Choosing joy

וְעַתָּה נַחֲזֹר לְעִנְיַן הַשִּׂמְחָה: כִּי הַמַּאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם וְהַבּוֹטֵחַ בְּעֵזֶר הַצּוּר – הוּא שָׂמֵחַ לְעוֹלָם. וְהוּא סוֹבֵל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ הַחוֹלֶה שֶׁאוֹכֵל סַמִּים הַמָּרִים בִּשְׁבִיל הָרְפוּאָה. וְהַסּוֹבֵל הוּא חָפְשִׁי מִדַּאֲגַת הָעוֹלָם. גַּם הַסּוֹבֵל מִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי יֹאמַר: דַּי לִי בְּמָה שֶׁגָּזַר לִי הַבּוֹרֵא.

And now let us return to the matter of Joy. For he who believes with a complete heart and trusts in the help of the Rock (God) will always be happy and bear everything — just as a sick person eats bitter medicines in order to be healed. And he who bears problems willingly is free from the worry of the world. The one who bears all things willingly is satisfied with the little he has, for he says, "Whatever the Creator has decreed for me is enough for me."

וְעַתָּה הַבֵּט וּרְאֵה, כִּי הַשִּׂמְחָה כּוֹלֶלֶת הַכֹּל: כִּי כָּל הָאָדָם הַדּוֹאֵג עַל הָעוֹלָם הַזֶּה – אֵין לוֹ מְנוּחָה, וְתָמִיד הוּא מְחַשֵּׁב לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, וְלֹא יִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁחָלַק לוֹ הָאֵל. לָכֵן הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ הוּא עָשִׁיר אַף אִם הוּא עָנִי (אבות ד א), כִּי יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים שֶׁהוּא חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ. וְכֵן כְּתִיב (תהלים קיט נז): ״חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי״. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם קה ג): ״יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ״.

And now look and see how Joy includes everything! For every man who worries about the material things of this world has no rest and is always planning how to make money, and he is never satisfied with what God has apportioned to him. Therefore, the one who rejoices in his portion is rich even though he be poor, for he rejoices in the Lord who is his portion and inheritance. And so it is written : "I have said, 'My portion is the Lord' " (Ps. 119:57). And so he says : "Let the heart of them that seek the Lord rejoice!" (Ibid. 105:3).

ואל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה שזה כוונת היצה"ר לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה כדי להביא אותו לעצבות. ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא ית'.

A person who is just starting out in the service of HaShem should not be overly scrupulous and stringent about everything he does. For, the intention of the evil inclination is to make you depressed by causing you to fear that you have not fulfilled your obligations in every detail. However, depression is a terrible and destructive quality that obstructs a person from the service of HaShem, blessed is He and must be avoided.

ואפי' נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שיבוטל העבודה. רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא ית' כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלתו בשום פעם.

Even if you actually did stumble and sin, God forbid, do not be overly depressed over it, thereby tearing down everything you have accomplished and giving up on yourself, because this causes you to refrain from progressing in your service of HaShem, blessed is He. Instead, be upset and ashamed about the sin before the Creator, beg Him to remove your wickedness, resolve never to revert to this foolishness again and return to rejoicing in HaShem, the Creator, blessed is He.

ואפילו כשיודע בודאי שאינו יוצא בדבר אחד מחמת מניעות הרבה לא יהי' עצב ויחשוב שהבורא ית' בוחן לבות וכליות שהוא יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול. ויחזק עצמו לשמוח בהבורא ית'.

Even if you know, for certain, that you did not fulfill your obligation in a given matter, due to numerous obstacles, do not be depressed. Consider that HaShem, the Creator, blessed is He, “Examines the heart and innards” and that He knows that you wanted to do your best but were unable. You should thus strengthen yourself and rejoice in the Creator, blessed is He.

וכמ"ש עת לעשות לד' הפרו תורתך שפעמים יש מצוה שיש בה קצת נדנוד עבירה אל ישגיח על היצה"ר שרוצה לבטלו מלעשות המצוה ויאמר ליצר הלא אין כוונתי באותה המצוה רק אני רוצה לעשות נחת רוח להבורא ית' במצוה זו ובזה יסתלק היצה"ר ממנו בעז"ה אבל מ"מ צריך להבחין בשכלו אם יעשה המצוה הזאת אם לא.

The verse states, “It is a time to do for HaShem, they have abrogated Your Torah.” It is explained that there are times in which the fulfillment of a mitzvah may contain an admixture of sin, but that, nevertheless, one must pay no heed to the evil inclination who wishes to prevent him from fulfilling it. Under such circumstances, tell the evil inclination: “In fulfilling this commandment, my intention was certainly not to anger the Creator, blessed is He, nor was it for my own honor. Had I known that the Creator does not desire that I do this, I would certainly not have done it. My only desire is to give satisfaction of spirit to HaShem, the Creator, blessed is He, through the fulfillment of this mitzvah.” With this, the evil inclination will withdraw from you, with HaShem’s help. Nonetheless, before doing something, use your intellect to discern whether or not you should do it.

וכל מה שכתבתי הם כללים גדולים ונחמדים מפז רב כל דבר ודבר הוא כלל גדול:

All the above are very great and important principles that are, “More desirable than fine gold.” Each of them is an important principle.

הַשֵּׁנִי הוּא הַשִּׂמְחָה, וְהוּא עִקָּר גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָה, וְהוּא מָה שֶׁדָּוִד מַזְהִיר, וְאוֹמֵר (תהלים ק'): עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בּוֹאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. וְאוֹמֵר (שם ס"ח): וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת ל'): אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְעַל הַפָּסוּק שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (מדרש ש"ט): א"ר כְּשֶׁתִּהְיֶה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל יְהֵא לִבְּךָ שָׂמֵחַ עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בוֹ.

JOY: The second [branch of love of G-d] is joy, it is a great, essential principal in serving G-d. This is what David exhorted us saying: "Serve G-d with joy, come before Him with song" (Tehilim 100:2), and "the righteous will rejoice, they will exult before God and delight with joy" (Tehilim 68:4). And our sages said: "the Divine presence rests on a person only through his rejoicing in a mitzva" (Shabbat 30b). On the aforementioned verse: "Serve G-d with joy", our sages said in a Midrash (Shocher Tov, Tehilim 100): "Rabbi Abahu says: 'when you stand to pray, your heart should rejoice, for you are praying to the Almighty of whom there is none like Him'".

כִּי זֹאת הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם עָלֵז, עַל שֶׁהוּא זוֹכֶה לַעֲבֹד לִפְנֵי אָדוֹן יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתוֹ וּבְמִצְוֹתָיו שֶׁהֵם הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי וְהַיְּקָר הַנִּצְחִי, וְאָמַר שְׁלֹמֹה בִּמְשַׁל הַחָכְמָה (שיר השירים א':ד'): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, כִּי כָּל מַה שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִכָּנֵס יוֹתֵר לִפְנִים בְּחַדְרֵי יְדִיעַת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר תִּגְדַּל בּוֹ הַשִּׂמְחָה, וְיִהְיֶה לִבּוֹ שָׂשׂ בְּקִרְבּוֹ. וְאוֹמֵר (תהילים קמ"ט:ב'): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם.

For this is the true joy, namely, that a person's heart delight that he merits to serve before the blessed Master, of whom there is none like Him, and to toil in His Torah and His mitzvot which are the true perfection and the eternal worth. And Shlomo said in a parable on wisdom: "Draw me, we will run after You. The King has brought me into His chambers; we will be glad and rejoice in You" (Shir HaShirim 1:4). For the further a person merits to enter into the inner chambers of knowledge of His blessed greatness, the more his joy will increase and his heart will sing within him. And scripture states: "Israel will rejoice in its Maker; the children of Zion will exult in their King" (Tehilim 149:2).

וְדָוִד שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ אֶל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת שִׁעוּר גָּדוֹל, אָמַר (שם ק"ד): יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. וְאָמַר (שם מ"ג): וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי. וְאָמַר (שם ע"א): תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ.

And David when he had already reached this level a great measure said: "May my words be pleasing to Him; I shall rejoice in G-d" (Tehilim 104:34), and "I will come to the altar of God, to God my exceeding joy, and I will thank You with a lyre, O G-d, My G-d" (Tehilim 43:4). And he said: "My lips sing praises, when I sing to You, and my soul which You have redeemed" (Tehilim 71:23).

וְהַיְנוּ כִּי כָּל כָּךְ הָיְתָה מִתְגַּבֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ הַשִּׂמְחָה, שֶׁכְּבָר הַשְּׂפָתַיִם הָיוּ מִתְנַעַנְעוֹת מֵאֲלֵיהֶם וּמְרַנְּנוֹת בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בִּתְהִלּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה מִגֹּדֶל הִתְלַהֲטוּת נַפְשׁוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְלַהֶטֶת בְּשִׂמְחָתָהּ לְפָנָיו, הוּא מָה שֶׁסִּיֵּם וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ.

For the joy had grown so intensely within him when he would engage in the blessed G-d's praises that his lips would already move and sing on their own. All this was due to the great flaming of his soul which was ablaze with joy before G-d. This is what he concludes "and my soul which You have redeemed".

וּמָצִינוּ שֶׁנִּתְרַעֵם הקב"ה עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁחִסְּרוּ תְּנַאי זֶה בַּעֲבוֹדָתָם, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ח:מ"ז): תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

We find that the Holy One, blessed be He, complained to the Jewish people for lacking this condition in their service, as written: "because you did not serve the L-rd, your G-d, with joy and gladness of heart" (Devarim 28:47).

כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃

For though the fig-tree shall not blossom, neither shall fruit be in the vines; the labour of the olive shall fail, And the fields shall yield no food; The flock shall be cut off from the fold, and there shall be no herd in the stalls;

וַאֲנִ֖י בַּיהֹוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃

Yet I will rejoice in the LORD, I will exult in the God of my salvation.

התפלה שהוא בשמחה גדולה בודאי יותר מקובל לפניו יתברך יותר מהתפלה בעצבות ובבכי'.

Joyous prayer is certainly greater and better received before HaShem, blessed is He, than a prayer of sadness and weeping.

ומשל על זה כשעני שואל ומבקש ומתחנן לפני המלך בבכי' גדולה אעפ"כ אין נותנין לו אלא דבר מה אבל כשהשר שואל ומסדר לפני המלך שבח המלך בשמחה ומתוך זה מבקש גם בקשתו אז נותן לו המלך מתנה מרובה מאוד כמו שנותנים לשררות:

An analogy for this is as follows: Although a pauper begs and petitions the king with much weeping, nonetheless, he is only granted a small gift. In contrast, when the governor of a province comes before the king, and recounts the praises of the king with great joy, and while doing so, also puts forth his request, in his case, the king grants him an abundant gift, as is befitting of a governor.

לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשְׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃

Go thy way, eat thy bread with joy, And drink thy wine with a merry heart; For God hath already accepted thy works.

בְּכׇל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃

Let thy garments be always white; And let thy head lack no oil.

רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כׇּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

Enjoy life with the wife whom thou lovest all the days of the life of thy vanity, which He hath given thee under the sun, all the days of thy vanity; for that is thy portion in life, and in thy labour wherein thou labourest under the sun.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃

A Song of Ascents. When the LORD brought back those that returned to Zion, We were like unto them that dream.

אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃

Then was our mouth filled with laughter, and our tongue with singing; then said they among the nations: 'The LORD hath done great things with these.'

הִגְדִּ֣יל יְ֭הֹוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃

The LORD hath done great things with us; we are rejoiced.

שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־[שְׁבִיתֵ֑נוּ] (שבותנו) כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃

Turn our captivity, O LORD, as the streams in the dry land.

הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃

They that sow in tears Shall reap in joy.

הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֢א מֶשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃

Though he goeth on his way weeping that beareth the measure of seed, He shall come home with joy, bearing his sheaves.

א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃

Light is sown for the righteous, And gladness for the upright in heart.

שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּיהֹוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קׇדְשֽׁוֹ׃

Be glad in the LORD, ye righteous; And give thanks to His holy name.