Kedushat Levi

וזה הוא פירוש הפסוק (ישעיה סא, י) שוש אשיש בה', כלומר שאדם שמח במה שמביא להקדוש ברוך הוא שמחה במעשיו. וזה הפירוש שוש, כלומר שאנכי שש ושמח במה שאני אשיש בה', שאני גורם שאשיש שאני מביא שמחה בהבורא ברוך הוא כביכול אני מביא שמחה. ואדמו"ר בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בעריש זלה"ה, אמר גם כן בזה הסגנון על זה הפסוק שוש אשיש בה', שאני שש מה שאני משמח במצות הבורא ברוך הוא. אמנם דברינו שאני שש מה שאני גורם שמחה בהבורא ברוך הוא. וזה חיוב על כל אדם שיהיה לו שמחה במה שהאל הקדוש משמח בו ומשעשע בעבודתו. והנה אם אדם יהיה עניו ויאמר מה אני ומה חיי שאגרום שמחה להבורא ברוך הוא, אזי יבין בלבבו ויאמר בלבבו באמת הוא אחת מחסדי ה' ומנפלאותיו הבורא ברוך הוא שאדם קרוץ מחומר יגרום שמחה ותענוג וחדוה באלהי האלהים ואדוני האדונים אשר הוא גבוה על כל גבוהים ורם על כל רמים כמ"ש המשורר (תהלים קד, לא) ישמח ה' במעשיו. ובמעשיו הוא עולם העשיה עולם התחתון הוא עושה נחת רוח להבורא ברוך הוא. מחמת שיש להאל ברוך הוא נחת רוח מבני אדם. אשר המה מזרע ישראל עבדו מגודל השעשועים הוא מביא שפע לכל הנבראים והיצורים והנעשים. וכן כתב הפייטן הציב וירה אבן פינתו עבור לשעשע באיומתו:

And this is the explanation of the verse (Isaiah 61:10), "I will greatly rejoice (or, as understood here, Joy, I will rejoice) in the Lord": This means to say that a person rejoice in that which he brings joy with his actions to the Holy One, blessed be He. And that is the understanding of "joy" - that I am joyful and happy about that which "I will rejoice in the Lord," that I cause joy, that I bring joy to the Creator, blessed be He; as it were, I bring joy. And our master, our teacher, our rabbi, the holy light, our teacher, the rabbi, Rabbi Dov Berish, may his memory be for a blessing in the world to come, also spoke about this verse in this fashion: "Joy, I will rejoice in the Lord" - that I will rejoice in that which I made the Creator, blessed be He, rejoice with commandments. However our words are that I rejoice in [the actual reality of] that which I cause joy to the Creator, blessed be He. And that is an obligation for every person, that he should rejoice in that which the holy God rejoices in him and delights in his service. And behold, if a person is modest and say, "What am I, and what is my life, that I should cause joy to the Creator, blessed be He," he should then understand in his heart and say in his heart, "This is truly one of the kindnesses of the Lord and of the wonders of the the Creator, blessed be He, that man who is formed from material should cause joy, pleasure and happiness to the Power of the powers and the Master of the masters, who is higher than all the high and loftier than all the lofty." It is like the poet said (Psalms 104:31), "may the Lord rejoice in His creatures (maasav, those that He made)." And it is "in maasav," in the world of action assiyah, the lower world, that he makes a pleasant spirit for the Creator, blessed be He. Since God, blessed be He, [derives] a pleasant spirit from people that are from the seed of Israel, His servant; from these great delights, He brings down the bountiful flow to all Created, Formed and Made. And so too wrote the hymnist, "He set up and cast His cornerstone in order to delight in His fear."

Kedushat Levi, Kedushot for Purim, Kedusha Shlishit 2 · Sefaria Community Translation

ועתה נבאר מה ששתיית יין מצוה בפורים בדברי נעימים מתוקים ויותר חייב לבסומי בפוריא, מה שאין כן בשאר ימים טובים. אפס נראה, כי מה שבן רשע כמו אחשורוש יזכה בנו לבנות בית המקדש אף על פי שהיה דריוש טהור מאמו, אף על פי כן טמא מאביו היה. ונראה לי בעבור שעל פי גזירות אחשורוש נתלה המן ועשרת בניו ונקם מאויבינו ויתר הדברים אף על פי שהאל הכריח אותו לזה הגזירה. זכה בנו לבנות בית השני. והנה היה באחשורוש בודאי ניצוצות הקדושה כנודע מדברי האר"י ז"ל, כי בכל דבר יש נצוצות קדושה וצריך להעלות מקליפות בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) ובזה שצוה אחשורוש לתלות את המן ועשרת בניו ונעשה תשועה גדולה על ידו, ועל ידי זה היה עליות לניצוצות קדושה שבתוך אחשורוש וזכה בנו לבנות בית המקדש, וכן על ידי מעשה המן, הגם שכונתו היה לרעה, רק שעל ידי מעשיו היה התשועה, כי הוא הכין בעצמו העץ לתלות אותו ואת בניו. וכן מה שאמר להרוג את ושתי, הגם שכונתו שישא את בתו, על ידי זה היה התשועה גדולה בישראל. נמצא היה לניצוצות הקדושה שבתוך המן עליות ועל ידי זה בני בניו למדו תורה ברבים ואלו בני ברק, ונמצא שהיה עליות לנצוצות קדושה שבתוך המן ואחשורוש. והכלל גדול, מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד, כי יותר תענוג מעליות הנצוצות שבתוך הקליפות מצדיקים עצמן. למשל לבן שהוא פעם אחד בשנה אצל אביו ובא ממקום רחוק התענוג גדול יותר מכשהוא אצל אביו בתמידות, לכן בעל תשובה שבא ממקום רחוק התענוג גדול יותר מצדיק שהוא אצל אביו. ולכן בפורים שהוא התשועה במה ששלח האל בתוך מחשבות אחשורוש לעשות כרצון ישראל והיה לניצוצות שבתוך אחשורוש עליות גדול שבנה בנו הבית המקדש ומעשי המן נהפך לישועה ולכן בני בניו למדו תורה ברבים, וכיון שהיה לניצוצות שבתוך הקליפה עליות היה שמחה גדולה כאשר כתבנו שהוא כמו בעל תשובה לכן יש להרבות בשמחה וידוע שיין הוא סוד שמחה לכן יש להרבות ביום זה בשתיית יין, כי יין מרמז על שבעים סנהדרי גדולה שהמה בעולם העונג לכן יש להרבות ביום זה בשתיית יין. ועוד יש לאלוה מילין בענייני חנוכה ופורים ויבואר אם ירצה השם אם יזכנו האל בחלקים הבאים להדפיסם ושם יתבאר אם ירצה השם הרבה עניינים על מגילת אסתר ועל מימרות חכמינו ז"ל וההגדות דחנוכה ופורים:

And now we will explain in pleasant and sweet words why drinking wine is a commandment on Purim, and even more that one must get inebriated on Purim, which is not the case with other holidays. Indeed, it appears that it is since the son of an evil man like Ahasuerus should give us the merit to build the temple. Even though Darius was pure from his mother's side, he was nevertheless impure from his father's side. And it appears to me that since Haman and his ten sons were hung according to Ahasuerus' decree and he avenged us from our enemies, and on account of the rest of the things [that he did], even though God [manipulated ] him to make this decree, that is why he [earned to] give us the merit to build the second temple. And there were certainly holy sparks in Ahasuerus, as is well-known from the words of Ari, may his memory be blessed. For there are holy sparks in everything, and they must be elevated from the husks with the secret of the riches he swallows, he vomits (Job 20:15). And by way of Ahasuerus commanding to hang Haman and his ten sons and great salvation happening through him, through this, there was the raising of holy sparks that were in Ahasuerus, and he gave us the merit to build the temple. So too was it with the acts of Haman. Even though his intention was bad, there was salvation through his deeds, since he himself prepared the wooden pole to hang him and his sons. And also that which he said to kill Vashti, even though his intention was that [Ahasuerus] should marry his daughter, there was a great salvation for the Jewish people through this. It came out that there was an elevation of the holy sparks within Haman, and as a result of that, his descendants taught Torah to the masses, and the were shining children [bnei barak]. So it comes out that there was an elevation of the holy sparks that were within Haman and Ahasuerus. And the major principle [here] is that a place where penitents stand, completely righteous people are unable to stand, since there is a greater delight from the raising of holy sparks from the husks than from the righteous themselves. To illustrate, the delight is greater from a son who comes once a year to his father and comes from a far place than from one who is always with his father. Hence the delight is greater from a penitent, who comes from a far place, than from a righteous person, who is with his Father. Hence Purim [is due to that which] God sent Ahasuerus thoughts to act according to the will of the Jewish people, and the sparks within Ahasheurus were greatly elevated, such that he built the temple and that the act of Haman turned into a salvation; and [also] that, because of that, the descendants of Haman taught Torah to the masses. And since there were elevations for the sparks that were in the husk[s], there is great joy, as we have written, as it is like [with] a penitent. Hence we should increase our joy, and it is well-known that wine is the secret of joy. Hence we should increase the drinking of wine. As wine hints to the seventy [members] of the great Sanhedrin, who were in the world of delight. Hence we should increase the drinking of wine on this day. And God has more words about the topics of Chanukah and Purim and they will, God willing, be explained if God allows me to merit to print more volumes. And there, God willing, many topics about the Scroll of Esther and the statements of our Sages, may their memory be blessed, will be explained, as well as on the homilies about Chanukah and Purim.

Kedushat Levi, Kedushot for Purim, Kedusha Revi'it 7 · Sefaria Community Translation

ואבאר על קריאת שם חנוכה והנה כפי פשוטו היה לקרוא גם פורים חנו י"ד. ואתן טעם לשבח לדברי חז"ל שקראו אותו חנוכה. גם צריכין ליתן טעם למה קבעו לקרות מגילת אסתר לפרסם הנס שבימי מרדכי ואסתר, ולא קבעו לקרות מגילה לקרות הנס של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ושל יהודית אשר עשה להם השם יתברך במלכות יון הרשעה, כי הלא ידוע כי מנינן מתשרי השנה ובתחלה חנוכה ואחר כך פורים ואחר כך פסח ואח"כ שבועות. והנה הלא ידוע שכל הנסים וכל ההארות שנתגלה בימים קדמונים מתגלה בכל שנה ושנה. כגון בחנוכה, הנס של חנוכה והחסדים שהיה למתתיהו בן יוחנן כהן גדול כאשר אנו מדליקין הנרות של חנוכה. ובפורים, מתגלה הנסים והחסדים שנתגלה בימי מרדכי ואסתר וכן נתגלה בכל שנה ושנה. וכן ההארה דבשבועות, נתגלה בכל שנה ושנה קדושת מתן תורה. וכן בראש השנה, נתגלה ההארות בריאת העולם כמבואר בכתבי האר"י ולכן התקינו הברכה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ועיין בט"ז בסימן תרפ"ב ס"ג סק"ה שהוקשה לו על הנוסח בזמן הזה ועיין שם שמביא בשם לבוש הנוסח ובזמן הזה:

... And I will discuss the calling of the name "Chanukah". Behold, according to the clear meaning, Purim should also be called "Chanu Yad" [kah כה has numerical value 25, yad יד has numerical value 14]! And I will give a reason to praise the words of Chaza"l who also called it Chanukah. It is also necessary to give a reason why they established the reading of Megillat Ester to publicise the miracle that happened in the days of Mordechai and Ester, and didn't establish the reading of a megilla to read the miracle of Matityahu ben Yochanan, the High Priest, and of Yehudit, which Hashem Yitbarach did for them within the evil kingdom of Greece. For is it not known that we count the year from Tishrei, so Chanukah precedes Purim, and then Pesach and then Shavuot? And behold, is it not known that all th miracles and revelations, which were revealed back in the ancient days, are revealed again each and every year. Like on Hanukkah, the miracle of Hanukkah, and the favors that Matiṯyāhu ben Yōḥānān the High Priest received, are revealed to all of us when we light the Hanukkah candles. And on Purim, the miracles and kindnesses that were revealed in the days of Mordechai and Ester, so too are they revealed in each and every year. And so too the revelation of Shavuot; the holiness of the giving of the Torah is revealed in each and every year. And so too with Rosh haShanah, the revelation of the creation of the world is revealed, as is explained in the writings of the Ar"i, and so they established the blessing "who performed miracles for our ancestors in those days at this time". And see the Ta"z in siman 682, subsection 3 105, who connects it to the phrase "at this time", and see there that he brings the phrase "at this time" in the name of the Levush.

Kedushat Levi, Kedushot for Chanukah, Kedusha Rishona 1 · Sefaria Community Translation

ועתה אבאר על מאמר חכמינו ז"ל (שבת כא:) מצות נר חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, וגם על קריאת שם חנוכה. דע, כי הנסים אשר עשה לנו הבורא ברוך הוא מתחלקים על שלשה אופנים. כי הנה יש נסים נסתרים ויש נסים נגלים. הנסים הנגלים, כמו שנעשו לאבותינו במצרים כמו דצ"ך עד"ש באח"ב וקריעת ים סוף שהם שנוי טבעיים והכל ראו באלו הנסים. ויש נסים נסתרים, כמו בימי מרדכי ואסתר שהיה כמדומה שהוא טבעיית שבתחלה גדל את המן ואחר כך אהב את אשתו והרג אוהבו בשביל אשתו, וגם הנס הנזכר בעל הנסים שמסר רבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים כו'. והנה נס נסתר, שהמה בדרך מלחמה וגם מעשה יהודית היה קצת בטבעים. אמנם באמת מעשה נסים ולא טבעיית אבל נס נסתר היה ולא נס נגלה. וכן מבואר באור חדש שחיבר בעל גור אריה, שנס חנוכה היה קצת טבעיית. גם אדומ"ו בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער ז"ל אמר, שנס נגלה כמו במצרים נקרא יום שמאיר לכל. והנה הנסים נסתרים נחלקו לשני בחינות. בחינה אחת, כמו פורים שהשם יתברך עילת כל העילות הוא סבב הסיבה בעצמו ובכבודו בלי שום פעולה מהתחתונים עד שהפר עצת המן הרשע והשיב לו גמולו בראשו והציל אותנו מכף כל העריצים והתחתונים לא עשו כלום שום פעולה. ומה שזמנתה אסתר להמן הוא מטעם שאמרו חכמינו ז"ל (מגילה טו:) כדי שלא יאמרו ישראל אחות לנו כו', או כדי שיהרג הוא והיא כו', ומטעמים אחרים. אבל בחנוכה, עשו תחתונים איזה פעולה, כי חשמונאי ובניו נלחמו מלחמות ה' ועשו פעולה, רק שהשם יתברך עשה שלא כדרך הטבע ומסר גבורים ביד חלשים כו', אבל היה באיזה סיוע תחתונים. נמצא הם שלשה מדריגות. נס דיציאת מצרים, היה שינוי טבעיית והוא נקרא יום והוא נס גדול. וקטן ממצרים הוא פורים, שהיה בטבעיית קצת נס נסתר והוא נקרא לילה כאשר כתבתי בשם אדומ"ו ז"ל אבל לא היו בסיוע התחתונים. וקטן מפורים נרות חנוכה, שהיה נס נסתר וגם סיוע מתחתונים. לכן אחר ראש השנה ויום הכפורים ושמיני עצרת כאשר ביארתי בדרוש דלעיל, בתחילה חנוכה, ואחר כך פורים, ואחר כך פסח, כי מעלין בקודש ולא מורידין, כי אנו ממשיכין ההארה של הנסים והחסדים של חנוכה שהמה אינם כל כך גדולים שהוא נס נסתר בסיוע התחתונים במלחמות חשמונאי ובניו, ואחר כך מעלין בקודש ומקבלין ההארה מחסדים ומנסים דפורים שהוא נס נסתר אבל לא היה בו סיוע תחתונים שהמה יותר גדולים מחנוכה. ואחר כך מעלין בקודש, ומקבלין ההארה יותר גדולה בנסים וחסדים דפסח, שהיה בו נס נגלה שהוא דומה ליום שמאיר לכל. ועיין ברמב"ן סוף פרשת בא ובתחלת פרשת וארא ובסוף פרשת לך לך שהביא גם כן שיש נסים נסתרים ונסים נגלים:

And now I will explain what our sages said (Shabbat 21b) "The mitzvah of the Chanukah light is from when the sun sets until the foot stops in the marketplace"; and also of the name Chanukah. Know, that the miracles that the Blessed Creator did for us have three types, because there are hidden miracles and there are revealed miracles. Revealed miracles, like the ones done for our ancestors in Egypt, like the ten plagues, and the splitting of the Reed sea, that are breaks with nature and all see as miracles. And there are hidden miracles, like in the days of Esther and Mordechai, as it is in nature that in the beginning [the king] raised Haman and then loved his wife and killed his friend because of his wife, and also the miracle mentioned in the prayer Al HaNisim, of delivering the many into the hands of the few etc. And behold the hidden miracle, that they were in the way for war, and also the deed of Yehudit had a little aspect of nature, even though in truth they were miracles, and not natural occurrences but they were hidden miracles, not revealed ones. And so it is explained in the book Ohr Hadash, which was written by the author of Gur Aryeh, that the Chanukah miracle had an aspect of nature. And also the admo"r the holy light mohr"r, Dov Ber z"l said that a revealed miracle like in Egypt is called "a day that illuminates all". And behold, the hidden miracles are divided into two aspects. One aspect, like Purim, [is when] the Holy Blessed Name, Godself, causes every event and turns the actions, without any activity on the part of the lower ones until the advice of the evil Haman was completely cancelled, and he got his just desserts, and saved us from the hand of the tyrants, and the lower ones did not do anything. And that Esther invited Haman is what the sages z"l said (Megilah 15b) "so that Israel would not say our sister etc, or so that both him and her are killed etc and other reasons. But in Chanukah the lower ones took a few actions, because the Hashmonai and his sons waged the war of Hashem and were active, yet that the Holy One did not do just the ways of nature and "delivered the strong in the hands of the weak, etc" but with some help of the lower ones. There you have the three levels. The miracle of the exodus from Egypt was a modification of nature, and is called day and a great miracle. And smaller than Egypt is Purim, that was in its essence a little hidden miracle, and it is called night as I have written in the name of the admor"r z"l but there was no help from the lower ones. And smaller than Purim is the lights of Chanukah, which was a hidden miracle and also had help from the lower ones. Therefore, as I explained above, after Rosh Hashanah, Yom Kippur and Shemini Atzeret - first comes Chanukah, and after that Purim, and after that Pesach, because we raise in holiness and do not lower, because we continue the revelation of the miracles and kindnesses of Chanukah that they are not so great, as a hidden miracle with help from below in the wars of the Hashmonai and his sons. And after that we raise in holiness and receive the revelation from the kindnesses and miracles of Purim which was a hidden miracle without intervention from below, and so it is greater than Chanukah. And after that we raise in holiness and receive a greater revelation in the miracles and kindnesses of Pesach, in which the miracle was revealed and looks like a day to everyone. And look into the Ramban at the end of Parashat Bo and beginnign of parashat Vaera and end of parashat Lech Lecha, that he brings up hidden and revealed miracles.

Kedushat Levi, Kedushot for Chanukah, Kedusha Chamishit 12 · Sefaria Community Translation

וזה פירוש הפסוק בפרשת פנחס (במדבר כו, ט-יא) ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם אשר הצו על משה בעדת קרח ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח במות העדה באכול האש ויהי לנס ובני קרח לא מתו. ולכאורה קשה למה כתב אצל בני ראובן ובני קרח לא מתו וכן הרגיש בזה האבן עזרא. ועוד מדוע בני קרח לא מתו ובני דתן ואבירם מתו. וגם בזה הרגיש האבן עזרא. וכתב האבן עזרא, שרעת דתן ואבירם יותר מרעת קרח, ולא ידעתי למה. ונראה דלכאורה צריך להבין, על הא דכתב הקרא ויהי לנס, למה לי למיכתב וכי לא ידעינן דהיה לנס. ובמשנה תורה כתב, כי עיניכם הרואות את אשר עשה לדתן ולאבירם ולא כתב כלל ויהי לנס. אפס נראה דכך הוא הפירוש הפסוק, דמפני מה זכה קרח שבני בניו זכו לדוכן מחמת שאיתרחש נס על ידם נתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה וככה תיבות המקרא ויהי לנס ונתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבני קרח לא מתו ועלו לגדולה. ומה שמתו בני דתן ואבירם נראה דהנה האבן עזרא כתב שרעת דתן ואבירם גדולה מרעת קרח. ונראה שהם הסיתו את קרח. והנה לכאורה קשה למה הקרא והגמרא קראם עדת קרח, כיון שדתן ואבירם היו העיקר. אפס נראה לי, דאדרבה שזה היה לטובת קרח כדי שיהיה לו העלייה ובניו יעלו לגדולה כיון שנקרא המחלוקת על שמו והנס והבליעה נקראת על שמו נמצא האותות שהוציאו ישראל בקידוש שמו יתברך היה על שם קרח ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה ויש לו עלייה כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, נמצא היה זה לטובת קרח הגם שעיקר המחלוקת היה בהסתת דתן ואבירם ובעצתם הנס והבליעה נקרא על שם קרח והיה האותות של קדושת שמו יתברך נקרא על שם קרח. וזה פירוש הפסוק הוא דתן ואבירם אשר הצו, שהם הסיתו בעדת קרח ונקרא על שמו של קרח שהרי הכתוב מעיד בעדת קרח ותפתח הארץ, ויהי לנס. ונקרא הנס על שם קרח לכן ובני קרח לא מתו. אבל בני דתן ואבירם שלא הורגל שמם בפי כל ישראל בבליעה שקרח נכנס בעובי הקורה והם הסיתו אותו לדבר זה. וכן הוא באור החיים, שהם הסיתו אותו לדבר זה והם גרמו וגם נראה שמטעם זה זמנתה אסתר להמן:

And this is the explanation of the verse in Parashat Pinchas (Numbers 26:9–11): "And the sons of Eliav: Nemuel, and Datan, and Aviram. This is the Datan and Aviram... who strove against Moses... in the company of Korach... and the earth opened its mouth and swallowed them up together with Korach, when that company died, when the fire consumed [the two hundred and fifty men], and they became a sign (va-yhi le-nes); but the sons of Korach did not die." Now, seemingly there is a difficulty: why did Scripture write "but the sons of Korach did not die" here, among the sons of Reuben? — and Ibn Ezra indeed noticed this. And further: why did the sons of Korach not die, while the sons of Datan and Aviram did die? — and Ibn Ezra noticed this too. Ibn Ezra wrote that the wickedness of Datan and Aviram was greater than the wickedness of Korach — but I do not know why. And it appears that, seemingly, one must understand: regarding what Scripture wrote, "and they became a sign" — why was it necessary to write this? Do we not already know that it was a sign? And in Deuteronomy it wrote, "for your eyes have seen what He did to Datan and to Aviram" (Deuteronomy 11:6–7), and it did not write "and they became a sign" at all. And it appears that this is the explanation of the verse: For why did Korach merit that his descendants would attain the dukhan [the Levites' platform of song in the Temple]? Because a miracle came about through them, His great Name was sanctified, and therefore he merited that his sons would rise to greatness. And this is what the words of Scripture mean — "and they became a sign": His great Name was sanctified, and therefore he merited that the sons of Korach did not die, and they rose to greatness. And as for why the sons of Datan and Aviram died: behold, Ibn Ezra wrote that the wickedness of Datan and Aviram was greater than the wickedness of Korach, and it appears that they were the ones who incited Korach. Now seemingly there is a difficulty: why do Scripture and the Gemara call them "the company of Korach," since Datan and Aviram were the principal [agitators]? But it appears to me that, on the contrary, this was to Korach's benefit — so that he would have an elevation and his sons would rise to greatness — since the dispute is called by his name, and the miracle and the swallowing-up are called by his name. It emerges that the wonders through which Israel came to the sanctification of His blessed Name were [attached] to Korach's name, and therefore he merited that his sons would rise to greatness, and he himself has an elevation, as is explained in the writings of the Arizal, of blessed memory. It emerges that this was to Korach's benefit, even though the core of the dispute lay in the incitement of Datan and Aviram and in their counsel — [yet] the miracle and the swallowing-up are called by Korach's name, and the wonders of the sanctification of His blessed Name were called by Korach's name. And this is the explanation of the verse "This is the Datan and Aviram... who strove" — that they incited [the dispute] within the company of Korach, yet it was called by Korach's name, for Scripture attests, "in the company of Korach... and the earth opened... and they became a sign." And since the miracle was called by Korach's name, therefore "but the sons of Korach did not die." But the sons of Datan and Aviram — whose name was not made habitual in the mouths of all Israel in connection with the swallowing-up — [did die], for Korach was the one who "entered into the thickness of the beam" [the Talmudic idiom for taking the matter fully upon himself], while they merely incited him to this thing. And so it is in the Or HaChaim: that they incited him to this thing, and they were the cause. And it also appears that for this reason Esther invited Haman [to her banquet].

Kedushat Levi, The Rules of Miracles 21 · Sefaria Community Translation