירָה לֵילֵךְ כְּפִי הֶאָרַת הַש"י. וְגַם בְּמַתַּן תּוֹרָה אַף שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבָּם דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא הָיָה נִקְבָּע בְּחֹזֶק לְעוֹלְמֵי עַד, וּבַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן נִקְבַּע בְּלִבָּם לְעוֹלְמֵי עַד, וְעַל יְדֵי זֶה לֹא נִכְנְסוּ תֵּכֶף מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי עוֹד לֹא הָיָה נִקְבָּע בְּלִבָּם קְדֻשַּׁת ה' וְאָז גָּבַר עַל הָאָרֶץ כֹּחַ מִשִּׁבְעָה עַמִּים שֶׁנִּקְרָאִים פְּסֹלֶת מִשִּׁבְעָה מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, לְפִי שֶׁלֹּא נִקְבַּע הַקְּדֻשָּׁה בְּלִבָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עַל שִׁבְעָה אֻמּוֹת, וְקֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ צִוָּה הַש"י שֶׁיִּקָּבְעוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה בְּלִבָּם לְמַעַן יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ עַל הַשִּׁבְעָה אֻמּוֹת. וּכְמוֹ כֵן מְחֻיָּב כָּל אָדָם בְּעוֹד שֶׁלֹּא יַתְחִיל לִפְנוֹת לְעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, בִּכְדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּלִבּוֹ קְדֻשָּׁה וְיוּכַל לְהִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁיָּבֹא נֶגְדּוֹ. וּמַעֲמִידֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, בְּנֵי קְהָת הֵם בַּעֲלֵי תּוֹרָה לְפִי שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא נֶגְדָּם, וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן הֵם בַּעֲלֵי יִרְאָה לְפִי שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים הַיְרִיעוֹת שֶׁהָיוּ כִּסּוּי לַמִּשְׁכָּן כַּשָּׁמַיִם, וְהַקְּרָסִים שֶׁהָיָה נִרְאִים בַּמִּשְׁכָּן כַּכּוֹכָבִים וְזֶה מְרַמֵּז עַל יִרְאָה, וּבְנֵי מְרָרִי הֵם בַּעֲלֵי מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לְפִי שֶׁנָּשְׂאוּ קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן שֶׁמּוֹרִים עַל מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הַשָּׂגָה בָּהֶם, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו הֵם אוֹהֲבֵי ה' שֶׁהָיוּ מַשְׁגִּיחִים תָּמִיד לְנוֹתֵן הַתּוֹרָה וְזֶה נִקְרָא אַהֲבָה, וְאַף בְּכָל אֶחָד הָיָה נִכְלָל כָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת. אַךְ חֵלֶק כָּל אֶחָד הָיָה בּוֹלֵט בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ.

    “And God spoke to Moses saying, also count the number of the sons of Gershon according to their father’s house and their family, from age thirty and upwards, all who …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Nasso 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Beha'alotcha

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וְהִנֵּה מַה שֶּׁנִּכְתַּב שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וְלֹא שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת, כִּי כָל הַנֵּרוֹת הָיוּ מְצַדְּדִים כְּלַפֵּי נֵר הָאֶמְצָעִי, אַךְ הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי אַף בְּמָקוֹם שֶׁכַּוָּנַת הָאָדָם לְשֵׁם שָׁמַיִם צָרִיךְ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֵיךְ יַעֲשֶׂה וְאֵיךְ הוּא רְצוֹן הַש"י, וְזֶה שֶּׁכָּתוּב שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי נֵר הַשְּׁבִיעִי הוּא נֶגֶד כַּוָּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְגַם זֹאת צָרִיךְ לְהַטּוֹת כְּלַפֵּי שְׁכִינָה הַיְינוּ שֶׁיָּבִין עוֹמֶק רְצוֹן הַש"י לְהֵיכָן הוּא נוֹטֶה, וְזֶה נִתְבָּאֵר בְּסוֹף הַסִּדְרָה שֶׁנִּרְשַׁם חֵטְא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְזֶה רוֹמֵז (קהלת י',א') "יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט", הַיְינוּ שֶׁהוּסְכַּם בְּדַעְתָּם שֶׁיֵּרָשֵׁם חֵטְא עֲלֵיהֶם בִּכְדֵי שֶׁיִּשְׁלַם רְצוֹן הַש"י , כִּי בְּזֶה הַסִּדְרָה יָצָא לַפֹּעַל מַדְרֵגוֹת מרבע"ה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּפָסוּק "פֶּה אֶל פֶּה", וְהוּסְכַּם דַּעַת מִרְיָם וְאַהֲרֹן שֶׁיֵּרָשֵׁם עֲלֵיהֶם חֵטְא בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא לָאוֹר שֶׁיּוּכַּר וְיוּבַן מַדְרֵגוֹת משרבע"ה, וְזֶה פֵּירוּשׁ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַף שֶׁנֶּאֱמַר לְעָבְדְּךָ וּבְאִם אֵינוֹ אֱמֶת לֹא נִקְרָא עֲבוֹדַת ה', אַךְ כִּי גַּם בַּעֲבוֹדַת ה' יִמָּצֵא עוֹמֶק עָמוֹק יוֹתֵר מֵהַשָּׂגַת הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁיַּשִּׂיג בְּכַוָּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי נִמְצָא לִפְעָמִים סִכְלוּת מְעָט שֶׁיָּקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד, אַךְ נֶאֱמַר "סִכְלוּת מְעָט" שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְמַעֵט שֶׁלֹּא יֵצֵא לַפֹּעַל רַק דָּבָר מוּעָט מֵחֶסְרוֹנוֹ.

    “And God spoke to Moses saying: Speak to Aaron and say to him, when you prepare the lights, seven lights shall illuminate towards the front of the Menorah.” (Bamidbar, 8:1) …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Beha'alotcha 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Sh'lach

  1. וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים. אִיתָא בַּזוה"ק (במדבר קנ"ט.) תְּלַת עָלְמִין אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלְמָא דְּגָנִיז בְּגַוֵּיהּ וְלֹא אִתְיְדַע כְּלָל, וְעָלְמָא דְּאִתְיְדַע בֵּהּ תָּמִיד, וְעָלְמָא דְּאִתְיְדַע וְלֹא אִתְיְדַע. וְהָעִנְיָן בָּזֶה כִּי יֵשׁ שֶׁאֵין תְּפִלָּה מוֹעִיל לוֹ כְּלָל וְזֶה נִקְרָא עָלְמָא דְּלֹא אִתְיְדַע כְּלָל, הַיְינוּ שֶׁנֶּגֶד הָאָדָם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַלֵּק כְּבוֹדוֹ לְעֵילָא. וְעָלְמָא דְּאִתְיְדַע בֵּיהּ תָּמִיד, הוּא נֶגֶד הָאָדָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תָּמִיד בְּעֶזְרוֹ וּמְסַיְּעוֹ אַף בְּלֹא תְּפִלָּה וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִתְפִלָּה. עָלְמָא דְּאִתְיְדַע וְלֹא אִתְיְדַע, הוּא נֶגֶד אָדָם שֶׁאֵין לוֹ סִיַּעְתָּא בְּלֹא תְּפִלָּה אַךְ עַל יְדֵי תְּפִלָּה הוּא נַעֲנֶה, וְלָאָדָם הַזֶּה יָבֹא בַּלֵּב רָצוֹן לִתְפִלָּה, כִּי לְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים לֹא יָבֹא שׁוּם רָצוֹן בַּלֵּב לְהִתְפַּלֵּל, וְכֵן הוּא הָעִנְיָן כִּי הַהוֹלֵךְ בְּסִיַּעְתָּא לֹא יִצְטָרֵךְ לִתְפִלָּה וּמִי שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ תְּפִלָּה גַּם כֵּן לֹא יָבֹא לוֹ בַּלֵּב שׁוּם רָצוֹן לִתְפִלָּה, אַךְ הָאָדָם כַּאֲשֶׁר לֹא יָבֹא לוֹ רָצוֹן לִתְפִלָּה צָרִיךְ לְהָבִין מִפְּנֵי מָה אֵין בּוֹ רָצוֹן, אִם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין צָרִיךְ, וּכְמוֹ כֵן הָעִנְיָן בַּמְרַגְּלִים, וְהַמְרַגְּלִים לֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם שׁוּם תְּפִלָּה לְפִיכָךְ לֹא בָּא בְּלִבָּם רְצוֹן תְּפִלָּה, וְכָלֵב הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה לְפִיכָךְ נִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי אֲבוֹתָיו וְהִתְפַּלֵּל, וִיהוֹשֻׁעַ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה כִּי הָלַךְ בְּסִיַּעְתָּא מֵה׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוה"ק (במדבר קנ"ח:) כִּי מֹשֶׁה בֵּרְכוֹ בְּסִיַּעְתָּא עִילָּאָה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה [שֶׁבָּזֶה הַפָּרָשָׁה נִכְלָל כָּל עִנְיְנֵי תְּפִלָּה, כִּי מִי שֶׁצָּרִיךְ רַחֲמִים גְּדוֹלִים שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב הַצַּדִּיק וּמַנְהִיג הַדּוֹר לְבָרְכוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְזֶה הָיָה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בֵּרְכוֹ וְהִתְפַּלֵּל עָלָיו, וְכָלֵב לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלַּת מֹשֶׁה לָכֵן לֹא בָּא בְּלֵב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְרַק בְּעַצְמוֹ הִתְפַּלֵּל, וְלַמְרַגְּלִים לֹא הוֹעִיל תְּפִלָּה לָכֵן לֹא בָּא בְּלֵב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְצַדִּיק הַדּוֹר צָרִיךְ לָזֶה מְבִינוּת גָּדוֹל לְהָבִין מִפְּנֵי מָה לֹא בָּא רָצוֹן בְּלִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל, אִם מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לוֹ תְּפִלָּה אוֹ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ תְּפִלָּה. תַּשְׁלוּם.].

    “And God spoke to Moses saying, send people .…” (Bamidbar, 13:1-2) It is said in the holy Zohar (Bamidbar, 159a), “The Holy One, blessed be He, has three worlds—the world …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Sh'lach 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Korach

  1. וַיִּקַּח קֹרַח. בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה פרשה י"ח,י"ז), רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ. כִּי לְפִי שֶׁרָאָה זֹאת הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ כִּי בֶּטַח הוּא הַגָּדוֹל אֵצֶל הַש"י וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כ"ז,א') "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם". כִּי אַף שֶׁהָאָדָם יָבִין בֶּטַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה. לֹא יָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ עַל זֶה כִּי לֹא יֵדַע בַּמֶּה יַנְהִיג הַש"י בְּהַהֹוֶה.

    “And Korach took .…” (Bamidbar, 16:1) The Midrash (in Bamidbar Rabba, Korach, 18:17) tells us, “he saw the great chain of generations that would come out of him.” Since he …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Korach 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Chukat

  1. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. בַּמִּדְרָשׁ אִיתָא לְפִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל כוּ', הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפָּאֵר בַּחַיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶגֶד חַיִּים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה',ט') "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד כוּ', דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם" כוּ', הַיְנוּ שֶׁהַש"י מִתְנַהֵג עִם יִשְׂרָאֵל לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּתְנַהֵג עִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא שֶׁאֵין שׁוּם רַע מַגִּיעַ עַד עֹמֶק חַיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֵן הֶעְדֵּר וּמִיתָה לֹא יְאֻנֶּה לָהֶם, כִּי מִיתַת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כְּמִיתַת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי מִיתַת אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר וְאֵין לָהּ עוֹד תִּקּוּן, וּמִיתַת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ רַק כִּכְלִי שֶׁל חֻלְיוֹת שֶׁנִּפְרָק. וְהֵן בַּגָּלוּת מִתְפָּאֲרִים יִשְׂרָאֵל נֶגֶד אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוּם עֹל תַּחְתָּם בְּשׁוּם פַּעַם, כִּי יָבִינוּ שֶׁהַכֹּל מִיַּד הַש"י. וְגַם בְּחָכְמָתָם מִתְפָּאֲרִים יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָאֻמּוֹת שֶׁאֵין לְשׁוּם אֻמָּה תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה בְּהַש"י כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל. וּבְאֵלּוּ הַג' דְּבָרִים מוֹנִין הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל הַגָּוֶן נִרְאֶה שֶׁאֵין חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, וְעַל זֶה נִצְטַוּוּ "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ" הַיְנוּ לְמַדְרֵגוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַנִּמְצָא בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלוֹ נִתְבָּרֵר טַעַם פָּרָה אֲדֻמָּה כִּי "פָּרָה" רוֹמֵז עַל חַיִּים מְבֹרָרִים. "אֲדֻמָּה" מוֹרֶה עַל תַּקּוּפוּת. "תְּמִימָה" הַיְנוּ תְּמִימָה בַּאֲדַמְדַּמּוּת הַיְנוּ שֶׁלֹּא נֶחְלַשׁ שׁוּם אֵבֶר מִכֹּחַ הַתַּקּוּפוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם", הַיְנוּ שֶׁאֵין בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֶסְרוֹן רַק הִיא חָכְמָה מְבֹרֶרֶת. "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל", הַיְנוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ תַּחַת שׁוּם שִׁעְבּוּד רַק הַש"י מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם לְבַדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב [זכריה י',ו'] "וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים". וְזֶה יִתְבָּרֵר כִּמְשַׁל יוֹסֵף עִם הָאַחִים אַף שֶׁהָיָה לָהֶם צַעַר וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָהֶם שֶׁהָיָה אֲחִיהֶם וְנִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּצַעַר לְעוֹלָם אַךְ לָהֶם הָיָה צַעַר לְפִי שָׁעָה, וְלֶעָתִיד יְבָרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁגַּם לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה צַעַר לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ז',כ"ג) "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה", אַף שֶׁהֵבִין כָּל זֹאת בְּבֵרוּר, אַךְ חָכְמַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה לְבָרֵר לְעֵין כֹּל וְזֶה שֶׁאָמַר "אֶחְכָּמָה" הַיְינוּ שֶׁאַחְכִּים אֶת הַכֹּל שֶׁיָּבִינוּ זֹאת וְעַל זֶה אָמַר כִּי "רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וּלְמֹשֶׁה נֶאֱמַר (מדרש תנחומא חקת ח') וּלְךָ אֲנִי מְגַלֶּה, כִּי חָכְמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה רַק לְהָבִין וְלֹא לְהַחְכִּים לְזוּלָתוֹ, וּבָזֶה הַחָכְמָה שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גַּם כֵּן מֵבִין, וְלֹא בְּחָכְמָתוֹ, כִּי חָכְמָתוֹ הָיְתָה לְהָבִין לְזוּלָתוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר "וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" הַיְנוּ מִגְּבוּל חָכְמָתִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת פָּרָה קֹדֶם מִיתַת שְׁלֹשָׁה רוֹעִים, כְּדֵי לְהָבִין בָּזֶה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִצְטַעֲרוּ, כִּי הַזָּאַת מֵי חַטָּאת רוֹמֵז עַל עָתִיד כִּי הַכֹּל יַחְזִיר לָהֶם.

    As it says in the Midrash that "the nations of the world nominate the Israelites etc." The idea here is that King Solomon, may he rest in peace, glorified the life of the Isrealites against that of the nations. As it says (Song of songs, 5:9): "What is your beloved more than another beloved...my beloved is white and red, etc." Thus the Lord Blessed be He, behaves with the Isrealites unlike how He behaves with the nations, in that there is no evil that reaches the depth of the Isrealite's life. In areas of lack and death there is no finality for them. The death of an Isrealite is unlike the death of one from the nations because death of one from the nations is a "broken tool" and does not have any further ability to correct (tikkun), but the death of an Isrealite is not just a tool for a broken physical body (lit. dismanted spine). And thus in the time of the galut ("exile), the Isrealites boast to the nations that they are not burdened even a little because they understand that everything comes from the hands of the G-d, Blessed be He. And further in their wisdom and glory, the nations have no national conception and knowledge of G-d as does the Israelites. And therefore the nations appoint the Israelites for three tasks on which no different in hue creates separation between them, as on this they were commanded to take upon themselves, meaning to the level of Moses, that can be found in every Isrealite. Because Moses is the root source of wisdom of the Isrealites and to Moses was made clear the reason for using the red heifer; since a heifer is a hint to having clarity in life. And the red color is a metaphor for "cycles." Cycles refer to "cycles of redness" which refer to not being weakened at all from cycles that exist in life. And the idea that the red heifer must not be blemished refers to the lack of blemish in the wisdom of the Isrealites; there is no lack within it and rather only clear thought (lit. wisdom). The fact that a yoke was never placed on the red heifer refers to the fact that the Isrealites were never under control of any force other than the Lord Blessed be He who rules over them alone. As it says (Zecharia 10:6): "They shall be as though I had not forsaken them." And this is made clear through the parable of Joseph and his brothers. Even though the brothers first experienced pain and then Joseph made known that he was their brother and he made clear that no harm would ever come to them. Rather they only had pain for only a moment. The Lord Blessed be He in the future will make clear that any pain is only for a moment and there will be no real pain for the soul's of the Isrealites. As it says (Kohelet 7:23): "I will become wise but it was far from me." All understanding was clear to [King Solomon], he nevertheless says he will become wise which refers to becoming wise regarding knowing this understanding of the future thus saying "it was far from me." Of Moses it says (Midrash Tanchuma 8): "And to you I will reveal." Moses' wisdom was only to know and not to become wiser to His ways. This was the knowledge that King Solomon also knew but was not in his currently within in conception, therefore he said it was still far from him, meaning it was outside the borders of his mind. This is why the section on the red heifer is placed before the section of the death of the three shepherds. Such that the Isrealites should know this and not become distressed. The heifer purifies sin which hints to the future where everything will return to its perfected state.

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Chukat 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Balak

  1. וַיַּרְא בָּלָק. הִנֵּה הָעִנְיָן שֶׁנִּכְתַּב פָּרָשָׁה הַזֹּאת בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", כִּי בְּכָאן הֶרְאָה הַש"י לְמֹשֶׁה בִּנְבוּאָה מַה שֶּׁבָּלָק חוֹשֵׁב וְאֵיךְ הוּא יָרֵא מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן גַּבֵּי רָחָב כַּאֲשֶׁר רָאוּ כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל הָאוּמּוֹת הֵבִינוּ כִּי הַש"י יַנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.

    “And Balak saw .…” (Bamidbar, 22:1) This Parsha is written in the Torah because “He showed His people the power of His actions to give them the inheritance of the …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Balak 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Pinchas

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי כוּ׳. בַּגְּמָרָא (סנהדרין פ"ב:) אַמְרִינַן בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ, אָמַר לָהֶם הַש"י הַנִּיחוּ לוֹ קַנַּאי בֶּן קַנַּאי מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה כוּ׳. בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדָחֳפוֹ כִּי אֵין אָדָם יָכוֹל לְקַנֵּא וְלִנְקֹם נִקְמַת ה' לַחֲבֵירוֹ, רַק בְּאִם יִהְיֶה הוּא נָקִי בַּמִּדָּה הַזֹּאת, וְלָזֶה הֵעִיד הַש"י קַנַּאי בֶּן קַנַּאי כוּ׳ הוּא נָקִי וְטָהוֹר בַּמִּדָּה הַזֹּאת, הִתְחִילוּ הַשְּׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ כִּי אָמְרוּ כִּי הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת מֵחֲמַת שִׂנְאָתוֹ לְזִמְרִי וְהֵשִׁיב הַש"י "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם", פֵּירוּשׁ שֶׁקִּנְאָתוֹ הָיְתָה מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה מְרַמֵּז תֵּיבַת "בְּתוֹכָם".

    Loading...

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Pinchas 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Matot

  1. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר כוּ'. (בַּגְּמָרָא) (ספרי מטות ב') כָּל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה" הוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה שֶׁנִּתְנַבֵּא בְּ"זֶה הַדָּבָר". וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה נוֹהֵג אֶלָּא בַּדּוֹר הַזֶּה, וְהוּא כִּי כָל הַנְּבִיאִים הָיָה שְׁלִיחוּתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּמַאֲמַר נְבִיאָתָם כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן וּכְפִי כֹּחַ הַשָּׂגָתָם כֵּן הִתְנַבְּאוּ, וְעָלָה בְּרוּחַ נְבִיאָתָם אֲשֶׁר דְּבַר נְבוּאָה הַלָּז יִהְיֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד, אַךְ בֶּאֱמֶת נִמְצָא שִׁנּוּיִם כְּפִי עֵרֶךְ דּוֹר וָדוֹר, וְעַל זֶה הוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהִתְנַבּוֹת בְּ"זֶה הַדָּבָר", הַיְינוּ שֶׁהוּא הִשִּׂיג כָּל דָּבָר לְפִי שְׁעָתוֹ וּמְקוֹמוֹ וְהֵבִין כִּי הַנְּבוּאָה אֵינָהּ רַק לִזְמַן וּלְאַחַר זְמַן יַחְפּוֹץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִנְיָן אַחֵר, וְלָכֵן בְּפָרָשַׁת נְדָרִים נֶאֱמַר "זֶה הַדָּבָר" אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת כִּדְיָלֵיף בַּגְּמָרָא (בבא בתרא ק"כ:) מִשְּׁחוּטֵי חוּץ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמַר "זֶה הַדָּבָר", כִּי הַנּוֹדֵר מִדָּבָר הוּא לְפִי עֵרֶךְ הַשָּׂגָתוֹ שֶׁדָּבָר הַזֶּה יָרַע לוֹ לַעֲבוֹדַת ה' וְגַם שֶׁאֵין בַּדָּבָר הַזֶּה שׁוּם טוֹבָה, וְלָכֵן נֶאֱמַר "זֶה הַדָּבָר" שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין כִּי לֹא נֶאֱסַר לוֹ רַק לִזְמַן, וְהַש"י יוּכַל לִתֵּן לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִנָּתֵק מֵעֲבוֹדַת הַש"י.

    “And Moshe spoke to the heads of the tribes of the children of Israel saying, this is the word which God has commanded.” (Bamidbar, 30:2) “All the prophets prophesied with …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Matot 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Masei

  1. אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כוּ׳ וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם. הָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר תְּחִילָּה "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה" כוּ׳ וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם" כוּ׳. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי בְּהַמ"ב מַסָּעוֹת נִכְלְלוּ כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁיַּשִּׂיג כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי מִצַּד הַש"י כָּל הַבְּרִיּוֹת הָיוּ לִהְיוֹת שָׁוִים בְּמַדְרֵגוֹתָם כִּי כֻּלָּם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל יֵשׁ לָהֶם הֲוָיָה מֵעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ כִּי בָּרָא דְּרָכִים בְּנִסְיוֹנוֹת לִפְנֵי הָאָדָם בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם יִתְרוֹן עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִצַּד זֶה יָבֹא גַּם הִתְנַשְּׂאוּת לְאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה תְּחִילָּה כַּאֲשֶׁר נִכְתַּב עַל פִּי ה', נִכְתַּב "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם", כִּי מִצַּד הַש"י אֵין שׁוּם יִתְרוֹן לְאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ כִּי כֻּלָּם חַיִּים בַּהֲוָיָה מֵעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְגַם אֵין יִתְרוֹן לְמַעֲשֵׂי הָאָדָם רַק בְּמַה שֶּׁהוּא חָפֵץ בּוֹחֵר, כִּי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיָה הַגְּאוּלָּה בְּדֶרֶךְ דִּילּוּג, "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" וּכְמַאֲמַר הָאֲרִ"י ז"ל וְהוּא שֶׁלֹּא הִבְחִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּעֲשִׂים כְּלָל, כִּי גַּם עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה טַעֲנָה כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה פרשה כ"ג,ב') הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַךְ הַש"י גְּאָלָם בְּרוֹב רַחֲמָיו כִּי אֶצְלוֹ הָיָה מְבוֹרָר כִּי כָל יִשְׂרָאֵל אֲדוּקִים בְּהַש"י. אַךְ בְּהַמַּסָּעוֹת בֵּרְרוּ אֶת עַצְמָם לְעֵין כֹּל בְּהַמַּסָּעוֹת הָאֵלֶּה כִּי הֵם נְקִיִּים בְּשׁוֹרְשָׁם, וְעַל יְדֵי זֶה נֶאֱמַר "עַל פִּי ה'" הַיְינוּ מִצַּד הַש"י, תְּחִילָּה "מוֹצָאֵיהֶם" יַשִּׂיגוּ חֵן טוֹב אֵצֶל ה', וְאַחַר כָּךְ "מַסְעֵיהֶם" הַיְינוּ יָצָא לָאוֹר עַל הַבֵּרוּר כִּי הֵם טוֹבִים בְּשׁוֹרְשָׁם, אַךְ אַחַר כָּךְ הוּא מְדַבֵּר מִצַּד הָאָדָם, נִכְתַּב "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם", כִּי מִצַּד הָאָדָם הוּא שֶׁקּוֹנֶה לוֹ טוֹבָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וְנִסְיוֹנוֹת.

    “These are the voyages of the children of Israel … and Moshe wrote their departures to their journeys according to God, and these are their journeys according to their departures.” …

    Mei HaShiloach, Volume I, Numbers, Masei 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Devarim

  1. אֵלֶּה הַדְּבָרִים. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ [שוחר טוב פרק ל"ט] לֹא נִיתַּן לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. וְזֶה פֵּירוּשׁ (תהלים נ"ח,ב') "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן", כִּי לְכָל הַכֹּחוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּאָדָם נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לַעֲבוֹד בּוֹ הַש"י, וְהָאָדָם נִבְרָא בְּכֹחַ הַדִּבּוּר וְנִיתַּן לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לַעֲסוֹק בָּהֶם.

    “These are the words .…” (Devarim, 1:1) It is written in the Midrash (Sochar Tov, 39), “The Torah was only given to Israel so they would not occupy themselves with …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Devarim 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Vaetchanan

  1. וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא. הָעִנְיָן שֶׁסִּפֵּר לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, כִּי אַף לְפִי רְאוּת הָעַיִן נִרְאֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא הוֹעִילָה כְּלוּם, אַף עַל פִּי כֵן הֵבִין לָהֶם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה לְמַגָּן. כִּי בֶּאֱמֶת אַף בְּהִתְנַהֲגוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם שָׁם אֲנִי הָרַב שֶׁלָּכֶם, וְכֵן בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְהֶרְאָה לָהֶם כִּי פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ. וְכֵן מַשְׁמַע מִלְּשׁוֹן "וָאֶתְחַנַּן" שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן הִתְפַּעֵל, הַיְינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה מָלֵא תַּחֲנוּנִים וְהָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו וְזֶה רְאָיָה כִּי הַש"י שָׁלַח לוֹ אִתְעֲרוּתָא לְהִתְפַּלֵּל, וְאִם כֵּן בֶּטַח לֹא חָזְרָה רֵיקָם, וְזֶה רוֹמֵז "בָּעֵת הַהִוא", הַיְינוּ אַף אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יַכְנִיס אוֹתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מָנַעְתִּי אֶת עַצְמִי מִתְּפִלָּה כְּמוֹ דְּאִיתָא (ברכות י'.) בְּחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁאָמַר לִישַׁעְיָה בֶּן אָמוֹץ כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וָצֵא כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא וכו', שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרַחֲמִים וְלָמְדוּ שָׁם הַגְּמָרָא שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר, הַיְינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאָדָם שׁוּם מְנִיעָה מִלְּהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יִתְרַשֵּׁל אַף שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כִּי יָצָא הַגְּזֵרָה מֵה'. כִּי קִיר הוּא מְקוֹר הַחַיִּים וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּדְמֶה לְאָדָם שֶׁאֵין לוֹ יְשׁוּעָה מִמָּקוֹר אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים.

    “And I pleaded to God at that time, saying.” (Devarim, 3:23) Why did Moshe Rabeynu tell these words to Israel? Even though on the surface it seems as if his …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Vaetchanan 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Eikev

  1. וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. אֵין וְהָיָה אֶלָּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה כִּדְאִיתָא בַּגְּמָ' (בראשית רבה פרשה מ"ב,ד'), עֵקֶב הַיְינוּ לַסּוֹף, וְהוּא כִּי לֶעָתִיד יְגַלֶּה הַש"י לְעֵין כֹּל, וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִין כִּי לֹא הָיָה שׁוּם חֻקָּה בְּלִי טַעַם, כִּי לְעֵת עַתָּה כָּל הַסַּבְלָנוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁסּוֹבְלִין מִקִּיּוּם הַמִּצְוֹת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מְבִינִים עוֹמֶק הַטּוֹבָה הַנִּמְצָא בָּהֶם, וְדוֹמִין בְּעֵינֵיהֶם כְּחֻקָּה בְּלִי טַעַם וְלָכֵן סוֹבְלִין מֵהֶם, אַךְ כַּאֲשֶׁר יִתְבָּרֵר כִּי הַכֹּל הָיָה בְּמִשְׁפָּט לְמַעַן יוּטַב לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאֵינָם בְּלִי טַעַם, אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְנִהְיֶה בְּשִׂמְחָה.

    “And it will be, on account of your understanding these judgments [and keep them, and do them, and Hashem Your God will keep the covenant and the loving-kindness which He …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Eikev 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Re'eh

  1. רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. הַיְינוּ כִּי הַכֹּל הוּא מֵה', כִּי טֶבַע הָאָדָם לִזְעֹק וְלִצְעֹק לַה' בְּעֵת צָרָתוֹ מֶה עָשָׂה לוֹ, וּבְעֵת שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל טוּב טַח עֵינוֹ מֵרְאוֹת כִּי מֵה' הוּא, וְיֹאמַר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", עַל כֵּן מַרְאֶה הַש"י "רְאֵה אָנֹכִי" כוּ' הַיְינוּ כִּי הַכֹּל הוּא מֵהַש"י.

    “See! I give before you today a blessing and a curse.” (Devarim, 11:26) Everything is from God. In times of trouble it is the man’s nature to shout and cry …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Re'eh 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Shoftim

  1. שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ. הַיְינוּ שֶׁיַּחְשׁוֹב הָאָדָם אֶת דְּרָכָיו בְּכָל מַעֲשָׂיו שֶׁיַּעֲשֶׂה וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּים בַּסּוֹף "לְמַעַן תִּחְיֶה", כִּי הַדְּבָרִים שֶׁיֵּעָשׂוּ בְּמִשְׁפָּט לֹא יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּזוה"ק (במדבר קע"ח.) "כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְדַעַת וְחֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל", מַעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּחֶשְׁבּוֹן לֹא תִפּוֹל בִּשְׁאוֹל. וְהִנֵּה כָּאן נֶאֱמַר שֵׁשׁ אַזְהָרוֹת נֶגֶד שֵׁית סִטְרִין דְּתַלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, א' שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, ב' לֹא תִטַּע לְךָ, ג' לֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, ד' צֶדֶק צֶדֶק, ה' לֹא תִזְבַּח, ו' זָקֵן מַמְרֵא.

    “Judges and officers you shall place for yourself .…” (Devarim, 16:18) A man must consider his ways in all his actions. This is why it then says (in verse 20), …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Shoftim 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Ki Teitzei

  1. כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ כוּ' וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. הַיְינוּ הַדָּבָר הַטּוֹב הַנִּמְצָא בְּהָאוּמָּה, כִּי בְּכָל הָאוּמּוֹת נִמְצָא כֹּחַ טוֹב, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בֵּינֵיהֶם הִיא בְּשִׁבְיָה אַךְ כְּשֶׁיָּבֹא לְבֵין יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַטּוֹב בִּשְׁלֵימוּת, וְהַטּוֹב הַנִּמְצָא בָּהֶם הוּא הַתְּשׁוּקָה, כִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחָם מַמָּשׁ בְּאֵיזֶה טוֹבָה זֹאת אֵינוֹ רַק לְפִי שָׁעָה, אַךְ הַתְּשׁוּקָה הַנִּמְצָא בָּהֶם שֶׁיָּבִינוּ שֶׁזֶּה יֶחְסַר לָהֶם זֶה צָרִיךְ לְהַכְנִיס לְתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, וְכָל זְמַן שֶׁהַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת הִיא בֵּינֵיהֶם הִיא בְּשִׁבְיָה כִּי כֹּחַ הַתְּשׁוּקָה אֵינוֹ רַק מֵהַש"י וְזֶה אֵין שַׁיָּךְ לָהֶם רַק לְיִשְׂרָאֵל.

    When you go out to war against your enemy etc and you take captives - that is the good that is found in the nation, since in every nation there is a force for good. And while that force is "among them" it is "in captivity", but when it comes "in Israel" then it is good in its completed form. And this good, while "among them" is "desire" since while it is found "among them" it is impermanent. Yet, when those who understand see that this desire will be missing, they need to make it enter "in Israel", since while the desire is "among them" it is "in captivity" - and since the force of desire comes from the Holy One of Blessing it is only appropriate to get it "in Israel."

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Ki Teitzei 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Ki Tavo

  1. וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ כוּ' וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה כוּ'. בָּזֶה שֶׁהָאָדָם מַחְזִיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, בָּזֶה מְבָרֵר אֶת עַצְמוֹ כִּי יוּכַל לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּכָל מְאֹדוֹ.

    “And it shall be when you come into the land … and you shall take of all the first fruits of the land .…” (Devarim, 26:1) In this, that man …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Ki Tavo 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Nitzavim

  1. אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כוּ׳ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ כוּ׳. עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ל',י"ט) "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה", הַיְינוּ כְּעִנְיַן יִפְתָּח שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ראש השנה כ"ה:) "יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ". בֵּיאֵר זֶה, כִּי יִפְתָּח הִשְׁלִים בְּעוֹלָמוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצָה הַש"י מִמֶּנּוּ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ, וְעַל זֶה תָּמַהּ שהע"ה וְאָמַר (משלי ל',י"ח) "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים", "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" הַיְינוּ הַמֻּבְחָר בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהוּא מַשְׁלִים רְצוֹן הַש"י, כְּמוֹ כֵן "בְּעַלְמָה" הַיְינוּ הַקָּטָן בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה פֵּירוּשׁ "אַתֶּם נִצָּבִים" הַיְינוּ שֶׁאַתֶּם מְקֻשָּׁר בְּהַש"י, "רָאשֵׁיכֶם" הַיְינוּ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה "עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" שֶׁהוּא מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה, כֻּלְּכֶם אַתֶּם מְקֻשָּׁרִים בְּהַש"י, "חֹטֵב עֵצֶיךָ" הַיְינוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה פְּחוּתָה, "שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" הַיְינוּ אַהֲבָה פְּחוּתָה.

    You are standing here etc, your wood chopper your water drawer etc. - On this King Solomon said: "[The way of an eagle in the air; the way of a serpent upon a rock; the way of a ship in the midst of the sea;] the way of a human in the world."(Prov. 30:19) "The way of a person in the world" that is, like the way of Yiftach, just as our sages said "Yiftach in his generation as like Samuel in his generation". The explanation of this is that Yiftach made complete in his world everything that the Holy One of Blessing wanted from him. And on this Shlomo the King, peace be upon him, was surprised and said "there are three things which are too wonderful for me, and four I don't know" (Proverbs 30:18). "The way of a person in the world", that is, the preferred way of the Jewish people is to complete the Will of the Holy One of Blessing, 'in the world' even the smallest one of Israel [is capable] - and this is the meaning of "you are standing": you are connected to the Holy One of Blessing. "Your heads": those are the ones in the higher level, "up to your water drawer" that is, the ones in the lower level - all of you are connected to the Holy One of Blessing. "Wood chopper": the ones who have a small sense of reverence [to Heaven]; "water drawer": [the ones who have] a small sense of love [to Heaven].

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Nitzavim 1 · Sefaria Community Translation

    Image

Vayeilech

  1. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כוּ׳. הֲלִיכָה הוּא לְשׁוֹן טִרְדָּה, כִּי הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו, אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם לְתַקֵּן הַחֶסְרוֹן הַמּוּטְבָּע בְּשׁוֹרְשׁוֹ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ מִצַּד אָב וָאֵם אֲשֶׁר בְּחֵטְא יֶחֱמַתְנוּ אִמּוֹ, אַךְ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ פָּרָשַׁת הַקְהֵל שֶׁנִּרְמַז לוֹ, כִּי הָאָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן גַּם כֵּן הַחֵטְא הַנּוֹלָד בּוֹ אֲשֶׁר יָבֹא לָאָדָם מִשּׁוֹרְשׁוֹ וְשׁוֹרֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, אָז נִתְמַלָּא בְּשִׂמְחָה, כִּי נֶאֱמַר (ירמיה ד',א') "אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל כוּ׳ אֵלַי תָּשׁוּב", כִּי הָאָדָם כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵירָה ח"ו אָז יֵבוֹשׁ בְּדַעְתּוֹ נֶגֶד חֲבֵירוֹ אַף שֶׁאֵין חֲבֵירוֹ יוֹדֵעַ בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין הוּא בְּנַיְיחָא מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵירוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ וְזֶה אֵינוֹ תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, עַל כֵּן אָמַר הַנָּבִיא "אֵלַי תָּשׁוּב", הַיְינוּ שֶׁיִּתְבַּיֵּישׁ הָאָדָם מִפְּנֵי הַש"י שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה ה', כִּי הַש"י נָתַן לְיִשְׂרָאֵל תַּרְיַ"ג מִצְוֹת שֶׁהֵם עֵצוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֵיךְ יוֹצִיא מִמַּחְשַׁבְתּוֹ תַּאֲווֹת הָרָעוֹת שֶׁהֵם מְשׁוֹרָשִׁים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַנִּקְרָא מְקוֹם טֻמְאָה כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא [קידושין מ':] וְנוֹפָהּ נוֹטֶה לִמְקוֹם טֻמְאָה, לָכֵן נָתַן הַש"י עֵצוֹת לָאָדָם אֵיךְ לְהָסִיר מֵאִתּוֹ הַתַּאֲווֹת, כְּגוֹן מִצְוַת צִיצִית שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם יִרְאַת ה' וּמִצְוַת תְּפִילִּין שֶׁמּוֹרָה עַל תַּקּוּפוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בִּמְקוֹמָם, אַךְ בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַנִּטְבָּעִים בָּאָדָם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ שֶׁבָּא לוֹ מִשּׁוֹרֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַנָּבִיא (ישעיה מ"ח,ח') "וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ", עַל זֶה נִתְּנָה פָּרָשַׁת הַקְהֵל כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (חגיגה ג'.) "וְטַף לָמָּה בָּאוּ כְּדֵי לִיתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן", הַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי הַתְּשׁוּקָה שֶׁבְּאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּאָזְנֵי הַתִּינוֹק אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה כְּאִמּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא [ירושלמי יבמות פ"א ה"ו] עַל יְדֵי זֶה יְתוּקַּן בָּאָדָם אַף הַמִּדּוֹת שֶׁנִּטְבְּעוּ בּוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ, וְהַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת נִקְרֵאת שִׁימּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִלִּימּוּדָהּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַקּוֹדֵם, וְהַיְינוּ לִמְבִיאֵיהֶן שֶׁגַּם אָבִיו וְאִמּוֹ יְתוּקְּנוּ גַּם כֵּן, וְעַל זֶה יְתוֹאַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא בְּמַעֲלוֹת אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ (אבות פ"ב, מ"ח) לְפִי שֶׁהוּא תִּיקּוּן אֶת הַקּוֹדֵם הַיְינוּ תְּשׁוּקַת אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁהָיְתָה לָהֶם בִּשְׁעַת זִיוּוּג, וּמִמֵּילָא הָיָה נָקִי אַגַּב אִמּוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת זֹאת אָז נִתְמַלָּא בְּשִׂמְחָה.

    “And Moshe went and spoke these words ….” (Devarim, 31:1) The verse says specifically “and Moshe went” and “going,” halicha, signifies being disturbed. It was difficult for him to understand …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Vayeilech 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Ha'Azinu

  1. הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי האזינו פיסקא א') מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם נָתַן הַאֲזָנָה לַשָּׁמַיִם, וִישַׁעְיָה שֶׁהָיָה קָרוֹב לָאָרֶץ נָתַן הַאֲזָנָה לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ דְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא הַמּוֹחַ וְהַחָכְמָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְזֶה נִקְרָא שָׁמַיִם, וְהַמּוֹחַ יֵשׁ לוֹ יְכֹלֶת לְקַבֵּל אַף דְּבָרִים הַקָּשִׁים לְאָדָם כְּגִידִין. וִישַׁעְיָה הוּא הַלֵּב שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעִנְיַן הַלֵּב שֶׁצּוֹעֶקֶת תָּמִיד לִישׁוּעָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל רַק דְּבַר נַיְיחָא, וְזֶה עִנְיַן שְׁמוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָה, וְזֶה "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם", הַיְנוּ הַכֹּחוֹת הַגְּדוֹלִים הַנִּקְרָאִים שָׁמַיִם שֶׁהוּא הַמּוֹחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַכֹּל. "וַאֲדַבֵּרָה", דִּבּוּר לְשׁוֹן קָשֶׁה, "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי", אֲמִירָה לְשׁוֹן רַכָּה. וְהַיְנוּ לְהַלֵּב שֶׁיִּקָּרֵא אֶרֶץ וְהִיא צְמֵאָה תָּמִיד לִישׁוּעָה תֹּאמַר לְשׁוֹן רַכָּה. "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי", הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה אוֹחֵז בְּעָרְפּוֹ שֶׁל אָדָם בְּחָזְקָה לְמִי שֶׁלֹּא רָצָה לְקָרֵב אֵלֶיהָ וּבְעַל כָּרְחוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִיָּד כְּשֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", הַיְנוּ הַד"ת תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בְּנַיְיחָא וּבְשִׂמְחָה.

    “Give ear, O heavens, and I will speak, and the earth shall hear the sayings of my mouth.” (Devarim, 32:1) It is said in the Midrash (Sifrei Ha’azinu Piska 1), …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, Ha'Azinu 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

V'Zot HaBerachah

  1. וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים. "אִישׁ הָאֱלֹקִים", הַיְינוּ, שֶׁהַש"י הִמְסִיר הַדָּבָר בְּיַד מֹשֶׁה בָּעֵת הַזֹּאת כְּפִי שֶׁיְּבָרֵךְ וּכְפִי אֲשֶׁר יְסַדֵּר עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת מַה יַּעֲבֹר עַל יִשְׂרָאֵל כֵּן הִסְכִּים הַש"י, וְכֵן כְּפִי אֲשֶׁר אֲשֶׁר יְסַדֵּר כַּמָּה עֲבוֹדָה יוּצְטָרֵךְ לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כֵּן יָקוּם.

    “And this is the blessing with which Moshe the man of God blessed the children of Israel before his death.” (Devarim, 33:1) “The man of God” means that God delivered …

    Mei HaShiloach, Volume I, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Ruth 2

  1. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן. "עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה" הַיְינוּ שֶׁתּוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט, "אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן" שֶׁבֶּטַח תִּגְמֹר לְטוֹב. וְהִנֵּה יֵשׁ זְרִיעָה וּקְצִירָה, זְרִיעָה הַיְינוּ הַהַתְחָלָה שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז צָרִיךְ לְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מִבְּלִי לָתוּר אַחַר שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּחְמֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו,ל"ט) "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים קכ"ו,ה') "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה", וְדִמְעָה הַיְינוּ לְשׁוֹן צִמְצוּם כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא מִדִּכְתִיב "וְדִמְעֲךָ" לָמְדוּ מִזֶּה שֶׁחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי. וְכָל זֶה הוּא בִּזְמַן הַזְּרִיעָה, אֲבָל בִּזְמַן הַקְּצִירָה הַיְינוּ שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְזֻכָּךְ וְאֵינוֹ חוֹמֵד רַק לְדָבָר שֶׁהוּא רְצוֹן ה' זֶה מֻתָּר לְהִתְפַּשֵּׁט בִּרְצוֹנוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצוֹרוּן", הַיְינוּ בִּזְמַן קְצִירָה מֻתָּר לְהִתְפַּשֵּׁט אַחֲרֵי עֵינָיו, כִּי שָׂדֶה רוֹמֵז עַל הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְצוֹנוֹת, וְלָכֵן נֶאֱמַר בְּעֵשָׂו (בראשית כ"ה,כ"ז) "אִישׁ שָׂדֶה" שֶׁהָלַךְ אַחַר לִבּוֹ בְּכָל חֶפְצוֹ. אֲבָל בְּעוֹד שֶׁאֵין לֵב הָאָדָם מְזֻכָּךְ אָסוּר לְהִתְפַּשֵּׁט, וּבְעֵת שֶׁלֵּב הָאָדָם מְזֻכָּךְ נִקְרָא "שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'".

    “Let your eyes be on the field where they are reaping ….” (Ruth, 2:9) “Let your eyes be on the field” means the ability to expand outward. “Where they are …

    Mei HaShiloach, Volume I, Five Scrolls, Ruth 2:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Ecclesiastes 7

  1. טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ. הִנֵּה הַש"י צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים בְּקוּם וַעֲשֵׂה וּבְשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה" כוּ'. הַיְנוּ בְּאִם יְקַיֵּם אָדָם רְצוֹן הַש"י בְּקוּם וַעֲשֵׂה יַעֲשֶׂה בְּדַעַת וְחֶשְׁבּוֹן, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוַת הַש"י בִּשְׁלֵמוּת רַק לִכְבוֹד שָׁמַיִם, וְזֶה צָרִיךְ חֶשְׁבּוֹן בְּכָל מַעֲשֶׂה אַף בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, וְגַם בְּעֵת שֶׁיְּקַיֵּם הָאָדָם רְצוֹן הַש"י בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה כְּגוֹן שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכַדּוֹמֶה צָרִיךְ גַּם כֵּן לְחֶשְׁבּוֹן, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁבֹּת מִמַּעֲשֶׂה מֵחֲמַת עַצְלוּת, רַק צָרִיךְ הַשְּׁבִיתָה גַּם כֵּן לִהְיוֹת בִּזְרִיזוּת, שֶׁהָאָדָם יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וְיִשְׁבֹּת מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ"ח,י"ג) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ", הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם יִרְצֶה לֵילֵךְ וְיִזְכֹּר שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְיַחְזִיר אֶת רַגְלָיו, וְהָאָדָם שֶׁהוּא תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַש"י, אָז הוּא מְקַיֵּם בְּכָל מִצְוָה אֶת שְׁנֵיהֶם, הֵן הַמִּצְוֹת עֲשֵׂה יֵשׁ לוֹ הֶאָרָה בְּהַחֶשְׁבּוֹן מִלֹּא תַעֲשֶׂה וְהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה יֵשׁ לוֹ זְרִיזוּת בְּהֶאָרָה מִקּוּם וַעֲשֵׂה.

    “It is good to take hold of this, and from this you should not remove your hand ….” (Kohellet, 7:18) God commanded Israel to serve Him in two ways; with …

    Mei HaShiloach, Volume I, Five Scrolls, Ecclesiastes 7:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

Joshua 4

  1. וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה. הִנֵּה הַיַּרְדֵּן בָּעוֹלָם נֶגֶד הַכָּבֵד בַּנֶּפֶשׁ שֶׁמּוֹרֶה עַל כַּעַס כִּדְאִיתָא (נדרים כ"ב:) "אַכַּתִּי לָא עָבַר יַרְדְּנָא", וְהַיַּם סוּף בָּעוֹלָם נֶגֶד חוּט הַשִּׁדְרָה בַּנֶּפֶשׁ שֶׁמּוֹרֶה עַל תַּאֲוָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּקַע אֶת הַיַּם סוּף הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְנֻשָּׂאִים עַל כָּל הַתַּאֲוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְלַעֲבֹר בֶּחָרָבָה. וִיהוֹשֻׁעַ בָּקַע אֶת הַיַּרְדֵּן שֶׁהוּא נֶגֶד כַּעַס שֶׁיּוּכְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִגְבֹּר עַל כַּעֲסָם, אַךְ הַכֹּהֲנִים עָבְרוּ עַל כָּל מֵי הַיַּרְדֵּן הַיְנוּ כִּי כֹהֵן הוּא עוֹבֵד ה' וְכַעֲסוֹ הוּא רוּתְחָא דְּרַבָּנָן שֶׁהוּא טָב בְּכָל סִטְרִין (זוהר שמות קפ"ב:).

    “And it was, when the Cohanim, carrying the ark of the covenant of God, came up out of the Jordan river, the soles of the feet of the Cohanim were …

    Mei HaShiloach, Volume I, Prophets, Joshua 4:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

I Samuel 20

  1. וְלֹא דִבֶּר שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אָמַר מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי לֹא טָהוֹר. מִלַּת "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ כָּאן בִּלְשׁוֹן דְּהָא, וְהוּא נְתִינַת טַעַם לַדָּבָר לָמָּה אָמַר כֵּן, כִּי הֶחֱזִיקוֹ שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת שׁוֹרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּגָם בָּזֶה, וְזֶהוּ "כִּי לֹא טָהוֹר" כַּאֲשֶׁר יְדַעְתִּיו בָּזֶה, וְהָעִנְיָן בָּזֶה לַאֲשֶׁר הִנִּיחַ הַש"י אוֹצַר הַטָּהֳרָה בָּזֶה הַשֵּׁבֶט לָכֵן הָיָה לָהֶם תָּמִיד עֲסָקִים וּמְאוֹרָעוֹת וּבֵרוּרִין בָּזֶה, כַּיָּדוּעַ מִמַּעֲשֵׂה תָּמָר שֶׁהָיָה הַתְחָלַת הַבִּנְיָן שֶׁל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ [ח"א פ' וישב ד"ה ויהי ער], וּבַת שֶׁבַע, וּבַת פַּרְעֹה, וְהַש"י בֵּירֵר אֶת כֻּלָּם שֶׁיָּצְאוּ מֵאִתּוֹ הַדְּבָרִים, וְהִנֵּה אֶבֶן שֶׁל יְהוּדָה הַנִּיתָּן בַּחוֹשֶׁן הָיָה שְׁמוֹ נֹפֶךְ שֶׁמִּסְפָּרוֹ עוֹלֶה ק"ן, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה ק"ן פָּרָשִׁיּוֹת בִּתְהִלִּים, כִּי נ' מוֹרֶה עַל טָהֳרָה וּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים נ' מוֹרֶה עַל שְׁלֵימוּת הַטָּהֳרָה הָאֲמִיתִּיּוֹת, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה אֶת יָם הַנְּחוֹשֶׁת שֶׁהָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טָהֳרָה (עירובין י"ד.) גַּם עָשָׂה מִשְׁלֵי, שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת שֶׁהֵם נ' פָּרָשִׁיּוֹת חוּץ מִפָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּמִשְׁלֵי שֶׁהִיא פָּרָשַׁת "אֵשֶׁת חַיִל".

    “And Shaul said nothing on that day, for he said, something has happened (a seminal emission), he is not clean, because he is not clean.” (Shmuel 1, 20:26) The word …

    Mei HaShiloach, Volume I, Prophets, I Samuel 20:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

II Samuel 17

  1. וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה כוּ׳. מַה שֶּׁאָמַר רַק שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף וְלֹא יָעַץ לוֹ שֶׁיְּקַבֵּץ כַּמָּה שֶׁיּוּכַל, כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה יוֹדֵעַ אֶת כֹּחַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים גְּדוֹלִים וִישׁוּעָה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, אַךְ לָזֶה בָּחַר רַק י״ב אֶלֶף שֶׁחָשַׁב כִּי נֶגֶד י״ב אֶלֶף יִבְטַח דָּוִד בְּכֹחַ עַצְמוֹ וְלֹא יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְאָז יְנַצְּחוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַחֵטְא שֶׁרָאָה אֲחִיתֹפֶל וּפִרְסְמוֹ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין מ"ד:) כִּי כָל חֵטְא שֶׁאֵינוֹ בְּפַרְסוּם מֵהַנָּקֵל לְתַקְּנוֹ אֲבָל כְּשֶׁהוּא בַּגָּלוּי אָז קָשֶׁה לְתַקְּנוֹ.

    “And Achitophel said to Avshalom, let me choose twelve thousand men, and I will rise up and pursue David tonight.” (Shmuel 2, 17:1) In saying “twelve thousand,” he was saying …

    Mei HaShiloach, Volume I, Prophets, II Samuel 17:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria

I Kings 1

  1. וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ כוּ׳. לֶהֱיוֹת כִּי אֲדוֹנִיָּהוּ הָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ צַדִּיק וְנָקִי מִכָּל חֶמְדָּה זָרָה וְיָדַע אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְבֹרָר וּמְזֻכָּךְ מִ"לֹּא תִנְאָף", וְכַאֲשֶׁר נָפַל בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק לִקַּח אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית דִּמָּה לוֹ כִּי הוּא וַדַּאי מֵרְצוֹן הַש"י שֶׁהַמְּלוּכָה שַׁיֶּכֶת לוֹ וְלָכֵן הִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, וּמִזֶּה הָיָה מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלוֹךְ, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁלַח לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת אֲבִישַׁג הֵבִין שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ כִּי בֶּטַח לֹא יַחֲזִיק אֲדוֹנִיָּה אֶת חִשְׁקוֹ לְחֶמְדָּה זָרָה, רַק מִמַּה שֶּׁהֶחְזִיק בְּדַעְתּוֹ אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אַף הַמְּלוּכָה שַׁיֶּכֶת אֵלָיו, לָזֶה הֵשִׁיב שְׁלֹמֹה (מלכים א' ב',כ"ב) "וְשַׁאֲלִי לוֹ הַמְּלוּכָה", וְרָאָה כִּי הוּא בְּעוֹמֶק לִבּוֹ מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת וְנִשְׁבַּע "חַי ה׳" כוּ׳, כִּי בֶּאֱמֶת עִיקַּר הַחֵשֶׁק שֶׁהָיָה לוֹ לַאֲבִישַׁג בָּא לוֹ מִמַּה שֶּׁבְּשָׁרְשׁוֹ חָשַׁק לְהַמְּלוּכָה.

    “Then Adoniya son of Chagit elevated himself to say, I will rule ….” (Melachim 1, 1:5) Adoniya was truly a righteous man, clean of all strange lusts, sure of himself …

    Mei HaShiloach, Volume I, Prophets, I Kings 1:1 · Living waters, the Mei HaShiloach. Trans. and edited by Betsalel Philip Edwards, Jerusalem, J. Aronson 2001 [Revised digital edition, 2021] · excerpt; the full text is on Sefaria