Midrash Rabbah

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה וגו' בָּנִים (בראשית כב, כ), כְּתִיב (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה. שֶׁעַד שֶׁהוּא בְּהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה זוּגָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה, (משלי ג, ח): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ, שֶׁעַד שֶׁהוּא בְּהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה זוּגָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא בָּנִים.

R. Abba b. Kahana said: Dina was the wife of Job

Bereshit Rabbah 57:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁהֵן תְּמִימִים כָּךְ שְׁנוֹתָם תְּמִימִים, בַּת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְנוֹי, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְחֵטְא. דָּבָר אַחֵר, יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה תְּמִימָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּהֲדָא עֶגְלְתָא תְּמִימָה, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה בָּאַחֲרוֹנָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁחָבִיב חַיֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

"And the lifespan of Sarah was 100 years" (Gen. 23:1) - "Ad-nai is concerned with the days of the blameless and their portion lasts forever." (Psalms 37:18) Just as they are blameless, so too their years are blameless:[Sarah] at 20 years of age was like [she was] at 7 years of age regarding beauty, at 100 years of age [she was] like at 20 years of age regarding sin. Another interpretation: "Ad-nai is concerned with the days of the blameless", this is Sarah who was blameless in her actions. Rabbi Yochana said: just as a heifer is blameless, and their inheritance is eternal, as it is written: "And the lifespan of Sarah was 100 years" - why is there a need to repeat "the lifespan of Sarah" at the end? To teach you that the lives of the righteous are beloved by the Place both in this world and in the world to come.

Bereshit Rabbah 58:1 · Sefaria Community Translation

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (בראשית כד, א), כְּתִיב (משלי טז, לא): עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא, רַבִּי מֵאִיר אֲזַל לְמַמְלָא, רָאָה אוֹתָן כֻּלָּן שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ, אָמַר לָהֶם תֹּאמַר מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית עֵלִי אַתֶּם, דִּכְתִיב (שמואל א ב, לג): וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים, אָמְרוּ לֵיהּ רַבִּי הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ, אָמַר לָהֶם לְכוּ וְטַפְּלוּ בִּצְדָקָה, וְאַתֶּם זוֹכִים לְזִקְנָה, מַה טַעֲמֵיהּ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה. וְהֵיכָן הִיא מְצוּיָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית יח, יט): וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, זָכָה לְזִקְנָה, וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.

Bereshit Rabbah 59:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וגו' (בראשית כד, יב), (ישעיה נ, י): מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אָמַר מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אַבְרָהָם. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ וגו', אֲשֶׁר שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַבְדּוֹ. (ישעיה נ, י): אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, שֶׁבָּא מֵאַסְפַּמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן, כְּאָדָם שֶׁהוּא שָׁרוּי בַּחשֶׁךְ. (ישעיה נ, י): וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ. (ישעיה נ, י): יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, דָּבָר אַחֵר, מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אֱלִיעֶזֶר. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, בְּקוֹל אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עֶבֶד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, כד): בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה. וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּזִיקִים וּבִבְרָקִים. יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם.

Bereshit Rabbah 60:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה, א), כְּתִיב (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ וגו', אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, זֶה דּוֹר הַפְלָגָה. (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יג): וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים. (תהלים א, א): וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, זֶה אֲבִימֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, טו): הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ וגו'. (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. (תהלים א, ב): וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָב לֹא לִמְּדוֹ, וְרַב לֹא הָיָה לוֹ, וּמֵהֵיכָן לָמַד אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כְּמִין שְׁנֵי רַבָּנִים, וְהָיוּ נוֹבְעוֹת וּמְלַמְּדוֹת אוֹתוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, ז): אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְרוּנִי כִלְיוֹתָי. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל, שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (תהלים א, ג): אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. (תהלים א, ג): וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, זֶה יִצְחָק. (תהלים א, ג): וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, אֵלּוּ בְּנֵי קְטוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.

Bereshit Rabbah 61:1 · Sefaria Community Translation

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם (בראשית כה, ז), כְּתִיב (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה. יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, א): וֶהְיֵה תָמִים. וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם, שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים וּכְתָבָם בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נַחֲלַת יְמֵיהֶם זְכוּרָה לְעוֹלָם (בראשית כה, ח): בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ. (בראשית כה, ח): וַיִּגְוַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָי הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְיַסְּרִין בְּחוֹלִי מֵעַיִם בַּעֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, לֹאמַר שֶׁהַחוֹלִי מְמָרֵק. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גְּוִיעָה מֵת בְּחוֹלִי מֵעַיִם. כְּתִיב (משלי לא, כה): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, כָּל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים מְתֻקָּן לָהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמַרְאֶה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁהוּא עָתִיד לִתֵּן לָהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא וְנַפְשָׁן שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָשָׁל לִסְעוּדָה שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ וְזִמֵּן אֶת הָאוֹרְחִים וְהֶרְאָה לָהֶם מַה שֶּׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִין, וְשָׂבְעָה נַפְשָׁן וְיָשְׁנוּ לָהֶם, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לָהֶם לַצַּדִּיקִים עַד שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתַּן שְׂכָרָן מַה שֶּׁהוּא עָתִיד לִתֵּן לָהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא וְהֵם יְשֵׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, יג): כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט, הֱוֵי בִּשְׁעַת סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לָהֶם מַתַּן שְׂכָרָן. כַּד דְּמָךְ רַבִּי אַבָּהוּ אַחֲזוּ לֵיהּ תְּלַת עֶשְׂרֵי נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן, אֲמַר לְהוֹן אִלֵּין דְּמַן, אֲמָרוּ לֵיהּ דִּידָךְ. אֲמַר אִלֵּין דְּאַבָּהוּ (ישעיה מט, ד): וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה', זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּרְטָא תְּלָתֵיהוֹן אָמְרִין אִלֵּין קְרָיָּה כַּד דְּמִיכֵי, חַד מִנְהוֹן אֲמַר (תהלים לב, ו): עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא. (תהלים לג, כא): כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ וגו'. וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי. (תהלים ה, יב): וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ. וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר (תהלים פד, יא): כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף. וְרַבָּנָן אָמְרֵי (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, הֱוֵי בִּשְׁעַת סִילוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים מֵהָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לָהֶן מַתַּן שְׂכָרָן. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר (תהלים קטז, טו): יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו, וְאֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לָהֶם שְׂכָרָן שֶׁהוּא מְתֻקָּן לָהֶם, סָמוּךְ לְמִיתָתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו, לְפִיכָךְ (משלי לא, כה): וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן. מַה בֵּין מִיתַת נְעָרִים לְמִיתַת זְקֵנִים רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הַנֵּר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כָּבֶה מֵאֵלָיו יָפֶה לוֹ וְיָפֶה לַפְּתִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כָּבֶה מֵאֵלָיו רַע לוֹ וְרַע לַפְּתִילָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת בְּעוֹנָתָהּ יָפֶה לָהּ וְיָפֶה לַתְּאֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא מִתְלַקֶּטֶת שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ רַע לָהּ וְרַע לַתְּאֵנָה. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְתַלְמִידוֹי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידוֹי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְתַלְמִידוֹי הָיוּ לְמוּדִים לִהְיוֹת מַשְׁכִּימִין וְיוֹשְׁבִין וְשׁוֹנִין תַּחַת תְּאֵנָה אַחַת, וְהָיָה בַּעַל הַתְּאֵנָה מַשְׁכִּים וְלוֹקְטָהּ, אָמְרוּ שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ, מָה עֲבַדוּן חַלְפוּן אַתְרוֹן, אֲזַל לְגַבַּיְהוּ וַאֲמַר לְהוֹן רַבּוֹתַי חָדָא מִצְוָה דַּהֲוֵיתוּן יָתְבִין זַכְיָן בִּי יוֹשְׁבִין וְשׁוֹנִין תַּחַת תְּאֵנָתִי בִּטַּלְתֶּם. אֲמָרוּ לֵיהּ אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אַתְּ חוֹשְׁדֵנוּ. פִּיְסָן וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָן. מֶה עָשָׂה, הִשְׁכִּים בְּשַׁחֲרִית וְלֹא לִקְטָהּ וְזָרְחָה עָלֶיהָ הַחַמָּה וְהִתְלִיעוּ. אָמְרוּ בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימַת הִיא עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לִלְקֹט וְלוֹקְטָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי הִיא עוֹנָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וּמְסַלְּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, ב): דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם. בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שֵׂיבָה, אַבְרָהָם וְשָׁוֶה לוֹ, דָּוִד וְשָׁוֶה לוֹ, גִּדְעוֹן וְלֹא שָׁוֶה לוֹ, לָמָּה (שופטים ח, כז): וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִּדְעוֹן לְאֵפוֹד, לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

And these are the days of the years of the life of Avraham (Bereishit 25:7). It's written, God knows the days of the pure, and their inheritance will be eternal (Tehillim 37:18). God knows the days of the pure: this is Avraham, as it is said And be pure. And their inheritance will be eternal - and these are the days of the years of the life of Avraham. That he adores the Holy Blessed One, who gives the righteous and writes them in the Torah, so that the inheritance of their days will be remembered forever: In ripe old age, old and satisfied (Bereishit 25:8). And Avraham perished (ibid.) - Rabbi Yehuda bar Ilai said, the original pious would suffer with intestinal disease for ten and twenty days, to say that illness clarifies. Rabbi Yehuda said, everyone of whom it is said "perish" died of intestinal disease. It's written, strength and beauty are her robes [and she laughs at the last day] (Mishlei 31:25) - every reward of the righteous is prepared for them for the future to come. The Holy Blessed One shows them, before they are in this world, all the reward which They will eventually give them in the world to come - and their souls are satisfied and they sleep. Rabbi Elazar says, it's like a banquet which a king prepared and invited guests, and showed them what they would eat and drink, and their souls are satisfied and they sleep - so too with the Holy Blessed One. They show the righteous before they are in this world their veentual reward, and they sleep, as it is said For now I would be lying down, silent (Iyov 3:13). That is to say, at the time of the departure of the righteous, the Holy Blessed One shows them the reward of their labour. When Rabbi Abahu slept, thirteen rivers of balsam were shown to him. He said to them, whose are these? They said to him, yours. He said, these are Abahu's? ...

Bereshit Rabbah 62:1 · Sefaria Community Translation

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם (בראשית כה, יט), (משלי כג, כד): גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, גִּילָה אַחַר גִּילָה, בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלַד (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז וגו', אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַוי שֶׁמָּלַךְ אָחָז, אָמַר לָהֶן בֶּן יוֹתָם הוּא, וְאָבִיו צַדִּיק וְאֵינִי יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדִי בּוֹ. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָגֵעַ בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא עָלָיו רַחֲמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי כג, טו): בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, אֵין לִי אֶלָּא לֵב אָבִיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי, גִּילָה אַחַר גִּילָה בִּזְמַן שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם.

Bereshit Rabbah 63:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ (בראשית כו, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זֶה יִצְחָק. (תהלים לז, יח): וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, (תהלים לז, יט): לֹא יֵבשׁוּ בְּעֵת רָעָה, בְּרָעָתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ. (תהלים לז, יט): וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ.

Bereshit Rabbah 64:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (בראשית כו, לד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, מִכָּל הַנְּבִיאִים לֹא פִּרְסְמוּהָ אֶלָּא שְׁנַיִם, משֶׁה וְאָסָף. משֶׁה אָמַר (דברים יד, ח): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא. אָסָף אָמַר, יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. לָמָּה הוּא מוֹשְׁלָהּ בַּחֲזִיר, אֶלָּא מָה חֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ הוּא מְפַשֵׁט אֶת טְלָפָיו כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת הַזֹּאת הָרְשָׁעָה גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת נִרְאֵת כְּאִלּוּ מַצַּעַת אֶת הַבִּימָה. כָּךְ עֵשָׂו כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה צָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָם, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְבָּעִים שָׁנָה דִּמָּה עַצְמוֹ לְאָבִיו, אָמַר מָה אַבָּא נָשָׂא אִשָּׁה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אַף אֲנִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה.

Bereshit Rabbah 65:1 · Sefaria Community Translation

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם (בראשית כז, כח), כְּתִיב (איוב כט, יט): שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי, אָמַר אִיוֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ דְּלָתַי פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה הָיוּ הַכֹּל קוֹצְרִין יְבֵשׁוֹת וַאֲנִי קוֹצֵר מְלִילוֹת, מַה טַּעַם שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם, אָמַר יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, זָכִיתִי לְהִתְבָּרֵךְ בְּטַל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם.

“And may God give you from the dew of the heavens.” It is written: “My root will be open to water, and dew will lie on my branch” (Job 29:19) – Job said: ‘Because my doors were wide open, everyone would reap dry crops, and I would reap full, lush kernels.’ What is the source? “My root will be open to water.” Jacob said: ‘Because I was engaged in Torah that is likened to water, I was privileged to be blessed with dew,’ as it is stated: “And may God give you from the dew of the heavens.”

Bereshit Rabbah 66:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדֹלָה (בראשית כז, לג), כְּתִיב (משלי כט, כה): חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב, חֲרָדָה שֶׁחָרְדָה רוּת לְבֹעַז, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ג, ח): וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת. יִתֵּן מוֹקֵשׁ, בְּדִין הָיָה לְקַלְּלָהּ, אֶלָּא וּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב, נָתַן בְּלִבּוֹ וּבֵרְכָהּ, (רות ג, י): וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי. חֲרָדָה שֶׁהֶחֱרִיד יַעֲקֹב לְיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדֹלָה עַד מְֹאד. יִתֵּן מוֹקֵשׁ, בְּדִין הָיָה לְקַלְּלוֹ, אֶלָּא וּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב, שֶׁבֵּרְכוֹ וְאָמַר (בראשית כז, לג): גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.

Bereshit Rabbah 67:1 · Sefaria Community Translation

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי ג, כג כד): אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ [וגו'] אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן. (משלי ג, כד): וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, (בראשית כח, יב): וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

Bereshit Rabbah 68:1 · Sefaria Community Translation

וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' וגו' (בראשית כח, יג), רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַח (תהלים סג, ב): כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא (תהלים סג, ב): צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַּהּ לְךָ, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּכְּמֵהוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מְצַפִּין לְמַיִם. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשִׁי צָמְאָה לְךָ כֵּן רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בִּי צְמֵאִים לְךָ, הֵיכָן, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. (תהלים סג, ב): [על] כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ, עַל כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה חֲזִיתִיךָ. (תהלים סג, ב): לִרְאוֹת עֻזְּךָ, זוֹ פַּמַּלְיָא שֶׁלְּךָ (תהלים סג, ב): וּכְבוֹדֶךָ, וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.

Bereshit Rabbah 69:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו' וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל (בראשית כח, כ), כְּתִיב (תהלים סו, יד): אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַבַּבְלִי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי, שֶׁנֶּדֶר מִצְוָה בְּעֵת צָרָתוֹ, מַהוּ לֵאמֹר, לֵאמֹר לַדּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹדְרִים בְּעֵת צָרָתָן. יַעֲקֹב פָּתַח בַּנֶּדֶר תְּחִלָּה לְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר לֹא יִהְיֶה תּוֹלֶה אֶת הַנֶּדֶר אֶלָּא בוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב (תהלים קלב, ב): אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, לַאֲבִיר אַבְרָהָם וְלַאֲבִיר יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, תָּלָה אֶת הַנֶּדֶר בְּמִי שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה.

Bereshit Rabbah 70:1 · Sefaria Community Translation

וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וגו' (בראשית כט, לא), (תהלים סט, לד): כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי לֹא רֹאשׁוֹ שֶׁל פָּסוּק הַזֶּה סוֹפוֹ וְלֹא סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים וְאֶת אֲסִירִים לֹא בָזָה, אוֹ כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנָיו ה' וְאֶת אֲסִירָיו וגו', אֶלָּא כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דַּל עָנִי וְאֶבְיוֹן, בְּיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן וַעֲלוּבוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.

Bereshit Rabbah 71:1 · Sefaria Community Translation

וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים (בראשית ל, יד), (משלי כב, ו): חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. (במדבר לב, ה): יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ וגו'. (שמואל א ב, ה): שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים וְנִשְׂכָּרָה. רְעֵבִים חָדֵלּוּ, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדֵלָה. עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת יָלְדָה שִׁבְעָה. וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵן, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה.

“Reuben went during the days of wheat harvest, found mandrakes in the field, and brought them to Leah, his mother. Rachel said to Leah: Please give me from your son’s mandrakes” (Genesis 30:14). “Reuben went during the days of wheat harvest.” “Train the lad in accordance with his way; even when he grows old, he will not turn from it” (Proverbs 22:6). “May this land be given to your servants…” (Numbers 32:5). “The sated were hired for bread, but the hungry have ceased; while the barren has borne seven, the one with many children is miserable” (I Samuel 2:5). “The sated were hired [niskaru] for bread” – this is Leah, who was sated with sons and was rewarded [niskara]. “But the hungry have ceased [ḥadelu]” – this is Rachel, who was hungry for children but was stymied [ḥadela]. “While the barren [akara] has borne seven” – this is Leah, who was the primary one [ikara] in the household, and bore seven. “The one with many children is miserable” – this is Rachel, who was worthy to have the majority of the children emerge from her, and was miserable. Who did this? It is: “The Lord puts to death and brings to life” (I Samuel 2:6).

Bereshit Rabbah 72:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב), (תהלים קו, ד): זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָה.

“God remembered Rachel, and God heeded her, and He opened her womb” (Genesis 30:22). “God remembered Rachel.” “Remember me, Lord, when You favor Your people; be mindful of me in Your salvation” (Psalms 106:4) – Rabbi Elazar said: Sarah, Rachel, and Hannah were remembered on Rosh Hashanah.

Bereshit Rabbah 73:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ (בראשית לא, ג), כְּתִיב (תהלים קמב, ו): זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וַהֲלוֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ, תַּמָּן שׂוֹבְעָה תַּמָּן זוֹלָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵּתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַּפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה): נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ, הָכָא אַתְּ אָמַר וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר לוֹ וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו'.

Bereshit Rabbah 74:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לא, ד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן פָּתַח (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, רַבִּי פִּינְחָס אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים דָּוִד מֵקִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים ג, ח): קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, (תהלים י, יב): קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח, (תהלים ט, כ): קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד בְּנִי אֲפִלּוּ אַתְּ מְקִימֵנִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵינִי קָם, וְאֵימָתַי אֲנִי קָם לִכְשֶׁתִּרְאֶה עֲנִיִּים נִשְׁדָּדִים וְאֶבְיוֹנִים נֶאֱנָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ו): מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹנָה אָמַר (תהלים יב, ו): עַתָּה אָקוּם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מוּכְפֶּשֶׁת בָּאֵפֶר כִּבְיָכוֹל אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה נב, ב): הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (זכריה ב, יז): הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה', לָמָּה (זכריה ב, יז): כִּי נֵעוֹר מִמְעוֹן קָדְשׁוֹ. אָמַר רַב אַחָא כַּהֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא דִּמְנַעֲנָה גַרְמָהּ [נסח אחר: דמנערה אגפה] מִן קִטְמָא. קַדְמָה פָנָיו, קַדְמֵיהּ לְרַשִּׁיעָא עַד לָא יְקַדְמִינָךְ. הַכְרִיעֵהוּ, הַכְרִיחֵהוּ לְכַף חוֹבָה, שׁוֹבְרֵהוּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כ, ט): הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וגו'. פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא בָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, דָּבָר אַחֵר, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא חַרְבֶּךָ, שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹדֶה אֶת עוֹלָמֶךָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא עָתִיד לִפֹּל בְּחַרְבֶּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ, וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב.

Bereshit Rabbah 75:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב, ח), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְיָרְאוּ, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת וְהַבָּחוּר שֶׁבַּנְּבִיאִים, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּבַסּוֹף נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּירָא יַעֲקֹב. הַבָּחוּר שֶׁבַּנְבִיאִים זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): כִּי אֶהְיֶה עִמְּךָ, וּלְבַסּוֹף נִתְיָרֵא (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֵינוֹ אוֹמֵר אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּתְיָרֵא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִשֵּׁם רַבִּי נָתָן רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בִּימֵי הָמָן, אִלּוּלֵי שֶׁנִּסְמְכָה דַעְתָּן עַל דַּעַת הַזָּקֵן אֲבִיהֶם, אָמְרוּ מָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, נִתְיָירֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, אֲמַר לְהוֹן אַנְשִׁיתוּן מָה אָמַר לְכוֹן (ירמיה לא, לו): כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה, אִם רְאִיתֶם שָׁמַיִם שֶׁמָּטוּ וְהָאָרֶץ מִתְמוֹטְטָה מִנְטִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה לָכֶם לִלְמֹד אֶלָּא (ישעיה נא, יג): וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם.

And Jacob became very frightened and distressed (Genesis 32,8). Rabbi Pinchos says in the name of Rabbi Re'uven that there were two people that Hashem promised them and nevetheless they were afraid. The chosen of the patriarchs and the chosen of the prophets. The chosen of the patriarchs is Jacob as it states (Psalms 135,4) "For Jacob, Y-H chose for Him" and and Hashem said to him (Genesis 28,15) "And behold I am with you" and at the end, he became frightened as it says "And Jacob became frightened". The chosen of the prophets is Moshe as it says (Psalms 106,23) "Were it not for Moshe His chosen one" and Hashem said to him "For I will be with you" and in the end he became frightened as it says (Numbers 21:34) "And Hashem said to Moshe, don't fear him" Hashem would only say "Don't fear him" to someone who has become afraid. Rabbi Brechiah and Rabbi Chelbo recited in the name of Rabbi Shmuel Bar Nachman who recited in the name of Rabbi Nassan "The Jewish people were worthy of being destroyed in the days of Haman, were it not that they relied on the knowledge of the parents' elder. They said "If Yaacov our patriarch, who was promised security by Hashem and Hashem told hi "And behold I will be with you" and HE became frigthened. How much moreso US. It is this that the prophet accuses Israel of and says to them (Isaiah 51,13) "And you forgot Hashem your maker the one who spread the heavens and founded earth." He said to those people what he would say to you (Jeremiah 31,36) "So said Hashem: If the heavens from above will be measured" if you see that the heavens quake and that the earth quakes, from the inclination of the heavens and earth you wouldn't learn anything other than (Isaiah 51,13) "And you are afraid all your days"

Bereshit Rabbah 76:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב, כה), (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָאֵל, יְשֻּׁרוּן, הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִין שֶׁבָּכֶם. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הִקְדִּים וְעָשָׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְאֵלִיָּהוּ מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עוֹצֵר גְּשָׁמִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וְאֵלִיָּהוּ מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, וֶאֱלִישָׁע מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פּוֹקֵד עֲקָרוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וֶאֱלִישָׁע מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר, וֶאֱלִישָׁע מַמְתִּיק אֶת הַמָּר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָּאֵל, יְשֻׁרוּן, יִשְׂרָאֵל סָבָא, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בּוֹ (ישעיה ב, יז): וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, אַף יַעֲקֹב וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.

"Jacob was left alone. And a man wrestled with him" (Genesis 32:25). "O Jeshurun, there is none like God, Riding through the heavens to help you" (Deutronomy 33:26), Rabbi Berakhyah quoted Rabbi Yehudah, son of Rabbi Simon: "There is none like God," and who is like God? Jeshurun, the most pleasant and praiseworthy among you. You find that all that the Holy Blessed One will do in the coming future, [God] preemptively did through the righteous in this world. The Holy Blessed One revives the dead, and Elijah revives the dead. The Holy Blessed One stops the rain, and Elijah stops the rain. The Holy Blessed One blesses the destitute, and Elijah blesses the destitute. The Holy Blessed One revives the dead, and Elisha revives the dead. The Holy Blessed One remembers the barren, and Elisha remembers the barren. The Holy Blessed One blesses the destitute, and Elisha blesses the destitute. The Holy Blessed One sweetens what is bitter, and Elisha sweetens what is bitter. The Holy Blessed One sweetens the bitterest of the bitter, and Elisha sweetens the bitterest of the bitter. Rabbi Berakhyah quoted Rabbi Simon: "There is none like God," and who is like God? Grandfather Israel. Just as, regarding the Holy Blessed One, it is written, "None but the LORD shall be Exalted in that day" (Isaiah 2:17), even for Jacob [it is written], "Jacob was left alone."

Bereshit Rabbah 77:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר (בראשית לב, כז), כְּתִיב (איכה ג, כג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא עַל שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְהַחֲיוֹת לָנוּ אֶת הַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבוֹקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ. רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לְעוֹלָם אֵין כַּת שֶׁל מַעְלָה מְקַלֶּסֶת וְשׁוֹנָה אֶלָּא בְּכָל יוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשָׁה וְהֵן אוֹמְרִים שִׁירָה חֲדָשָׁה לְפָנָיו וְהוֹלְכִין לָהֶם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵשַׁבְתִּי אֶת רַבִּי חֶלְבּוֹ וְהָא כְתִיב: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, וְהִגִּיעַ זְמַנִּי לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר לִי חָנוֹקָא סְבַרְתְּ לְמֶחֶנְקֵנִי, אֲמָרִית מָה הוּא דֵין דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, אָמַר לִי זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל שֶׁהֵן שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, דְּכוּלָּא מִתְחַלְּפִין וְאִינוּן לָא מִתְחַלְּפִין. אַנְדְּרִיָּנוֹס שְׁחִיק טְמַיָּא שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אָמַר לוֹ, אַתֶּם אוֹמְרִים אֵין כַּת שֶׁל מַעְלָה מְקַלֶּסֶת וְשׁוֹנָה, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְהֵן אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָיו וְהוֹלְכִין לָהֶן, אֲמַר לֵיהּ, הֵין. אֲמַר לֵיהּ וּלְאָן אִינוּן אָזְלִין, אָמַר מִן הָן דְּאִתְבָּרְיָן. אֲמַר לֵיהּ וּמִן אָן הֵן אִתְבָּרְיָן, אֲמַר לֵיהּ מִן נְהַר דִּינוּר. אֲמַר לֵיהּ וּמָה עֵסֶק דִּנְהַר דִּינוּר, אֲמַר לֵיהּ כַּהֲדֵין יַרְדְּנָא דְּלָא פָסֵיק לָא בִימָמָא וְלָא בְלֵילְיָא. אֲמַר לֵיהּ וּמִן אָן הוּא אָתֵי, אָמַר לֵיהּ מִן זֵיעָתְהוֹן דְּחַיָּתָא דְּאִינוּן מְזִיעִין מִן טְעִינוּן כּוּרְסַיָּא דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲמַר לֵיהּ סוּנְקַתֶּדְרוֹן שֶׁלּוֹ וְהָא הָדֵין יַרְדְּנָא מְהַלֵּךְ בִּימָמָא וְלֵית הוּא מְהַלֵּךְ בְּלֵילְיָא, אֲמַר נָטַר הֲוֵינָא בְּבֵית פְּעוֹר כְּמָה דַּהֲוָה מְהַלֵּךְ בִּימָמָא מְהַלֵּךְ בְּלֵילְיָא. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִי גָּדוֹל הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַנִּשְׁמָר, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צא, יא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ, הֱוֵי הַנִּשְׁמָר גָּדוֹל מִן הַשּׁוֹמֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִי גָּדוֹל הַנּוֹשֵׂא אוֹ הַנִּשָּׂא, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צא, יב): עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, הֱוֵי הַנִּשָּׂא גָּדוֹל מִן הַנּוֹשֵׂא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מִן מַה דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, הֱוֵי הַמְּשַׁלֵּחַ גָּדוֹל מִן הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

Bereshit Rabbah 78:1 · Sefaria Community Translation

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (בראשית לג, יח), (איוב ה, יט): בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע, אִין שִׁית אִינוּן אֲנָא קָאֵים בְּהוֹן, וְאִין שֶׁבַע אִינוּן אֲנָא קָאֵים בְּהוֹן. (איוב ה, כ): בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת, (בראשית מה, ו): כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, (איוב ה, כ): וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב, (בראשית לא, כט): יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע. (איוב ה, כא): בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא, אָמַר רַב אַחָא קָשָׁה לָשׁוֹן הָרָע שֶׁמִּי שֶׁבְּרָאוֹ עָשָׂה לוֹ מָקוֹם שֶׁיִּטָּמֵן בְּתוֹכוֹ. (איוב ה, כא): וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא, זֶה עֵשָׂו וַאֲלוּפָיו. (איוב ה, כב): לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק, זֶה לָבָן שֶׁבָּא כָּפוּן עַל מָמוֹנוֹ לְשׁוֹדְדוֹ, (איוב ה, כג): כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וגו', (בראשית כח, יא): וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו. (איוב ה, כד): וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ, מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר. (איוב ה, כד): וּפָקַדְתְּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא, אָבִינוּ יַעֲקֹב בֶּן אַרְבָּעָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא רָאָה טִפַּת קֶרִי מִיָּמָיו, (איוב ה, כה): וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, אָמַר רַבִּי יוּדָן לֹא נִפְטַר אָבִינוּ יַעֲקֹב מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרָאָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִבְּנֵי בָנָיו, (איוב ה, כו): תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ, רַבִּי יִצְחָק וְרַבָּנָן, רַבִּי יִצְחָק אָמַר תָּבוֹא לַח אֱלֵי קָבֶר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי תָּבוֹא בְּכֹלָא אֱלֵי קָבֶר, מָלֵא שֶׁאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם.

“Jacob arrived intact to the city of Shekhem, which is in the land of Canaan, upon his arrival from Padan Aram, and he encamped before the city” (Genesis 33:18). “Jacob arrived intact.” “In six troubles He will deliver you, and in seven, no harm will touch you” (Job 5:19); if they are six, I will withstand them, if they are seven, I will withstand them. “In famine, He redeems you from death” (Job 5:20) – “For these two years the famine is in the midst of the land” (Genesis 45:6). “And in war, from the sword” (Job 5:20) – “It is in my power to do you harm” (Genesis 31:29). “From the scourge of the tongue you will be hidden” (Job 5:21) – Rav Aḥa said: Evil speech is so egregious that the One who created it created a place in which it could be hidden. “And you will not fear pillage when it comes” (Job 5:21) – this is Esau and his chieftains. “At pillage and hunger you will laugh” (Job 5:22) – this is Laban, who came hungry for his [Jacob’s] wealth, to rob him. “For your covenant will be with the rocks of the field…” (Job 5:23) – “he took one of the stones from the place, and placed it beneath his head” (Genesis 28:11). “You will know that your tent is at peace” (Job 5:24) – the incident of Reuben and Bilha, the incident of Judah and Tamar. “When you visit your abode, you will not be lacking” (Job 5:24) – our patriarch Jacob was eighty-four years old and had never seen a drop of seminal emission. “You shall know also that your descendants will be many, and your offspring like the grass of the earth” (Job 5:25) – Rabbi Yudan said: Our patriarch Jacob did not pass from the world until he saw six hundred thousand of his sons’ descendants. “You will come to the grave at the right time [bakelaḥ], like a grain pile at its time” (Job 5:26). Rabbi Yitzḥak and the Rabbis, Rabbi Yitzḥak said: You will come moist [laḥ] to your grave. The Rabbis say: You will come complete [bekhola] to the grave, full, lacking nothing, as it is stated: “Jacob arrived intact.”

Bereshit Rabbah 79:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה (בראשית לד, א), (יחזקאל טז, מד): הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ, יוֹסֵי מְעוֹנָאָה תִּרְגֵּם בִּכְנִישָׁתְהוֹן דִּמְעוֹנָא, (הושע ה, א): שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטֹּל אֶת הַכֹּהֲנִים וּלְהַעֲמִידָן בַּדִּין וְלֵאמֹר לָהֶם לָמָּה לֹא יְגַעְתֶּם בַּתּוֹרָה, לֹא הֱיִיתֶם נֶהֱנִים מֵאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וְאִינוּן אָמְרִין לֵיהּ לָא יָהֲבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָמָּה לֹא הֱיִיתֶם נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם בַּתּוֹרָה, וְאִינוּן אָמְרִין לֵיהּ עַל אִלֵּין דְּבֵי נְשִׂיאָה דַּהֲווֹ נָסְבִין כּוֹלָּא. בֵּית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט, שֶׁלָּכֶם הָיָה, (דברים יח, ג): וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים, לְפִיכָךְ לָכֶם וַעֲלֵיכֶם מִדַּת הַדִּין נֶהְפָּכֶת. שָׁמַע רַבִּי וְכָעַס, בְּפַתֵּי רַמְשָׁא סְלֵיק רֵישׁ לָקִישׁ שָׁאֵיל שְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי וּפַיְּסֵי עֲלוֹהִי דְּיוֹסֵי מְעוֹנָאָה, אָמַר לוֹ רַבִּי, צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסִין מוּמָסִין לְבָתֵּי טְרַטְיָאוֹת וּלְבָתֵּי קַרְקְסָאוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקִין בָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְּטֵלָה, יוֹסֵי מְעוֹנָאָה אָמַר מִלָּה דְּאוֹרָיְיתָא וְאַקְפַּדְתְּ עֲלוֹהִי, אָמַר לוֹ וְיוֹדֵעַ הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּלוּם, אָמַר לוֹ הֵן. אֲמַר לֵיהּ וְאוּלְפַן קַבֵּיל, אֲמַר לֵיהּ אֵין. וְאִי שָׁאֵלְנָא לֵיהּ מְגִיִּיב, אֲמַר לֵיהּ אֵין, אִם כֵּן יִסַּק לְהָכָא, וּסְלֵיק לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דִּכְתִיב: הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל עָלַיִךָ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ. אֲמַר לֵיהּ כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ, כַּדּוֹר כֵּן נָשִׂיא, כַּמִּזְבֵּחַ כֵּן כֹּהֲנָיו. הָכָא אָמְרֵי לְפוּם גִּנְּתָא גַּנָּנָא. אָמַר לוֹ רֵישׁ לָקִישׁ עַד כַּדּוּן לָא חֲסֵלִית מִן מְפַיְּסֵיהּ עַל הָדָא וְאַתָּה מַיְיתֵי לָן אוֹחֲרִי, עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הִנֵּה כָּל הַמּשֵׁל מַהוּ, אֲמַר לֵיהּ לֵית תּוֹרְתָא עֲנִישָׁא עַד דִּבְרַתָּהּ בְּעִיטָא, לֵית אִתְּתָא זָנְיָא עַד דִּבְרַתָּהּ זָנְיָא. אָמְרוּ לֵיהּ אִם כֵּן לֵאָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיְתָה, אָמַר לָהֶם (בראשית ל, טז): וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וגו', יָצָאת מְקֻשֶּׁטֶת כְּזוֹנָה, לְפִיכָךְ וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

Dinah the daughter of Leah went out (Genesis 34,1) Why, everyone who uses proverbs applies to you the proverb “Like mother, like daughter.” (Ezekiel 16,44) Yosi from Me‘ona was giving Targum (translating in exegetical fashion) in Shul in Me‘ona the verse, (Hosea 5,1) “Hear this, O priests, Attend, O House of Israel, And give ear, O royal house…” He said, “In the future G-d will take the Cohanim and make them stand trial, saying to them ‘Why didn’t you put effort into learning Torah? Didn’t you have the 24 Priestly gifts?’ and the Cohanim responded, ‘They [Bnei Yisrael] didn’t give us anything.’ So Hashem says “‘Attend, O House of Israel,’ why didn’t you give the Cohanim their 24 gifts that are written in the Torah?” and Bnei Yisrael replied, “Because the taxes of Nasi already took it all.” So G-d turns to the house of the king, “‘And give ear, O royal house For right conduct is your responsibility’ it’s yours! [make sure that] ‘This then shall be the priests’ due from the people:’ (Devarim 18,3)therefore the [G-d’s] trait of judgment will befall you and your house! Rabbi Yehuda HaNasi heard this, was incensed, and left. Then Reish Lakish said to Rabbi Yehuda to appease him after the Yosi Me’ona incident, “Rebbe, we need to thank the nations of the world for bringing mimes into their theaters and circuses and performing before them, so they don’t come to talk to each and get into meaningless fights, Yosi Me’ona said a word of Torah and you’re so bothered by it?!? [Reish Lakish] continues, “Do you think he knows Torah?” Rabbi Yehuda, “Yes.” Reish Lakish, “Has he been taught and learned something?” Rabbi Yehuda, “Yes” Reish Lakish, “If we ask him something would he be able to answer? Rabbi Yehuda, “Yes.” Reish Lakish, “If so, let’s leave here and go see him.” [Reish Lakish] asks [Yosi from Me‘ona], “What is meant by the verse ‘Why, everyone who uses proverbs applies to you the proverb “Like mother, like daughter.”’ Yosi replies, "Like the daughter so too is the mother, the generation is like its Nasi, the altar is like its Cohanim. Around here we say like the garden so is the gardener." Reish Lakish said to him, “You still haven’t apologized for the first comment and you insult him again?” So what about the main point of ‘all who rule over you?’” Yosi said, “There is no cow that gores until its daughter is a kicker, no daughter prostitutes herself unless her mother has. Reish Lakish and Rabbi Yehuda, “Are you calling Leah our Matriarch a prostitute?!?” Yosi replied to them, “‘Leah went out to meet him [Yaakov]…’ and Leah went out dressed like a prostitute, therefor Dinah also went out dressed like a prostitute.”

Bereshit Rabbah 80:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה וגו' (בראשית לה, א), (משלי כ, כה): מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר, תָּבוֹא מְאֵרָה לָאָדָם שֶׁהוּא אוֹכֵל קֳדָשִׁים בְּלוֹעוֹ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא תָּבוֹא מְאֵרָה לָאָדָם שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' וגו'. וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר, אָמַר רַבִּי יַנַּאי אִחֵר אָדָם אֶת נִדְרוֹ נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסוֹ.

“God said to Jacob: Arise, ascend to Beit El, and settle there, and make there an altar to the God who appeared to you when you fled from Esau your brother” (Genesis 35:1). “God said to Jacob: Arise, ascend…” “It is a snare for a person to spout [yala] sanctity [kodesh]; scrutiny must follow vows” (Proverbs 20:25) – may a curse come upon one who eats consecrated items [kodashim] in his throat [belo’o]. Rabbi Ḥiyya taught: May a curse come upon a person who benefits from consecrated items. Consecrated items is [a reference to] none other than Israel, as it is stated: “Israel is sacred to the Lord…” (Jeremiah 2:3). “Scrutiny must follow vows” – Rabbi Yanai said: If a person delays his vow, his ledger is scrutinized.

Bereshit Rabbah 81:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב (בראשית לה, ט), כְּתִיב (תהלים פו, יז): עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, מְדַבֵּר בְּדָוִד וּמִתְקַיֵּם בְּיַעֲקֹב, אוֹת עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, ח): אִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וגו'. (תהלים פו, יז): יִרְאוּ שׂנְאַי, זֶה עֵשָׂו וַאֲלוּפָיו. (תהלים פו, יז): עֲזַרְתַּנִּי, בַּצָּרָה שֶׁל שְׁכֶם, דִּכְתִיב (בראשית לה, ה): וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים, (תהלים פו, יז): וְנִחַמְתָּנִי, בְּבִרְכַּת אֲבֵלִים.

“God appeared to Jacob again, upon his arrival from Padan Aram, and He blessed him” (Genesis 35:9). “God appeared to Jacob.” It is written: “Show me a sign for good, [so that those who hate me will see it and be shamed, for You, Lord, have helped me and comforted me]” (Psalms 86:17) – it is speaking of David but was fulfilled in Jacob. “A sign” – on the basis of what is stated: “If he said this: The speckled will be your wages [then all the flocks bore speckled]” (Genesis 31:8). “Those who hate me will see it” (Psalms 86:17) – this is Esau and his chieftains. “Have helped me” (Psalms 86:17) – with the trouble of Shekhem, as it is written: “The dread of God was upon the cities” (Genesis 35:5). “And comforted me” (Psalms 86:17) – with the blessing of the mourners.

Bereshit Rabbah 82:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וגו' (בראשית לו, לא), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (יחזקאל כז, ו): אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק נִמְשְׁלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כִּסְפִינָה, מַה סְּפִינָה זוֹ עוֹשִׂים לָהּ תֹּרֶן מִמָּקוֹם אֶחָד וְהוֹגָנִין מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּךְ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (בראשית לו, לו): שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה (בראשית לו, לז): וְשָׁאוּל מֵרְחוֹבוֹת הַנָּהָר. וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים (משלי כ, כא): נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים, (משלי כ, כא): וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ, (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן.

“These are the kings who reigned in the land of Edom before the reign of a king for the children of Israel” (Genesis 36:31). “These are the kings who reigned…” – Rabbi Yitzḥak began: “Of oaks from Bashan they crafted your oars; [your rudder they made of ivory inlaid in boxwood from the isles of the Kitites]” (Ezekiel 27:6). Rabbi Yitzḥak said: Idolaters were likened to a ship; just as a ship, they manufacture a mast for it from [wood from] one place and anchors from [wood from] another place, so, idolaters, “[Hadad died, and] Samla of Masreka [reigned in his stead]” (Genesis 36:36) “[Samla died,] and Shaul of Reḥovot of the river [reigned in his stead]” (Genesis 36:37). “These are the kings.” “An estate seized hastily at the start” (Proverbs 20:21) – “these are the kings.” “Will not be blessed at its end” (Proverbs 20:21) – “saviors will ascend Mount Zion [to judge the mountain of Esau]” (Obadiah 1:21).

Bereshit Rabbah 83:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (בראשית לז, א), כְּתִיב (ישעיה נז, יג): בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, תָּנֵי כִּנּוּסוֹ וְכִנּוּס בָּנָיו הִצִּילוּ מִיַּד עֵשָׂו. (ישעיה נז, יג): וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל, זֶה עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו. (ישעיה נז, יג): וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ, זֶה יַעֲקֹב, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב.

Bereshit Rabbah 84:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, (מלאכי ב, יא): כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, (מיכה א, טו): עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב (בראשית לח, א): וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם.

Bereshit Rabbah 85:1 · Sefaria Community Translation

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה (בראשית לט, א), כְּתִיב (הושע יא, ד): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. (הושע יא, ד): בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה, דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. (הושע יא, ד): וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כָּל כָּךְ לָמָּה (הושע יא, ד): עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ מִלְּחָיֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ח): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, וְסוֹף (הושע יא, ד): וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲנִי מַטֶּה עֲלֵיהֶם אֲכִילוֹת הַרְבֵּה, (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, זֶה יוֹסֵף, (בראשית לז, כח): וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר. בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. וְאֶהְיֶה כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרָיו עָלָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיא מִלְּחָיָיו, (בראשית לז, ב): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. וְסוֹף וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲכִילוֹת הַרְבֵּה.

“Joseph was taken down to Egypt and Potiphar, the official of Pharaoh, the chief executioner, an Egyptian man, purchased him from the Ishmaelites who had taken him down there” (Genesis 39:1). “Joseph was taken down to Egypt.” It is written: “With ropes of man I drew them, [with bonds of love; I was for them like those who lift the yoke above their jaws, and I leaned to them to provide food]” (Hosea 11:4) – these are Israel, [as it is stated]: “Draw me; after you I will run” (Song of Songs 1:4). “With bonds of love” (Hosea 11:4) – as it is written: “I loved you, said the Lord” (Malachi 1:2). “I was for them like those who lift the yoke” (Hosea 11:4) – as I elevated their enemies over them. Why to that extent? “Above their jaws” (Hosea 11:4) – because of the words that they expressed with their jaws, as they said: “This is your god, Israel” (Exodus 32:8). But ultimately, “I leaned to them to provide food” (Hosea 11:4) – I provide them with many foods to eat; “There will be abundance of grain in the land” (Psalms 72:16). Another matter, “with ropes of man I drew them [emshakhem]” (Hosea 11:4) – this is Joseph, [as it is stated]: “They pulled [vayimshekhu] and lifted Joseph from the pit” (Genesis 37:28). “With bonds of love” (Hosea 11:4) – “Israel loved Joseph more than all his sons” (Genesis 37:3). “I was for them like those who lift the yoke” (Hosea11:4) – as I elevated his enemies over him. Who was that? It was Potiphar’s wife. Why to that extent? “Above their jaws” (Hosea 11:4) – because of the words that he expressed with his jaws – “Joseph brought evil report of them to their father” (Genesis 37:2). But ultimately, “I leaned to them to provide food (Hosea 11:4) – an abundance of food.

Bereshit Rabbah 86:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית לט, ז), (משלי ז, ז): וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִים לְיָנוֹקָא פַּתְיָא. (משלי ז, ז): אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר, זֶה יוֹסֵף. (משלי ז, ז): חֲסַר לֵב, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֶחָיו, הֲיֵשׁ חֲסַר לֵב יוֹתֵר מִזֶּה. וּמִתַּמָּן נִתְגַּלְגְּלָה יְרִידָתָן לְמִצְרָיִם. (משלי ז, י): וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר שֶׁנִּזְדַּוְּגָה לְיוֹסֵף. (משלי ז, י): שִׁית זוֹנָה, לְיוֹסֵף, (משלי ז, י): וּנְצֻרַת לֵב, לְמִצְרַיִם. (משלי ז, יא): הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, שַׁגַּשְׁיָא וְטָעֲיָא. (משלי ז, יא): בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ, אֶלָּא (משלי ז, יב): פַּעַם בַּחוּץ וגו', שָׁאֲלָה וְאָמְרָה חֲמִיתוּן לֵיהּ לְיוֹסֵף, (משלי ז, יג): וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ, (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ. (משלי ז, יג): הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמֶר לוֹ (בראשית לט, יב): שִׁכְבָה עִמִּי.

Bereshit Rabbah 87:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ (בראשית מ, א), (תהלים לט, ט): מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר לֹא הָיוּ רְאוּיִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִים וּסְכוּפִין אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לֹא הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִים שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. דָּבָר אַחֵר, מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי וגו', זֶה יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּטָב שֶׁיִּפְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְאַל יִפְנוּ לַצַּדִּיק הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ וגו'.

"And after these events, an offense was committed."

Bereshit Rabbah 88:1 · Sefaria Community Translation

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים (בראשית מא, א), (איוב כח, ג): קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לָעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה, וּמַאי טַעַם קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם אֹפֶל וְצַלְמָוֶת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב (איוב כח, ג): אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת, נֶעֱקַר יֵצֶר הָרָע מִן הָעוֹלָם, אֵין אֹפֶל וְצַלְמָוֶת בָּעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לְיוֹסֵף כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ חָלַם פַּרְעֹה חֲלוֹם.

(Genesis 41:1) "And it was the end of 2 years..." - (Job 28:3) "He sets an end to darkness..." He gave a set time of how many years the world would be in darkness. And what does it mean "he set an end to the darkness"? For so long as the evil inclination is in the world, the world is in (Job 28:3) "darkness and the shadow of death." When the evil inclination is uprooted from the world, no longer will there be "darkness and the shadow of death" in the world. Alternatively: "He sets an end to darkness..." He gave a set time for Joseph of how many years he would be in darkness in prison. Once the end [of that time] arrived, "Pharaoh dreamt a dream..."

Bereshit Rabbah 89:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה (בראשית מא, לח), (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו'. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ. בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְיוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים (בראשית מה, טז): וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה, אִם מְהַלְּכִים אָנוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כָּזֶה.

“Pharaoh said to his servants: Can we find a man like this, in whom there is the spirit of God?” (Genesis 41:38). “Pharaoh said to his servants: Can we find [a man] like this…?” “One is my faultless dove, the only one of her mother…” (Song of Songs 6:9). “One is my faultless dove” – this is Abraham, as it is stated: “Abraham was one, and he inherited the land” (Ezekiel 33:24). “The only one of her mother” – this is Isaac, who was his mother’s only son. “Pure [bara] to the one who bore her” (Song of Songs 6:9) – this is Jacob, as it was clear [barur] to the one who bore him that he was righteous. “Girls saw her and lauded her” (Song of Songs 6:9) – these are the tribes, “the news was heard in Pharaoh's house, [saying: Joseph's brothers have come; and it was good in the eyes of Pharaoh and the eyes of his servants]” (Genesis 45:16). “Queens and concubines, and praised her” (Song of Songs 6:9) – this is Joseph. “Pharaoh said to his servants: Can we find…like this…?” If we go from one end of the world to the other, we will not find one like this.

Bereshit Rabbah 90:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם (בראשית מב, א), (תהלים קמו, ה): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, (איוב יב, יד): הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה, הָרַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲצָתָן שֶׁל שְׁבָטִים עוֹד לֹא נִבְנָה, (איוב יב,יד): יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין לְמִצְרַיִם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וּלְיַעֲקֹב נִתְגַּלֶּה שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, זֶה הָרָעָב. כִּי יֵשׁ סֵבֶר, זֶה הַשָּׂבָע. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, כִּי יֵשׁ סֵבֶר, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ. כִּי יֵשׁ סֵבֶר (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. (איוב ט, ז): הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח, זֶה יַעֲקֹב, (איוב ט, ז): וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לְמִצְרַיִם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וּלְיַעֲקֹב נִתְגַּלֶּה שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם.

Bereshit Rabbah 91:1 · Sefaria Community Translation

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים (בראשית מג, יד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַח (תהלים צד, יב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד, (תהלים צד, יב): וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם (בראשית יב, ב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן וְלֹא הִקְפִּיד וְלֹא קָרָא תִּגָּר, אַף אַתְּ אִם בָּאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִין לֹא תְהֵא מַקְפִּיד וְלֹא קוֹרֵא קָטֵיגוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וּמְבַטְלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל תּוֹכַחַת הֵם, אֲבָל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וְאֵין מְבַטְּלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵן, כְּדִכְתִיב (משלי ג, יב): כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. רַבִּי חָמָא חָזָא חַד סַגֵּי נְהוֹרָא יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לֵיהּ שְׁלָם לָךְ בַּר חוֹרְיָא, אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן שְׁמַע לָךְ דְּהַהוּא גַבְרָא בַּר עֲבָדִים, אֲמַר לֵיהּ לָא אֶלָּא שֶׁאַתְּ בֶּן חוֹרִין לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּתִיב (שמות כא, כז): וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו אָמְרָה תּוֹרָה לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו שֶׁהֵן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ ה', אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, כָּזֶה שֶׁהוּא נִדּוֹן לִפְנֵי הַדַּיָּין צוֹעֵק וּמִצְטַעֵר וְאוֹמֵר יָהּ יָהּ דַּי דַּי. כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִים דַּי הוּא יֹאמַר לְיִסּוּרַי דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וגו'.

"And God Almighty will give you mercy" (Genesis 43:14). Rabbi Pinchas, in the name of Rabbi Chanin of Tzipori, interpreted the verse "Happy is the man whom You chasten, O Lord" (Psalms 94:12) to mean that one should learn from God's teachings. Just as it is written about Abraham, "I will bless you, and make your name great" (Genesis 12:2), when famine struck him, he did not complain, nor did he call himself a stranger. Similarly, if afflictions come upon you, do not complain or accuse. Rabbi Alexander said to him, "You will not find a person without afflictions, and happy is the person who has afflictions come upon him through the Torah, as it is written 'and from Your teachings, You will teach us' (Psalms 94:12)." Rabbi Yehoshua ben Levi said, "All afflictions that come upon a person and cause him to neglect the study of the Torah are afflictions of rebuke, but afflictions that come upon a person and do not cause him to neglect the study of the Torah are afflictions of love." "If he knocks out the tooth of his slave or the tooth of his maidservant, he shall let him go free for the sake of his tooth. But if these teeth belong to any other part of his body, he shall pay for the injury in full. Rabbi Pinchas, quoting Rabbi Hoshaya, said: 'Fortunate is the man whom God chastises.' It does not say here, 'whom Yah chastises,' but rather, 'whom God chastises.' Just as when a person is brought before a judge and he cries out and laments, 'Oh God, Oh God,' so too, Jacob said, 'He who will one day say "enough" to suffering, let him say "enough" to his sufferings now,' as it is written, 'And God Almighty will grant you compassion before the man.' [ Talmud, Tractate Bava Kamma 87a.]

Bereshit Rabbah 92:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (בראשית מד, יח). (משלי ו, א ג): בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ וגו' נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ וגו' עֲשֵׂה זֹאת וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרַח מִן שָׁלשׁ וְהִדָּבֵק בְּשָׁלשׁ, בְּרַח מִן הַפִּקְדוֹנוֹת וּמִן הַמֵּאוּנִים וּמִלַּעֲשׂוֹת עֲרֵבוּת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הִדָּבֵק בַּחֲלִיצָה, וּבַהֲפָרַת נְדָרִים, וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא לֵית שְׁמֵיהּ פִּקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דּוֹן. דָּבָר אַחֵר, בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, זֶה יְהוּדָה, (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. (משלי ו, א): תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, (בראשית מג, ט): מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, (בראשית מג, ט): אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, לֵךְ וְהִדָּבֵק בַּעֲפַר רַגְלָיו וְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה.

Bereshit Rabbah 93:1 · Sefaria Community Translation

וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה (בראשית מה, טז), כְּתִיב (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ, (שיר השירים ו, ט): בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְאִמּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה וגו'. (שיר השירים ו, ט): מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, לח): הֲנִמְצָא כָזֶה וגו'.

“The news was heard in Pharaoh's house, saying: Joseph's brothers have come; and it was good in the eyes of Pharaoh, and the eyes of his servants” (Genesis 45:16). “The news was heard in Pharaoh's house.” It is written: “One is my faultless dove” (Song of Songs 6:9) – this is Abraham, as it is stated: “Abraham was one” (Ezekiel 33:24). “One to her mother” (Song of Songs 6:9) – this is Isaac, who was his mother’s only son. “Pure [bara] to the one who bore her” (Song of Songs 6:9) – this is Jacob, as it was clear [barur] to his mother that he was righteous. “Girls saw her and lauded her” (Song of Songs 6:9) – these are the tribes, as it is stated: “The news was heard in Pharaoh's house…” “Queens and concubines, and praised her” (Song of Songs 6:9) – this is Joseph, as it is stated: “Can we find [a man] like this [in whom there is the spirit of God]” (Genesis 41:38).

Bereshit Rabbah 94:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו (בראשית מו, כח), כְּתִיב (ישעיה סה, כה): זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, בּוֹא וּרְאֵה כָּל מַה שֶּׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מְרַפֵּא אוֹתָן לֶעָתִיד לָבוֹא, הָעִוְרִים מִתְרַפְּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, ה): אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים, וְהַפִּסְחִים מִתְרַפְּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, ו): אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ כָּךְ הוּא בָּא, הוֹלֵךְ עִוֵּר וּבָא עִוֵּר, חֵרֵשׁ וּבָא חֵרֵשׁ, אִלֵּם וּבָא אִלֵּם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָבוּשׁ כָּךְ הוּא בָּא לָבוּשׁ, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִשְּׁמוּאֵל, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׁאוּל מַהוּ אוֹמֵר לָאִשָּׁה (שמואל א כח, יד): מַה תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן וְהוּא עֹטֶה מְעִיל, שֶׁכָּךְ הָיָה לָבוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, יט): וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ. וְלָמָּה כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ כָּךְ הוּא בָּא, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ כְּשֶׁהֵם חַיִּים לֹא רִפְּאָן מִשֶּׁמֵּתוּ רִפְּאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאָן דּוֹמֶה שֶׁאֵינָן אוֹתָן אֶלָּא אֵלּוּ אֲחֵרִים הֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כֵּן יַעַמְדוּ כְּמוֹ שֶׁהָלְכוּ וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָן, לָמָּה (ישעיה מג, י): לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל, וַאֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָן. וְאַף הַחַיּוֹת מִתְרַפְּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, הַכֹּל מִתְרַפְּאִים מִי שֶׁהֵבִיא מַכָּה עַל הַכֹּל אֵינוֹ מִתְרַפֵּא, אֶלָּא (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לָמָּה שֶׁהוּא הוֹרִיד הַבְּרִיּוֹת לֶעָפָר. דָּבָר אַחֵר, זְאֵב וְטָלֶה, זְאֵב, זֶה בִּנְיָמִין. וְטָלֶה, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. יִרְעוּ כְאֶחָד, אֵימָתַי כְּשֶׁיָּרַד בִּנְיָמִין עִמָּהֶם וְהָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר לָהֶם (בראשית מב, לח): לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה וְיָרַד עִמָּהֶם הָיוּ מְמַצְעִים אוֹתוֹ וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּיוֹסֵף אוֹמֵר (בראשית מג, כט): וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין. אַרְיֵה, זֶה יְהוּדָה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. כַּבָּקָר, זֶה יוֹסֵף (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, נִמְצְאוּ אוֹכְלִים כְּאַחַת (בראשית מג, לג): וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו' וַיִּשָּׂא מַשְּׂאֹת, הֱוֵי וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, לְפִיכָךְ וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו.

“He sent Judah before him to Joseph, to guide him to Goshen, and they came to the land of Goshen” (Genesis 46:28). “He sent Judah before him to Joseph.” It is written: “Wolf and lamb will graze as one, and a lion, like cattle, will eat straw” (Isaiah 65:25). Come and see that everything that the Holy One blessed be He has struck in this world, He will heal in the future. The blind will be healed, as it is stated: “Then the eyes of the blind will be opened” (Isaiah 35:5). The lame will be healed, as it is stated: “Then the lame will leap like a deer and the tongue of the dumb will sing” (Isaiah 35:6). Just as a person departs, so he returns. If he departs blind he returns blind; [if he was] deaf, he returns deaf; [if he was] mute, he returns mute. Just as he goes [to the grave] clothed, so he returns clothed. From whom do you derive it? It is from Samuel, who was seen by Saul. What did [Saul] say to the woman? “What is his appearance? She said: An old man…and he is clad in a robe” (I Samuel 28:14), as so he was clad, as it is stated: “His mother made him a small robe” (I Samuel 2:19). Why is it that just as a person departs, so he returns? It is so [people] do not say: ‘When they were alive He did not heal them; did the Holy One blessed be He heal them when they were dead and then bring them back? It seems that these are not they, but others.’ The Holy One blessed be He says: ‘If so, let these stand as they departed, and then I will heal them.’ Why? “[So that you may know and believe Me and understand that I am He;] before Me no god was formed” (Isaiah 43:10), so I will heal them. The beasts will also be cured, as it is stated: “Wolf and lamb will graze as one” (Isaiah 65:25). All will be healed, but the one who brought harm upon all will not be healed, but rather, “and a serpent, dust will be its food” (Isaiah 65:25). Why? Because he took the creations down to the dust. Another matter, “wolf and lamb.” “Wolf” – this is Benjamin. “And lamb” – these are the tribes, as it is stated: “Israel are scattered sheep” (Jeremiah 50:17). “Will graze as one” – when? It was when Benjamin descended with them, and Jacob was saying to them: “My son will not descend with you” (Genesis 42:38). When the time arrived and he descended with them, they placed him between them and were guarding him. Likewise, regarding Joseph, it says: “He lifted his eyes, and saw Benjamin” (Genesis 43:29). “A lion” – this is Judah; “Judah is a lion cub” (Genesis 49:9). “Like cattle” – this is Joseph; “A firstborn bull is his majesty” (Deuteronomy 33:17). They were found eating together – “they sat before him…he gave gifts” (Genesis 43:33–34). That is, “and a lion, like cattle, will eat straw” (Isaiah 65:25). That is why “he sent Judah before him.”

Bereshit Rabbah 95:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית מז, כח), לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ יַעֲקֹב הִתְחִילָה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁסָּתַם מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

Bereshit Rabbah 96:1 · Sefaria Community Translation

יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו (תהלים לד, י), אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת יוֹסֵף יָצָא וּפָנָיו מַצְהִילוֹת, וְהַשְּׁבָטִים אוֹמְרִין דִּין כָּל עַמָּא עִם קַיָּמָא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מֶלֶךְ, עִם מִן דְּקַיָּמִין קַיָּמִין. אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב אָבִינוּ יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו, אֲנָא מְסַפְּקָא לְכוּלֵּיהּ.

Bereshit Rabbah 97:1 · Sefaria Community Translation

אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן (תהלים נז, ג), אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. לָאֵל שֶׁגּוֹמֵר עָלָי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לֵידַע אֵיזֶה לַשֵּׁם וְאֵיזֶה לַגְּזֵרָה. דָּבָר אַחֵר, אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ. (תהלים נז, ג): לָאֵל גֹּמֵר עָלָי, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא.

Bereshit Rabbah 98:1 · Sefaria Community Translation

לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים (תהלים סח, יז), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים וגו', כֻּלְּכֶם הָרִים אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם, אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, אַף עַל פִּי כֵן (תהלים סח, יז): אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח, בְּבֵית עוֹלָמִים. רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָא בַּשְּׁבָטִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבָטִים לָמָּה תְּרַצְדוּן, כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים, אֶלָּא גַּבְנֻנִּים, מַהוּ גַּבְנֻנִּים, גַּנָּבִים. כֻּלְּכֶם הֱיִיתֶם שֻׁתָּפִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁקֹּדֶם לְאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּנֵי קֹרַח מִתְנַבְּאִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלב, ו): הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה וגו'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, יב): אֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּתוֹךְ שֶׁל מִי שֶׁמֵּתָה בְּאֶפְרָתָה, וּמִי מֵתָה בְּאֶפְרָתָה, רָחֵל. יָכוֹל בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא מִבָּנֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב, ו): מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, וּמִי נִמְשַׁל כְּחַיַּת הַיַּעַר, בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.

Bereshit Rabbah 99:1 · Sefaria Community Translation

דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים (תהלים ק, ג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּרָאנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, לֹא כְפַרְעֹה שֶׁאָמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִינִי. וְרַבִּי אַחָא אָמַר דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אָנוּ מַשְׁלִימִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו (בראשית מט, לג), שְׁלשָׁה צִוּוּיִם נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן, (בראשית מט, כט): וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, אִם זְכִיתֶם לָכֶם זְכִיתֶם בְּעַצְמִי, וְאִם לָאו מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כט): אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִיָּד (בראשית נ, יב): וַיַּעַשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, חָנְטוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱלוּהוּ בְּמִטָּתוֹ.

Bereshit Rabbah 100:1 · Sefaria Community Translation

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי יג, כד): חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם שֶׁאוֹמֵר לוֹ חֲבֵרוֹ פְּלוֹנִי הִכָּה לְבִנְךָ יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת סוֹף בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיוּ לוֹ גַּעְגּוּעִים עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ וְיָצָא לְתַרְבוּת רָעָה וּשְׂנֵאָהוּ וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם. מֶה עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל כְּשֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה מֵאֲחֵרִים. מִיָּד (בראשית כא, ט): וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק וגו', וְאֵין מְצַחֵק אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב, ו): וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק, מִיָּד (בראשית כא, י): וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אָרְחוֹתָיו, מִיָּד (בראשית כא, יא): וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם וגו' עַל שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, (בראשית כא, יב): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וגו', מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת. מִיָּד (בראשית כא, יד): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל עַל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאִמּוֹ הָגָר רֵיקָם וּטְרָדוֹ מִבֵּיתוֹ עַל כָּךְ. וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית יג, ב): וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה וגו', הָיָה מְשַׁלֵּחַ אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם בְּלֹא כְסוּת וּבְלֹא מִחְיָה. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה לֹא נִפְנָה עָלָיו. מֶה הָיָה סוֹפוֹ, כְּשֶׁגֵּרְשׁוֹ יָשַׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טז, יב): וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה עַל אֲשֶׁר לֹא רִדָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עָבַר עֵשָׂו הָרָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, וְהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְכָפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְכָפַר בָּעִקָּר, וּבִזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה. וְעוֹד, שֶׁתָּאַב מִיתַת אָבִיו, וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וגו'. וְגָרַם לְיַעֲקֹב לִבְרֹחַ מֵאֲבוֹתָיו, וְהָלַךְ אַף הוּא אֵצֶל יִשְׁמָעֵאל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תַּרְבּוּת רָעָה וּלְהוֹסִיף עַל נָשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, ט): וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ דָּוִד שֶׁלֹא יִסַּר לְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ וְלֹא רִדָּהוּ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָבִיו, וְשָׁכַב עִם פִּילַגְשָׁיו, וְגָרַם לוֹ לֵילֵךְ יָחֵף וְהוּא בּוֹכֶה, וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וְכַמָּה רְבָבוֹת, וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, דִּכְתִיב (תהלים ג, א): מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים ג, ב): ה' מָה רַבּוּ צָרָי וגו'. וְקָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, דְּאִלּוּ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּתִיב (תהלים ב, א): לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְהַלָּן כְּתִיב (תהלים ג, ב): ה' מָה רַבּוּ צָרָי. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עָשָׂה דָּוִד בַּאֲדֹנִיָּה שֶׁלֹא רִדָּהוּ בְּיִסּוּרִין, וְלֹא גָעַר בּוֹ, וּלְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, דִּכְתִיב (מלכים א א, ו): וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו, (מלכים א א, ו): וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, וַהֲלוֹא אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה וַאֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית, מַהוּ וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְלֹא רִדָּהוּ אָבִיו, וּכְתִיב בַּאֲדֹנִיָּהוּ וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו, אַף הוּא יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. (משלי יג, כד): וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', שֶׁהוּא מַרְבֶּה אוֹתָן בְּיִסּוּרִין. אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם לֹא נְתָנָם לָהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, הַתּוֹרָה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים צד, יב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ח, ה): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ וגו'. הָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וגו'. וְכָל הַמְיַסֵּר אֶת בְּנוֹ, מוֹסִיף הַבֵּן אַהֲבָה עַל אָבִיו וְהוּא מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כט, יז): יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וגו', וְאוֹמֵר (משלי יט, יח): יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה. וּמוֹסִיף עָלָיו אַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, לְפִי שֶׁשִּׁחֲרוֹ מוּסָר לְכָךְ אוֹהֲבוֹ. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאַבְרָהָם יִסֵּר אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וְלִמְּדוֹ תּוֹרָה וְהִדְרִיכוֹ בִּדְרָכָיו, דִּכְתִיב בְּאַבְרָהָם (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וּכְתִיב (בראשית כה, יט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, בְּנוֹי בְּחָכְמָה בְּעשֶׁר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁבֶּן שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁעֲקָדוֹ אָבִיו, וּכְתִיב (בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַעֲקָדוֹ וּכְפָתוֹ כְּשֶׂה וְלֹא נִמְנַע, לְפִיכָךְ (בראשית כה, ה): וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, הֱוֵי: וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר. כַּיּוֹצֵא בּוֹ הָיָה יִצְחָק מְשַׁחֵר מוּסָר לְיַעֲקֹב שֶׁלִּמְּדוֹ יִצְחָק תּוֹרָה וְיִסְּרוֹ בְּבֵית תַּלְמוּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם וגו', וְלָמַד מַה שֶּׁלִּמְּדוֹ אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ פֵּרַשׁ מֵאָבִיו וְנִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר לִלְמֹד תּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכָה לִבְרָכָה וְיָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, א): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ יִסֵּר אֶת בָּנָיו וְרִדָּה אוֹתָם וְלִמְּדָם דְּרָכָיו, שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶם פְּסֹלֶת, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וגו', הִשְׁוָן כֻּלָּם לְיַעֲקֹב, שֶׁכֻּלָם צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ הָיוּ, הֱוֵי: וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.

And these are the names of the Sons of Israel that came into Egypt with Yaakov, every man came with his household – There it is written (Mishlei 13, 24): “He who spares the rod hates his son; but he who loves him disciplines him in his youth.” Ordinarily in the world, if a person says to his friend: “So-and-so hit your son”, he would be ready to reduce his livelihood. And why is it taught “ He who spares the rod hates his son”?! In order to teach you, that anyone who refrains from disciplining his son in the end causes him to fall into evil ways and will hate him. This is what we have found with Yishmael, who behaved wickedly on Avraham his father but did not rebuke him, with the result that he fell into evil ways and he hated him and he left from his house with nothing. What did Yishmael do when he was fifteen years old? He started to bring idols from the market and he would play with them and worship them as he had seen others do, immediately (Bereishit 21, 9) “And Sarah saw the son of the Egyptian Hagar that she had given birth for Avraham was fooling around etc…” And there is no fooling except for idol worship, like that it says (Shemot 32,6): And they rose up to fool around. Immediately (Bereishit 21,10): And she said to Avraham , Send out this maid-servant and her son, perhaps my son will learn from him. Immediately, (Bereishit 21,11) And this thing was very bad in the eyes of Avraham etc...on account of his son because he had become evil. (Bereshit 21,12) And G-d said to Avraham, do not let it be evil in your eyes etc... From here you can learn, that Avraham was secondary to Sarah in prophecy, following on, (Bereishit 21,14): And Avraham got up in the morning and he took bread and a bottle of water, to teach you, that he hated Yishmael because of his evil ways, and sent him and his mother Hagar empty-handed and expelled them from his house because of this. Do you really think that Avraham, of whom it is written (Bereishit 13,2): And Avraham was very rich in cattle etc... that he would send his wife and his son from his house empty-handed, without clothes or means of a livelihood?! Rather, this is to teach you, since he turned evil, he stopped thinking about him. What was his end? After he had been expelled, he sat at the cross-roads and was a bandit, as it says (Bereishit 16,12): And he was a wild man. And similar to this (Bereishit 25,28): And Yitzchak loved Esav, therefore he turned to evil ways, because he was not rebuked, like we were taught: Five transgressions the evil Esav transgressed on that day: He seduced an engaged lady, and killed a man, denied resurrection, and rejected the fundamentals of religion and spurned his birthright, that he desired the death of his father, and sought to kill his brother, as it says (Bereishit 27,41):May the days of mourning for my father be brought close etc.. And he forced Ya'acov to flee from his father. And he even went with Yishmael, to learn from his evil ways and to add to his wives, as it says (Bereshit 28,9): And Esav went to Yishmael. Similarly with David, that he did not rebuke or chastise his son Avshalom, he turned to evil ways and sought to kill his father, and he lay with concubines, and becoming the cause if his wandering, bare-footed and crying, and many thousands and myriads of Israelites were slaughtered, and he caused much suffering upon them which did not end. As it is written (Psalms 3,1): A song of David, when he fled from Avshalom his son, just as it was written after (Psalms 3,2) How great in number have my enemies become etc. And cultural evil is harsher on one's home than the war of Gog and Magog, for regarding the war of Gog and Magog it says: (Tehilim 2:1) "Why do the nations stir?" and later it is written: (Tehilim 3:2) "God, how many my enemies are!" And similarly David behaved with Adoniyah, he did not beat him in punishment, and did not get angry at him, and therefore he left to cultural evil, as is written: (Kings 1 1:6) "And his father never scolded him...and she bore him after Avshalom." Wasn't Avshalom the son of Maacha, while Adoniyahu was the son of Chagit? What does it mean, "she bore him after Avshalom"? Instead- since he [Avshalom] left to cultural evil, and his father never beat him, and it is written about Adoniyahu "his father never scolded him," he too left to cultural evil, and therefore it is written: "and she bore him after Avshalom." (Proverbs 13:24) "But he who loves him disciplines him in his youth" refers to the Holy Blessed One, who loves Israel, as it is written (Malachi 1:2) "I have loved you, says God," who increases their suffering. One can find three good gifts that the Holy Blessed One gave to Israel, and they were each given only by means of suffering: the Torah, the Land of Israel, and life in the World to Come. The Torah, as it is written: (Psalms 94:12) "How lucky is the man who You discipline, God, and to whom You teach Your Torah." The Land of Israel, as it is written: (Deuteronomy 8:5) "Bear in mind that the LORD your God disciplines you just as a man disciplines his son." What is written next? (Deuteronomy 8:7) "For the LORD your God is bringing you into a good land..." The World to Come, as it is written: (Proverbs 6:23) "For the commandment is a lamp, the teaching is a light, and the way to life is the rebuke that disciplines." And when anyone rebukes his son, the son increases his love for his father, and he honors him, as it is said: (Proverbs 29:17) "Discipline your son and he will give you peace." And it says: (Proverbs 19:18) "Discipline your son while there is still hope." And he increases his love for him, as it says: "But he who loves him disciplines him early," meaning because he disciplines him early, therefore he loves him. You find that Abraham disciplined Isaac his son and taught him Torah and guided him in his ways, as is written about Avraham: (Genesis 26:5) "In return for Avraham's obedience to my voice" and it is written: (Genesis 25:19) "These are the descendants of Isaac, son of Abraham," which teaches you that he was similar to his father in all ways- in beauty, in wisdom, in wealth, and in good deeds. You should know that he [Isaac] was thirty-seven years old when his he was bound by his father, and it is written: (Genesis 24:1) "And Abraham was old, advanced in age" and yet he bound him and positioned him like a lamb, and he did not refuse. Therefore: (Genesis 25:5) "Abraham gave all that he had to Isaac," Which is to say, "he who loves him disciplines him early." In the same manner, Isaac would discipline Jacob early, for Isaac taught him Torah and disciplined him in his house of study, as it says: (Genesis 25:27) "but Jacob was a mild man who stayed home." And he learned what his father taught him, and then he separated from his father and hid in the house of Ever to study Torah. Therefore he merited blessing and inherited the land, as it says: (Genesis 27:1) "Jacob lived in the land of his father's residence, in the land of Canaan." And even our Patriarch Jacob disciplined his sons, and beat them and taught them his ways, so that none of them would be disposable, as it is written: (Exodus 1:1) "These are the names of the sons of Israel who arrived to Egypt..." The verse equates them all to Jacob, for they were all righteous as he had been. This resolves: "But he who loves him disciplines him early."

Shemot Rabbah 1:1 · Sefaria Community Translation

וּמשֶׁה הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קג, ז): יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו, בָּשָׂר וָדָם מִדּוֹתָיו וַעֲלִילוֹתָיו מְעֻוָּתוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יד): וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים, אֲבָל מִדּוֹתָיו וַעֲלִילוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחְמָנִיּוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קג, ח): רַחוּם וְחַנּוּן ה'. וְאוֹתָן מִדּוֹת הוֹדִיעַ לְמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (שמות לג, יג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לג, יט): וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, הֱוֵי: רַחוּם וְחַנּוּן ה', יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה, שֶׁהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ הַקֵּץ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו, שֶׁעָשָׂה עֲלִילוֹת בְּמִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁיְסַפְּרוּ יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות י, ב): וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ, רַחוּם, שֶׁרִחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָגְעוּ בָהֶן הַמַּכּוֹת. וְחַנּוּן, שֶׁנָּתַן חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם. (תהלים פו, טו): אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהֶאֱרִיךְ אַף עִמָּהֶם, שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְנִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב וְלֹא בָרַע שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת.

Shemot Rabbah 2:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָבָר [וגו'], מַהוּ פֶּתִי, נַעַר, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנַעַר פְּתַיָא. דָּבָר אַחֵר, אֵין פֶּתִי אֶלָּא לָשׁוֹן פִּתּוּי, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, טו): וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה טִירוֹן הָיָה משֶׁה לַנְּבוּאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִגְלָה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל אֲנִי מְבַעֲתוֹ, בְּקוֹל נָמוּךְ בּוֹסֵר הוּא עַל הַנְּבוּאָה, מֶה עָשָׂה נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר משֶׁה הִנֵּנִי, מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי אָבִיךָ אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי בָּאתִי אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שָׂמַח משֶׁה וְאָמַר הָא אַבָּא נִמְנֶה עִם הָאָבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָדוֹל, שֶׁנִּזְכַּר תְּחִלָּה. וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, אָמַר אֱלֹהֵי אָבִי עוֹמֵד כָּאן וְאֵינִי מַסְתִּיר פָּנָי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר לֹא יָפֶה עָשָׂה משֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מַה לְּמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה לוֹ, בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, וּבִשְׂכַר כִּי יָרֵא (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וּבִשְׂכַר מֵהַבִּיט (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַּת ה' יַבִּיט. וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא רַבָּה אָמַר יָפֶה עָשָׂה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶן וְזָנוּ עֵינֵיהֶן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וְהֵם לֹא קִבְּלוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ.

Shemot Rabbah 3:1 · Sefaria Community Translation

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וגו', מִי יוּכַל לַעֲלוֹת בְּהַר ה', מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת הַלָּלוּ, וְכֻלָּן נֶאֶמְרוּ בְּמשֶׁה, נְקִי כַפַּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם וגו', אִם נָטַל חֲמוֹר מִשֶּׁלָּהֶן מַה שְּׁנָא מִן הַלִּסְטִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה כָּל אוֹתָן הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בַּמִּדְבָּר לֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶן שֶׁיִּטֹּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי וְיִטְעֹן עַל חֲמוֹרוֹ, וְאֵין נְשִׂיאָה אֶלָּא לָשׁוֹן עֲמִיסָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מד, יג): וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ. וּבַר לֵבָב, זֶה משֶׁה, שֶׁלֹא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יג): וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ וגו'. אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, זֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל מִצְרִי, שֶׁלֹא הָרַג אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁעָמַד עָלָיו בַּדִּין וַהֲרָגוֹ, וְרָאָה שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, זֶה משֶׁה, כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁלֹא יֵלֵךְ חוּץ מִדַּעְתּוֹ, וּכְשֶׁהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ וְהִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.

“Moses went and returned to Yeter his father-in-law and he said to him: Please, let me go and return to my brethren who are in Egypt and see if they are still alive. Yitro said to Moses: Go in peace” (Exodus 4:18). “Moses went and returned to Yeter his father-in-law” – that is what is written: “[Who shall ascend the mountain of the Lord? Who shall stand in His holy place?] He who has clean hands and is pure of heart, [who has not taken My name in vain, nor taken an oath deceitfully]” (Psalms 24:3–4). Who is able to climb the mountain of God? One who has these attributes; and all of them were stated in Moses’s regard. “Clean hands” – this is Moses, as it is stated: “I have not taken [nasati] one donkey from them…” (Numbers 16:15). Had he taken a donkey that was theirs, how would he be different from robbers? Rather, so said Moses: All those journeys that we traveled in the wilderness, I did not say to one of them to take an item of mine and load it on his donkey. Nesia is an expression of nothing other than loading, as it is stated: “Each man loaded his donkey” (Genesis 44:13). “Pure of heart” – this is Moses, who did not set out on the mission of the Holy One blessed be He, until he clarified his undertaking, as it is stated: “And they will say to me: What is His name, [what shall I say to them?]” (Exodus 3:13). “Who has not taken My name in vain” – this is the life of the Egyptian, as he killed the Egyptian only after he judged him and saw that he was liable for execution. “Nor taken an oath deceitfully” – this is Moses. When he went to Yitro he took an oath to him that he would not leave without his knowledge. When he went on the mission of the Holy One blessed be He, he went to Yitro and nullified his oath. That is what is written: “He returned to Yeter his father-in-law.”

Shemot Rabbah 4:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה הַמִּדְבָּרָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ח, א): מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, בְּאֵיזֶה אָח הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם תֹּאמַר בְּקַיִן, וְהָא כְתִיב (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵּהוּ. אִם תֹּאמַר כְּיִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, הָא גַרְסִינָן יִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא לְיִצְחָק. אִם תֹּאמַר כְּעֵשָׂו לְיַעֲקֹב, הָא כְתִיב (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. אִם תֹּאמַר כַּאֲחֵי יוֹסֵף, וְהָכְתִיב (בראשית לז, ד): וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, וּכְתִיב (בראשית כז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. אֶלָּא כְּיוֹסֵף לְבִנְיָמִן, (שיר השירים ח, א): יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, כְּמשֶׁה לְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל נְשִׁיקוֹת שֶׁל תִּפְלוּת הֵן, חוּץ מִשָּׁלשׁ, נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה, נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת, נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים. נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י, א): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ. נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת (רות א, יד): וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ. נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵיבוּת אֵין בָּהּ גְּנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כט, יא): וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאָח וּבְאָחוֹת שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם בְּגוּשׁ חָלָב וְאֶחָד מֵהֶן בְּבֵית מָרוֹן, נָפְלָה דְּלֵקָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל גּוּשׁ חָלָב, בָּאתָה אֲחוֹתוֹ מִבֵּית מָרוֹן וְנָפְלָה עָלָיו וְהָיְתָה מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַּׁקְתּוֹ, אָמְרָה לוֹ אֵינִי מֻרְגֶּלֶת לָבוֹא אֵלֶיךָ, אֶלָּא פָּחַדְתִּי דַּהֲוֵית אָחִי בַּאֲנָנְקֵי וּפָלַטְתָּ מִמֶּנָּהּ, (שיר השירים ח, א): אֶמְצָאֲךָ בַּחוּץ אֶשָׁקְךָ, בְּאֵיזֶה חוּץ, בַּמִּדְבָּר, מָקוֹם שֶׁנָּשְׁקוּ אַחִים זֶה לָזֶה, משֶׁה וְאַהֲרֹן.

Shemot Rabbah 5:1 · Sefaria Community Translation

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל שְׁלֹמֹה וְעַל משֶׁה, עַל שְׁלֹמֹה כֵּיצַד, כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נָתַן בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְנָתַן לַמֶּלֶךְ מִקְצַת מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים וְכֶסֶף וְזָהָב וגו' וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהֶחְכִּים עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יָסוּר לְבָבוֹ אֲנִי אַרְבֶּה וְלִבִּי לֹא יָסוּר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה יו"ד שֶׁבְּיַרְבֶּה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לֹא כָךְ אָמַרְתָּ אֵין אוֹת בְּטֵלָה מִן הַתּוֹרָה לְעוֹלָם, הֲרֵי שְׁלֹמֹה עוֹמֵד וּמְבַטֵּל אוֹתִי, וְשֶׁמָּא הַיּוֹם יְבַטֵּל אַחַת וּלְמָחָר אַחֶרֶת עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ יִהְיוּ בְּטֵלִין וְקוֹצָה מִמֵּךְ אֵינִי מְבַטֵּל. וּמִנַּיִן שֶׁבִּטֵּל אוֹתָה מִן הַתּוֹרָה וְחָזַר לַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, טו): שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. וְהֵיכָן חָזַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהִרְהֵר לְבַטֵּל אוֹת מִן הַתּוֹרָה מַה כְּתִיב בּוֹ (משלי ל, א): דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה, שֶׁאִגֵר דִּבְרֵי תוֹרָה וֶהֱקִיאָן. (משלי ל, א): נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, דָּבָר זֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל: לֹא יָסוּר לְבָבוֹ. (משלי ל, א): לְאִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל, וְאֻכָל, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א יא, ד): וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נוֹחַ לוֹ לִשְׁלֹמֹה שֶׁיְהֵא גוֹרֵף בִּיבִין שֶׁלֹא נִכְתַּב עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה, וּלְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה עַל עַצְמוֹ (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת, אָמַר שְׁלֹמֹה מַה שֶּׁהָיִיתִי מַחְכִּים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְהָיִיתִי מַרְאֶה לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דַּעַת הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הַבִּינָה וְאוֹתוֹ הַדַּעַת, שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. לָמָּה, כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מִי הוּא שֶׁיִּהְיֶה רַשַּׁאי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו וּגְזֵרוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם חֲצוּבִים מִלְּפָנָיו, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִלְּפָנָיו טֶרֶם הוּא נִמְלַךְ בַּפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּמוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיָעִידוּ כֻּלָּן כִּי דִּינוֹ דִּין אֱמֶת וּגְזֵרוֹתָיו אֱמֶת וְכָל דְּבָרָיו בְּהַשְׂכֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, וְאוֹמֵר (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, שֶׁלְּפִי שֶׁהִרְהַרְתִּי אַחַר מַעֲשָׂיו נִכְשַׁלְתִּי, כֵּיצַד נֶאֱמַר עַל משֶׁה לְפִי שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁלֹא יַנִּיחַ אוֹתָם פַּרְעֹה לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יט): וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ, וּמשֶׁה לֹא שָׁמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא בָּא לְהִתְחַכֵּם עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִתְחִיל אוֹמֵר: ה' לָמָּה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, הִתְחִיל לָדוּן לְפָנָיו [כמו שכתוב למעלה]. וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁאוֹתָהּ חָכְמָה וָדַעַת שֶׁל משֶׁה שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וְכִי מָה הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מַה שֶּׁכְּבָר גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ דִּין תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱבִידָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְעַל דָּבָר זֶה בִּקְּשָׁה מִדַּת הַדִּין לִפְגֹּעַ בְּמשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, וּלְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבִּשְׁבִיל צַעַר יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר כֵּן חָזַר וְנָהַג עִמּוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'.

Shemot Rabbah 6:1 · Sefaria Community Translation

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, כג): בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הוּא נוֹטֵל עֲלֵיהֶן שָׂכָר, יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי בַּטָּלָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, אַתָּה מוֹצֵא לֹא הָיָה יוֹסֵף רָאוּי לִנָּתֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִין אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא דִבָּה עַל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד): כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה, נִתּוֹסַף לוֹ עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, א): וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה בַּתְּחִלָּה הָיָה רָאוּי הַדִּבּוּר לְהִתְיַחֵד עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, נֶאֱמַר לוֹ (שמות ד, יד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי, וְאַף כָּאן (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וגו', וְהָיָה רָאוּי לֵעָשׂוֹת כָּל הַנִּסִּים עַל יָדוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עָלָיו וְעַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן,

“The Lord spoke to Moses and to Aaron, and commanded them concerning the children of Israel and concerning Pharaoh king of Egypt, to take the children of Israel out of the land of Egypt” (Exodus 6:13). “The Lord spoke to Moses and to Aaron, and commanded them concerning the children of Israel” – that is what is written: “In all toil there is profit, but the talk of the lips brings only lack” (Proverbs 14:23). For all matters in which a person expends effort for the sake of Torah, he is rewarded. Could it be so even in matters of futility? The verse states: “But the talk of the lips brings only lack.” You find that Joseph was deserving to be placed in prison for only ten years because he slandered his ten brothers; but because he said to the butler: “If only you remember me with you…and mention me to Pharaoh” (Genesis 40:14), two additional years were added for him, as it is stated: “It was at the end of two years” (Genesis 41:1). Likewise you find in Moses’s regard; initially, he was worthy to have the divine speech commune with him by himself, but because he said: “Please…send by means of whom You will send” (Exodus 4:13), it was stated to him: “Is there not Aaron your brother the Levite?” (Exodus 4:14). Here, too, “[Moses spoke before the Lord saying:] Behold, the children of Israel did not heed me…” (Exodus 6:12); he was worthy to have all the miracles performed through him, but because of this the divine speech communed with [both] him and Aaron, as it is stated: “The Lord spoke to Moses and to Aaron.”

Shemot Rabbah 7:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, שְׁלֹמֹה אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים עָשָׂה אָרוֹן שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית הַמִּקְדָשׁ הָיָה הַפֶּתַח שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְהָאָרוֹן שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאֵין עֲשָׂרָה אַמּוֹת יְכוֹלִין לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְעוֹד שֶׁהָיוּ טְעוּנִין בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהַכְנִיסוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶה עָשָׂה שְׁלֹמֹה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָלַךְ וְהֵבִיא אֲרוֹנוֹ שֶׁל דָּוִד וְאָמַר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָיָה דָוִד, וְהַכֹּל מִמְךָ לִדְרשׁ, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִּי מִיָּרְדִי בוֹר, וְהָיָה שְׁלֹמֹה אוֹמֵר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, מב): זָכְרָה לְחַסְדֵי דָוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (דברי הימים ב ו, ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת (קהלת ד, ב): וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה. הִתְחִיל שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁעָרִים (תהלים כד, י): מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר לָהֶם (תהלים כד, י): ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָּה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם כֵּן מִיָּד שָׁכָכוּ, אִלּוּלֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לָרֹץ אֶת רֹאשׁוֹ לַהֲמִיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, לָמָּה קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. כֵּיצַד, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. וְהִרְכִּיב לְאֵלִיָּהוּ עַל סוּסוֹ. וּמַהוּ סוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוּפָה וּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ג): ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה דַרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו, וּכְתִיב (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כ): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין עֲטָרָה שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַלְבִּישׁ עֲטָרָה שֶׁלּוֹ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמַהוּ עֲטָרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֶּתֶם פָּז, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וּכְתִיב (תהלים כא, ד): תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַהוּ לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג, א): לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, וּנְתָנוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין נִקְרָאִין בִּשְׁמוֹ, קֵיסָר אֲגוּסְטָא. וְאִם נִקְרָאִין בִּשְׁמוֹ הָיוּ מְמִיתִין אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְמשֶׁה בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, פַּרְעֹה הָרָשָׁע עָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִּי, לְפִיכָךְ יִרְאֶה אוֹתְךָ וְיֹאמַר שֶׁזֶּה אֱלוֹהַּ.

...Why was the Holy Blessed One called the King of glory? Because He distributes glory to those who fear Him. How so? A king of flesh and blood, no one rides on his horse, and no one sits on his throne. But the Holy Blessed One had Solomon sit upon His throne, as it says "Solomon sat on the throne of the Lord as king" (I Chronicles 29:23). And [the Holy Blessed One] had Elijah ride on His horse. What is the horse of the Holy Blessed One? Whirlwind and storm! As it says "God travels in whirlwind and storm and clouds are the dust on His feet" (Nachum 1:3) and it is written "Elijah ascended in the storm to heaven" (II Kings 2:11). A king of flesh and blood, no one uses his scepter, but the Holy Blessed One, gave His scepter to Moses, as it says "Moses took the staff of God in his hand" (Exodus 4:20). A king of flesh and blood, no one wears his crown, but the Holy Blessed One will have the Messiah wear His crown. What is the crown of the Holy Blessed One? Finest gold, as it says "His head is finest gold, His locks are curled, black as a raven." (Song of Songs 5:11), and it is written, "You have set upon his head a crown of fine gold" (Psalms 21:4). A king of flesh and blood, no one wears his clothing, but Israel wears the clothing of the Holy Blessed One. What is the clothing of the Holy Blessed One? Strength, as it says "the LORD is robed, girded with strength" (Psalms 93:1), and He gave it to Israel as it says "God gives strength to Israel, God blesses His people with peace" (Psalms 29:11)...

Shemot Rabbah 8:1 · Sefaria Community Translation

כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא פָּתַח (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית מַה יְּהֵא בַסּוֹף, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה (דברים לא, טז): וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ, מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, (דברים לא, טז): וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי, (שופטים י, ו): וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, הֱוֵי: מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא כָּל הַקּוֹרֵא פָּסוּק זֶה סָבוּר שֶׁמָּא פְלִינְקָרָא יֵשׁ לְמַעְלָה שֶׁהוּא אוֹמֵר: עֲצָתִי תָקוּם, מַהוּ וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה, שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, וְאֵינוֹ חָפֵץ לְחַיֵּב בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהִגִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, אִם יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא כִּי יְדַבֵּר, עָתִיד הוּא לוֹמַר לָכֶם כֵּן. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אָמַר כַּהֹגֶן הוּא מְדַבֵּר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּנֹחַ אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה וְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנָּהּ אָמַר לוֹ (בראשית ט, טו): וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר, הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ סִימָן עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ט, יג): אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וּמַה נֹּחַ הַצַּדִּיק הָיָה מְבַקֵּשׁ סִימָן, פַּרְעֹה הָרָשָׁע עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא יְשַׁעְיָה וְאָמַר לוֹ (מלכים ב כ, ה): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי רֹפֵא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה', הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ סִימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כ, ח): וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּה מָה אוֹת [כי אעלה] כִּי יִרְפָּא ה' לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית ה', וּמָה חִזְקִיָּהוּ הַצַּדִּיק בִּקֵּשׁ אוֹת, פַּרְעֹה הָרָשָׁע לֹא כָּל שֶׁכֵּן. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה כְּשֶׁיָּרְדוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לֹא יָרְדוּ אֶלָּא בְּסִימָן, כֵּיצַד (תהלים קטו, א): לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ, אָמַר חֲנַנְיָה. (תהלים קטו, א): לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, אָמַר מִישָׁאֵל. (תהלים קטו, א): עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, אָמַר עֲזַרְיָה. וְגַבְרִיאֵל הָיָה עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן, (תהלים קטו, ב): לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה וגו'. כֵּיוָן שֶׁשִּׁגְּרוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּפִיהֶם, נָטְלוּ אוֹתוֹ סִימָן וְיָרְדוּ, וְאִם אֵין לְךָ לִלְמֹד מִכָּן לְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, דִּכְתִיב (זכריה ג, ח): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה, וּמִי הָיוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הַסִּימָן הַזֶּה, וּמָה אִם הַצַּדִּיקִים מְבַקְּשִׁים סִימָן הָרְשָׁעִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

1"When Par῾o shall speak to you", R. Pinchus HaCohen son of Chumuh expounded: "declaring the end from the beginning, and from ancient times the things that are not yet done, saying, My counsel shall stand, and I will do all my pleasure." (I. 46, 10): The holy one, Blessed he be, declares in the beginning what will be in the end, for we see he said to Moses, "and this people will rise up, and go astray after the gods of the strangers of the land..." (Deuteronomy 31:16) which they will do after the death of Joshua "and will forsake me, and break my covenant" (id) "and forsook the Lord, and served him not." (Judges 10:6) this is declaring from the beginning what the end is. R. Pinchus HaCohen son of Chumuh spoke, If one would read this verse, they may think there is contradictions in the Heavens, above it stated "my counsel shall stand," so what is "and I will do all my pleasure."? For he seeks to justify his creations, as it is stated: "The Lord was well pleased for his righteousness’ sake, to magnify Tora, and to make it glorious." (Isaiah 42:21) and he does not seek to condemn his creations, as it is stated: "As I live, says the Lord God, I have no pleasure in the death of the wicked; but that the wicked turn from his way and live..." (Ezekiel 33:11); Therefore it says "and I will do all my pleasure." And so we find that G-D told Moses what would be in the end; it does not state "If" Pharaoh will speak to you, but "When," he is destined to say this to you. R. Judah son of R. Shalom: He [Pharaoh] spoke properly: "Show a miracle for yourselves"; and so we find with Noah after all the miracles G-D performed in the Ark and escorted Noah, G-D said "the waters shall no more become a flood to destroy all flesh." (Genesis 9:15); Noah began requesting a sign, until G-D said "I have set My bow in the cloud, and it shall be for a token of a covenant between Me and the earth." (id 13;) And just as Noah the righteous asked for a sign, evil Pharaoh all the more so. Additionally we find with Ḥizqiyyahu when Yeshayahu came and told him: "Thus says the Lord...I will heal thee: on the third day thou shalt go up to the house of the Lord." (II Kings 20:5) he asked for a sign, as it states: "And Ḥizqiyyahu said to Yesha῾yahu, What shall be the sign that the Lord will heal me, and that I shall go up into the house of the Lord on the third day?" (id at 8;) And just as the righteous Ḥizqiyyahu requested a sign, evil Pharaoh all the more so; and Hananiah, Mishael, and Azariah (HM"A) did not descend to the fiery furnace but for a sign, how? "Not to us, O Lord, not to us," Said Hananiah; "but to Thy name give glory" said Mishael, "for Thy steadfast love, and for Thy truth." said Azariah. (Psalms 115:1) And Gabriel responded after them: "Why should the nations say, Where is now their God?" (Id at 2); since he [Gabriel] dwelled the whole night in their mouths, they took it as a sign & descended. [I.e "when they recited (these verses) the whole night with fluency, they considered it a good sign" - Jastrow שָׁגַר] And if you don't learn from here, you can learn from another place, for it's written: " Hear now, O Yehoshua the high priest, thou, and thy fellows who sit before thee: for they are men of good omen" (Zechariah 3:8) Who were thy? R. Judah son of R. Shalom: they were Hananiah, Mishael, and Azariah who requested the sign. And just as the righteous request a sign, do not the wicked all the more so.

Shemot Rabbah 9:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, וְכָל הַמִּדְרָשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּוַיִּקְרָא רַבָּה וּבְזֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרִין מַהוּ וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִים וּפַרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁין, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְרַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּבִיאִים מָה אַתֶּם סְבוּרִים אִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִין בִּשְׁלִיחוּתִי וְכִי אֵין לִי שָׁלִיחַ, וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַקְרָב וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן שֶׁאִלּוּלֵי הַצִּרְעָה הֵיאַךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מִן הָאֱמוֹרִיִּים, וְאִלּוּלֵי הַצְּפַרְדֵּעַ הֵיאַךְ הָיָה פּוֹרֵעַ מִן הַמִּצְרִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וגו'.

Shemot Rabbah 10:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', כְּדִכְתִיב [בפסוק (מלכים א ז, נא)]: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְלָאכָה). דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה מָהִיר בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה זָרִיז לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל פַּרְעֹה. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה יִתְרוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה לִדְבָרֶיךָ עָשִׂיתָ הַקֹּדֶשׁ חֹל, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְיַצָּב, וּכְמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לד, כח), וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ וּלְאַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, כב): וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה. הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, לָמָה בְּהַשְׁכָּמָה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לְפִי שֶׁהָיָה פַּרְעֹה הָרָשָׁע אוֹמֵר, וּמַה בְּנוֹ שֶׁל עַמְרָם זֶה הוֹלֵךְ וּבָא אֵלֵינוּ בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יָבוֹא, אֵלֵךְ וְאֵצֵא לִי מִכָּאן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בּוֹחֵן לְבָבוֹת, אָמַר לֵיהּ לְמשֶׁה, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָרָשָׁע הַזֶּה כָּךְ מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יֵצֵא קַדֵּם לְפָנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר. וְרַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי חָמָא אָמַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יג): וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף, לְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לָרְשָׁעִים שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִין אֲפִלּוּ הֵם רוֹצִים בָּאַחֲרוֹנָה הוּא נוֹטֵל אֶת לִבָּם שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּמַהוּ וְחַנְפֵי לֵב, אוֹתָן שֶׁהֵם בָּאִים וּמְחַנְפִים בָּרִאשׁוֹנָה בְּלִבָּם הֵם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם הָאַף בָּאַחֲרוֹנָה. וּמַהוּ (איוב לו, יג): לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָאִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה אֵינָן יְכוֹלִים, לָמָּה, כִּי אֲסָרָם, שֶׁנָעַל בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עַד שֶׁלֹא יֵצֵא לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו.

“The Lord said to Moses: Rise early in the morning, and stand before Pharaoh; behold, he is going out to the water; and say to him: So said the Lord: Let My people go, and they will serve Me” (Exodus 8:16). “The Lord said to Moses: Rise early in the morning” – that is what is written: “Have you seen a man diligent in his work? [He will stand before kings; he will not stand before the dark]” (Proverbs 22:29), as it is written [on the verse: “All the work was finished” (I Kings 7:51)]. Alternatively: “Have you seen a man diligent in his work” – this is Moses, who was diligent in the labor of the Tabernacle; therefore, “he will stand before kings.” Rabbi Yehuda says: “Have you seen a man diligent in his work” – this is Moses, who was diligent in bringing plagues upon Pharaoh. “He will stand before kings” – “stand before Pharaoh.” “He will not stand before the dark” – this is Yitro. Rabbi Neḥemya said to him: According to your statement, you have rendered the sacred profane. Rather, “he will stand before kings” – he will stand before the King of kings, the Holy One blessed be He, as it is stated: “He was there with the Lord forty days and forty nights” (Exodus 34:28). “He will not stand before the dark” – this is Pharaoh, for whom and for whose land the Holy One brought darkness, as it is stated: “There was a thick darkness” (Exodus 10:22). “Rise early in the morning, and stand before Pharaoh” – why early? Rabbi Berekhya said: It is because the wicked Pharaoh would say: This son of Amram comes and goes to us each and every morning. Rather, before he comes, I will go and depart from here. But the Holy One blessed be He, who examines hearts, said to Moses: ‘Know that this is what this wicked one is planning in his heart; rather, precede him and appear to him before he departs.’ That is why it says: “Rise early in the morning.” Rabbi Pinḥas HaKohen bar Rabbi Ḥama said: That is what is written: “The impious of heart will arouse wrath; [they do not cry out when He binds them]” (Job 36:13). After the Holy One blessed be He waits for the wicked to repent, but they do not, even if ultimately they want to do so, He takes their heart so they will not repent. What are “the impious of heart”? They are those who come and are initially impious in their heart; they ultimately bring wrath upon themselves. What is “they do not cry out when He binds them”? Even though they wish to repent to the Holy One blessed be He, and they come and engage in prayer, they are unable to do so. Why? It is because “He binds them”; He locks the door before them. So, Pharaoh wished to engage in prayer, and the Holy One blessed be He said to Moses: ‘Go stand before him before he departs.’

Shemot Rabbah 11:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, כב): הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֶן אֶחָד, שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאֶחָד הֶן, כְּלוֹמַר אֶחָד אֱלֹהֵינוּ יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ, מַעֲצִים כֹּחַ הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וּמִי כָמֹהוּ מוֹרֶה, שֶׁהוּא מוֹרֶה דֶרֶךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה שֶׁהִשְׂגִּיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחוֹ לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת צִוּוּיוֹ, וְהָיָה מוֹרֶה לְפַרְעֹה הָרָשָׁע שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹא חָפֵץ לִשְׁלוֹחַ הַמַּכָּה עַד שֶׁיַּזְהִירֶנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, הָיָה נוֹתֵן כֹּחַ בְּמשֶׁה לְהַשְׁכִּים וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, וְהָיָה מוֹרֶה דֶרֶךְ לְפַרְעֹה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים. כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת וגו', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כָּאן (שמות ח, טז): הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה יוֹצֵא הַמַּיְמָה משֶׁה מַקְדִּימוֹ בַּדֶּרֶךְ, נִמְנַע שֶׁלֹא לָצֵאת כְּדֵי שֶׁלֹא יִפְגַע בּוֹ משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֶצְלוֹ בְּהַשְׁכָּמָה עַד שֶׁלֹא יֵצֵא מִבֵּיתוֹ. כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת וגו', כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע סָבוּר אַתָּה שֶׁלֹא אוּכַל לְהַכְחִידְךָ מִן הָעוֹלָם, לְמֹד מִמַּכַּת הַדֶּבֶר בְּעֵת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אוֹתוֹ הַדֶּבֶר אִלּוּ הָיִיתִי מְשַׁלְּחוֹ עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ הָיִיתָ נִכְחַד מִן הָאָרֶץ, אֲבָל לֹא שְׁלַחְתִּיו עָלֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאַרְאֲךָ כֹּחַ גְּבוּרָתִי וּתְסַפֵּר כֹּחִי בְּכָל הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ט, טז): וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ. עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָם כִּמְסִילָה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלֶיהָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נא, כג): אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ.

Shemot Rabbah 12:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, ג): כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, שָׁאַל אַבְנִימוֹס הַגַּרְדִי אֶת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר לָהֶם הָאָרֶץ הֵיאַךְ נִבְרֵאת תְּחִלָּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם בָּקִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֶלָּא לֵךְ אֵצֶל אַבָּא יוֹסֵף הַבַּנָּאי, הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַקְּרוּיָא, אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ, אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לֵירֵד מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שְׂכִיר יוֹם אֶלָּא שְׁאַל מַה תְּבַקֵּשׁ, אָמַר לֵיהּ הֵיאַךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ תְּחִלָּה, אָמַר לֵיהּ נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָפָר מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה אֶרֶץ, וּצְרוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁהָיוּ בֶּעָפָר נַעֲשׂוּ הָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ, וּבָרוּר הוּא הַדָּבָר בְּאָזְנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל, מַהוּ כֹּבֶד אֶבֶן, מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת אֵינוֹ אוֹמֵר הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֵלּוּ. מַהוּ וְנֵטֶל הַחוֹל, אֶלָּא הַחוֹל שֶׁהַמַּיִם עוֹמְדִים עָלָיו לְמַעְלָה, וְהוּא נָתוּן מִלְּמַטָּה וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקָרָה הִיא בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם וְרוֹאִין כְּאִלּוּ יְגִיעָה הִיא לְפָנַי, וְאֵינָהּ יְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כח): לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע, בַּמֶּה אֲנִי יָגֵעַ בְּמִי שֶׁהוּא מַכְעִיס לְפָנַי בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלאכי ג, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, הֱוֵי וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, דָּבָר אַחֵר, כֹּבֶד אֶבֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבַּדְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם שֶׁנִּקְרְאוּ אֶבֶן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, כד): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְנֵטֶל הַחוֹל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, שֶׁנָּטַלְתִּי אוֹתָם בָּעוֹלָם וְאָמַרְתִּי (זכריה ב, יב): כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא, עֵינִי כְּתִיב, וְעָמְדוּ וְהִכְעִיסוּ לְפָנַי וּבִקַּשְׁתִּי לְכַלּוֹתָן וּלְהַשְּׁלִיכָן מֵעַל פָּנָי, וְאָמַרְתִּי בִּשְׁבִיל פַּרְעֹה הָרָשָׁע שֶׁלֹא יֹאמַר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּילָן וְעָמַד עֲלֵיהֶן וַהֲרָגָן, הֱוֵי וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, הֱוֵי כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ.

Shemot Rabbah 13:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כח): שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ, רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עַל שֶׁלֹא קִבְּלוּ בְּמָרוּת דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָכִים, הַמִּצְרִיִּים רְאוּיִין לִלְקוֹת בְּחשֶׁךְ, מִיָּד הִסְכִּימוּ כֻּלָּן כְּאַחַת וְלֹא הִמְרוּ. מַהוּ שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדוֹן שֶׁסָּרַח עָלָיו עַבְדּוֹ, אָמַר לְאֶחָד לֵךְ וְהַכֵּהוּ חֲמִשִּׁים מַגְלְבִין, הָלַךְ וְהִכָּהוּ מֵאָה וְהוֹסִיף לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְעַלֶּה שָׁלַח חשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים וְהוֹסִיף הַחשֶׁךְ מִשֶּׁלּוֹ, הֱוֵי: שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ. וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ, כַּמָּה הָיָה אוֹתוֹ חשֶׁךְ, רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עָבֶה כְּדִינָר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ, שֶׁהָיָה בּוֹ מַמָּשׁ.

Shemot Rabbah 14:1 · Sefaria Community Translation

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, ח): קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא [וכל הענין בפרשיות עד עמכם], שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן בִּמְקוֹם טְמֵאִים (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם. (שיר השירים ב, י): קוּמִי לָךְ רַעֲיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אָמַרְתָּ לָנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ, אָמַר לֵיהּ כְּבָר שָׁלְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יא): כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר, מִיָּד גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, אֵלּוּ הֵן שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים. (דברי הימים א ו, לה): בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַמְּלָכִים דָּוִד וּשְׁלֹמֹה רְחַבְעָם אָסָא אֲבִיָה. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַלְוִיִּם (דברי הימים א טז, ה): אָסָף הָרֹאשׁ וּמִשְׁנֵהוּ זְכַרְיָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר (שיר השירים ב, יב): עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל לְוִיִם לוֹמַר לְפָנַי שִׁירִים וּמִזְמוֹרִים. דָּבָר אַחֵר, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה, אָמַר (שיר השירים ב, יב): וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, שֶׁשָּׁמַע קוֹלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְרִיב תּוֹר וְגוֹזָל, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ב, יג): הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶיהָ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַיְשָׁרִים. (שיר השירים ב, יג): וְהַגְּפָנִים סְמָדָר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ (שיר השירים ב, יג): קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לָכֶם חֹדֶשׁ אַחֵר גָּדוֹל מִזֶּה, לְפִיכָךְ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹאשׁ חֳדָשִׁים. דָּבָר אַחֵר, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. וְצִיּוֹן נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָשֵׁנוּ. וְעֵשָׂו נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן וגו'. וּמָשִׁיחַ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִפְרַע מִן עֵשָׂו שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וגו'.

Shemot Rabbah 15:1 · Sefaria Community Translation

וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב יב, יב): בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה, לָמָה זָכוּ הַזְּקֵנִים שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בַּסְּנֶה, אָמַר לוֹ (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה, מִיָּד (שמות ד, כט): וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי פּוֹרֵעַ לַזְּקֵנִים, עַל שֶׁעָשׂוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בִּשְׁמִי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה (שמות ג, יג): וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִּי אֲלֵיכֶם, אִלּוּ לֹא קִבְּלוּ הַזְּקֵנִים אֶת דְּבָרָיו שֶׁל משֶׁה, אַף כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים, אֶלָּא הַזְּקֵנִים קִבְּלוּ תְּחִלָּה וּמָשְׁכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וְעָשוּ אוֹתָן לְהַאֲמִין לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם כָּבוֹד, וְיִהְיֶה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִים פִּסְחֵיהֶם עַל יְדֵיהֶן שֶׁל זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְשַׁבְּחָן: בִּישִׁישִׁים חָכְמָה.

“Moses called all the elders of Israel, and said to them: Draw, and take for yourselves lambs for your families, and slaughter the paschal offering” (Exodus 12:21). “Moses called all the elders of Israel” – that is what is written: “With the aged is wisdom and with the length of days understanding” (Job 12:12). Why did the elders merit that Israel was redeemed through them? When the Holy One blessed be He appeared to Moses at the bush, He said to him: “Go, and gather the elders of Israel” (Exodus 3:16). When Moses came, immediately: “Moses and Aaron went and gathered all the elders of the children of Israel” (Exodus 4:29), and it says: “The people believed” (Exodus 4:31). The Holy One blessed be He said: ‘I will repay the elders for causing Israel to believe in My name. When Moses said: “And I say to them: The God of your fathers has sent me to you” (Exodus 3:13), had the elders not accepted Moses’ statement, all of Israel would not have accepted it either. Rather, the elders accepted it first, and drew all of Israel after them, and caused them to believe in the name of the Holy One blessed be He. I, too, will accord them honor, and the redemption of Israel will be through them, as Israel will slaughter their paschal offering through them, as it is stated: “Moses called all the elders of Israel.” Therefore, the verse praises them: “With the aged is wisdom.”

Shemot Rabbah 16:1 · The Sefaria Midrash Rabbah, 2022