Shulchan Aruch

דיני עירוב תבשילין. ובו כד סעיפים: יו"ט שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדירות לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת וע"י עירוב מבשל בתחילה לשבת (פי' ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מי"ט לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מעי"ט לשם שבת ונמצא שלא התחיל מלאכה בי"ט אלא גמר אותה) : הגה ומותר להניח עירוב זה אפי' ספק חשיכה (מרדכי ס"פ במה מדליקין):

1. The Laws of Eruv Tavshilin, 24 Seifim: If a holiday falls on Friday, one should not cook something for Shabbat in its own pot. One can cook many pots for the holiday and if he makes too much, the leftovers are for Shabbat. Using an eruv, one can cook for Shabbat. (Meaning that the point of the eruv is so that one can cook and bake on a holiday for Shabbat along with what was already baked or cooked for Shabbat before the holiday, so that he is not starting the work on the holiday but is just finishing it.) Rem"a: It is permitted to make the eruv even at twilight (Mordechai at the end of Chapter "Bameh Madlikin").

Shulchan Arukh, Orach Chayim 527:1 · Sefaria Community Translation

דיני עירובי חצרות בי"ט. ובו ב סעיפים: יו"ט אין צריך עירובי חצירות ושתופי מבואות אבל עירוב תחומין צריך וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות עירובי תחומין:

The Laws of Eruvei Chatzeirot (courtyard eruvin). Containing 2 paragraphs: On a holiday, making eruvs for yards and conjoining alleys are unnecessary, but techum eruvs are necessary. All of the laws of techum were explained in the section on laws for techum eruvs.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 528:1 · Sefaria Community Translation

דיני שמחת יו"ט. ובו ד סעיפים: מצות י"ט לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ואל יצמצם בהוצאת י"ט וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת: הגה ואסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב כמו בשבת שזהו מכלל הכבוד (רמב"ם פ"ו) מיהו אם עי"ט שבת יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד י"ט ומצוה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב (מהרי"ל הל' י"ט) כמו בערב שבת כמו שנתבאר לעיל סי' רמ"ב: וחייב לבצוע על שתי ככרות ולקבוע כל סעודה על היין ובגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת משום שמחת יו"ט: (גמרא פ' הקורא עומד):

The Laws of Being Joyful on a Yom Tov. Containing 4 paragraphs: It is a holiday mitzvah to spend half the time in the House of Study and half of the time eating and drinking. One should not skimp on holiday expenses; it must be honored and enjoyed like Shabbat. Rema: It is forbidden to eat after Mincha on the day before a holiday, just like for Shabbat, and this is part of honoring it (Rambam chapter 6). However, if the day before the holiday is Shabbat, one can have the third meal and eat a bit of bread in honor of the holiday. It is a mitzvah to knead bread on the day before the holiday in honor of the holiday (Mahari"l laws of a holiday) like on Friday, as was explained above in chapter 342. It is an obligation to eat two loaves of bread and to include wine in the meal. Holiday clothes should be nicer than those for Shabbat. It is not the practice to make a third meal. And on a holiday, we tarry when going to synagogue and quickly leave synagogue because of the holiday joy (Gemara end of chapter "Hakoreh Omed").

Shulchan Arukh, Orach Chayim 529:1 · Sefaria Community Translation

חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר במקצתן: הגה לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר:

1. On Chol Hamoed, some labors are prohibited and some are permitted. Rem"a: According to the need, the Sages saw fit to permit.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 530:1 · Sefaria Community Translation

דיני גילוח בחול המועד. ובו ח סעיפים: מצוה לגלח בערב יו"ט:

1. The Laws of Shaving on Chol Hamoed, 8 Seifim: It is a mitzvah to shave on the day before a holiday.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:1 · Sefaria Community Translation

נטילת צפרנים בחול המועד. ובו ב סעיפים: מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל אפי' במספרים: הגה אבל יש מחמירין ואוסרים וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן בין בסכין בין במספרים אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול: (סמ"ק ותוס')

Cutting Nails on Chol HaMoed. Containing 2 paragraphs: It is permitted to cut fingernails and toenails, even with scissors. Rema: But there are some who are stringent and forbid this. The practice is to be stringent not to cut them, whether with a knife or scissors, if it is not for the mitzvah of immersion, when they should be cut as they are normally done on a weekday (Sma"k and Tosafot).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 532:1 · Sefaria Community Translation

מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה סעיפים: מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו כיון מלאכתו במועד ולקוץ עצים מהמחובר ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור מיהו אין צריך לצמצם אלא עושה בהרוחה ואם יותיר יותיר אבל לא יערים לטחון או לעשות (שכר) יותר בכוונה או אם יש לו קמח (או שכר ישן) לא יערים (לעשות אחר) ויאמר מזה אני רוצה אבל אם יש לו לחם מותר לטחון (לפת) דפת חמה עדיף והוא הדין בשכר אם החדש עדיף בלא הערמה שרי (המגיד פ"ז):

Work that is Permitted on Chol HaMoed. Containing 5 paragraphs: It is permitted to grind flour for a holiday need, even if one planned to do thi on the holiday. [The same is true for] cutting trees from the ground or making mead, whether it is from dates or barley, for a holiday need. If it is not for a holiday need, it is forbidden. However, one need not minimize production - rather, one can make a lot, and if he makes too much, he makes too much. However, one should not circumvent the law by grinding too much or making too much (mead) intentionally. Alternatively, if one has flour (or old mead) he should not circumvent the law (to make more) and say, "I want from this [new] batch." However, if one has bread, he is permitted to grind [wheat] (for bread), because warm bread is preferrable. This is also the law for mead - if the new is actually better than the old, it is allowed (the Magid chapter 7).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 533:1 · Sefaria Community Translation

דיני כבוס בחול המועד. ובו ג סעיפים: אין מכבסין במועד ואלו שמכבסין הבא ממדינת הים והיוצא מבית השביה ומבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים ברגל ומי שנדר שלא לכבס ונשאל ברגל והתירו לו ומטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג ובגדי קטנים ובעלת הכתם שנמצא במועד ומי שאין לו אלא חלוק א' וכלם מכבסין כדרכן אפי' בנתר ואהל (פי' מיני בורית) ובפרהסיא על גבי הנהר: הגה מיהו לא יכבסו רק הצריך להן דהיינו חלוק א' (מרדכי והגהות אשירי פ' אלו מגלחין) מיהו בגדי הקטנים ביותר דהיינו אותן שמלפפים בהם ומשתינים ומוציאין ריעי בהם מותר לכבס ארבעה וחמשה בפעם אחד כי צריך להרבה מהם כל רגע והא דמותר לכבס בפרהסיא היינו דוקא כשרוחץ על גבי הנהר משום דמתכבס יותר יפה על גב הנהר אבל אם אינו כובסו על גבי נהר לא יכבס רק בצנעא ולא בפרהסיא כן נראה לי:

1. The Laws of Laundry on Chol Hamoed, 3 Seifim: We do not do laundry on hol hamoed. The following may do laundry: someone who came from abroad, someone who left captivity or jail, one who was [formally] banned [by the community] and allowed [back into the community] by the elders during the holiday, one who swore not to do laundry and asked for the nullification of his vow during the holiday and received allowance. [We may also launder] hand rags, haircut rags, towels, and children's clothes. [The following may also launder:] a woman who found a stain [of menstruation] during the holiday and someone who only has one outfit. All of these can launder normally, even using carbonates or ahal (meaning types of soap) or in public at the river. Rem"a: However, they should only launder clothes that they need - one outfit (Mordechai and Hagahot Ashri chapter "Elu Megalchin"). However, infant's clothing, meaning those that we wrap them in in which they urinate and defecate, can be washed four or five at once, because many are needed at any given moment. Where it says above that it is permitted to launder in public, this is restricted to when one launders by the river because laundry is better by the river. However, when one does not launder by the river, he should launder in private and not in public. This seems right to me.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 534:1 · Sefaria Community Translation

שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג סעיפים: אין מפנין מחצר לחצר אפי' מכעורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינם לצורך המועד: הגה וכ"ש שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר: (מרדכי פ' מי שהפך) אבל מפנה הוא מבית לבית באותו חצר ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שמבית לבית הסמוך לו מותר: הגה ואם מתירא מחמת גניבה בחצר שדר שם מותר אפי' מחצר לחצר המשתמר ואפי' מעיר לעיר בדבר האבד שרי (הגהות אשירי ומרדכי):

One Should not Move Things From Yard to Yard on Chol Hamoed, 3 Seifim: One may not remove his things from yard to yard, even from a bad one to a nice one. One may not remove his things from his dwelling or move things that are not being moved for a holiday need. Rema: How much more so is it prohibited to move one's money from city to city (Mordechai chapter "Mi sheHafach"). However, one can remove things from house to house within one yard. If the houses open to an alley and not to a yard, there are some who say that he may move things between adjacent houses. Rema: If he fears for theft in the yard in which he lives, he can move even from his yard to a protected yard. Even moving things from city to city is permitted when there is potential loss (Hagahot Ashri and Mordechai).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 535:1 · Sefaria Community Translation

כל צרכי בהמה מותר לעשו' בחול המועד. ובו ד סעיפים: מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד ולא נסה ללכת ברגליו יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד: הגה ומותר לרכוב במועד אפי' מעיר לעיר אפי' בחנם וכן נהגו אלא שאסור לתקן כל צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל (ב"י):

All Animal Needs Can Be Done on Chol Hamoed, 4 Seifim: One who needs to ride on an animal to travel for pleasure or for a holliday need and cannot walk is permitted to trim the horse's hoofs, to fix its horseshoes, saddle, and bridle, and to do any other activity necessary for riding. This assumes that one did not plan to do this work on the holiday. Rema: It is permitted to ride on Chol Hamoed even from city to city and even for no reason, and this is the practice. However, it is prohibited to do activities necessary for riding if one rides neither for a holiday need nor for travel for pleasure (Beit Yosef).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 536:1 · Sefaria Community Translation

דין מלאכת דבר האבד. ובו טז סעיפים: דבר האבד מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי (מיהו בכל מה דאפשר להקל בטירחא יעשה) (כל בו) לפיכך בית השלחין (פי' הארץ הצמאה) שהתחיל להשקותה קודם המועד מותר להשקותה שכיון שהתחיל להשקות קודם לכן אם לא ישקנה עכשיו תפסד אבל שדה הבעל שאין משקין אותו אלא להשביחה יותר אסור להשקות':

1. The Law of Labor When There is Potential Loss, 16 Seifim: [Work where there is] a potential loss is permitted on hol hamoed with no change in how it is done. (However, any way to minimize the labor should be done) (Kol Bo). Therefore, a house of channels (meaning land that requires water) that was watered before the holiday can be watered [on hol hamoed]. Because one started to water it beforehand, if he does not water it now, it will be lost. However, it is forbidden to water a baal-plot - one that is watered only to make it nicer.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 537:1 · Sefaria Community Translation

כמה עניינים הנקראים דבר האבד. ובו ו סעיפים: מי שהפך את זיתיו או שהיה יינו בבור ואירעו אונס או ששכח או נתעצל שהיה סבור שהיה יכול לשהות לאחר הרגל ולא עשה קודם הרגל מאחר שהוא דבר האבד זולף וגומר ומזפת החביו' בין קטנות בין גדולו' וגף (פירוש שישים בהן מגופתן) החביות כדרכו בלא שינוי: הגה וה"ה דיכול לתקן החביות לקשרם בעקלי' (מרדכי) אבל לא יכוין מלאכתו במועד אלא יעשה הכל קודם המועד אם יודע שיצטרך במועד (הגהות מיימוני ות"ה) וכן שולה פשתנו מן המשרה וכל כיוצא בזה מדבר האבד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד:

1. Some Things with a Potential Loss, 6 Seifim: If one turned his olives or had wine in the pit and then something forced him [to not finish the process] or he forgot or he neglected to do it because he thought that it could wait until after the holiday, and he thus did not finish the process before the holiday, because there is potential loss involved, he may empty the vats [into the press], both big and little ones, and cork (meaning to put in the stopper) the vats as usual with no change [in the way it is done]. Rem"a: It is also the case that he can fix the vats by fixing them with wicker (Mordechai). However, he should not plan to do this work on hol hamoed. Rather, he should do everything before the holiday if he knows that it will end up being necessary on the holiday (Hagahot Maimoni and Trumat Hadeshen). He can also take his flax out of the retting, and any other similar case that involves a potential loss, as long as he does not plan to do this work on the holiday.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 538:1 · Sefaria Community Translation

דיני הסחורה בחול המועד. ובו יד סעיפים: כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא בין לקנות בין למכור ואפי' אם הלוה מעות על מנת שיתנו לו אח"כ יין או סחורה אחרת בפרעון חובו כדי להשתכר אינו יכול לילך ולתובעם אלא אם כן אינם מצויים אחר המועד דהוי ליה דבר האבד אם לא ילך בחול המועד למקומם ויתבעם: הגה מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור בצנעה ויוציא לשמחת י"ט יותר ממה שהיה דעתו להוציא: (ב"י):

1. The Laws of Merchandise on Chol Hamoed, 14 Seifim: All merchandise (or commodities) are forbidden, even everything whether buying or selling and even a loan of a small coin on condition he gives him afterwards wine or other merchandise as a repayment of his obligation so he may earn. He may not go and demand [money or repayment] unless he will not be found after the holiday....

Shulchan Arukh, Orach Chayim 539:1 · Sefaria Community Translation

דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח סעיפים: בנין אפילו כל שהוא אסור ואם נפרץ גדר גנתו (או כותל חצירו שבינו לחבירו) (מרדכי פ"ק דמ"ק והגהות מיימוני פ"ח) בונהו מעשה הדיוט דהיינו שמניח אבנים זו על זו ואינו טח בטיט או גודר אותו בקנים וגומא וכיוצא בהם וכן אם עשה מעקה לגג בונה אותו מעשה הדיוט אבל כותל חצר הסמוך לרשות הרבים שנפל בונהו כדרכו ואם היה נוטה ליפול סותרו מפני הסכנה ובונהו כדרכו: הגה ואפי' אינו נוטה רק לחצר או למבוי מותר לסתרו מפני הסכנה ולחזור ולבנותו וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה בונה וסותרו כדרכו: (ב"י בשם ר' ירוחם בנ"י):

1. Laws of Building and Demolishing on Chol HaMoed, in it is 8 paragraphs. Building even a bit is forbidden. If there was a breach in the fence of his orchard [or the wall of his courtyard that is between him and his friend - (Mordechai, 1st Chapter of Moed Katan & Hagaaos Maimoni Chapter 8], build an act of an amateur that is place rocks on top of each other or plaster mud or fence (the breach) with reeds, papyrus, and like those. Similarly, if making a railing for a roof, build in an act of an amateur; however, if building a wall for his courtyard that is near the public thoroughfare that fell, build as normal, and if it is leaning to fall, demolish because of danger and build normally. Note (Rema): Even if it is only leaning to the courtyard or alley, it is allowed to demolish because of danger and return and rebuild. Similar with other matters that there is a concern of danger, build and demolish as usual (Bais Yosef in the name of Reb Yerucham BN'Y)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 540:1 · Sefaria Community Translation

דיני אריגה בחול המועד. ובו ה סעיפים: מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן: הגה ומותר לתקן הפתילות לנרות בחול המועד דמעשה הדיוט הוא: (נ"י פרק אלו מגלחין ור' ירוחם נ"ד ח"ה וב"י):

1. Laws of Weaving on Chol Hamoed, and in it is 5 paragraphs. It is permitted to make a fish trap from willow branches that is an amateur act but not weaving from threads (or sinews) as it is a professional act. Note (Rema): it is permitted to fix wicks for candles on Chol Hamoed because it is an amateur act (Nimukei Yosef Chapter Elu Meglachin (3rd ch.), Reb Yeruchom 54 Chelek 5, and Bais Yosef).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 541:1 · Sefaria Community Translation

שלא לעשות מלאכה לאחרים בחול המועד אלא בחנם. ובו ב סעיפים: אפי' מלאכות המותרו' אינם מותרו' לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחנם אבל בשכר אסור ומיהו אם אינו נותן לו שכר קצוב אלא שאוכל עמו בשכרו מותר: הגה ודבר האבד מותר לעשות אפי' בשכר קצוב (כל בו):

1. (The Law) that one should not do work for others on Chol HaMoed except for free, and in it is two paragraphs. Even work that is allowed, it is not allowed except for oneself or for others for free, but for payment it is forbidden. However if he does not give to him a set payment rather that he eats with him in lieu of payment, it is permitted. Note (Rema): for a matter of loss (Davar HaAvid) it is permitted to do even for a set wage (Kol Bo).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 542:1 · Sefaria Community Translation

דין מלאכה ע"י עכו"ם בחול המועד. ובו ג סעיפים: כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לעכו"ם לעשותו:

1. Law of work done by a Gentile on Chol HaMoed, and in it is 3 paragraphs. Anything that is forbidden to do, it is forbidden to ask a Gentile to do.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 543:1 · Sefaria Community Translation

דין צרכי רבים בחול המועד. ובו ב סעיפים: צרכי רבים מותר לעשותן בחול המועד כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים ולתקן המקוואות: הגה ודוקא צרכי רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בה"כ (ב"י בשם תשובת הרשב"א) אסור לעשות במועד וה"ה דלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד. (ריב"ש סימן רכ"ו):

1. The Laws of Public Needs During Chol HaMoed, 2 Seifim: It is permitted on Chol HaMoed to take care of the needs of the community, such as fixing roads and removing stumbling blocks (or obstacles) from them, and to mark (or point out) graves so the priests can be warned about them, and to fix the Mikvahs. RAMA: Specifically public needs like needs for the person's body (or well being) but other public needs, like building a synagogue (Beis Yosef in the name of the Teshuvos HaRashbah) are forbidden to do during Chol HaMoed. And this is the law for other mitzvah related needs - it is forbidden to perform artistic work during Chold HaMoed (Rivash, Siman 226).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 544:1 · Sefaria Community Translation

דיני כתיבה בחול המועד. ובו יא סעיפים: אסור לכתוב בחה"מ ואפי' להגיה אות אחת בספר אסור: הגה ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו צורך המועד (תה"ד סי' פ"ה) ויש מתירין (כל בו וב"י) ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן:

1. Laws of Writing on Chol Hamoed, and in it is 2 paragraphs It is forbidden to write on Chol HaMoed even to note one letter in a book is forbidden. Note (Rema) for the needs of the public there are those that forbid, all that isn't for the needs of the Festival (Terumas HaDeshen Chapter 85), and there are those that allow (Kol Bo and Bais Yosef). The custom is to be lenient in our script that is not a professional act.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 545:1 · Sefaria Community Translation

דיני אירוסין ונשואין בחול המועד. ובו ה סעיפים: אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין ומותר לארס ובלבד שלא יעשו סעוד' אירוסין הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין ומותר לעשו' ריקודין ומחולות לעשו' סעודת האריס עם מריעיו שלא בבי' ארוסתו וכן לסעוד הארוס בבי' ארוסתו שלא בשעת אירוסין מותר:

1. The Laws of Betrothing and Marrying on Chol Hamoed, 5 Seifim: We do not marry women on hol hamoed, neither virgins nor widows, nor do we perform levirate marriages. It is permitted to betroth, though one should not do festive engagement meals in the house of the betrothed at the time of betrothal. It is permitted to do dancing. It is permitted to have engagement meals with relatives not in the house of the engaged. It is permitted to have engagement meals in the house of the engaged at a time other than the time of betrothal.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 546:1 · Sefaria Community Translation

דין מי שמת לו מת בח"ה. ובו יב סעיפים: חול המועד אסור בהספד ותעני' לפיכך אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ומטעם זה אין מוליכין המת לבית הקברו' עד שיהי' הקבר מתוקן:

The Laws of Dealing with Death on Chol Hamoed, 12 Seifim: It is forbidden to eulogize or fast on hol hamoed. Therefore, we do not leave the coffin in the street so that we not cause eulogizing. For the same reason, we do not bring the coffin to the cemetery until the grave is ready.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 547:1 · Sefaria Community Translation

דין אבילו' בחול המועד. ובו כ סעיפים: הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילו' ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירות שלשים:

1. The Laws of Mourning on Chol Hamoed, 20 Seifim: One who buries a dead [relative] on a holiday does not have the obligations of mourning during the holiday. After the holiday, he observes shiva and mourns accordingly. He counts thirty days from the burial and observes the mourning practices for the remainder of the thirty days [that are after the holiday].

Shulchan Arukh, Orach Chayim 548:1 · Sefaria Community Translation

להתענות ד' תעניתים. ובו ב סעיפים: חייבים להתענו' בתשעה באב ובשבעה עשר בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם:

We are required to fast on the 9th of Av, [and] on the 17th of Tammuz, and on the 3rd of Tishrei, and on the 10th of Teves because of the bad occurrences that occurred on those [days].

Shulchan Arukh, Orach Chayim 549:1 · Sefaria Community Translation

הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות. ובו ד סעיפים: הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר: הגה מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה אין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פ"ה) ואפי' אינן מצטערות אין מחוייבות להתענות אלא שנהגו להחמיר ודוקא בג' צומות אבל בט' באב מחויבות להשלים (כדלקמן סי' תקנ"ד סעיף ה'):

The (legal) distinction that there is between Tisha B'av to the other fasts, and in it there are 4 paragraphs. All are obligated to fast on these Four fasts, and it is forbidden to break the fence (i.e. not fast) Rema: However, those who are pregnant or nursing that are very distressed, do not fast [Hagaos Maimoni and the Maggid Chapter 5]. And even if they (the above) are not distressed, they are not obligated to fast, rather customarily they are strict. (This lack of obligation for those in a lack of distress) is specifically on the 3 fasts, but Tisha B'av, they are obligated to complete (the fast) [like that brought in Siman 554 Paragraph 5]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 550:1 · Sefaria Community Translation

דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה. ובו יח סעיפים: משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה דריע מזליה: הגה מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפי' בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד (מרדכי הל' ט"ב והגהות אשירי פ"ד דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין פרוכת של שבת אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון: (מהרי"ל)

1. Laws of the Week that Tisha B'av falls within and in it 18 paragraphs. When one enters Av, we reduce in joy. And a Jewish person that has to him a legal dispute with a Gentile, one should delay from (adjuring) because there is bad mazel. Rema: A Bris Milah that is from Rosh Chodesh Av until Tisha B'av, we are accustomed that the Mohel, the Baal Bris (the one who holds the baby), and the father of the son wear Shabbos clothes (Minhagim). But beside for this, it is forbidden even on Shabbos Hazon (the Shabbos prior to Tisha B'av) we do not switch to wear Shabbos Clothes except for undergarments (Mordechai Laws of Tisha B'av and the Haagos Ashiri Chapter 4 of Taanis, and the Agudah, and the Rokeach). But we do spread the Shabbos Parachos Covering (i.e. the sheet cover in front of the Aron with the Torah Scrolls) except if Tisha B'av falls on Shabbos and is pushed off (to Sunday) then we not spread the Shabbos Parachos Covering. One who is marrying the week of Shabbos Nachmu (that is the week after Tisha B'av) is allowed to wear Shabbos Clothes on Shabbos Chazon (Maharil)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:1 · Sefaria Community Translation

דין ערב ט' באב. ובו יב סעיפים: ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת שאוכלה אחר חצות בשר ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין: הגה ואף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור וב"י בשם תוספות ורוקח) וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח דברים שנוהג בהם בשאר פעמים כדי שיתנהג בפרישות: (מרדכי):

1. Laws of the Eve of Tisha B'av containing 12 paragraphs. On the Eve of Tisha B'av in the Parting Meal-- that is eaten after Halachic Noon-- a person should not eat meat and should not drink wine, and he should not eat two cooked dishes. Rema: Even other drinks, one should reduce the amount he normally drinks [Tur and Bais Yosef in the name of Tosafos and Rokeach] and similarly, he should not eat after the Meal radishes and salted food that he is used to on other occasions in order to accustom himself in asceticism. [Mordechai]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 552:1 · Sefaria Community Translation

דין סעודה המפסקת. ובו ב סעיפים: אע"פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אלא א"כ קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום הגה וקבלה בלב אינה קבלה אלא צריך להוציאו בשפתיו: (בית יוסף בשם התוס'):

1. Laws of the Parting Meal, which contains 2 paragraphs Even though one ate the Parting Meal, it is allowed to return and eat (more), unless one accepted upon himself explicitly not to eat further that day. Rema: Acceptance by thought is not an acceptance; rather, he needs to speak it with his lips (i.e. speak out the declaration) (Bais Yosef in the name of Tosafot)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 553:1 · Sefaria Community Translation

דברים האסורים בתשעה באב. ובו כה סעיפים: תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמ' בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם:

Tisha b'Av is forbidden for washing, anointing, wearing leather shoes, and marital relations. It is also forbidden to read from the Torah, Nevi'im, and Ksuvim and to learn mishna and midrash and gemara and halacha and aggada, because it says, "The precepts of God are right, gladdening the heart" (Tehillim 19:9). Schoolchildren are idle on it. One may read Iyov and the bad things which are in Yirmiyah, but if there are between them passages of consolation, one must skip them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 554:1 · Sefaria Community Translation

דיני תפילין וציצית בט"ב. ובו ב סעיפים: נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה ובמנח' מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם:

The laws of tefillin and tzitzit on Tisha b'Av, contains 2 paragraphs: We are accustomed not to put on tefillin or a tallit on Tisha b'Av in the morning, but rather to put on a small tallit under clothes, and not make a blessing. And during mincha we put on tzitzit and tefillin and bless them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 555:1 · Sefaria Community Translation

תשעה באב שחל ביום ראשון. ובו סעיף אחד: ליל תשעה באב שחל בא' בשבת כשרואה הנר אומר בורא מאורי האש ואין מברך על הבשמים ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים:

Tisha b'Av that falls on Sunday: and containing one subsection. // The night of Tisha b'Av that falls on Saturday night, when a person sees the candle they should say borei m'orei ha'aish and they should not bless on spices. And on the night when Tisha b'Av goes out, one should make Havdalah on a cup [of wine] and should not bless either a candle or spices.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 556:1 · Sefaria Community Translation

לומר נחם ועננו בתשעה באב. ובו סעיף אחד: בתשעה באב אומר בבונה ירושלים נחם ה' אלהינו את אבילי ציון וכו' ועננו בשומע תפלה ואם לא אמר לא זה ולא זה אין מחזירין אותו: הגה והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה של תשעה באב לפי שאז הציתו אש במקדש ולכן מתפללים אז על נחמה (רוקח ואבודרהם) מי שאכל בט"ב יאמר נחם בברכת המזון (מהרי"ל):

On Tisha Be-Av we say [during] the blessing of "Bo-neh Yerushalayim" {in the Amidah}: {Nachem} "Console My L-rd my G-d the mourners of Zion etc ..", and "Aneinu" during "Shomeya Tefilah", but if one did not say one nor the other, we do not make them go back. Rema Note: The simple custom is not to say Nachem except during the Minchah prayer on Tisha be-Av, for it was then {in the afternoon} that the fire took hold in the Mikdash, and therefore we pray at this time about the consolation (Rohach, Avudrahum). One who ate on Tisha be-Av, would say "Nachem" {instead of "Rachem"} in Grace after meals (Maharil).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 557:1 · Wikisource Shulchan Aruch

במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר. ובו סעיף אחד: בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי: הגה ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני) אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א' מותר לאכול בשר ולשתות יין יום ב' אבל בלילה אסור מפני אבילות של יום: (מהרי"ל):

On Tisha Be-Av around afternoon time the sanctuary caught fire, and burned until the sun set on the tenth, [subsequently] for this reason the proper custom is not to eat meat, nor to drink wine on the night of the tenth or the day of the tenth. Rema Note: There are those who are strict until midday and no longer (Hagehot Maymoni). If Tisha be-Av fell on Shabbat and was pushed off until the first day [of the week], it is permitted to eat meat and drink wine on the second day [of the week], but the night is forbidden because of the mourning of the preceding day (Maharil).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 558:1 · Wikisource Shulchan Aruch

מנהגי ט"ב ודין מילה בט"ב. ובו י סעיפים: חל תשעה באב במוצאי שבת אין אומרים צדקתך במנח' בשבת: הגה ומבדילין בלילה בתפלה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות תשעה באב) ואם שכח מלהבדיל ע"ל סי' רצ"ד סעיף ג' ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים וכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני) ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי"ל) וכשמגיע החזן לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם ואח"כ מסיים החזן וחוזר הקהל ואומר השיבנו בקול רם וכן החזן (הגהות מיימוני):

Customs of Tisha b'Av and rulings regarding circumcision on Tisha b'Av, containing 10 paragraphs: When Tisha b'Av begins on Saturday night, we don't say "Tzidkatecha" during mincha of Shabbat. Rema: and we make Havdalah at night during prayer, like all other Motza'ei Shabbat. (Notes of Mordechai, Halachot Tisha b'Av) And if one forgot to make havdalah, see Siman 294 subsection 3. And one should pray in tranquility, as mourners cry. And so we do in the reading of Eicha (Hagahot Maimoni) and with all "Eicha"s one should lift up one's voice higher (Maharil). And when the chazan reaches the verse "Hashiveinu", the congregation says it in a loud voice. And after that, the chazan concludes and returns and the congregation and chazan both say "Hashiveinu" in a loud voice. (Hagahot Maimoni)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 559:1 · Sefaria Community Translation

לעשות זכר לחורבן. ובו ה סעיפים: משחרב בית המקדש תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונין לעולם בנין מסוייד ומכוייר [פי' מצוייר] כבנין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד והלוקח חצר מסויידת ומכויירת הרי זו בחזקת' ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים:

At the time when the Temple was destroyed, the sages of that generation decreed that one should not paint and mold one's house like the house of kings, but rather one should plaster one's house with mortar and whitewash it with lime. And one should leave a place, a square cubit in size, opposite the entrance, without whitewash. And if one acquires a painted and molded courtyard, this is permitted as it is already like that, and one is not obligated to peel away what is on the walls.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 560:1 · Sefaria Community Translation

דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנם. ובו ה סעיפים: הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע [ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמן הצופים לירושלים]: [ב"י]:

1. The rule if one sees the Cities of Judah, Jerusalem, and the Mikdash (Temple) in their destruction, and in it is 5 paragraphs. One who sees the Cities of Judah in their destruction says "Your Holy Cities have become a desert" (Isaiah 64:9) and rends (one's clothes like in the laws of mourning). Parentheses (Rema): And one is not obligated to tear except when one reaches near to them like from Tzofim to Jerusalem [Bais Yosef]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 561:1 · Sefaria Community Translation

דין קבלת התענית. ובו יג סעיפים: כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים דהיינו שיראה ג' כוכבים בינונים או שהלבנה זורחת בכח ותאיר על הארץ (הגהות אשירי פ"ק דתענית והגהות מיימוני פ"א) אינו תענית ואם דעתו לאכול קודם לכן אינו מתפלל עננו: הגה מיהו נוהגין להתפלל עננו אע"פ שאין משלימין עד צאת הכוכבים וכן דעת מקצת רבוותא (תה"ד סי' קנ"ז) ונראה לי דדוקא ביחיד דאומר עננו בשומע תפלה דבלאו הכי יכול להוסיף כמו שנתבאר לעיל סי' קי"ט אבל שליח ציבור לא יאמר עננו אא"כ משלימין וכן נוהגין:

The Laws of Accepting a Fast, Contains 13 Sections. Every fast that does not last until sunset - that is, it is not completed until Tzeit HaKochavim, meaning that one can see three medium-sized stars or the moon shines strongly and illuminates the earth (Hagahot Ashiri, Chapter 1 of Taanit and Hagahot Maimonides, Chapter 1) - is not considered a fast. And if one intends to eat before then, one should not recite the 'Aneinu' prayer [in their Amidah]. Rema: However, there is a custom to recite 'Aneinu' even if the fast is not completed until Tzeit HaKochavim, as is the opinion of some authorities (Terumat HaDeshen, section 157). It seems to me that this specifically applies to an individual who says 'Aneinu' in the 'Shomea Tefillah' blessing [in the Amidah], as anyway he can add to it as explained earlier in section 119. However, a prayer leader should not say 'Aneinu' unless the fast is completed, and this is the common practice.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 562:1 · Sefaria Community Translation

דין מי שהרהר בלבו להתענות. ובו סעיף אחד: מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפלת המנחה להתענות למחר לא הוי קבלה דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית כיון שלא קבלו בתפלת המנחה:

If one mentally expresses a plan to fast the following day not during the afternoon prayer, this does not constitute acceptance [of a fast], is it is not better than the verbal expression of a plan to fast the following day, which is not an acceptance of a fast because it is not during the afternoon prayer.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 563:1 · Sefaria Community Translation

דין ליל שלפני התענית. ובו סעיף אחד: כל תענית שאוכלים בו בלילה בין צבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן (שינת קבע) (טור) אבל אם ישן (שינת קבע) אינו חוזר ואוכל ולא שותה אא"כ התנה לאכול או לשתות: הגה ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה והוי כאלו התנה (טור ומרדכי והגהות מיימוני והגהות אשירי):

On every fast that one eats at night, whether it is a communal or individual fast, one may eat and drink until dawn. This holds if one does not sleep (for a long time) (Tur), but if one sleeps (for a long time), he may not go back and eat and drink unless he made a condition [prior to sleeping] to eat and drink. Rem"a: There are those who say that drinking requires no condition, as we assume that a person intends to drink after sleeping and it is as if he made the condition (Tur, Mordechai, Hagahot Maimoniot, and Hagahot Ashri).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 564:1 · Sefaria Community Translation

דין תפלת עננו. ובו ו סעיפים: יחיד אומר עננו בשומע תפלה בין יחיד שקבל עליו תענית בין יחיד המתפלל עם הצבור בתענית צבור וכן שליח צבור שמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ובשומע תפלה: הגה ואומרו קודם כי אתה שומע וכו' ולא יחתום בעונה בעת צרה אלא כשמגיע לכל עת צרה וצוקה יסיים כי אתה שומע תפלת וכו' (ב"י בשם תוספות) ולא ישנה ממטבע ברכה אפי' כשמתענה יחיד יאמר עננו בצום תעניתנו וכו': (רשב"א סימן נ"ה):

The individual says "Anenu" in the "Shomea Tefila" [blessing of the Amidah]. This is true both of an individual who has accepted an individual fast and an individual who is praying communally during a communal fast. The prayer leader who prays silently is the same as an individual in this respect and says it in "Shomea Tefila." Rem"a: He says it prior to "Because you hear..." He does not finish the prayer with "[Blessed are You, God] who listens during a time of trouble. Rather, when he gets to "for every period of trouble and strife," he finishes "because you hear..." (Beit Yosef in the name of the Tosafot). He should not change the form of the blessing. Even a person fasting individually should say "Respond to us on our fast day" (Rashb"a Siman 55).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 565:1 · Sefaria Community Translation

דין תענית צבור. ובו ח סעיפים: בתענית ציבור אומר שליח ציבור עננו בין גואל לרופא וחותם בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח ע"ל סוף סי' קי"ט סעיף ד') וקורים ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים: הגה ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מבתשעה באב וקורין אפי' כשחל בערב שבת (מהרי"ל) ואם מתענים בראש חודש קורים שחרית פרשת ר"ח ומנחה בשל תענית (ר"ן ספ"ק דתענית וב"י בשם רוקח):

On a communal fast, the leader says "Anenu" between the blessings for redemption and healing and finishes with "Blessed are You, God, who answers His people Israel at a time of troubles." (If he forgot, see above at the end of 119:4). We read "Moses sought the favor..." [Exodus 32:11] in the morning and afternoon prayers, whether it falls on Monday or Thursday or any other day. Rem"a: In the afternoon, we add the haftarah of "Seek out" ([Isaiah 55]) and in the morning there is no haftarah, except for on Tisha B'av. We read [in the afternoon] even if the fast is on Friday (Mahari"l). When fasting on Rosh Chodesh, we read the Rosh Chodesh reading in the morning and the fast day reading in the afternoon (Ra"n at the end of Chapter 1 of Ta'anit and Beit Yosef in the name of the Rokeach).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 566:1 · Sefaria Community Translation

טעימה ורחיצת הפה שמותר בתענית. ובו ג סעיפים: השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית ובלבד שיפלוט וביום הכפורים ובתשעה באב אסור: הגה ויש מחמירין בכל תענית צבור והכי נוהגין: (תוס' והגהות מיימוני פ"א ות"ה סימן קנ"ח):

One who is fasting can taste up to a revi'it, provided he spits it out. This is forbidden on Yom Kippur and Tisha B'Av. Rem"a: There are those who are stringent on all public fasts, and this is the practice (Tosafot, Hagahot Maimoni chapter 1, Trumat Hadeshen siman 158).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 567:1 · Sefaria Community Translation

דיני נדרי תענית. ובו יב סעיפים: נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או שהיה תענית צבור או שהיה יום ידוע לו להתענות כיום שמת בו אביו או רבו אבל אם נדר להתענות יום א' או שני ימים וכשהתחיל להתענות שכח ואכל כזית איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר (ויש מחמירין דאפי' בנדר להתענות יום זה דחייב להשלים מ"מ מחמירין להתענות יום אחר) (ת"ה סימן קנ"ו):

If one takes a vow to fast on a certain day, and he then forgets and eats, he should still complete the fast. This applies to dream fasts, public fasts, or days that he knows to fast on like the day that his father or rabbi died. But if he vows to fast one or two days, and he forgets and eats a kezayit, he has "lost" his fast, and he must fast another day. (Rem"a: There are those who are stringent, saying that when he vowed to fast on a specific day, he is obligated to finish the fast but still must be stringent and fast another day (Trumat Hadeshen chapter 156)).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 568:1 · Sefaria Community Translation

שנותנין בתענית חומרי מקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה סעיפים: ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין ודעתו לחזור צריך להתענות כל תעניות שקבלו עליהם:

1. (The Laws) that we give in matters of fasting the stringency of the place of those leaving and those coming to there, and in it is 5 paragraphs.One who is going from a place that is fasting to a place that is not fasting, and his intention is to return, he needs to fast the whole fast that was accepted upon him (via the members of the fasting city).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 574:1 · Sefaria Community Translation

דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו יג סעיפים: סדר תעניו' שמתענין בארץ ישראל על גשמים כך היא הגיע י"ז במרחשוון ולא ירדו גשמים מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענו' שלשה תעניות ב' וה' וב' וכל התלמידים ראוים לכך ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד:

Laws of supplications for rain prayed for in the Land of Israel, and it has thirteen clauses: 1. The order of fasts observed in the Land of Israel for rain: When the 17th of Marcheshvan arrives and no rain has fallen, the scholars begin to observe fasts. Only the advanced students fast three times, on Monday, Thursday, and Monday. All students are eligible for this, and the rules of these fasts are like those of an individual fast.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 575:1 · Sefaria Community Translation

על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו טז סעיפים: כשם שמתענים ומתריעים על הגשמים כך מתענים על שאר הצרו' כגון עכו"ם שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או יטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם צרה אפי' במצוה קלה הרי אלו מתענין ומתריעין ועד שירוחמו וכל הערים שסביבותיהם מתענים אבל אין מתריעין אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם ואפי' לא באו אלא לעבור דרך ארצם שאין להם מלחמה עמהם אלא על עכו"ם אחרי' ועוברי' על מקום ישראל מתעני' ומתריעין:

Concerning what matters they fast, proclaim, and in it, there are sixteen clauses. 1. Just as they fast and proclaim for rain, so too, they fast for other troubles, such as the heathens who come to wage war against Israel, or if they impose a tax on them, take land from them, or decree trouble upon them, even if it's a minor mitzvah. These [cities] fast and proclaim, and [others] around them also fast, but they do not proclaim unless the enemy has come and they have blown the shofar to gather for their assistance. Even if they only came to pass through their land, causing no war except against other heathens later on, and those who pass through the land of Israel fast and proclaim.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 576:1 · Sefaria Community Translation

אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשין הקרקע איך מתנהגים. ובו סעיף אחד: בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה מתריעין ומבקשים רחמים ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניו' אין גוזרין בו תעני' על הצבור שאין הצבור יכולים להתענו' בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די ואם היחידים רוצים להתענו' רשאים הם בכך ובהתרעת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים ותכנס להם לפנים משור' הדין ובטובך הגדול רחם עליהם שאין פורעניו' בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצא' מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך:

If the rains intensify until the ground is blurred, how do we behave? In one paragraph: In every place, if most rains blur the ground and prevent the plow from operating, warnings are issued, and pleas for mercy are made. If the matter is urgent and there is no time to issue a formal warning, like other fasts, no communal fast is decreed upon the public, as the public cannot fast every day. Instead, warnings are issued every day, in every prayer, and through verbal announcements. It is sufficient. However, if individuals wish to fast, they are allowed to do so, with verbal announcements, meaning they say, 'Our Father, our Father, may it be Your will, Lord our God and God of our fathers, that Your mercy conquers Your anger, and Your mercy prevails over Your attributes. Deal with Your children with mercy and enter before them with the measure of mercy, more than the measure of strict justice. In Your great goodness, have mercy upon them, for disasters come into the world only for the sake of Israel, and they are Your people and Your inheritance, whom You brought out of the land of Egypt. They cannot endure either excessive evil or excessive good. They cannot accept an abundance of good, nor can they withstand Your wrath. May it be Your will that there be tranquility in the world, and remember Your mercy.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 577:1 · Sefaria Community Translation

שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו. ובו סעיף אחד: כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבי' האסורי' יש לו להתענו' ולבקש רחמים בתעניתו ולא יתענה בשבת ובמועד וחנוכה ופורים וראש חודש:

"That every individual should fast and pray for their distress. In one section: Just as the community fasts and prays for their troubles, so too, each individual should fast and pray for their own distress. For example, if one is sick, lost in the wilderness, or imprisoned in a prohibited place, they should engage in fasting and seek mercy during their fast. However, one should not fast on Shabbat, Festivals, Chanukah, Purim, and Rosh Chodesh.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 578:1 · Sefaria Community Translation

סדר תפלו' באלו תעניו' ובו ג סעיפים: בכל יום משבעה תעניו' אחרונו' של גשמים מתפללין על סדר זה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר וכל העם מתקבצים ומתכסים בשקים ונותנים אפר מקלה (פי' אפר של דבר שנשרף לאפוקי עפר בעלמא שגם הוא נקרא אפר) על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה כדי להגדיל הבכיה ולהכניע לבם ואחד מן העם נוטל האפר ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין במקום הנחת תפילין כדי שיכלמו וישובו וכל א' וא' נוטל ונותן בראשו ואח"כ מעמידים ביניהם זקן חכם והם יושבים לא היה שם זקן חכם מעמידים חכם לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין אדם של צורה ואומר לפניהם דברי כבושים (פי' שכובשין ומעוררין הלב לתשובה) אחינו לא שק ולא תעני' גורמים אלא תשובה ומעשים טובים שכן מצינו שלא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלהים את מעשיהם ובקבלה הוא אומר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ומוסיף בענינים אלו כפי כוחו עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה ואחר שגומר זה דברי כבושים עומדים בתפלה ומעמידים שליח צבור הראוי להתפלל בתעניו' אלו ואם היה אותו שאומר דברי כיבושי' ראוי להתפלל מתפלל ואם לאו מורידין אחר ומי הוא הראוי להתפלל בתעניו' אלו איש שהוא רגיל בתפלה ורגיל לקרו' בתורה נביאים וכתובים ומטופל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה ולא יהי' בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלוים אליו בעל עבירה אלא יהי' ביתו ריקן מן העבירו' ולא יצא עליו שם רע בילדותו שפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ואם היה זקן עם כל המדו' האלו הרי זה מפואר ואם אינו זקן הואיל ויש בו כל המדות האלו יתפלל:

The order of prayer on these fasts, consisting of three sections:Every day from the seventh day of withholding rain, following the established order of these fasts, the people gather and go out with the ark to the city square. The entire community assembles, covering themselves with sackcloth and placing ash from burnt material (meaning ash from something that has been burned, distinct from regular dust, which is also called ash) on the ark and on the Torah scroll. This is done to intensify the weeping and to humble their hearts. One of the people takes the ash and places it on the head of the leader and the head of the court, in the place where they put on tefillin, so they may be ashamed and repent. Each person then takes and places it on his own head. Afterwards, they arrange a wise elder among them, and if there is no wise elder, they appoint a sage. If neither is present, they appoint someone of stature and say before them words of rebuke, meaning words that provoke and stir the heart towards repentance. They emphasize that neither sackcloth nor fasting alone cause repentance, but rather true repentance and good deeds. We find in the case of the people of Nineveh, it is not said, 'God saw their sackcloth and their fasting,' but rather, 'God saw their deeds.' In accordance with his ability, the person addressing them continues with these matters until he softens their hearts, and they fully repent. After concluding these words of rebuke, they stand in prayer and appoint a prayer leader suitable for these fasts. If the one who spoke the words of rebuke is fit to pray, he prays. If not, someone else is chosen to lead the prayer. Who is fit to lead the prayer on these fasts? A person who is accustomed to praying regularly, is familiar with reading from the Torah, Prophets, and Writings, is morally upright, has toiled in the field, has not had a child or relative who transgressed, has an empty house of transgressors, has not acquired a bad reputation in his youth, is humble, pleasant to people, and has a pleasant voice. If he is elderly, with all these qualities, he is honored. If not, as long as he possesses all these qualities, he should lead the prayer.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 579:1 · Sefaria Community Translation

ימים שמתענים בהם. ובו ג סעיפים: אלו הימים שאירעו בהם צרו' לאבותינו וראוי להתענו' בהם ואע"פ שמקצתם בראש חודש יש מי שאומר שיתענו בו (וטוב שלא להשלים בראש חודש):

1. The Days on Which We Fast, 3 Seifim:These are the days when troubles occurred for our forefathers, and ‎‎ ‎‎it is worthy to fast on them. And even though some fall at the beginning of the month, there are those who say that we fast on them (and it is good not to complete a fast at the beginning of a month)‎‎.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:1 · Sefaria Community Translation

דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים: נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו):

We have the custom to get up at the break of dawn to recite Selichot and tachanunim from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur. Rema: The minhag of Ashkenazi Jews is not like that. Instead from Rosh Chodesh on we blow the Shofar after Shacharith, and there are some places where they also blow the Shofar after Arvit. We get up at dawn to recite Selichot from the Sunday before Rosh HaShanah on; and if Rosh HaShanah falls on a Monday or Tuesday, we begin reciting Selichot from Sunday the week before Rosh HaShanah. It is forbidden for a mourner to leave his house in order to hear the Selichot at the synagogue, except on the eve of Rosh HaShanah when we extend the Selichot. On that day, the mourner can go to synagogue (Piskei Mahar"i chapter 133). It is important to search for a prayer leader for Selichot and the Days of Awe who is most fit, one who is learned and does good deeds. He should be at least thirty and married. However, any Jew is kosher for this role, as long as he is liked by the community. If he took the role by force, we do not respond "Amen" to him. He has to be able to fulfill everybody's obligation. If he has an enemy (note: one who hates him) and intends not to fulfill his obligation, even those who like him do not fulfill their obligations (Hagahot and Minhagim Yeshanim). There are places where the person who leads Selichot leads all of that day's prayers (Kol Bo).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 581:1 · Sefaria Community Translation