Hillelהלל

(דף סו) תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. שפעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת ושכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו כלום יש אדם יודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו ואמרו לו כלום אתה יודע אם פסח דוחה את השבת ואם לאו. אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחים את השבת. אמרו לו מנין לך. אמר להם נאמר (במדבר ט ג) במועדו בפסח ונאמר (שם כח) במועדו בתמיד מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת. ועוד ק״ו הוא ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת פסח שענוש כרת אינו דין שדוחה את השבת. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם. והיה יושב ודורש בהלכות פסח כל היום כולו. התחיל מקנטרן בדברים. אמר להם מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם. עצלות שהיתה בכם. שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו רבי שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו. אמר להם הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא הניחו להם לישראל אם אין נביאים הם בני נביאים הם. למחר מי שפסחו טלה תחב לו בצמרו. מי שפסחו גדי תחב לו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון:

(Fol. 66) Our Rabbis were taught: The following Halacha (law) escaped the memory of the sons of Bathyra. It once happened that the fourteenth [of Nisan] fell on the Sabbath day and they did not know whether the Passover sacrifice supersedes the Sabbath or not. They appealed to the sages, saying: "Is there a man who knows [the law], whether the Passover sacrifice supersedes the Sabbath or not?" And they were told that there was a man who had recently come from Babylon whose name was Hillel, the Babylonian, who had served (in the academy of] the two greatest men of that generation, namely, Shemaya and Abitalyon, and who ought to know whether the Passover sacrifice supersedes the Sabbath or not. So they sent for him and asked him: "Have you any knowledge whether the Passover offering supersedes the Sabbath or not?" He replied: "Have we then only one Passover sacrifice during the year that supersedes the Sabbath? Behold, there are more than two hundred Passover sacrifices that supersede the Sabbath!" So they asked him: "Whence do you infer this?" Whereupon he said to them: "It is said (Num. 9, 3) B'mo'ado (at its appointed season) at the Passover offering, and it is said' (Ib. 28, 2) B'mo'ado at the perpetual daily offering; i.e., just as the B'mo'ado which is said at the perpetual daily offering is intended to mean that it supersedes the Sabbath, so also the B'mo'ado of the Passover offering is intended to mean that it supersedes the Sabbath. Aside from this, that oecision can also be derived by the rule of a fortiori; if the perpetual daily offering, for the neglect of which there is no Karath punishment, supersedes the Sabbath, how much the more then shall the Passover sacrifice, for the neglect of which there is the Karath punishment, supersede the Sabbath?" They immediately appointed him as their head (chief), whereupon he sat down and lectured the whole day upon the Halachas concerning Passover. Subsequently he began to reproach them (the sons of Bathyra) with words, saying to them: "What reason have you to make me, who come from Babylon, your Nasi (prince)? Only your idleness in not taking advantage to serve the two great men of your generation, Sh'maya and Abitalyon!" They then asked him another question, viz., "What is the law if a man had forgotten to bring the slaughtering knife on Friday, may he bring it on the Sabbath?" Hillel said to them: "This Halacha I have heard, but I have forgotten it. Leave this, however, to the Israelites themselves, for although they are not prophets, they are descendants of prophets [and evidently will know what to do]." On the morrow, whoever brought his sheep for the Passover offering had the knife thrust in the wool, and he who had a kid as his Passover offering thrust the knife between the horns. As soon as Hillel noticed this, he recollected the Halacha and said: "Such is the tradition I have from the mouth of Sh'maya and Abitalyon."