Rabbi Akivaרבי עקיבא

וכבר היה רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה ור׳ יהושע ור״ע מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של בבל מפלטיה ברחוק מאה ועשרים מיל התחילו הם בוכים ור׳ עקיבא משחק אמרו לו עקיבא למה אתה משחק אמר להם למה אתם בוכים אמרו לו עכו״ם הללו שמשתחוים לעצבים ומקטרים לאלילים יושבים בטח ושלוה והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף (ע״ב) באש ולא נבכה אמר להם לכך אני משחק אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ״ו. שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר צופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שהיה יוצא מבית קדשי הקדשים התחילו הם בוכים ור״ע משחק אמרו לו עקיבא מפני מה אתה משחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א נא) והזר הקרב יומת עכשיו נתקיים בו (איכה ה יח) על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ולא נבכה אמר להם לכך אני משחק דכתיב (ישעיה ח ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב (מיכה ג יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער. בזכריה כתיב (זכריה ח ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתירא שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת ובלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו ה׳ ינחמנו אמן.

It happened with Rabban Gamaliel, R. Elazar b. Azariah, R. Joshua and R. Akiba, who were on the road, and heard the noise of the Babylonian thoroughfare at a distance of one hundred and twenty miles. All began to weep, but R. Akiba smiled. And to the question, "Why are you smiling?" he returned the question, "Why are you weeping?" "Those idolaters," responded they, "who bow themselves to images and smoke frank incense to the idols are resting in peace; the contrary is with us, that even our holy Temple is burned by fire. (Ib. b.) Should we not weep?" Whereupon he answered: "For the same reason am I smiling. If this is the reward of those who act against His will, so much the more will be the reward in the future of those who act in accordance with His will." It happened again that they were going to Jerusalem; when they arrived at the Mount Zophim (Scopes), they tore their garments; and when they arrived at the Mount Zophim Temple and saw a fox coming out from the place where the Holy of Holies had been situated, they began to weep; but R. Akiba [again] began to smile. To their question, "Why do you smile?" he returned the question, "Why do you weep?" They replied: "The prophecy concerning the place which the verse says (Num. 1, 51) And the common man that draweth nigh shall be put to death, is now fulfilled that (Lam. 5, 18) For the mountain of Zion, which is desolate, the foxes walk upon it." R. Akiba replied: "I rejoice because of the passage (Is. 8, 2) And I will take unto me, faithful witness to record, Uriah, the priest, and Zechariah, etc. Why is Uriah joined with Zechariah? Behold, the former was at the first Temple and the latter at the second. We must therefore say that it was because the passage makes the prophecy of Zechariah depend upon the prophecy of Uriah. Uriah said (Michah 3, 12) Therefore shall Zion for your sake be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps. Zechariah said (8, 4) There shall still sit old men and old women in the broad places of Jerusalem. While the prophecy of Uriah was not fulfilled I feared lest the prophecy of Zechariah might be realized, but now since I see that Uriah's prophecy is fulfilled I am sure that Zechariah's prophecy will also be fulfilled in the near future." With this version they said to him: "Akiba, thou hast consoled us, thou hast consoled us!"