Midrash Rabbah

רַבִּי נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר טוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר רָע. וְכִי יֵצֶר הָרָע טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר הָרָע לֹא בָּנָה אָדָם בַּיִת, וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד, וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ד, ד): כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

Rabbi Nahman said in Rabbi Samuel's name: 'Behold, it was good' refers to the Good Desire; 'And behold, it was very good' refers to the Evil Desire. (It only says 'very good' after man was created with both the good and bad inclinations, in all other cases it only says 'and God saw that it was good') Can then the Evil Desire be very good? That would be extraordinary! But without the Evil Desire, however, no man would build a house, take a wife and beget children; and thus said Solomon: 'Again, I considered all labour and all excelling in work, that it is a man's rivalry with his neighbor.' (Ecclesiastes 4:4).

Bereshit Rabbah 9:7 · Sefaria Community Translation

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' (בראשית ד, טז), מֵהֵיכָן יָצָא, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְבוּ אָמַר הִפְשִׁיל דְּבָרִים לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא, כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, יָצָא כְּמַפְרִיס וְכִמְרַמֶּה בְּבוֹרְאוֹ. רַבִּי חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר, יָצָא שָׂמֵחַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ד, יד): הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וגו', פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ מַה נַּעֲשָׂה בְּדִינְךָ, אָמַר לוֹ עָשִׂיתִי תְּשׁוּבָה וְנִתְפַּשַּׁרְתִּי. הִתְחִיל אָדָם הָרִאשׁוֹן מְטַפֵּחַ עַל פָּנָיו, אָמַר, כָּךְ הִיא כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ, מִיָּד עָמַד אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וגו'. אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמִּזְמוֹר הַזֶּה אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲמָרוֹ וְנִשְׁתַּכַּח מִדּוֹרוֹ וּבָא משֶׁה וְחִדְּשׁוֹ עַל שְׁמוֹ, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' וגו'.

Bereshit Rabbah 22:13 · Sefaria Community Translation

דָּבָר אַחֵר, וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לָאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקֵהוּ בְּדָבָר קָטָן, וְאַחַר כָּךְ מַעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה, הֲרֵי לְךָ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם שֶׁבְּדָקָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדָבָר קָטָן וְנִמְצְאוּ נֶאֱמָנִים וְהֶעֱלָן לִגְדֻלָּה, בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן וְלֹא נְהָגָם אֶלָא בַּמִּדְבָּר לְהַרְחִיקָם מִן הַגָּזֵל, שֶׁכֵּן אֱלִיאָב אוֹמֵר לְדָוִד (שמואל א יז, כח): וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָה בַּמִּדְבָּר, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דָּוִד מְקַיֵּם הַמִּשְׁנָה (גמרא בבא קמא עט-ב): אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא אַתָּה נֶאֱמָן בַּצֹּאן, בּוֹא וּרְעֵה צֹאנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, עא): מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, וְכֵן בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר (שמות ג, א): וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, לְהוֹצִיאָן מִן הַגָּזֵל, וּלְקָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִרְעוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כא): נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן.

Shemot Rabbah 2:3 · Sefaria Community Translation

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ, אָמַר לָהֶן לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, אָמְרוּ לוֹ וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא, אָמַר לָהֶם, הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין שֶׁל מְלָכִים שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָן בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָן וְשׁוֹטְפָן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מְזוֹנוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, דִּכְתִיב (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטַר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם לִגְמֹל חֶסֶד עִם הָדֵין אַכְסַנְיָא בְּגוֹ בֵּיתָא. אָמְרוּ לוֹ, כָּל יוֹם אִית לָךְ אַכְסַנְיָא, אָמַר לָהֶם, וְהָדֵין נַפְשָׁא עֲלוּבְתָּא לָאו אַכְסַנְיָא הוּא בְּגוֹ גוּפָא, יוֹמָא דֵין הִיא הָכָא לְמָחָר לֵית הִיא הָכָא. דָּבָר אַחֵר (משלי יא, יז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי, אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זֶה שֶׁמַּגַעַת לוֹ שִׂמְחָה וְאֵינוֹ מַדְבִּיק אֶת קְרוֹבָיו עִמּוֹ מִשּׁוּם עֲנִיּוּת. אָמַר רַבִּי נַחְמָן כְּתִיב (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.

[3] Another Thing: 'But if he is impoverished', here it is written, "The merciful man does good to his own soul (Proverbs 11:17)," this [refers to] Hillel the Elder, who, at the time that he was departing from his students, would walk with them. They said to him, "Rabbi, where are you walking to?" He said to them, "To fulfill a commandment!" They said to him, "And what commandment is this?" He said to them, "To bathe in the bathhouse." They said to him: "But is this really a commandment?" He said to them, 'Yes. Just as the statues of kings that are set up in theaters and circuses are washed and swept by the one appointed over them, and they provide him with sustenance and furthermore, he is elevated with the greatest in the kingdom, I, who was created in the image and likeness, as it is written (Genesis 9:6): 'For in the image of God He made man,' how much more so. ANOTHER MATTER: 'A man of kindness does good to his own soul,' this is Hillel the Elder, who when he parted from his students, would walk with them. His students said to him, 'Our teacher, where are you going?' He replied to them, 'To perform an act of kindness with this innkeeper in his house.' They said to him, 'Every day you have an innkeeper,' He said to them, 'And is not this weary soul an innkeeper in this body? Today it is here, tomorrow it is not here.' ANOTHER MATTER, (Proverbs 11:17): 'A man of kindness does good to his own soul, but the cruel harms his own flesh,' Rabbi Alexandri said, 'This refers to one who has a joyful occasion and does not include his relatives with him because of poverty.' Rabbi Nachman said, 'It is written (Deuteronomy 15:10): 'Because of this thing,' it is a wheel that turns in the world, therefore Moses warns Israel 'and if your brother becomes poor.'"

Vayikra Rabbah 34:3 · Sefaria Community Translation

רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו', אָמוֹן פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא. אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק. אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו'. אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה. אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא. דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.

Bereshit Rabbah 1:1 · Sefaria Community Translation

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ (בראשית א, ב), רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (משלי כ, יא): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, עַד דְּהִיא פַגָּה אֲפֵיקַת כּוֹבַיָּא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא עָתִיד לְהִתְנַבְּאוֹת עָלֶיהָ בַּסּוֹף (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ.

"And the Earth was formless and void ( tohu vavohu)" (Genesis 1:2); Rabbi Berachyah began: "Even a child is known by his doings" (Proverbs 20:11). Rabbi Berachya said "While the earth was in unripened youth, she produced thorns; and so the prophet would prophesy of her: "I beheld the earth, and see, it was formless and void ( tohu vavohu)." (Jeremiah 4:23).

Bereshit Rabbah 2:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין וגו', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל, מֶה עָשָׂה, הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים, כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין. עַד כָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יוּדָן, אֲתָא רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק פָּתַח, פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים, מִפְתַּח פּוּמָךְ לָן הֲוָה נְהוֹרָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וגו'.

AND GOD SAID: LET THERE BE LIGHT. Rabbi Isaac opened with: The opening of Thy words giveth light; it giveth understanding unto the simple. Rabbi Judah and R Nabbiehemiah disagree. Rabbi Judah maintains: The light was created first, this being comparable to a king who wished to build a palace, but the site was a dark one. What did he do? He lit lamps and lanterns, to know where to lay the foundations ; in like manner was the light created first. Rabbi Nehemiah said: The world was created first, this being similar to the king who built a palace and then adorned it with lights. Thus far did Rabbi Judan interpret. But Rabbi Phinehas and Rabbi Judah ben Rabbi Simon came, and Rabbi IJanin in the name of Rabbi Samuel ben Rabbi Isaac,and preached :' The opening of Thy words giveth light The opening of Thy mouth was light to us : A N D GOD SAID: LET THERE BE LIGHT.

Bereshit Rabbah 3:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ, כְּתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין וּמְקָרֶה בַּאֲבָנִים וּבְעֵצִים וּבְעָפָר, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קֵרָה אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.

And God said, "Let there be a firmament" - It is written (Psalms 104:3), "Who lays the beams of his upper chambers in the waters." It is the custom of the world that a king of flesh and blood constructs a palace and makes a roof for it out of stones and wood and dirt. But the Holy One Blessed Be He made a roof for his world out of water, as it says "Who lays the beams of His upper chambers in the waters."

Bereshit Rabbah 4:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, כְּתִיב (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל וגו', רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר אַמֵּי אָמַר, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, וְהֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִין וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמָנוֹלִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. הוֹשִׁיב בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּיוֹרִין פִּקְחִין, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַמֶּלֶךְ תַּחְזֹר פָּלָטִין לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה. כָּךְ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן לֹא פֶּה וְלֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר, וַהֲרֵי הֵן מְקַלְסִין אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עָמַד דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְפֻנּוּ אֵלּוּ וְיַעַמְדוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶן מִקֹּדֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

Bereshit Rabbah 5:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (בראשית א, יד), רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, לְמוֹעֲדִים, כְּדֵי לְקַדֵּשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ רָאשֵׁי חָדָשִׁים וְשָׁנִים. רַבִּי שִׁילֹה דִּכְפַר תְּמַרְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, מִשֶּׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, אֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. יוּסְטִי חַבְרָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר לג, ג): וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, וְאִם לַלְּבָנָה אַתָּה מוֹנֶה, עַד כַּדּוּן לֵית לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַטְמוֹעִין, הֱוֵי אֵין מוֹנִין לַלְבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתָן אֱלָהוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אִם מִשֶּׁהֵן מַכְּחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עוֹשִׂין אוֹתָן אֱלָהוּת, אִלּוּ הָיוּ אֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, שְׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טו): וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת (בראשית א, יז): וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וְהָיוּ לְאֹתֹת, אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת. וּלְמוֹעֲדִים, אֵלּוּ שָׁלשׁ רְגָלִים. וּלְיָמִים, אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וּלְשָׁנִים, זֶה קִדּוּשׁ שָׁנִים.

And God said "Let there be luminaries" (Genesis 1:14) R. Yohanan expounded "He made the moon for the holidays:" (Psalms 104:19) Said R. Yohanan: "[The moon] was not created to cast light; only the sun was. Why then was the moon created? In order to sanctify by its reckoning the Firsts of the Months and years." R. Shiloh of Kh'far T'marta said in the name of R Yohanan, "Even though 'he made the moon for the the holidays,' 'the sun knows when to set,' (Psalms 104:19) meaning, by the sun is its setting known, meaning that we only count by the moon once the sun sets. Yusti Havra said in the name of R. Berekhyah, "Behold it says 'And they departed Ra'meses in the first month on the 15th of the month,' and if you count according to the moon, it was still only the 14th -- behold we do not count according to the moon but rather from the setting of the sun." R. Azaryah said in the name of R. Hanina, "[The moon] was not created to cast light; only the sun was. Why then was the moon created? Rather, it teaches that the holy, blessed He foresaw that in the future the idolaters would make [the luminaries] into gods. The holy, blessed He said, 'If the idolaters make two competing [luminaries] into gods, all the more so would they make one [luminary into a god].'" R. Berekhyah said in the name of R. Simon, "Both were created to cast light, for it says 'And they will serve as luminaries to shine upon the earth,' (Gen. 1:15) and it says 'And God gave them into the firmament of the heavens to shine upon the earth.' (Gen. 1:17) [The Midrash continues to expound Gen. 1:14.] And they will be for signs: these are the sabbaths. And for holidays: these are the Three Pilgrimages. And for the days: these are the Firsts of the Months. And for the years: this is the sanctification of the years."

Bereshit Rabbah 6:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, כְּתִיב (תהלים פו, ח): אֵין כָּמוֹךָ בָּאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בָּשָׂר וָדָם צָר צוּרָה בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה.

“God said: Let the water swarm with swarms of living creatures, and let birds fly above the earth on the face of the firmament of the heavens” (Genesis 1:20). “God said: Let the water swarm” – it is written: “There is none like You among the gods, Lord, and nothing akin to Your deeds” (Psalms 86:8). It is the usual way of the world that a mortal human fashions a form on dry land. But the Holy One blessed be He fashions a form in the water, as it is stated: “God said: Let the water swarm with swarms of living creatures.”

Bereshit Rabbah 7:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו), רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם, אוֹכֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו הוּא בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, ב): זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּיוּ פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אֲמַר לְהוֹן מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן, דִּמְתַרְגְּמִינַן וְלִסְטַר מַשְׁכְּנָא וגו'. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם בְּרָאוֹ, וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוא דִכְתִיב (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מְלֹא כָל הָעוֹלָם בְּרָאוֹ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו'. מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וּמִנַּיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, טז): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמֵר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ זְבוּב קְדָמְךָ, יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל זֶה קְדָמְךָ. אָמַר רַב נַחְמָן אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל עֳנָשִׁין. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַף בְּקִלּוּס אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו', וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו' וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (תהלים קמח, יא): מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים (תהלים קמח, יב): בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ אֵינָהּ אֶלָא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, כָּךְ בְּרִיָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מַה טַּעְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וגו'.

Bereshit Rabbah 8:1 · Sefaria Community Translation

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וגו' (בראשית א, לא), רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי כה, ב): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּבֹד אֱלֹהִים הוּא, הַסְתֵּר דָּבָר. מִכָּאן וָאֵילָךְ כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר, כְּבוֹד דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, לַחְקֹר דָּבָר.

1. "And God saw all that He had made, and behold it was very good." (Bereshit 1:31), Rabbi Levi began: (Proverbs 25:2) "It is the glory of God to conceal a matter, And the glory of a king to explicate a matter." Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chama bar Chanina: From the beginning of the book to this point is Divine glory, a concealed matter. From this point on is kings' glory, explicated matters. The glory of the words of Torah, which are compared to kings, as it says, (Proverbs 8:15) "Through me [Wisdom] kings reign," are explicated matters.

Bereshit Rabbah 9:1 · Sefaria Community Translation

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם (בראשית ב, א), כְּתִיב (תהלים קיט, צו): לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד, לַכֹּל יֵשׁ סִיקוּסִים, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם סִיקוּסִים, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ סִיקוּסִים, וְאֵי זוֹ, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. דָּבָר אַחֵר, לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, זוֹ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

Bereshit Rabbah 10:1 · Sefaria Community Translation

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כְּתִיב (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ. בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, זוֹ הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.

Bereshit Rabbah 11:1 · Sefaria Community Translation

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד), כְּתִיב (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וגו', אָמַר רַב הוּנָא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן, הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן, אָמַר רַב הוּנָא הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא כְּתִיקוּנוֹ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְבּוֹנֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִתְבּוֹנָן, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמּוּזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִם עַל סִדְּרוֹ שֶׁל רַעַם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַל סֵדֶר שֶׁל עוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל סִדְּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמָר לוֹ אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא. אָמַר רַב נַחְמָן מָשָׁל לַחֲרִישַׁת קָנִים, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כָּסַח וְנִכְנַס, כָּסַח וְנִכְנַס. נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ. הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ כָּסוּחַ. רַב נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ לוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְנִכְנָס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָה גְּבוֹהָה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיָה יָפֶה לִי, אֶתְמְהָא. אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא (קהלת ב, יב): אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנִין עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְהוּא נָאֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן. בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן, וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי. אֶלָּא נָאִין הֵן וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

Bereshit Rabbah 12:1 · Sefaria Community Translation

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ב, ה), הָכָא אַתְּ אָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית ב, ט): וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לְהַלָּן לְגַן עֵדֶן, וְכָאן לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא צָמְחוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים.

Bereshit Rabbah 13:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים (בראשית ב, ז), כְּתִיב (משלי כט, ד): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו', מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. (משלי כט, ד): וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים וגו'.

Bereshit Rabbah 14:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם (בראשית ב, ח), דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִין, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעַת הַגַּן, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן. קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ, אָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת רוּחוֹתֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הָיוּ, וַעֲקָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן. יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יִשְׂבְּעוּ חַיֵּיהֶם, יִשְׂבְּעוּ מֵימֵיהֶם. יִשְׂבְּעוּ מַטַּעְתָּן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, שֶׁלֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן, וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם, וְאֵין לְךָ מְשֻׁבָּחִים מִכֻּלָּם אֶלָּא שִׁבְעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וגו'. רַבִּי אַחָא אָמַר ג' בְּרוֹשׁ, בְּרָתָא. תִּדְהָר, אַדְּרָא. תְּאַשּׁוּר, פַּקְסִינוֹן. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ תְאַשּׁוּר, שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר מִכֻּלָּן. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁלשָׁה, אַלּוֹנִים, אַרְמוֹנִים, אַלְמֻגִּים. אַלּוֹנִים, בַּלּוּטִין. אַרְמוֹנִים, דִּלְבּוֹן. אַלְמֻגִּים, אַלְוָם.

Bereshit Rabbah 15:1 · Sefaria Community Translation

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב, י), רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (איוב יד, כ): תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, תֹּקֶף שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, לָנֶצַח, לְעוֹלָם הָיָה. וַיַּהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. רַבִּי סִימוֹן אָמַר (איוב יב, יג): עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת, וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת, וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וגו'.

“A river emerged from Eden to water the garden; and from there it parted and became four headwaters” (Genesis 2:10). “A river emerged from Eden to water the garden” – Rabbi Simon began: “You grant him power [titkefehu] forever, and he went; You alter his countenance and send him away” (Job 14:20) – the power [tokef] that the Holy One blessed be He gave to Adam the first man “forever” should have been for all time. “And he went” – because he forsook the directive of the Holy One blessed be He and went after the directive of the serpent, “You alter his countenance and send him away.” Rabbi Simon said: “Wisdom and might with Him” (Job 12:13) – when he [Adam] was still innocent vis-a-vis his Creator, he could unleash the water of four riverheads with a single spade. These are the four riverheads: “A river emerged from Eden to water the garden [and from there it parted and became four headwaters, etc.].”

Bereshit Rabbah 16:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת (בראשית ב, יח), תְּנֵינַן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר (בראשית א, ו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ (בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם (בראשית א, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי מוֹצִיא וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, וּמֵבִיא וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קוּרְשָׁאי מַאֲמָר נִתַּן לָרוּחַ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

"And the Lord God said, 'It is not good for man to be alone' (Genesis 2:18). The world was created through ten sayings, which are as follows: 'In the beginning' (Genesis 1:1); 'And the spirit of God moved' (Genesis 1:2); 'And God said, let there be light' (Genesis 1:3); 'And God said, let there be a firmament' (Genesis 1:6); 'And God said, let the waters be gathered together' (Genesis 1:9); 'And God said, let the earth bring forth grass' (Genesis 1:11); 'And God said, let there be lights' (Genesis 1:14); 'And God said, let the waters bring forth abundantly' (Genesis 1:20); 'And God said, let the earth bring forth' (Genesis 1:24); 'And God said, let us make man.' (Genesis 1:26). Rabbi Menachem bar Yossi explains that the phrase 'And the spirit of God moved' refers to the Holy Spirit, and that the phrase 'And the Lord God said, It is not good for man to be alone' was a saying that was given to the Holy Spirit separately. Rabbi Jacob ben Kurshai says that this saying was given to the Holy Spirit in its own right."

Bereshit Rabbah 17:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר נִתַּן בָּהּ בִּינָה יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, דְּתָנִינָן בַּת י"א שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין, בַּת י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ב, אֲבָל לְזָכָר בֶּן י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו נִבְדָקִין, בֶּן י"ג נְדָרָיו קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ג. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר אִית דִּמְחַלְּפִין, דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי אָדָם. רַבִּי אַיְבוּ וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָיה וְהוּא תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, קִשְׁטָהּ כַּכַּלָּה וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ. אִית אַתְרִין דְּקָרְיָין לְקַלְעִיתָא בִּנְיָתָא. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אַתְּ סָבוּר שֶׁמִּתַּחַת חָרוּב אֶחָד אוֹ שִׁקְמָה אַחַת הֱבִיאָהּ לוֹ, אֶלָּא מִשֶּׁקִּשְׁטָהּ בְּכ"ד מִינֵי תַּכְשִׁיטִין אַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וגו'. רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבָּנָן אָמְרֵי עֶשֶׂר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר י"א. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין כְּלַל וּפְרַט, עָשָׂה אֶת הַכְּלַל מוֹסֶפֶת לַפְּרַט וְהַכֹּל בִּכְלַל, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ כְּלַל, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ וגו' פְּרַט, הַכֹּל בִּכְלַל. כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר ט' וְחַד אָמַר י', מַאן דְּאָמַר עֶשֶׂר, כְּרַבָּנָן, וּמַאן דְּאָמַר ט' הָדֵין דְּהַב דְּהָכָא לֵית הוּא חֻפָּה. רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עָשָׂה כְּתָלִים שֶׁל זָהָב, וּבָתֵּי קְרָיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר בִּיסְנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אֲפִלּוּ קוֹרְקוּסִים שֶׁל זָהָב עָשָׂה לוֹ.

"And God built [out of] the rib" - Rabbi Eliezer said in the name of Rabbi Yossi the son of Zimra: woman was endowed with more understanding than man. As it is taught: at eleven years and one day, her vows stick; at twelve years and one day her vows apply; and all twelve-year-olds are checked. But for males, at twelve years and one day his vows stick; at thirteen years they apply, and all thirteen-year-olds are checked. Rabbi Yirmiya said in the name of Rabbi Shmuel bar Yitzchak: there are those that say the opposite, as the way of a woman is to sit in her home, and the way of a many is to go out to the marketplace and learn understanding from others. Rabbi Aybu said, and some attribute it to the name of Rabbi Benaya, and it is [also] taught in the name of Rabbi Shimon ben Yochai: [God] adorned her [Eve] like a bride, and afterwards brought her to him [Adam]. In some places they call 'kil'ata' [braids] 'bin'yata' [net-works]. Rabbi Hamma bar Chanina said: you think that she was brought to him under a carob or sycamore tree, rather she was adorned with twenty four kinds of finery, and then brought to him, as it says: "In Eden, the garden of God you were, and all precious stones were your covering: the carnelian, the topaz..." (Ezekiel 28:13). The Rabbis and Rabbi Shimon ben Lakish; the Rabbis said: ten, and Rabbi Shimon said: eleven. Rabbi Hamma bar Chanina and Rabbi Shimon ben Lakish both said: a general rule followed by a specific; follow the general rule by adding the specific, and it is all in the general rule - "every precious stone is your covering" is a general rule. "Carnelian, topaz, emerald, beryl..." are the specifics. Follow the general rule - "every precious stone is your covering." Rabbi Levi and Rabbi Simon: one said nine, and one said ten. The one who said ten is like the Rabbis, and the one who said nine argues that the "gold" mentioned in the verse surely does not refer to a canopy. Rabbi Acha bar Chanina said: he made walls of gold and coverings of precious stones and pearls. Rabbi Eleazar bar Bisna said in the name of Rabbi Aha: He even made him hooks of gold.

Bereshit Rabbah 18:1 · Sefaria Community Translation

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א), כְּתִיב (קהלת א, יח): כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְבֶּה עָלָיו חָכְמָה הוּא מַרְבֶּה עָלָיו כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף דַּעַת הוּא מוֹסִיף עָלָיו מַכְאוֹב, אָמַר שְׁלֹמֹה עַל יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי עָלַי חָכְמָה הִרְבֵּיתִי עָלַי כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוֹסַפְתִּי עָלַי דַּעַת הוֹסַפְתִּי עָלַי מַכְאוֹב, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר חֲמוֹר זֶה יוֹצֵא צִינָה עָלָיו, כַּמָּה חֲכָכִים בָּאָה עָלָיו, וְהֵיכָן הֵן יִסּוּרִין מְצוּיִין, עַל בְּנֵי אָדָם. רַב אָמַר אֵין תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ הַתְרָאָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן אִם מִתְפַּחֲמִין קִמְעָא הֵן אֲבוּדִין, אֲבָל כְּלֵי פִּשְׁתָּן הָאַרְבֵּלִיִּין, כַּמָּה הֵן וְכַמָּה דְּמֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לִקְפִילִין, חַד אֲמַר אַיְיתֵי קוּפָר צָלִי, וּפִתָּא נְקִיָּה, וַחֲמַר טַב. וְחַד אֲמַר אַיְיתֵי פִּתָּא וּתְרָדִין. דֵּין אָכַל וּמִתְנַזֵּק, וְדֵין אָכַל וְלָא מִתְנַזֵּק, הֱוֵי עַל דֵּין הִיא רַבָּה וְעַל אוֹחֲרָן לֵית הִיא רַבָּה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, לְפִי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ הָיָה מַפַּלְתּוֹ, עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר דִּקְרָטִים הָיָה עוֹמֵד כְּקָנֶה וְרַגְלַיִם הָיוּ לוֹ. רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר אֶפִּיקוֹרֶס הָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר כְּגַמָּל הָיָה, טוֹבָה גְּדוֹלָה חָסַר הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה אָדָם מְשַׁלֵּחַ פְּרַגְמַטְיָא בְּיָדוֹ וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא.

Bereshit Rabbah 19:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וגו' (בראשית ג, יד), (תהלים קמ, יב): אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ וגו', אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמוֹרִידָם לַגֵּיהִנֹּם, וְאוֹמֵר לָהֶם, לָמָּה הֱיִיתֶם קוֹנְסִים אֶת בָּנַי, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ מֵהֶם וּבָהֶם הָיוּ בָּאִים וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֵלּוּ וְאֵלּוּ וּמוֹרִידָן לַגֵּיהִנֹּם. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ לָשׁוֹן, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאוֹ. בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, עַל גְּחֹנְךָ. אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ, לְמַדְחֵפָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַדְחֵפֹת, אָדָם נִתְקַלֵּל, וְחַוָּה נִתְקַלְּלָה, וְנָחָשׁ נִתְקַלֵּל.

Bereshit Rabbah 20:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ וגו' (בראשית ג, כב), כְּתִיב (דניאל ח, יג): וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר וגו', וָאֶשְׁמַע אֶחָד, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. קָדוֹשׁ, כִּי הַכֹּל אוֹמְרִים לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מְדַבֵּר, גָּזַר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל בְּרִיּוֹתָיו, (בראשית ג, יח): וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ. וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, רַבִּי הוּנָא לַפְּלָנְיָא, תִּרְגֵּם עֲקִילַס לַפְּנִימִי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיְתָה מְחִצָּתוֹ לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. (דניאל ח, יג): עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד, גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן לְעוֹלָם הָיְתָה, אֶתְמְהָא, (דניאל ח, יג): וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם, כָּךְ יִהְיֶה פִּשְׁעוֹ שׁוֹמֵם עָלָיו בַּקֶּבֶר, (דניאל ח, יג): תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס, כָּךְ יִהְיֶה הוּא וְתוֹלְדוֹתָיו, עֲשׂוּיִים מִרְמָס לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. (דניאל ח, יד): וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וגו', רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֶרֶב אֵין בֹּקֶר וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֹּקֶר אֵין עֶרֶב, אֶלָא לִכְשֶׁיֵּעָשֶׂה בֹּקְרָן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֶרֶב וְעַרְבָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֹּקֶר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (דניאל ח, יד): וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַצְדִיקָן מֵאוֹתָהּ גְּזֵרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ.

Bereshit Rabbah 21:1 · Sefaria Community Translation

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וגו' (בראשית ד, א), (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, לָא מִן דְּכַדּוּן, אֶלָּא כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בַּר נְחֶמְיָה שֶׁבָּם נִהַגְתָּ עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּךְ אָמַרְתָּ לוֹ (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְאִלּוּלֵי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּךְ שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה, הֵיאַךְ נִזְקָק לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת.

Bereshit Rabbah 22:1 · Sefaria Community Translation

וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וגו' (בראשית ד, יז), (תהלים מט, יב): קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס. רַבִּי יוּדָן אָמַר מַה סְּבוּרִין הָרְשָׁעִים שֶׁקִּרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם וגו', (תהלים מט, יב): קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, טְבֶרְיָה, עַל שֵׁם טִיבִירוּאִיס, אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, עַל שֵׁם אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, אַנְטוֹכִיאָה, עַל שֵׁם אַנְטְיוֹכוּס. וְרַבִּי פִּנְחָס אָמַר קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, לְמָחָר בָּתֵּיהֶם נַעֲשִׂים קִבְרֵיהֶם. (תהלים מט, יב): מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, שֶׁאֵינָן לֹא חַיִּים וְלֹא נִדּוֹנִין, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.

"And Cain knew his wife ..." "Their inward thought is that their houses shall continue forever" (Psalms 39:12), Rabbi Yudan and Rabbi Pinchas, Rabbi Yudan said: why did the wicked believe that "their houses would continue forever" (ibid.)? "they called their lands after their own names" (ibid.) - Tiberias after the name Tiberius; Alexandira after the name Alexander; Antochia after the name Antiochus. Rabbi Pinchas said: "their inward thought is that their houses shall continue forever," tomorrow their houses will become their graves "their dwelling places for all generations" (ibid.), because their are not living and not judged - and not only that, but they called their lands after their own names. "And he built a city, and he called the name of the city, like the name of his son, Enoch" (Genesis 4:17)

Bereshit Rabbah 23:1 · Sefaria Community Translation

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם (בראשית ה, א), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבָּה פָּתַח (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, לְאַרְכִיטִיקְטוֹס שֶׁבָּנָה אֶת הַמְדִינָה חֲדָרִים וּבִיבִים וּמְעָרוֹת, לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה גַּבָּאי, הָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מַטְמִינִין מִפָּנָיו בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים וּבְתוֹךְ הַמְעָרוֹת, אָמַר לָהֶן אֲנִי הוּא שֶׁבָּנִיתִי אֶת הַמְעָרוֹת וּמִפָּנַי מָה אַתֶּם מַטְמִינִין עַצְמְכֶם בָּהֶן, כָּךְ הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. (ישעיה כט, טז): הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב, מְדַמִּין צוּרָה לְיוֹצְרָהּ נְטִיעָה לְנוֹטְעָהּ, (ישעיה כט, טז): כִּי יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעוֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין, הֲלֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל, לְבֵית מַלְכוּת, (ישעיה כט, טז): וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב, לְחֻרְשֵׁי דִבְנֵי אֵינָשׁ. (ישעיה כט, יח): וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם.

Bereshit Rabbah 24:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים (בראשית ה, כד), אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר הוֹשַׁעְיָא אֵינוֹ נִכְתַּב בְּתוֹךְ טִימוֹסָן שֶׁל צַדִּיקִים אֶלָּא בְּתוֹךְ טִימוֹסָן שֶׁל רְשָׁעִים. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ חֲנוֹךְ חָנֵף הָיָה, פְּעָמִים צַדִּיק פְּעָמִים רָשָׁע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהוּא בְּצִדְקוֹ אֲסַלְּקֶנּוּ. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דָן כָּל בָּאֵי עוֹלָם. אֶפִּיקוֹרְסִים שָׁאֲלוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִין מִיתָה לַחֲנוֹךְ, אָמַר לָהֶם לָמָּה, אָמְרוּ לוֹ נֶאֶמְרָה כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן (מלכים ב ב, ה): כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ, אָמַר לָהֶם אִם לִלְּקִיחָה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (יחזקאל כד, טז): הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא יָפֶה הֵשִׁיבָן רַבִּי אַבָּהוּ. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִין מִיתָה בַּחֲנוֹךְ, אָמַר לָהּ אִלּוּ נֶאֱמַר (בראשית ה, כד): וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְשָׁתַק, הָיִיתִי אוֹמֵר כִּדְבָרַיִךְ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

Bereshit Rabbah 25:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית ה, לב), כְּתִיב (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. אַשְׁרֵי הָאִישׁ, זֶה נֹחַ. אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה דוֹרוֹת, בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה, אֲבָל בְּדוֹר אֱנוֹשׁ הָיָה קָטָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, זֶה דּוֹר אֱנוֹשׁ. וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, זֶה דּוֹר הַפְלָגָה. (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, אֵלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוָּה. (תהלים א, ב): וּבְתוֹרָתוֹ יֶהֱגֶה יוֹמָם וָלָיְלָה, שֶׁהָגָה דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, אָמַר מַה טַּעַם רִבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְהוֹרִים יוֹתֵר מִטְּמֵאִים, לֹא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן, מִיָּד (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וגו', (תהלים א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה. (תהלים א, ג): אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, זֶה שֵׁם, (תהלים א, ג): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל, זֶה חָם. (תהלים א, ג): וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, זֶה יֶפֶת.

"And Noach was 500 years old." - It is written (Psalms 1:1) "Fortunate is the man who does not walk in the counsel of the wicked." "Fortunate is the man", that's Noach. "who in the counsel of the wicked he does not walk, and in the ways of sinners he does not stand [and in the company of mockers he does not sit]." Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemia [disagreed]. Rabbi Yehudah said: [the three parts of the verse] refer to three generations - the generation of Enosh, the generation of the Flood, and the generation of the Division [i.e., of the Tower of Babel]; Rabbi Nechemia said: [They refer to] the generation of the Flood and the generation of the Division, but the generation of Enosh was small. According to Rabbi Yehudah's opinion: "Fortunate is the man who does not walk in the counsel of the wicked", that's the generation of Enosh. "and in the ways of the sinner he does not stand," that's the generation of the Flood. "and the company of mockers he does not sit," that's the generation of the Division. "Rather, in God's Torah is his desire" (Psalms 1:2), that is [i.e., refers to] the seven commandments he was commanded. "and in his Torah he meditates day and night" - he comprehended one matter implied by [lit. "from within"] another matter: he [Noach] said [to himself], "What is the reason the Torah increased [the number of] ritually pure [beasts], more than the [number of] ritually impure [beasts]? Was it not because He wants [me] to sacrifice from them?" Immediately, "and he took from all the ritually pure beasts..." (Genesis 8:20). "and he shall be like a tree planted by water brooks" (Psalms 1:3) = G-d planted him in the ark. "which gives its fruit at the proper time" - that is [i.e., refers to] Shem, "its leaves shall not wither" = that is Ham, "and all that it does shall prosper" - that is Yefet.

Bereshit Rabbah 26:1 · Sefaria Community Translation

וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם (בראשית ו, ה), כְּתִיב (קהלת ב, כא): כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין צוּרָה לְיוֹצְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אִית לָן קְרָיָא אוֹחֳרָן דִּמְחַוַּר יֶתֶר מִן דֵּין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמָעְלָה. שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּבְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, כ): בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבְכִשְׁרוֹן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן לֹא בֶעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. (קהלת ב, כא): וּלְאָדָם שֶׁלֹא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. (קהלת ב, כא): גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה, וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ.

"and god saw the evil of man was great" it says: there is a person who's fortune is with wisdom and knowledge and skill, r yudan says the ability of the prophets is great for they compare a creation to its creator, as it says: i heard the voice of a man from inside the river. r yehuda the son of simon says i have a verse which is more logical than this as it says: and on the shape of a chair was the shape of a man standing above it. we expound on the verse above, that his fortune was with wisdom,this refers to the verse "and god made the earth with wisdom"

Bereshit Rabbah 27:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם (בראשית ו, ז), (איוב לד, כה): לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ, רַבִּי חֲנִינָא שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר לוֹ מַהוּ דִּכְתִיב: לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וגו', אָמַר לוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִן הָרְשָׁעִים עַד שֶׁהוּא קוֹרֵא אַגָּלִינִין שֶׁלָּהֶן מִלְמַעְלָן וְאַחַר כָּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵהֶן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אֶת יוֹם לְלַיְלָה וְהִקְשִׁיטָן לְפֻרְעָנוּת, וְאַחַר כָּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵהֶם. כָּךְ בַּתְּחִלָּה וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וְאַחַר כָּךְ וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי.

"Hashem said, “I will blot out from the earth the men (Genesis 6:7)": "Truly, He knows their deeds; Night is over, and they are crushed (Job 34:25)". Rabbi Chanina asked Rabbi Yonatan, and said to him: "Why is it written: "Truly, He knows their deeds""? Rabbi Yonatan answered him: "The Holy One, blessed be He, did not collect from the wicked up to the one calling out verdicts down upon them, and after that he punished them, that the Holy One, blessed be He, transform day into "night" and he prepared them for punishment, and after that he punished them. So, in the beginning: "Hashem saw how great was man’s wickedness on earth (Genesis 6:5)" and after this: "And Hashem regretted that He had made man on earth (Genesis 6:6)" and only after this "Hashem said, “I will blot out from the earth the men which I created".

Bereshit Rabbah 28:1 · Sefaria Community Translation

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' (בראשית ו, ח), כְּתִיב (איוב כב, ל): יְמַלֵּט אִי נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִינוֹנִיתָא אוּנְקִיָא אַחַת הָיְתָה בְּיַד נֹחַ, אִם כֵּן לָמָּה נִמְלַט, אֶלָּא בְּבֹר כַּפֶּיךָ אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם וְנֹחַ, אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן לֹא הָיָה כְּדַאי אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'.

"But Noah found favor with Hashem (Genesis 6:8)". It is written: "He will deliver the guilty; He will be delivered through the cleanness of your hands (Job 22:30)". Rabbi Chanina said: "Noah had less than an 'unqiya in his hand. So why was he saved? Rather "through the cleanness of your hands". This agress with that which Rabbi Abba son of Kahana said, that "I regret that I made them" and Noah, except Noah was left from the, and he was not deserving, but rather because "he found favor with Hashem". Thus it is said: "But Noah found favor with Hashem".

Bereshit Rabbah 29:1 · Sefaria Community Translation

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים (בראשית ו, ט), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י, כה): כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, זֶה נֹחַ. (משלי יב, ז): הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד, הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד, זֶה נֹחַ הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ. דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, כְּתִיב (משלי יד, יא): בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ. בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ, זֶה נֹחַ.

Bereshit Rabbah 30:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר וגו' (בראשית ו, יג), (יחזקאל ז, יא): הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע. הֶחָמָס קָם, אֶתְמָהָא, חַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ קָם וְאִם קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע, לְחִיּוּבוֹ שֶׁל רָשָׁע, (יחזקאל ז, יא): וְלֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֵהֱמֵהֶם, לָא מִנְהוֹן וְלֹא מִמָּמוֹנָם וְלָא מִן תִּמְהָתְהוֹן, לָמָּה (יחזקאל ז, יא): לֹא נֹהַּ בָּהֶם, לֹא הָיָה לְשׁוּם בְּרִיָּה נַחַת רוּחַ מֵהֶם וְלֹא הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ מֵהֶם, לֹא נֹהַּ בָּהֶם, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא (בראשית ו, ז ח): כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם, וְנֹחַ, אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֵינוֹ כְּדַאי אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן, (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן, וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּזִמָּה נִמּוֹחוּ מִן הָעוֹלָם.

“God said to Noah: The end of all flesh has come before Me, as the earth is filled with injustice because of them and, behold, I am destroying them with the earth” (Genesis 6:13). “God said to Noah: The end of all flesh [has come before Me, as the earth is filled with injustice…]” – “Injustice rises up into a rod of wickedness” (Ezekiel 7:11). Does injustice indeed rise up? That is a rhetorical question. God forbid; it does not rise up. But if it does rise up, it will be to act as a rod of wickedness, to bring culpability against the wicked. “Not among them and not among their multitudes [mehamonam] and not among anything of theirs [mehemehem]” (Ezekiel 7:11) – not from them, nor from their wealth [mamonam], nor from their offspring [timhatehon]. “And there is no mourning [noa] among them” (Ezekiel 7:11) – no person experienced any satisfaction [naḥat] from them, and neither did the Holy One blessed be He experience any satisfaction [naḥat] from them. “And there is no noa among them” – this is as Rabbi Abba bar Kahana said: “As I regret that I made them. And Noah…” (Genesis 6:7–8) –even Noah, who remained from among them, it is not that he was worthy, but rather that he found favor [before God, as it is written:] “But Noah found favor in the eyes of the Lord” (Genesis 6:8). And because they were steeped in licentiousness, they were obliterated from the world.

Bereshit Rabbah 31:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה (בראשית ז, א), כְּתִיב (תהלים ה, ז): תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה', מְדַבֵּר בְּדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, דֹּבְרֵי כָזָב הֵן וְדִבּוּרָן, רַבִּי פִּינְחָס אָמַר הֵן וּמִדַּבְּרוֹתֵיהֶן. אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה, זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְזֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֲחִיתֹפֶל (שמואל ב טז, כא): בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (שמואל ב יז, ב): וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם, וּכְתִיב (שמואל ב טז, כא): וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ, וְזֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר לְשָׁאוּל וְכִי יֵשׁ אִישׁוּת לְדָוִד הֲלֹא מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא וְחָשׁוּב כַּמֵּת. וְעַכְשָׁיו הַתֵּר קוּנְעָתוֹ וַעֲשֵׂה אוֹתוֹ זִיטְוִיטוֹס, וּכְאִלּוּ הוּא מֵת וְדָמוֹ מֻתָּר וְאִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת, עָמַד שָׁאוּל וְנָתַן מִיכַל אֵשֶׁת דָּוִד עַל פִּיו לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ. וּשְׁפִיכַת דָּמִים, דִּכְתִיב (שמואל א כב, יז): וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ יָד בְּכֹהֲנֵי ה', אֲבָל דּוֹאֵג הֲרָגָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טז, יח): וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַע בְּכֹהֲנֵי ה'. יְתָעֵב ה', שֶׁאֵינָן לֹא חַיִּים וְלֹא נִדּוֹנִים, (תהלים ה, ח): וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ כֵּן עָשִׂיתִי, וּמַה בֵּינִי לְבֵינָם, אֶלָּא שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי וְאָמַרְתָּ לִי (שמואל ב יב, יג): גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, מְדַבֵּר בְּדוֹר הַמַּבּוּל, הֵן וְדִבּוּרָן כָּזָב, רַבִּי פִּינְחָס אָמַר הֵן וּמִדַּבְּרוֹתֵיהֶן. אִישׁ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, יד): לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב. וּמִרְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יג): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. יְתָעֵב ה', שֶׁאֵינָם לֹא חַיִּים וְלֹא נִדּוֹנִים, וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ כֵּן עָשִׂיתִי, וּמַה בֵּינִי לְבֵינָם אֶלָּא שֶׁגָּמַלְתַּנִי טוֹבָה וְאָמַרְתָּ לִי: בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה.

Bereshit Rabbah 32:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וגו' (בראשית ח, א), וּכְתִיב (תהלים לו, ז): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל אַתְּ עוֹשֶׂה עִמָּהֶם צְדָקָה עַד כְּהַרְרֵי אֵל, אֲבָל רְשָׁעִים שֶׁלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, אַתְּ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה, מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים וְגוֹבֶה מֵהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם שַׁלְוָה, וְלִתֵּן לָהֶם שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, מַשְׁפִּיעַ שַׁלְוָה לָרְשָׁעִים וְנוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר מִצְווֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהִפָּרַע מֵהֶן לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יד): בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לא, טו): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר הוֹבַלְתִּי כְּתִיב. אֵין עוֹשִׂין כִּסּוּי לַגִּיגִית לֹא שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא שֶׁל זָהָב וְלֹא שֶׁל נְחשֶׁת אֶלָּא חֶרֶס לְאוֹתָם שֶׁהֵם מִמִּינָהּ, כָּךְ רְשָׁעִים חשֶׁךְ, גֵּיהִנֹּם חשֶׁךְ, תְּהוֹם חשֶׁךְ, הוֹבַלְתִּי רְשָׁעִים לַגֵּיהִנֹּם, וְכִסֵּתִי עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם, חשֶׁךְ יְכַסֶּה חשֶׁךְ. רַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי יֹאשִׁיָה מְסָרֵס קְרָא צִדְקָתְךָ עַד מִשְׁפָּטֶיךָ, כְּהַרְרֵי אֵל עַד תְּהוֹם רַבָּה, מָה הָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם סוֹף, אַף הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן. מָה הָרִים הַלָּלוּ נִכְבָּשִׁים לַתְּהוֹם שֶׁלֹא יַעֲלֶה וְיַצִּיף אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים נִכְבָּשִׁים עַל הַפֻּרְעָנוּת שֶׁלֹא יֵצְאוּ וְיִשְׂרְפוּ אֶת הָעוֹלָם. וּמָה הָרִים הַלָּלוּ נִזְרָעִים וְעוֹשִׂים פֵּרוֹת, כָּךְ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וגו'. וּמַה תְּהוֹם זֶה אֵין לוֹ חֵקֶר, כָּךְ אֵין לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים חֵקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, יא): אוֹי לְרָשָׁע רָע, וּמַה הַתְּהוֹם הַזֶּה לֹא נִזְרָע וְלֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ אֵין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין פֵּרוֹת הָיוּ מַחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סְלֵיק לְרוֹמִי חָמָא תַּמָּן עַמּוּדִים מְכוּסִים בְּטַפִּיסִין, בַּצִּנָּה שֶׁלֹא יִקָּרְשׁוּ, וּבַשָּׁרָב שֶׁלֹא יִתְבַּקָּעוּ, וְכִי הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא חָמָא חַד מִסְכֵּן מְכָרֵיךְ בְּחָדָא מַחְצְלָא, וְאִית דְּאָמְרִין פַּלְגָא מִרְדַּעַת דַּחֲמָרָא. עַל אוֹתָן הָעַמּוּדִים קָרָא צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, הָן דִּיהַבְתְּ אַשְׁפַּע, עַל אוֹתוֹ הֶעָנִי קָרָא מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, הָן דִּמְחֵית גָּיַית. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן אֲזַל לְגַבֵּי מַלְכָּא קַצְיָא לַאֲחוֹרֵי הָרֵי חשֶׁךְ, וּשְׁלַח לֵיהּ, נְפַק לֵיהּ וְהוּא טָעֵין גִּדּוּמֵי דִּדְהַב בְּגוֹ דִּסְקוּס דִּדְהַב, אֲמַר לֵיהּ לְמָמוֹנָךְ אֲנָא צְרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא הָיָה לְךָ מַה מֵּיכוֹל בְּאַרְעָךְ דַּאֲתֵית לָךְ לְהָדֵין, אֲמַר לֵיהּ לָא אָתֵית אֶלָּא בָּעְיָא לְמֵידַע הֵיךְ אַתּוּן דָּיְנִין, יְתִיב גַּבֵּיהּ, יוֹמָא חָדָא אָתָא חַד בַּר נָשׁ קֳבֵל עַל חַבְרֵיהּ, אֲמַר הָדֵין גַּבְרָא זַבַּן לִי חָדָא קִלְקַלְתָּא וְאַשְׁכָּחִית בְּגַוָּהּ סִימְתָא, הַהוּא דְּזָבִין אֲמַר קִלְקַלְתָּא זַבְּנִית סִימְתָא לָא זַבְּנִית, וְהַהוּא דְּזַבַּן אֲמַר קִלְקַלְתָּא וּמַה דִּבְגַּוָּהּ זַבֵּנִית. אֲמַר לְחַד מִנַּיְיהוּ אִית לָךְ בַּר דְּכַר, אֲמַר לֵיהּ הֵין. וַאֲמַר לְאוֹחֲרָנֵי אִית לָךְ בְּרַתָּא נֻקְבָא, אֲמַר לֵיהּ הֵין. אֲמַר לְהוֹן זִיל אַסֵּיב דֵּין לְדֵין וַהֲוֵי מָמוֹנָא לְתַרְוֵיהוֹן. חֲמָתֵיהּ יָתֵיב תָּמַהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה לָא דַיְינִית טַב, אֲמַר לֵיהּ אֵין. אֲמַר לֵיהּ אִלּוּ הָיָה גַּבֵּכוֹן הֵיךְ הֲוֵיתוּן דָּיְנִין, אֲמַר לֵיהּ קָטְלִין דֵּין וְדֵין וּמַלְכוּתָא נָסְבָא מָמוֹנָא דְּתַרְוֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן מָטָר נָחֵית, אֲמַר לֵיהּ הֵין: אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן שִׁמְשָׁא דָּנַח, אֲמַר לֵיהּ הֵין, אֲמַר לֵיהּ אִית גַּבְּכוֹן בְּעִיר דַּקִיק, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לָא בִּזְכוּתְכוֹן נָחֵית מְטַר וְלָא בִּזְכוּתְכוֹן שִׁמְשָׁא דָּנְחָה עֲלֵיכוֹן, אֶלָּא בִּזְכוּתֵיהּ דִּבְעִירָא, דִּכְתִיב (תהלים לו, ז): אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה', אָדָם בִּזְכוּת בְּהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פְּתַר קְרָיָה בְּנֹחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם נֹחַ בַּתֵּבָה לֹא עָשִׂיתִי עִמּוֹ אֶלָּא עִם הַרְרֵי אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו'. (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, יִסּוּרִין שֶׁהֵבֵאתִי עַל דּוֹרוֹ לֹא הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִתְּהוֹם רַבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא): נִבְקְעוּ וגו', וּכְשֶׁזָּכַרְתִּי לוֹ, לֹא לוֹ לְבַדּוֹ הִזְכַּרְתִּי, אֶלָּא לוֹ וּלְכָל שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ בַּתֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וגו'.

“God remembered Noah, and all the beasts, and all the animals that were with him in the ark; God caused a wind to pass over the earth, and the water subsided” (Genesis 8:1). “God remembered Noah, and all the beasts…” – and it is written: “Your righteousness is like mighty mountains [keharerei el]; Your judgments are great depths. Lord, You save man and animal” (Psalms 36:7). Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva: Rabbi Yishmael says: The righteous, who accepted the Torah that was given from the mountains of God [meharerei el], You perform righteousness with them [to the greatest extent,] up to the mighty mountains. But the wicked, who did not accept the Torah that was given from the mountains of God, You are exacting with them [to the greatest extent,] down to great depths. Rabbi Akiva says: With both these and those He is exacting down to great depths. He is exacting with the righteous by collecting His due from them for the few bad deeds that they performed in this world, in order to shower them with tranquility and give them a better reward in the World to Come. And He showers the wicked with tranquility and gives them reward for the few good deeds that they performed in this world in order to exact [a fuller] retribution from them in the World to Come. Rabbi Levi said: The verse metaphorically compares [the reward of] the righteous to their abode and [the reward of] the wicked to their abode. The [reward of the] righteous to their abode, as it is stated: “In a good grazing land I will herd them, and on the mountains of the height of Israel will be their pasture” (Ezekiel 34:14). And the [reward of the] wicked to their abode: “So said the Lord God: On the day that he descended to the netherworld I caused mourning [he’evalti]; I covered him in the depths” (Ezekiel 31:15). Rabbi Yehuda bar Rabbi said: Hovalti is written. One does not craft a cover for a vat out of silver or gold, but rather out of earthenware, which is of the same material [as the vat itself]. So too, the wicked themselves are darkness, Gehenna is darkness, the depths of the earth are darkness. I led [hovalti] the wicked to Gehenna and covered them over with the depths of the earth, darkness covering darkness. Rabbi Yonatan in the name of Rabbi Yoshiya transposes the [words of the] verse: “Your righteousness is upon Your judgments”; “like mighty mountains are upon the great depths.” Just as the mountains weigh down the water of the deep so it should not rise and inundate the world, so do the righteous suppress [God’s strict judgments and] punishments so they should not emerge and incinerate the world. Just as the mountains are endless, so is the reward of the righteous endless. Just as the mountains are sown and produce fruit, so, the actions of the righteous produce fruit. That is what is written: “Say of the righteous man that it shall be well with him, [for they will eat the fruit of their actions]” (Isaiah 3:10). And just as the depths of the earth are unmeasurable, so is the punishment of the wicked unmeasurable. That is what is written: “Woe to the wicked one who does evil” (Isaiah 3:11). Just as the depths of the earth are not sown and do not produce fruit, so, the actions of the wicked do not produce fruit, as, were they to produce fruit, they would destroy the world. Rabbi Yehoshua ben Levi once went up to Rome. There he saw pillars covered over with tapestries, so they would not freeze in the cold or split apart in the heat. But when he would walk in the marketplace, he saw a poor man wrapped in a mat, and some say in half a donkey’s saddlecloth. Regarding those pillars, he recited the verse: “Your righteousness is like mighty mountains” (Psalms 36:7) – to the one to whom You give, You give abundantly. Regarding that poor man, he recited the verse: “Your judgments are great depths” (Psalms 36:7) – to the one whom You hit, You hit powerfully. Alexander of Macedonia once went to the king of Katzia, beyond the Mountains of Darkness. He [Alexander] sent for him [to come see him]. He came out and he was carrying a golden loaf on a platter of gold. He said to him: Do I need your money? He said to him: Did you not have what to eat in your land that you came here? He said to him: I came only because I wish to know how you people administer justice. He sat with him. One day, someone came to him with a claim against another person. He said: This man sold me a ruin and I found a hidden treasure in it. The buyer said: I bought [only] a ruin; I did not buy a hidden treasure, [so it belongs to the seller]. The seller said: I sold the ruin and whatever was in it, [so it belongs to the buyer]. He said to one of them: Do you have a son? He said to him: Yes. He said to the other: Do you have a daughter? He said to him: Yes. He said to them: Go marry them off to each other, and the money will belong to both of them. He [the king] saw that he [Alexander] was sitting there in astonishment. He said to him: What, did I not judge well? He said to him: Yes, [you judged well]. He said to him: Had this case come before you, how would you have ruled? He said to him: I would have killed them both, and the royal treasury would have taken the money from both of them. He said to him: Do you have rainfall [in your land]? He said to him: Yes. He said to him: Do you have sunshine? He said to him: Yes. He said to him: Do you have flocks of sheep and goats? He said to him: Yes. He said to him; May the spirit of that man [you, Alexander] depart from his body. It is not for your sake that rain falls on you, and it is not for your sake that the sun shines for you. It is, rather, for the sake of the animals, as it is written: “Lord, You save man and animal” (Psalms 36:7) – the Lord saves man for the sake of the animals. Rabbi Yehuda bar Simon interpreted the verse regarding Noah. The Holy One blessed be He said: The righteousness that I performed with Noah in the ark, I performed specifically through the “mighty mountains” (Psalms 36:7) – “The ark rested during the seventh month…[upon the mountains of Ararat]” (Genesis 8:4). “Your judgments are great depths” (Psalms 36:7) – the suffering that I imposed on his generation, I imposed on them specifically through the great depths, as it is stated: “[All the wellsprings of the great depth] were breached” (Genesis 7:11). [“Lord, You save man and animal”] (Psalms 36:7) – when I remembered him, it was not him alone that I remembered, but rather, him and everything that was in the ark with him. That is what is written: “God remembered Noah and all the beasts…”

Bereshit Rabbah 33:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר, צֵא מִן הַתֵּבָה (בראשית ח, טו טז), (תהלים קמב, ח): הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, זֶה נֹחַ שֶׁהָיָה סָגוּר בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, לָתֵת הוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים, יִתְכַּלְלוּן בִּי צַדִּיקַיָּא. כִּי תִגְמֹל עָלָי, שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי וְאָמַרְתָּ לִי: צֵא מִן הַתֵּבָה.

And God spoke to Noah, saying: Go forth from the Ark, etc. (Gen 8:15). It is written, 'Bring my soul out of prison, that I may give thanks unto Your name; the righteous shall crown themselves because of me; for You will deal bountifully with me' (Ps. 142:8). 'Bring my soul out of prison' this is Noah, who was imprisoned twelve months in the Ark; 'That I may give thanks to Your name' to give thanks to Your [awe-inspiring] name; 'The righteous shall crown themselves because of me': the righteous shall glory in me. 'For You will deal bountifully with me': You did deal bountifully with me and said to me: Go forth from the Ark.

Bereshit Rabbah 34:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו וגו' וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים (בראשית ט, ח ט), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לְפִי שֶׁעָבַר עַל הַצִּוּוּי לְפִיכָךְ נִתְבַּזָה, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הוֹסִיף עַל הַצִּוּוּי וְנָהַג בִּקְדֻשָּׁה, לְפִיכָךְ זָכָה הוּא וּבָנָיו לְדִבּוּר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו.

"And God said to Noah and to his sons with him "I now establish My covenant with you and your offspring to come" (Genesis 9:8-9)": Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah: Rabbi Judah said: "Because he transgressed my command and because of that was despised". And Rabbi Nehemiah said: "He added to my command and acted in holiness. Because of that he and his sons obtained the speech: "And God said to Noah and to his sons with him".

Bereshit Rabbah 35:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה (בראשית ט, יח), (איוב לד, כט): וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד, דָּרַשׁ רַבִּי מֵאִיר וְהוּא יַשְׁקִט מֵעוֹלָמוֹ, יַסְתֵּר פָּנִים לְעוֹלָמוֹ, כַּדַּיָּין שֶׁמּוֹתְחִין כִּלָּה עַל פָּנָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה מִבַּחוּץ, כָּךְ אָמְרוּ דּוֹר הַמַּבּוּל (איוב כב, יד): עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה, אָמְרוּ לוֹ דַּיֶּךָ מֵאִיר. אָמַר לְהוֹן וּמָה הוּא דִּכְתִיב: וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וגו', אָמַר נָתַן שַׁלְוָה לְדוֹר הַמַּבּוּל וּמִי בָא וְחִיְּבָן, וּמַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (איוב כא, ח): זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, (איוב כא, יא): יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וגו', רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר לִשְׁלשָׁה יָמִים הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן נָכוֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט, טו): הֱיוּ נְכוֹנִים, מַה נָּכוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן לִשְׁלשֶׁת יָמִים, אַף נָכוֹן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן לִשְׁלשֶׁת יָמִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין לְיוֹם אֶחָד הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, נֶאֱמַר כָּאן נָכוֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָכוֹן (שמות לד, ב): וֶהֱיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר, מַה נָּכוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן יוֹם אֶחָד, אַף כָּאן יוֹם אֶחָד. וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם. יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִין לְיָנוּקָא עֲוִילָה. (איוב כא, יא): וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן, כְּאִלֵּין שֵׁדַּיָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יג, כא): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ צֵא וְהָבֵא לִי צֹר לַחְתֹּךְ טִבּוּרָא, בַּלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ צֵא הַדְלֵק לִי נֵר לַחְתֹּךְ טִבּוּרָא דִילָךְ. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחָדָא אִתְּתָא דִּילֵדַת בַּלַּיְלָה, אָמְרָה לִבְרָא זִיל אַדְלֵיק בּוּצִינָא דְּנִקְטַע שׁוּרָךְ, נְפַק וּפְגַע בֵּיהּ שֵׁדָא שְׁמָדוֹן, אֲמַר לֵיהּ זִיל גְּלוֹג לְאִמָּךְ דִּקְרָא תַּרְנְגוֹלָא, וְאִלְמָלֵא דִּקְרָא תַּרְנְגוֹלָא הֲוֵינָא מָחְיֵיתָךְ וְקָטְלִיתָךְ. אֲמַר לֵיהּ זִיל אַתְּ גְּלוֹג לְאִמָּךְ דְּלָא קְטַעַתְ אִמָּא שׁוּרִי, דְּאִלְמָלֵא דִּקְטַעְתֵּיהּ הֲוֵינָא מָחֵי יָתָךְ וְקָטֵיל יָתָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כא, ט): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, מִן הַמַּזִּיקִין, (איוב כא, ט): וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם, מִן הַיִּסּוּרִים. וּכְשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם מִי אָמְרוּ לוֹ שֶׁלֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה. וּמָה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמַּבּוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד, עַל גּוֹי, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְעַל אָדָם, זֶה נֹחַ. יָחַד, שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲמִיד עוֹלָמוֹ מֵאֻמָּה שְׁלֵמָה וּמֵאָדָם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים.

"The sons of Noah who came out of the ark were Shem, Ham, and Japheth (Genesis 9:18)": "When He is silent, who will condemn? If He hides His face, who will see Him, Be it nation or man? (Job 34:29)". Rabbi Meir interpreted: ""He is silent" from his world, and "He hides his face" from his world, like a judge whom a curtain stretches in front of his face and he does not know what is being done beyond it. Likewise they said about the generation of the Flood: "The clouds screen Him so He cannot see as He moves about the circuit of heaven (Job 22:14)"". They said to him: "That is enough for you, Meir". He said to them: "But why is it written: "When He is silent, who will condemn?"? He said: "Did he not give contentment to the generation of the Flood? And who came to reproach them. What contentment did he give them? "Their children are with them always [nakhon], And they see their children’s children (Job 21:8)", "They let their infants run loose like sheep, And their children skip about (Job 28:11)". Rabbi Levi and the Rabbis: Rabbi Levi said: "For three days one's wife was pregnant, as it is said elsewhere using the word nakhon "Be ready [nakhon] for the third day: do not go near a woman (Exodus 19:15)". As nakhon is said here to mean for three days, so nakhon is there for three days". And the Rabbis said: "For one day one's wife was pregnant and gave birth, as nakhon is said there and here: "Be ready [nakhon] by morning (Exodus 34:2)". As nakhon is said here to mean for one day, so nakhon is there for one day". "And they see": they were looking at their children and their children's children. "They let their infants ['avileihem] run loose like sheep": Rabbi Levi said: "In Arabia they call a child an avilah". "And their children skip [yeraqqedun] about": like demons, which is why it says: "And there shall satyrs dance [yeraqqedu] (Isaiah 13:21)". One of these women gave birth during the day, and she said to her son: "Go and bring me a flint to detach your umbilical cord". And at night she said to her son: "Go and light a lamp for me to detach your umbilical cord". There was a time when one gave birth at night and said to her son: "Go and light a lamp for me to detach your umbilical cord" and her son went and met with the demon Asmodeus. Asmodeus said to him: "Go and tell you mother that the rooster has crowed, and if the rooster had not crowed I would have harmed you". The boy said to him: "Go and tell you mother that my mother has not detached my umbilical cord, and if she had I would have struck and killed you." See! It is written: "Their homes are secure, without fear (Job 21:9)": from destroyers/demons. "They do not feel the rod of God (Job 21:9)": because of a lack of chastisement. Why did he hide his face from them? Because he brought to them the Flood. See! It is written: "All existence on earth was blotted out (Genesis 7:23)". "Be it nation or man together". "Be it nation": this is the generation of the Flood". "Or man": this is Noah. "Together": because from him the world was established, and it is possible for him to set up the world from a nation alone and from one man, as it is said: "The sons of Noah who came out of the ark".

Bereshit Rabbah 36:1 · Sefaria Community Translation

בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג (בראשית י, ב), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמִּי זוֹ אַפְרִיקָה, וְגֵירְמַנְיָא וּמָדַי וּמַקְדּוֹנְיָא אִיסַנְיָא, וְתוֹנְיָה. תִּירָס רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ פָּרָס. רַבָּנָן אָמְרֵי תּוּרְקִי. וּבְנֵי גוֹמֶר אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָא, אַסְיָא, וְהַדְּיָף וְגֶרְמַנְיָא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר גֵּירְמַנִיקְיָא. וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, אֶלְסִיטְרוֹס אִיטַלְיָא דַּרְדָּנַיָּא. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְדֹדָנִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א א, ז): וְרוֹדָנִים, רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין, רַבִּי סִימוֹן אָמַר דּוֹדָנִים שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רוֹדָנִים שֶׁהֵן בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּעֲלִיָּה, אִנּוּן אָמְרִין לְהוֹן בְּנֵי דּוֹדְכֶן אֲנַן, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם נְתוּנִין בִּירִידָה הֵם בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם.

"The descendants of Japheth: Gomer, Magog, Madai, Javan (Genesis 10:2)": Rabbi Samuel son of Ammi said: "This is Africa, Germania, Media, Macedonia Isania". "And Tiras": Rabbi Simon said: "This is Persia". The Rabbis said: "Thrace". "The descendants of Gomer: Ashkenaz, Riphath, and Togarmah (Genesis 10:3)": Asia, Adiabene, and Germania. Rabbi Berechya said: "Germanica". "The descendants of Javan: Elishah and Tarshish (Genesis 10:4)": Hellas, Italia, Dardania. One verse says: "the Dodanim" and a different verse says "the Rodanim (1 Chronicles 1:7)". Rabbi Simon and Rabbi Chanin: Rabbi Simon said: "Dodanim" because they are the children of the uncles [dodin] of Israel, Rodanim because they went and attack [rodin] them". Rabbi Chanina said: "When Israel was placed in a high position they came and said to them, we are the children of your uncle [dod-khen], and when they are placed in a low position they come and attack [rodin] them".

Bereshit Rabbah 37:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וגו' (בראשית יא, א), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַח (תהלים נט, יב): אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ [כי מרו בך], רַבָּנָן פָּתְרֵי קְרָיָה בְּדוֹאֵג וּבַאֲחִיתֹפֶל, אָמַר דָּוִד אַל תַּהֲרֹג דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי, פֶּן יִשְׁכְּחוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. הֲנִיעֲמוֹ בְחֵילְךָ, טַלְטְלֵימוֹ, וְהוֹרִידֵמוֹ, הוֹרִידֵמוֹ מִגְּדֻלָּתָן. וְלָנוּ מַה יַּעֲשֶׂה (תהלים נט, יב): מָגִנֵּנוּ ה'. (תהלים נט, יג): חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ, זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. זֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טז, כא): בֹּא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ. (שמואל ב יז, ב): וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם, וְזֶה הִתִּיר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, נַחְמָן בְּרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר הַתֵּר קוּנְעָתוֹ מִמֶּנּוּ וַעֲשֵׂה אוֹתוֹ זִיטִיוְטוֹיס, וּכְמוֹ שֶׁהוּא מֵת דָּמוֹ מֻתָּר וְאִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַר בְּדוֹר הַפְלָגָה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אַל תַּהֲרֹג דּוֹר הַפְלָגָה פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי, פֶּן יִשְׁכְּחוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ, טַלְטְלֵמוֹ וְהוֹרִידֵמוֹ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן. וְלָנוּ מַה יַּעֲשֶׂה, מָגִנֵּנוּ ה', חַטַּאת פִּימוֹ, מֵחַטָּיָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם אָמְרוּ אֶחָד לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סָמוֹכוֹת, אֶחָד מֵהַצָּפוֹן, וְאֶחָד מֵהַדָּרוֹם, וְאֶחָד מֵהַמַּעֲרָב, וְזֶה שֶׁכָּאן סוֹמְכוֹ מִן הַמִּזְרָח. דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ, וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

"Rabbi Elazar in the name of Rabbi Yosei bar Zimra opened (Psalm 79:12): 'Do not kill them, lest my people forget; make them wander by your power and bring them down, O Lord our shield.' The Rabbis interpreted this to refer to the destruction of a city through Doeg and Achitophel. David said, 'Do not kill Doeg and Achitophel, lest my people forget; make them wander by your power and bring them down.' 'Bring them down from their height' (Psalm 56:8). And what can we do? (Psalm 79:12): 'Our shield belongs to God.' (Psalm 59:13): 'The sin of their mouth is the word of their lips.' This refers to the permission of adultery and bloodshed. This refers to the permission of adultery and bloodshed. This refers to the permission of adultery and bloodshed, as it says (2 Samuel 16:21)." "Go to your father's concubines" (Samuel 2, 17:2). "And I will fall upon him while he is weary and weak-handed, and will strike him with terror, and all the people that are with him shall flee, and I will smite the king only, and I will bring back all the people unto thee: the man whom thou seekest is as if all returned: so all the people shall be in peace." Nahman, son of Reuben, said: "Loose his restraint and make him a jest, and when he dies his blood shall be permitted, and his wife shall be permitted." Rabbi Elazar, in the name of Rabbi Yosei bar Zimra, resolved the "Dor Haflagah" (Generation of the Dispersion) saying: "Israel, do not kill the Dor Haflagah, lest the future generations forget about my people." Shake him in your fear and let him down, carry him and let him down from the upper level to the lower level. And what will we do? Our shield is the Lord, our sin is our mouth, for it is said: "One said to a thousand and five hundred years that the firmament shakes, but come and let us make supports - one from the north, one from the south, one from the west, and this one that is here supports from the east."

Bereshit Rabbah 38:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' (בראשית יב, א), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים מה, יא): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת, אָמַר תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה הַזּוֹ בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם. (תהלים מה, יב): וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, לְיַפּוֹתֵךְ בָּעוֹלָם, (תהלים מה, יב): וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, הֱוֵי וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם.

"G-d said to Abram, 'Go forth from your land…'" (Genesis 12:1) Rabbi Yitzchak opened: "Listen, daughter, look, and incline your ear, and forget your people and your father's house." (Psalms 45:11) Rabbi Yitzchak said: this may be compared to a man who was traveling from place to place when he saw a castle aglow. He said, "Is it possible that this castle lacks a person to look after it?" The owner of the building looked at him and said to him, 'I am the master of the castle.'" What happened with Abraham our father was similar. He said, “Is it possible that this universe lacks a person to look after it?," the Holy Blessed One looked at him and said to him, 'I am the Master of the Universe.'" "And let the king be aroused by your beauty since he is your master" (Psalms 45:12) And let the king be aroused for your beauty in the universe. "And bow to him" (Psalms 45:12) Hence, G-d said to Abram, [go forth...].

Bereshit Rabbah 39:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם (בראשית יב, י), כְּתִיב (תהלים לג, יח): הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם וגו', (תהלים לג, יח): לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, מִמִּיתָתוֹ שֶׁל נִמְרוֹד, (תהלים לג, יח): וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ.

"And there was a famine in the land, and Abram went down to Egypt to dwell there (Genesis 12:10). It is written (Psalm 33:18): "Behold, the eye of the Lord is upon those who fear Him, upon those who hope for His kindness." "Behold, the eye of the Lord is upon those who fear Him," this is referring to Abram, as it says (Genesis 22:12): "For now I know that you are a God-fearing man." "Upon those who hope for His kindness," as it says (Micah 7:20): "You will give truth to Jacob, kindness to Abraham, etc." (Psalm 33:19): "To rescue their soul from death, and to keep them alive in famine." And there was a famine in the land."

Bereshit Rabbah 40:1 · Sefaria Community Translation

וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וגו' (בראשית יב, יז), כְּתִיב (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ וְאֶרֶז אֵין בָּהֶם לֹא עִקּוּמִים וְלֹא סִיקוּסִים, כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין בָּהֶם לֹא עִקּוּמִים וְלֹא סִיקוּסִים. מָה הַתְּמָרָה וְאֶרֶז צִלָּן רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק. מָה הַתְּמָרָה וְאֶרֶז לִבָּן מְכֻוָּן לְמַעְלָן, כָּךְ הַצַּדִּיקִים לִבָּן מְכֻוָּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז יֵשׁ לָהֶן תַּאֲוָה, אַף צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶן תַּאֲוָה, וּמַה הִיא תַּאֲוָתָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶאֱמַר (תהלים מ, ב): קַוֹּה קִוִּיתִי ה'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְתָן וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, עָבַר דִּקְלַי אֶחָד וְרָאָה אוֹתָהּ, אָמַר תְּמָרָה זוֹ צוֹפָה מִירִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ עָשְׂתָה פֵּרוֹת. אִי מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנָּה כֵלִים, יָכוֹל אַף הַצַּדִּיקִים כֵּן, אֶתְמְהָא, תַּלְמוּד לוֹמַר כְּאֶרֶז. אָמַר רַב הוּנָא תַּמָּן עָבְדִין מִינֵיהּ מָאנִין. אִי מָה הָאֶרֶז אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ הֵן צַדִּיקִים, אֶתְמְהָא, תַּלְמוּד לוֹמַר יִפְרָח. מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְּמָרֶיהָ לַאֲכִילָה, וְלוּלָבֶיהָ לְהַלֵּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לִכְבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְהַקְרוֹת בָּהֶם אֶת הַבַּיִת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת, אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, מֵהֶם בַּעֲלֵי הַגָּדָה. מַה תְּמָרָה זוֹ וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁן וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל, סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, שֶׁהֲרֵי שָׂרָה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בִּנְגָעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְנַגַע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וגו'.

Bereshit Rabbah 41:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר (בראשית יד, א), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים לז, יד טו): חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו' חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וגו', מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וגו', זֶה אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו. לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, זֶה לוֹט. לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ, זֶה אַבְרָהָם. חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם. אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי. דָּבָר אַחֵר, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ, זֶה אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו.

“Avram the Hebrew was told.” Rabbi Yehudah, Rabbi Nechemyah, and the sages [disagree]. Rabbi Yehudah says: the entire world is on one side and he is on the other side [the word for “side” in Hebrew is מעבר , which stems from the same root עבר ]. Rabbi Nechemyah says: Because he is of the descendants of Ever [the son of Shem, the son of Noah]. The sages say: he is from the other side of the river and that he speaks in the Hebrew tongue.

Bereshit Rabbah 42:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו (בראשית יד, יד), (תהלים קיב, ז ח): מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה', סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו. מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, זֶה אַבְרָהָם, (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה', (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, א): אַל תִּירָא אַבְרָם. עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְּלָה.

“Abram heard that his brother had been taken captive, and he marshaled his disciples, born in his house, three hundred and eighteen, and he gave chase until Dan” (Genesis 14:14). “Abram heard that his brother had been taken captive” – “He fears no evil tidings; his heart is steadfast, trusting in the Lord. His heart is secure. He will not fear, until he beholds the fall of his foes” (Psalms 112:7–8). “He fears no evil tidings” – this refers to Abraham. “For now I know that you are God-fearing” (Genesis 22:12). “His heart is steadfast, trusting in the Lord” – “You found his heart faithful before You” (Nehemiah 9:8). “His heart is secure. He will not fear” – as it is stated: “Do not fear, Abram” (Genesis 15:1). “Until he beholds the fall of his foes” – “he divided up against them at night” (Genesis 14:15).

Bereshit Rabbah 43:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וגו' (בראשית טו, א), (תהלים יח, לא): הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ, אִם דְּרָכָיו תְּמִימִים, הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, רַב אָמַר לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, הֱוֵי לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר, הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אִמְרַת ה' צְרוּפָה, שֶׁצֵּרְפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ, (בראשית טו, א): אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.

After these things the word of Hashem came to Abram in a vision, saying, etc. (Psalms 18:31) "As for God — His ways are perfect; the Word of Hashem is tried; a shield is He for all who take refuge in Him." If His way is perfect, how much more is He Himself! Rav said: Were not the mitzvot given so that man might be refined by them? . Do you really think that The Holy One of Blessing cares if an animal is slaughtered by front or by the back of the neck? Therefore, mitzvot were only given to make humans better.

Bereshit Rabbah 44:1 · Sefaria Community Translation

וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וגו' (בראשית טז, א), (משלי לא, י): אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וגו' וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, מַהוּ מִכְרָהּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר עִבּוּרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל טז, ג): מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ, אַבְרָם הָיָה גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה, וְנָחוֹר הָיָה גָּדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה, נִמְצָא אַבְרָם גָּדוֹל מֵהָרָן שְׁתֵּי שָׁנִים, שָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל מִלְכָּה וְשָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל יִסְכָּה, וְהָרָן מוֹלִיד לְשֵׁשׁ שָׁנִים וְאַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם לֹא יָלְדָה, אֲבָל אִלּוּ נִשַּׂאת לְאַחֵר יָלָדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא לוֹ וְלֹא לְאַחֵר, וּמַה דִּכְתִיב: לֹא יָלְדָה לוֹ, לוֹ וְלָהּ. (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, שִׁפְחַת מְלוֹג הָיְתָה וְהָיָה חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְלֹא הָיָה רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ. בְּעוֹן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ דְּתָנָא עַבְדֵי מְלוֹג, אֲמַר לְהוֹן כְּמָה דְתֵימָא מְלוֹג מְלוֹג. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָגָר בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה מַעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ, נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, הָא אַגְרִיךְ. אַף אֲבִימֶלֶךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בַּבַּיִת הַזֶּה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֶרֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, י): בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר.

...Rabbi Shimon ben Yohai said Hagar was Pharaoh's daughter. When he saw the deeds on behalf of Sarah in his house, he took his daughter and gave her to him, saying, 'better that my daughter by a maidservant in this house than a mistress in another house.' This is what is written: "She had an Egyptian handmaid whose name was Hagar." [In other words:] ha agrikh: 'This is your reward.'

Bereshit Rabbah 45:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים (בראשית יז, א), (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִּתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בִּתְּחִלָּה אוֹרִים אוֹתָהּ אַחַת אַחַת, וְאַחַר כָּךְ שְׁתַּיִם, וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה עַד שֶׁאוֹרִים אוֹתָה בְּסַלִּים וּבְמַגְרֵפוֹת, כָּךְ בַּתְּחִלָּה (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ שְׁנַיִם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה, עַד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַחַר כָּךְ (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, אָמַר רַבִּי יוּדָן מָה הַתְּאֵנָה הַזּוֹ אֵין לָהּ פְּסֹלֶת אֶלָּא עֻקְצָהּ בִּלְבָד, הַעֲבֵר אוֹתוֹ וּבָטֵל הַמּוּם, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה, הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם, (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.

Bereshit Rabbah 46:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שָׂרַי אִשְׁתְּךָ וגו' (בראשית יז, טו), כְּתִיב (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא לְבַעֲלָהּ. בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׂרַי, נֶחְלַק חֶצְיוֹ לְשָׂרָה וְחֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָּׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי מָנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה שָׂרַי לְעַצְמָהּ, עַכְשָׁיו תְּהֵא הִיא שָׂרָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.

"God said..., 'Sarai your wife...'" In Proverbs (12:4), it is written, "A woman of valor is a crown to her husband." Rabbi Aha said, "Her husband was crowned through her, but she was not crowned through her husband." Our rabbis taught that she ruled over her husband. In all places, the man gives orders, but here (Genesis 21:12), "In all that Sarah orders you, listen to her voice." Said Rabbi Yehoshua Ben Korcha: 'The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai was given half to Sarah, and half to Avraham. Said Rabbi Shime'on Bar Yochai: The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai flew and posted itself in front of the Throne of the Holy One, and said: 'Master of the Universe! Because I am the smallest letter You took me out of the name of Sarai the Righteous!! The Holy One said: In the past you were in the name of a woman, and in the end of the name! Now I will put you in the name of a man, and on the beginning of the name, as it is written 'And Moshe called Hosea Bin Nun Yehoshua' (Numbers 13:16). Said Rabbi Mana: Sarai was just [a princess] for herself, now she will be a princess for all the world.

Bereshit Rabbah 47:1 · Sefaria Community Translation

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל (בראשית יח, א), כְּתִיב (תהלים יח, לו): וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי. וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, זֶה אַבְרָהָם. וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ, בָּרְעָבוֹן וּבַמְּלָכִים. וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי, מָה עֲנָוָה הִרְבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְהַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּרָא אֵלָיו ה'.

Bereshit Rabbah 48:1 · Sefaria Community Translation

וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם (בראשית יח, יז), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְבָרְכוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הָרָשָׁע וְאֵינוֹ מְקַלְּלוֹ, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שְׁמוֹתָן שֶׁל רְשָׁעִים דּוֹמִים לִכְלֵי קוֹרְיָס, מַה כְּלֵי קוֹרְיָס כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֵם עוֹמְדִים, הִנַּחְתָּם הֵם מִתְרַפִּים, כָּךְ שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם בְּנוֹ פַּרְעֹה, סִיסְרָא, סַנְחֵרִיב, אֶלָּא אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבִּי יוֹנָתָן, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה (אסתר ב, ו): אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה וגו', הֲוָה אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת, וְלָמָּה לָא הֲוָה אָמַר כֵּן בְּיִרְמְיָה, אֶלָּא שֶׁכָּל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁכָּתוּב בְּיִרְמְיָה חַי הֲוֵי, בְּרַם הָכָא מֵת הֲוֵי. רַב כִּי הֲוָה מָטֵי לְהָמָן בְּפוּרִים, אָמַר אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, יב): ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אֵין לִי אֶלָּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא, מִנַּיִן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינִי מְבָרְכוֹ, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל.

"and god said am i hiding from Abraham" r yitzchak opened " the reminder of the righteous shall be blessed and the name of the wicked shall rot" r yitzchak said: anyone who mentions a righteous man and doesn't bless him transgress a positive commandment, what is the reason "the reminder of the righteous shall be blessed". and anyone who mentions the name of the wicked and dosent curse him also transgress a positive commandment, why " the name of the wicked shall rot". r shmuel the son of nachman says the names of the wicked are similar to valuable garments while you use them they last, as soon as you put them down, have you heard somebody called pharo, sisra, sancheriv!! rather abraham, issac, jacob, rubin, shimon. r berchya and r chelbo say in the name of r shmuel the son of nachman and r yonsan, when he got to this verse that was exiled from jeruslam with the exile" he would say nevuchadnetzar crushed bones (curse)" and why didn't he curse him when he read jerimia because all the times that he is mentioned in jerimia he was alive, here he was dead. rav, when he god to humun on purim, he said, cursed is humun and cursed are his sons, to fulfill what it says "and the name of the wicked shall rot". r pinchas said charvona is remembered for good. r shmuel the son of nachman says we find that god mentions the name of the jews and blesses them as it says: the lord who remembers us will bless. r huna in the name of r acha says i only know that god blesses 600,000 Jews, how do we know that god mentions and blesses every individual jew as well? as it says:and god said am i hiding from Abraham what i am going to do, but Abraham will become a great nation, all the verse needed to say was " i heard the screams of sedom and amora for they are great" rather god said: i mentioned a tzadik and i wont bless him!! and abraham will be a great nation....Rabbi Berechya, Rabbi Chiya, and the Rabbis "from there" [Babylonia] stated in the name of Rabbi Yehudah: Not a day passes that the Holy and Blessed One does not innovate some halacha in the heavenly court. What is the reason [prooftext]? As it is written: "Listen, listen to the roar of His voice, to the sound (hegeh) that issues from His mouth" (Job 37:2). And hegeh is none other than Torah, as it is written "meditate (v'hegita) on it day and night" (Joshua 1:8). And even these halachot was known by our father Abraham...

Bereshit Rabbah 49:1 · Sefaria Community Translation

וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וגו' (בראשית יט, א), (יחזקאל א, יד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ רָצוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא רָצוֹא, רָצִין לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן. כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פַּרְטָא, כָּזֶה שֶׁהוּא בּוֹזֵק גֶּפֶת בַּכִּירָה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר כְּרוּחָא לַזִּיקָא. רַבָּנָן אָמְרֵי כַּזִּיקָא לַעֲנָנָא. נִפְטָרִים מֵאַבְרָהָם בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וּבָאִין סְדוֹמָה בָּעֶרֶב, אֶלָּא מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הָיוּ וְהָיוּ מַמְתִּינִים וּסְבוּרִים שֶׁמָּא יִמְצָא לָהֶם זְכוּת, וְכֵיוָן שֶׁלֹא מָצָא לָהֶם זְכוּת, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב.

Bereshit Rabbah 50:1 · Sefaria Community Translation

וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ וגו' (בראשית יט, כד), כְּתִיב (תהלים נח, ט): כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ וגו', כְּהָדֵין כִּילֵי סִילֵי לִימָצָא, כַּשִּׁלְשׁוּל הַזֶּה שֶׁהוּא נִמְחֶה בְּצוֹאָה, כְּאִישִׁית זוֹ שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִרְאוֹת שֶׁמֶשׁ עַד שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לֶעָפָר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּנְתָה וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת שֶׁלֹא תַרְאֶה עוֹבָּרָהּ וְהִיא מַשְׁלִיכַתּוּ בַּלַּיְלָה קֹדֶם שֶׁלֹא תֶּחֱזֶינָה שֶׁמֶשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.

Bereshit Rabbah 51:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב (בראשית כ, א), רַבִּי אָבוּן פָּתַח (איוב יד, יח): וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ. וְאוּלָם הַר נוֹפֵל, זֶה לוֹט, שֶׁנָּפַל מֵהָר, וְצוּר, זֶה אַבְרָהָם יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ, פָּנָה מִמְּקוֹמוֹ. לְפִי שֶׁחָרַב מְקוֹמָהּ שֶׁל סְדוֹם פָּסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, וְאָמַר מַה אֲנִי מַפְסִיק צְדָקָה מִבֵּיתִי, הָלַךְ וְנָטָה לוֹ אֹהֶל בִּגְרָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם.

Bereshit Rabbah 52:1 · Sefaria Community Translation

וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר (בראשית כא, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל יז, כד): וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, אָמַר רַבִּי יוּדָן לָא כְדֵין דְּאָמְרִין וְלָא עָבְדִין, אֶלָּא (יחזקאל יז, כד): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, וְהֵיכָן דִּבֵּר (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְשָׂרָה בֵן, וְעָשָׂה וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, אֵלּוּ הַבְּרִיּוֹת, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כ, יט): כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, זֶה אֲבִימֶלֶךְ. הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, זֶה אַבְרָהָם. הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, אֵלּוּ נְשֵׁי אֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִיב (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה'. הִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ, זוֹ שָׂרָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, הֵיכָן דִּבֵּר, לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ. וְעָשִׂיתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִבֵּר.

Bereshit Rabbah 53:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ (בראשית כא, כב), (משלי טז, ז): בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, ו): אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁקָּבְלָה עַל בַּעֲלָהּ לַשִּׁלְטוֹן וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הִתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַנָּחָשׁ. תָּנָא רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר הַנָּחָשׁ הַזֶּה לָהוּט אַחַר הַשּׁוּם, וּמַעֲשֶׂה בְּנָחָשׁ אֶחָד שֶׁיָּרַד מִן הָהָר לַבַּיִת וּמָצָא קְעָרָה שֶׁל שׁוּם וַאֲכָלָהּ וְהֵקִיא בְּתוֹכָהּ, וְרָאָה נָחָשׁ שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד לוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, יָצָא הַנָּחָשׁ שֶׁל בַּיִת וּמִילֵא אוֹתָהּ עָפָר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם גָּדֵל עִם חֲבֵרוֹ שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁנִים בִּכְרָךְ וְהוּא קוֹשֵׁר לוֹ אַהֲבָה, וְזֶה גָּדֵל עִם אָדָם מִנַּעֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, אִם מָצָא בְּתוֹךְ שִׁבְעִים הוּא מַפִּילוֹ, בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים הוּא מַפִּילוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים לה, י): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא וְכִי יֵשׁ גַּזְלָן גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כה, כא): אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ט, ד): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וּמֵימָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹיְבָיו, גַּם אוֹיְבָיו, לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים וּזְבוּבִים. דָּבָר אַחֵר, בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מו, יא): מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי. גַּם אוֹיְבָיו, זֶה אֲבִימֶלֶךְ.

Bereshit Rabbah 54:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם (בראשית כב, א), כְּתִיב (תהלים ס, ו): נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קשֶׁט סֶלָּה, נִסָּיוֹן אַחַר נִסָּיוֹן, וְגִדּוּלִין אַחַר גִּדּוּלִין, בִּשְׁבִיל לְנַסּוֹתָן בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל לְגַדְּלָן בָּעוֹלָם, כַּנֵּס הַזֶּה שֶׁל סְפִינָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִפְּנֵי קשֶׁט, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְקַשֵּׁט מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם, שֶׁאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר מַעֲשִׁיר, לְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה מַעֲנִי, וּלְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא עוֹשֶׂה מֶלֶךְ, אַבְרָהָם כְּשֶׁרָצָה עֲשָׂאוֹ מֶלֶךְ, כְּשֶׁרָצָה עֲשָׂאוֹ עָשִׁיר, יָכוֹל אַתְּ לַהֲשִׁיבוֹ וְלוֹמַר לוֹ יָכוֹל אַתְּ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהוּא אוֹמֵר מֶה עָשָׂה, וְאַתְּ אוֹמֵר לוֹ (בראשית כא, ה): וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ, וְאַחַר כָּל הַצַּעַר הַזֶּה נֶאֱמַר לוֹ (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ וְלֹא עִכֵּב, הֲרֵי נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס.

And it came to pass after these things, that God tested [nisah] Avraham (Gen. 21:1). It is written, “You have given a nes (flag, banner) to those who fear You, that it may be displayed [lehithnoses] because of truth [koshet], selah” (Ps. 60:6): this means, trial after trial, greatness after greatness, in order to test them in the world and exalt them in the world like a ship’s flag. And why all this? ‘Because of truth, selah’: so that the attribute of justice [din] may be verified [titkashet] in the world. Thus, if one says: ‘Whom God wishes to enrich, God enriches; to impoverish, God impoverishes; whom God desires God makes into a king; when God wished, God made Avraham wealthy, and when God wished God made him a king!’ Then you can answer that person and say, ‘Can you do what Avraham did?’ And the person would ask: 'What did he do?' and you say: "Avraham was a hundred years old, when his son Itzchak was born to him" (Gen. 21:5); yet after all this pain it was said to him: "Take, please, your son, your only son" (22:2), yet he did not refuse. This is ‘You have given a flag to those who fear You, that it may be displayed’.

Bereshit Rabbah 55:1 · Sefaria Community Translation

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו (בראשית כב, ד), כְּתִיב (הושע ו, ב): יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל שְׁבָטִים, כְּתִיב (בראשית מב, יח): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מְרַגְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, טז): וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יוֹנָה, דִּכְתִיב (יונה ב, א): וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל עוֹלֵי גוֹלָה, דִּכְתִיב (עזרא ח, לב): וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלשָׁה, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דִּכְתִיב: יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אֶסְתֵּר, (אסתר ה, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, לָבְשָׁה מַלְכוּת בֵּית אָבִיהָ. בְּאֵיזֶה זְכוּת, רַבָּנָן וְרַבִּי לֵוִי, רַבָּנָן אָמְרֵי בִּזְכוּת יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּת שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, מָה רָאָה רָאָה עָנָן קָשׁוּר בָּהָר, אָמַר דּוֹמֶה שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב אֶת בְּנִי שָׁם.

“On the third day, Abraham lifted up his eyes…” (Genesis 22:4) It is written “He will revive us from the two days, on the third day He will set us up, and we will live before Him.” (Hoshea 6:2) On the third day of the tribes it is written “On the third day, Joseph said to them…” (Genesis 42:18) On the third day of the spies, as it says “…and hide yourselves there three days…” (Joshua 2:16) On the third day of the giving of the Torah, as it says “It came to pass on the third day…” (Exodus 19:16) On the third day of Jonah, as it is written “…and Jonah was in the belly of the fish for three days and three nights.” (Jonah 2:1) On the third day of those who came up from exile, as it is written “…and stayed there three days.” (Ezra 8:32) On the third day of the resurrection of the dead, as it is written “He will revive us from the two days, on the third day He will set us up, and we will live before Him.” (Hoshea 6:2) On Esther’s third day “Now it came to pass on the third day, that Esther clothed herself regally…” (Esther 5:1) The royalty of her father’s house. In what merit? This is an argument of the Rabbis and Rabbi Levi. The Rabbis say: in the merit of the third day of the giving of the Torah, as it says “It came to pass on the third day when it was morning…” (Exodus 19:16) Rabbi Levi said: in the merit of the third day of our father Avraham, as it says "On the third day, Abraham lifted up his eyes and saw the place from afar.” (Genesis 22:4) What did he see? He saw a cloud attached to the mountain. He said: it appears that this is the place where the Holy One told me to offer up my son.

Bereshit Rabbah 56:1 · Sefaria Community Translation