Shulchan Aruch

דיני הפסק וטעות בברכת הפירות. ובו ו סעיפים: בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אבל אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ לא יצא הלכך אם הוא מסופק בפרי אם הוא פרי עץ או פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה. ועל הכל אם אמר שהכל יצא ואפילו על פת ויין:

If one blessed Creator of ground produce on tree produce, one has fulfilled one's obligation. If one blessed Creator of tree produce on ground produce, one has not fulfilled one's obligation. Therefore, if one is in doubt of the type of fruit - whether it is tree produce or ground produce, one blesses Creator of ground produce. And, on everything, if one blessed Through Whose word everything was created, one has fulfilled one's obligation, even on bread or wine.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 206:1 · Sefaria Community Translation

דין ברכה מעין שלש אחרי ה' מיני פירות וה' מיני דגן. ובו יח סעיפים: על חמשת המינים שהם גפן ותאנ' ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש:

On the five species, i.e., grapes, figs, pomegranate, olives and dates one recites afterwards the beracha Ma'ein shalosh

Shulchan Arukh, Orach Chayim 208:1 · Sefaria Community Translation

דיני טעות וספק בברכת היין. ובו ג סעיפים: לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומ' שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכי' שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומ' ב"פ הגפן ונזכ' שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא: הגה וכל שכן אם היה בידו יין וסבור שהוא מים ופתח אדעתא לומר שהכל ונזכר ובירך בפה"ג שיוצא שהרי אף אם סיים שהכל יצא [טור]:

One who took a cup of beer or of water and began saying Blessed are You, Lord our God, king of the world in order to say שהכל and erred, saying Bore Pri Hagafen, one does not make the person say it over again, since - at the time that the person mentioned God's name and kingship, since they are the main part of the blessing - one intended only for the blessing that is fit for that particular type. And there are those who say that if one took a cup of beer or water and thought that it was wine and started saying Blessed are You, Lord our God, king of the world in order to say הגפן and then remembers that it's beer or water and completes it by saying שהכל, one has discharged the blessing. Rema: And all the more so if wine was in one's hand and one thought it was water, and began to say שהכל, then remembered [it was wine] and blessed הגפן that one has fulfilled one's obligation, since if one had completed the blessing שהכל, then one would have fulfilled one's obligation

Shulchan Arukh, Orach Chayim 209:1 · Sefaria Community Translation

האוכל פחות מכזית מה דינו. ובו ב סעיפים: האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל ויש מסתפקים לומ' שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רימון שמברכין לאחריו אע"פ שאין בו כזית לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית: הגה ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא אבל אם לקח הגרעין ממנו לא מקרי ברי' [הר"י פרק כיצד מברכין וב"י בשם רשב"א] ויש מסתפקין עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותו על כזית לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית:

One who eats less than a כזית, whether it's from bread or it's from other foods, or one drinks less than a רביעית, whether it's from wine or other beverages, one blesses at the outset of blessing that is fit for that particular type and one does not bless a post-consumption blessing at all. And there are some who are unsure whether to say it's on something that it is like its creation, such as a whole grape or pomegranate seed that one blesses a post-consumption blessing even though there's not an כזית of it. Therefore, it is proper to be careful not to eat something less than כזית. Rema And it is not considered a beriah unless it was eaten as-is (in its entirety), but if its seed was removed, it is not called a beriah [Rav Yitzḥak, chapter “Keitzad Mevarchin,” and Beit Yosef in the name of the Rashba] There are also those who are uncertain whether the after-blessing on wine requires a כזית; therefore, it is best to be careful not to drink less than a כזיתor a רביעית.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 210:1 · Sefaria Community Translation

דיני קדימה בברכת הפירות. ובו ו סעיפים: היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אע"פ שאינו חביב כמו המין האחר ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב ואם אין ברכותיהן שוות אפי' יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצ' יקדים ואפי' אינו חביב וי"א שגם בזה צריך להקדי' החביב ונקרא חביב המין שרגיל להיו' חביב עליו אפי' אם עתה חפץ במין השני:

1. The laws of precedence in blessings over fruit, comprising six sections: If several types of fruit are before him and their blessings are equal, and among them is one of the seven species, he gives precedence to the seven species even if it is not as beloved to him as the other type; and if none of them are from the seven species, he gives precedence to whichever he finds most beloved; but if their blessings are not equal, even if one of them is from the seven species, such as a radish and an olive, he may give precedence to whichever one he wishes, even if it is not the beloved one; and there are those who say that even in this case he must give precedence to the beloved one; and "beloved" means the type that is generally beloved to him, even if at this moment he actually desires the other type.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 211:1 · Sefaria Community Translation

שהעיקר פוטר הטפל. ובו ב סעיפים: כל שהוא עיקר ועמו טפילה (פירוש דבר בלתי נחשב) מברך על העיקר ופוטר את הטפילה בין מברכה שלפניה בין מברכה שלאחריה לא מבעיא אם העיקר מעורב עם הטפל אלא אפי' כל אחד לבדו ואפי' פת שהוא חשוב מכל אם הוא טפל כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו מברך על הדג ופוטר את הפת כיון שהוא טפל: הגה וי"א אם הטפל חביב עליו מברך עליו ואח"כ מברך על העיקר (אגור בשם א"ז) הא דמברכין על העיקר ופוטר הטפילה היינו שאוכלן ביחד או שאוכל העיקר תחלה אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אע"פ שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר. (תרומת הדשן סי' ל"ה):

Whenever there is a primary and secondary food (Rema: ...), we bless over the primary food and this exempts the secondary food both from the blessing before and after; this is needless to say if the primary food and secondary foods are mixed, but even if the foods are both separate. Even bread, which is more important than other foods, if it is secondary - for example someone who eats salted fish and bread with it in order to not injure his throat - he blesses on the fish and this exempts the bread, because it it is secondary. (Rema: There are those who say that if the secondary dish is dear to him, he blesses on it first and afterwards blesses on the primary food [agur in the name of zarua]; he blesses on the primary food first and is exepmt from the secondary when they are eaten together and if the primary is eaten first, but if he eats the secondary food first, for example he wants to drink and he wants to eat first so that he wont drink on an empty stomach, or he eats [seeds?] in order to sweeten the drink, he blesses on the food first even though it is secondary to the drink. We do not only bless shehakol on it because it is secondary to another thing.((Terumat HaDeshen, section 35)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 212:1 · Sefaria Community Translation

מי שיצא (אם) מוציא אחרים. ובו ג סעיפים: על כל פירות ושאר דברים חוץ מפת ויין אם היו האוכלים שנים או יותר אחד פוטר את חבירו אפי' בלא הסיבה ומיהו ישיבה מיהא בעי דדוקא פת ויין בעי הסיבה ולדידן הוי ישיבה כמו הסיבה לדידהו ולפי זה לדידן דלית לן הסיבה אין חילוק בין פת ויין לשאר דברים דבישיבה אפילו פת ויין אחד מברך לכולם ושלא בישיבה בשאר דברים נמי כל אחד מברך לעצמו. והא דאמרינן דאחד מברך לכולם בשאר דברים חוץ מן הפת ה"מ בברכה ראשונה אבל בברכה אחרונה צריכין ליחלק וכל אחד מברך לעצמו דאין זימון לפירות: הגה וי"א דבכל הדברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה וה"ה ישיבה לדידן (ב"י סי' קע"ד בשם הראב"ד) ולכן נהגו עכשיו בפירות שכ"א מברך לעצמו:

On all fruits and other foods - aside from bread and wine - if there are two or more foods, then the blessing of one covers the other even without reclining. Sitting, however, is required specifically with bread or wine that does require reclining. But, for us, that's sitting just as like the type of reclining they used to do in tannaitic times. And, according to this, for us, since we do not recline when we eat, there's no differentiation between eating bread and drinking wine versus other food or beverages for consumption since, with regards to sitting, even with bread and wine, one blesses for all of them and not with sitting with other consumables also everybody blesses for oneself. But we say that one blesses for all of them with all other things aside from bread, that's with regards to the pre-consumption blessing, but with the post-consumption blessing, we do need to differentiate and everybody blesses for oneself since there is no call to blessing for fruits. GLOSS: And there are some who say that with all food and drink aside from bread and wine that reclining does not help, and this is similarly the case with our sitting. And, therefore, we are accustomed nowadays with fruits, that everyone who is at the meal blesses upon the fruits for themselves.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 213:1 · Sefaria Community Translation

בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות. ובו סעיף אחד: כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה ואם דילג שם או מלכות יחזור ויברך ואפי' לא דילג אלא תיבת העולם לבד צריך לחזור ולברך דמלך לבד אינה מלכות:

Any beracha that does not include a mention of Hashem’s Name and Kingdom is not a beracha. If the mention of Hashem’s Name or Kingdom were left out the beracha must be repeated. Even if only the word Olam was left out he must repeat the beracha since the word Melech by itself is not an expression of His Kingdom.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 214:1 · Sefaria Community Translation

עניית אמן אחר הברכות. ובו ד סעיפים: אין עונה אמן אחר ברכותיו אלא אחר ב' ברכות או יותר שהם סוף ברכות ונהגו לענות אמן אחר יהללוך ואחר ישתבח: הגה ויש אומרים שאין עונין אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים בברכת המזון וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות (תוס' ומרדכי ר"פ שלשה שאכלו) (מהרי"ק שורש ע"ב) ובמקומות שנהגו לענות אמן אחר יהללוך וישתבח יענה ג"כ אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד:

Responding "Amen" after blessings. Contains 4 paragraphs: One does not respond "Amen" after his own blessings, except after two or more blessings that conclude a series of blessings. It is customary to respond "Amen" after "Yehallelucha" and after "Yishtabach." Rema: There are those who say that one should respond "Amen" only after the blessing "Boneh Yerushalayim" in Birkat HaMazon, and this is the widespread custom in these countries, and it should not be changed (Tosafot and Mordechai, beginning of the chapter Three Who Ate; Maharik, Root 72). In places where they are accustomed to respond "Amen" after "Yehallelucha" and "Yishtabach", one should also respond after the blessing "Shomer Amo Yisrael La'ad."

Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:1 · Sefaria Community Translation

דיני ברכת הריח. ובו יד סעיפים: אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח אבל לאחריו א"צ לברך:

Laws of the Blessing over Fragrance – containing 14 sections: It is forbidden to benefit from a pleasant fragrance before reciting a blessing; however, after smelling it, one does not need to recite a blessing retroactively.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 216:1 · Sefaria Community Translation

ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט סעיפים: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות:

Someone who sees a place where miracles were done for Israel, such as: the crossing of the sea, the crossing of the Jordan, the crossing of the Rivulets of Arnon, the stones of Elgavish of Beit Choron, the stone which Og wanted to throw on Israel, the stone that Moshe sat on during the war of Amalek, and the walls of Jericho, should bless as follows: "she'asah nissim la'avoteinu bamakom hazeh" - "who wrought miracles for our forefathers at this place." And both this blessing and the other blessings made upon seeing things, are like all other blessings; they are all recited with the mention of God's Name and Kingship.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 218:1 · Sefaria Community Translation

ברכת הודאת היחיד. ובו ט סעיפים: ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה "חולה "יסורין "ים "מדבר:

The blessing of individual thanksgiving. 9 sections: Four people must give thanks: those who descend to the sea when they have come up from it; those who travel through deserts when they reach an inhabited area; one who was ill and recovered; and one who was imprisoned and was released. And your mnemonic is "and all the living shall thank You" — Choleh (sick), Yisurin (suffering/imprisonment), Yam (sea), Midbar (desert).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:1 · Sefaria Community Translation

הטבת החלום ותעניתו. ובו ב סעיפים: הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי' שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו':

Rectifying a dream and fasting about it. Contains two paragraphs. When one has a dream and is anxious about it, one can rectify the dream in front of three people who care about him. He can say to them: "I had a good dream" and they can say to him "it is a good dream and it will be well."

Shulchan Arukh, Orach Chayim 220:1 · Sefaria Community Translation

ברכת הודאת הטוב והרע. ובו ד סעיפים: על שמועות שהם טובות לו לבדו מברך שהחיינו ואם הן טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב:

On news that are good for him, he makes the blessing of "Shehecheyanu"; If the news is good for him and for others, he makes the blessing of "Hatov VehaMaytiv".

Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:1 · Sefaria Community Translation

מי שילדה אשתו ומת מורישו ובנה בית חדש וקנה כלים חדשים ומה מברך. ובו ו סעיפים: ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: הגה ואם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו דהא ליכא הטבה לאחריני וכן אם מת האב קודם שילדתו היא מברכת שהחיינו (וכן נראה לי ליישב הרשב"א סי' רמ"ה) ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו שאינה חובה אלא רשות ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות:

One whose wife gave birth, whose benefactor died, who built a new house, and who acquired new vessels — and what blessing he recites. 6 sections: If one's wife gave birth to a male, he recites HaTov veHaMeitiv, and she too must recite it. Rema: If his wife died in childbirth he recites Shehecheyanu, since there is no benefit to others. Similarly if the father died before she gave birth, she recites Shehecheyanu. (This also seems to me to reconcile the Rashba §245.) Some have written that the custom is to be lenient with this blessing since it is optional rather than obligatory, and from this it has spread that many are lenient with these blessings.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 223:1 · Sefaria Community Translation

הרואה חכמי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה שחלק מחכמתו ליריאיו:

One who says a Jewish scholar recites Blessed are You…who apportioned of His wisdom to those who fear Him

Shulchan Arukh, Orach Chayim 224:6 · Sefaria Community Translation

דיני ברכת שהחיינו. ובו י סעיפים: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י"ב חודש מברך מחיה מתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו:

One who sees his friend after thirty days, says shehecheyanu (who has kept us alive....) and after twelve months, one blesses m'chayeh meytim (who gives life to the dead) and this is for one who is very dear to him and is happy when seeing him.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 225:1 · Sefaria Community Translation

הרואה פרחי האילן מה מברך. ובו סעיף אחד: היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד:

One who goes out in the month of Nisan and sees trees that have put forth flowers says, "Blessed Are you....who has not left anything lacking in the world and who has created in in good creations and good trees from which people can benefit." And this blessing can only be made once each and every year and if one delays until after the fruit has grown on the tree it is too late.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 226:1 · Sefaria Community Translation

ברכת הזיקים. ובו ג סעיפים: על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם:

Upon a comet, which is like a type of star that is seen like an arrow across the sky from place to place, whose light stretches like a staff, and upon shaking of the earth, and upon lightning, and upon thunder, and upon winds that blow angrily: on each of these one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the original (first) creations." And if you'd like, say, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, whose strength and might fill the world."

Shulchan Arukh, Orach Chayim 227:1 · Sefaria Community Translation

ברכת ימים ונהרות הרים וגבעות. ובו ג סעיפים: על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות אומר ברוך אתה יי אמ"ה עושה מעשה בראשית ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם עושה הים הגדול:

Upon oceans, rivers, hills, mountains, and deserts one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the original (first) creations." And upon the great ocean, and that is the ocean that is crossed to Israel and to Egypt one says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, creator of the great ocean."

Shulchan Arukh, Orach Chayim 228:1 · Sefaria Community Translation

ברכת הקשת וחמה בתקופתה. ובו ב סעיפים: הרואה הקשת אומר ברוך אתה ה' אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו ביותר:

One who sees the rainbow says, "Blessed are you, God our Lord, king of the world, who remembers the covenant, who is faithful to his covenant, and who fulfills his word." And it is forbidden to look upon it further.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 229:1 · Sefaria Community Translation

דין קצת ברכות פרטיות. ובו ה סעיפים: המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה"ז תפלת שוא אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר כגון הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתכניסני לכרך הזה לשלום נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהינו שהכנסתני לכרך הזה בשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוציאני מכרך זה לשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום וכו' עד בא"י שומע תפלה וזו היא תפלת הדרך שנכתבה היא וכל דיניה בסימן ק"י:

One who prays for something that has already happened. For example, he entered the city and heard a cry in the city and he prayed "may it be God's will that this cry is not from a member of my household" or if his his wife was expecting and more than forty days had passed and he said "may it be God's will that my wife will give birth to a boy - behold this is a meaningless prayer. Rather a person should always pay for the future and give thanks for the past...

Shulchan Arukh, Orach Chayim 230:1 · Sefaria Community Translation

שכל כוונותיו יהיו לשם שמים. ובו סעיף אחד: אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן: הגה וכשנעור משנתו א"צ לברך אלהי נשמה (ב"י) ויש אומרים שיקרא קודם שישן ויהי נועם (כל בו) ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש"י וכן בכל מה שיהנה בעוה"ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לש"ש שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו שאפילו היה צמא ורעב אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו וכן אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים אם עשה להנאת עצמו והשלים חפצו ותאותו אינו משובח אלא א"כ עשה לשם שמים וכן בשכיבה אין צריך לומר שבזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות לא יתגרה בשינה לענג עצמו אלא אפי' בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו אם עשה להנאת גופו אינו משובח אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה וכן בתשמיש אפילו בעונה האמורה בתורה אם עשה להשלים תאותו או להנאת גופו הרי זה מגונה ואפי' אם נתכוין כדי שיהיו לו בנים שישמשו אותו וימלאו מקומו אינו משובח אלא יתכוין שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שיתכוין לקיים מצות עונה כאדם הפורע חובו וכן בשיחה אפי' לספר בדברי חכמה צריך שתהיה כוונתו לעבודת הבורא או לדבר המביא לעבודתו כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא ית' יעשהו ואם לאו לא יעשהו ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד:

That all of one's intentions be for the sake of Heaven. And there is one paragraph in it. If it is impossible for him to study without sleeping in the afternoon, he should sleep. Rema: And when he wakes from his sleep, he does not need to recite the blessing, "My Lord, the soul..." (Beit Yosef). And some say that he should read, "May the pleasantness..." before he sleeps (Kol Bo). [And this is] so long as he does not make it long; as it is forbidden to sleep during the day more than the sleep of a horse, which is sixty breaths. And even in this little, his intent should not be for the pleasure of his body, but rather to strengthen his body for the service of God, may He be blessed. And likewise with anything that is pleasant for him in this world, his intent should not be for his pleasure, but rather for the service of the Creator, may He be blessed; as it is written (Proverbs 3:6), "In all of your ways, know Him." And the Sages said, "Let all of your actions be for the sake of Heaven." As even optional things – such as eating, drinking, walking, sitting, getting up, sexual relations and conversation – all of them should be for the service of your Creator or for something that enables serving Him. For even if one was thirsty or hungry – if he ate or drank for his pleasure, it is not praiseworthy. Rather he should intend to eat and drink for his sustenance, to serve his Creator. And likewise even to sit in the council of the righteous, to stand in the place of the saintly and to go in the path of the straight – if he does it for his own pleasure and to fulfill his desire, it is not praiseworthy; only when he does it for the sake of Heaven. And likewise with laying down: There is no need to say that at a time when he is able to be in involved with Torah study or with commandments, he should not entice himself with sleep to enjoy himself. Rather even at a time when he is weary and needs to sleep in order to rest from his weariness – if he does [so] for the pleasure of his body, it is not praiseworthy. Rather he should intend to give sleep to his eyes and rest to his body for the requirements of health, so that his mind not get jumbled during Torah study on account of sleep deprivation. And likewise with sexual relations: Even at the time [prescribed] by the Torah, if he does [it] for the pleasure of his body, it is disgraceful. And even if his intent is in order that he will [produce] children that will serve him and take his place, it is not praiseworthy. Rather he should intend that he will [produce] children for the service of his Creator; or he should intend to fulfill the commandment of the [prescribed] time, like someone who is paying his debt. And likewise with conversation: Even to recount words of wisdom, his intent must be for the service of the Creator or for something that leads to serving Him. The principle of the matter [is that] one is obligated to put his eyes and his heart to his ways and evaluate all of his actions on the scales of his intellect: So when he sees something that will bring him to serving the Creator, may He be blessed, he should do it. But if not, he should not do it. And one who acts like this will be serving his Creator constantly.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 231:1 · Sefaria Community Translation

דברים האסורים בשעת המנחה. ובו ג סעיפים: אם השעה דחוקה יתפללו בלחש ואח"כ יאמר ש"ץ מגן ומחיה ויענה קדושה ומסיים האל הקדוש אם אין שהות ביום לגמור י"ח ברכות: הגה וי"א שמתפלל השליח צבור עם הקהל בקול רם וכן נוהגים וע"ל סי' קכ"ד סעיף ב':

Things forbidden at the time of Mincha. 3 sections: If time is pressing, they should pray quietly and then the prayer leader recites Magen and Mechayeh and the congregation responds with Kedushah, and he concludes with HaEl HaKadosh — if there is not enough time in the day to complete the eighteen blessings. Rema: Some say the prayer leader prays together with the congregation aloud, and this is the custom. See above Siman 124:2.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 232:1 · Sefaria Community Translation

אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע"פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך (וע"ל סי' צ"ב סעיף ה') הגה ואפי' עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה (מנהגים) ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול:

One must wash his hands prior to praying, if he has water [available], even if they had not become dirty. He does not make a blessing [for washing]. Gloss: Even one who was [in the midst of Torah] study when he got up [to pray], should wash his hands for prayer.If one does not have water prepared, he need not wash.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 233:2 · Sefaria Community Translation

דין ברכות ק"ש של ערבית. ובו ד סעיפים: בערב מברך שתים לפני ק"ש ושתים לאחריה:

In the evening, we make two blessings before the recitation of Shema, and two after it.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 236:1 · Sefaria Community Translation

לקבוע עתים לתורה בלילה. ובו ב סעיפים: צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה:

Establishing fixed times for Torah study at night. This chapter contains two paragraphs: One must be more careful with nighttime Torah study than with daytime study, and one who neglects it receives a greater punishment.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 238:1 · Sefaria Community Translation

לא ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ואפילו שתיהן נשיו:

A man shouldn't drink from one cup (Have relations with one woman) and be gazing (thinking about) another cup (another women) even if they are both his wives.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 240:2 · Sefaria Community Translation

להזהר בכבוד שבת. ובו סעיף אחד: אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: הגה נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב [סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה] והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מולית"א שקורין פשטיד"א בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה [מהרי"ל ולא ראיתי לחוש לזה]:

Even regarding someone who depends on others for his livelihood, if he has [even just] some [food] of his own, he must make an effort to honor the Shabbat. The halackhic decisors [poskim] who said, "make your Shabbat as a weekday so that you not rely on others," only said it regarding one in a time of dire need. Therefore [a person who has a bit of their own food, i.e., the initial situation discussed,] must practice restraint during the week so that he can honor the Shabbat. This is based on the decree of Ezra, that people should wash clothes on Thursday (i.e., prepare during the week) for the honor of Shabbat. Rema: We customarily knead a quantity of dough that is sufficient to become obligated in the mitzvah of challah, in the home. With these, we bake breads that we will then break on Shabbat and holidays. This is one of the [many ways] in which we honor Shabbat and holidays, and one must not deviate from this custom. Some write that in a few places they are accustomed to eat mulitha, also known as pashtida, on the night of Shabbat as a remembrance to the manna, which was covered above and below. [Maharil; I don’t see that one should be concerned to follow this.]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 242:1 · Sefaria Community Translation

דין המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם. ובו ב סעיפים: לא ישכיר אדם מרחץ שלו לעכו"ם מפני שנקרא על שמו ועכו"ם זה עושה בו מלאכה בשבת דסתם מרחץ לאו לאריסותא [פירוש אריס הוא העובד ליקח חלק ממה שישביח לבעליו] עביד ואמרי שכל הריוח של ישראל ושכר את העכו"ם בכך וכך ליום ונמצא שהעכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל אבל שדה מותר שכן דרך לקבל שדה באריסות ואף ע"פ שיודעים שהוא של ישראל אומרים העכו"ם לקח' באריסו' ולעצמו הוא עובד ותנור דינו כמרחץ ורחיים דינו כשדה: הגה ואע"פ שלא לקחה העכו"ם רק לשליש או לרביע ויש לישראל הנאה במה שהעכו"ם עובד בשבת שרי דעכו"ם אדעתא דנפשיה עובד. [ב"י בשם מיי' פ"ז וב"י סי' רמ"ה בשם סה"ת]:

One shouldn’t rent out his bath house to a non-Jew because the bath house is known to be his. The non-Jew will do work with it on Shabbat. The average bath house isn’t rented out according to a percentage (meaning the worker takes a percentage of the profits). People will say all the profits go to the Jew and wages go to the non-Jew, and as a result the non-Jew is doing work as an agent of the Jew. But to rent out a field is allowed, since it’s common to rent out a field according to a percentage, even though people know it’s the Jew’s field. They will say the non-Jew is working according to a percentage so he’s working for his own sake. An oven is treated like a bath house in this sense. A millstone is treated like a field in this case. RAMA: Even if a non-Jew receives only a third or a fourth of the profits, and the Jew receives a benefit from the non-Jew’s work on Shabbat, it’s permissible to set up this arrangement, since the non-Jew is working for his own sake.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 243:1 · Sefaria Community Translation

איזו מלאכות יכול העכו"ם לעשות בעד הישראל. ובו ו סעיפים: פוסק אדם [פי' מתנה] עם העכו"ם על המלאכה וקוצץ דמים והעכו"ם עושה לעצמו ואע"פ שהוא עושה בשבת מות' בד"א בצנעא שאין מכירי' הכל שזו המלאכ' הנעשית בשבת של ישראל היא אבל אם היתה ידועה ומפורסמת אסו' שהרוא' את העכו"ם עוסק אינו יודע שקצץ ואומ' שפלוני שכר העכו"ם לעשות בו מלאכ' בשבת לפיכך הפוסק עם העכו"ם לבנות לו חצירו או כותלו או לקצור לו שדהו אם היתה המלאכ' במדינה או בתוך התחום אסו' לו להניח לעשו' לו מלאכ' בשבת מפני הרואי' שאינם יודעים שפסק: הגה ואפי' אם דר בין העכו"ם יש לחוש לאורחי' הבאים שם או לבני ביתו שיחשדו אותו [ב"י בשם תשובת אשכנזים] ואם היתה המלאכה חוץ לתחום וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של מקום שעושין בו מלאכ' מותר ועכו"ם שהכניס צאן של ישראל לדיר שדהו (ע"ל סי' תקל"ז סעיף י"ד):

A person agrees with a non-Jew about work to be done and sets a price, and the non-Jew does the work by himself, even if he works on Shabbat, it is permissible. This law is discussed when the work is done in private since most people won’t recognize that this work is being done on Shabbat for the Jew, but if it was well known and publicized, then it is prohibited because when others look at the non-Jew work, they don’t know that the Jew and the non-Jew set a price and they will say that the Jew is hiring the non-Jew to do work for him on Shabbat. Therefore, one who establishes work with a non-Jew to build a house, a courtyard, a wall, or to harvest his field: if the work is in the same state, and in the t’chum, it is forbidden to allow the non-Jew to work on Shabbat because those who see him will not know a price has been set. RAMA: And even if the Jew lives among non-Jews, there is still what to be concerned regarding guests or members of his own household who will suspect him.[Beit Yosef in the name of the Teshuvot Ashkenazim] And if the work was outside the t’chum and also no other city is within the t’chum where work is being done then it is permissible, and the non-Jews that enter sheep belonging to Jews to pen of his field.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 244:1 · Sefaria Community Translation

ישראל ועכו"ם שותפין איך יתנהגו בשבת. ובו ו סעיפים: ישראל ועכו"ם שיש להם שדה או תנור או מרחץ או רחיים של מים בשותפו' או שהם שותפין בחנות בסחורה אם התנו מתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהיה שכר השבת לעכו"ם לבדו אם מעט ואם הרבה ושכר יום אחד כנגד יום השבת לישראל לבדו מות' ואם לא התנו בתחל' כשיבואו לחלוק נוטל עכו"ם שכר השבתו' כולם והשאר חולקים אותו ואם לא היה שכר השבת ידוע יטול העכו"ם לבדו שביעית השכר וחולקים השאר: הגה ויש מתירין השכר בדעבד אפילו לא התנו וחלקו סתם [הרא"ש פרק קמא דע"א ור' ירוחם חי"ב] ונ"ל דבהפסד גדול יש לסמוך עלייהו וי"א שכל זה לא מיירי אלא בשותפות שכל א' עוסק ביומו [ב"י] אבל כששניהם עוסקי' ביחד כל ימי החול ובשבת עוסק העכו"ם לבדו מות' לחלוק עמו כל השכר דעכו"ם אדעתיה דנפשיה קא עביד ואין הישראל נהנה במלאכתו בשבת כיון שאין המלאכה מוטלת עליו לעשות ומ"מ לא יטול שכר שבת אלא בהבלעה עם שאר הימים [ר"ן פ"ק דשבת ס"פ כ"כ ופ"ק דע"א]:

A Jew and a non-Jew that have a field or oven or bathhouse or millstone of water in a partnership, or they are partners in a store in a business: if they stipulated in the beginning at the time they came into the partnership that the profits of Shabbat would go to the non-Jew alone corresponding to another day that would go to the Jew alone, that is permissible. If they didn’t stipulate from the beginning, when they come to distribute the profits, the non-Jew should take all of the profits of Shabbat and the rest they should split. If the profits of Shabbat are not known, the non-Jew should take a 7th of the profits and split the rest. RAMA: There are authorities that permit the profits after-the-fact, even if he did not stipulate and split. It appears to me that in a situation of great loss there is what to rely on this opinion. Some say that all of this is only applicable to partners that each work their own day, but when both are working together all the days of the week, and on Shabbat the non-Jew works alone, then it is permissible to split with him all the profits because the non-Jew is working for his own benefit and the Jew is not benefiting from his work on Shabbat since the work wasn't obligated for him to do. Nevertheless, he shouldn't take the profits of Shabbat unless they are swallowed up with the other days.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 245:1 · Sefaria Community Translation

דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים: מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו"ם ואע"פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים וי"א דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה אסור להשכיר לעכו"ם בע"ש וביום הה' מות' להשכיר לו ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה כגון שישכיר לו לחדש או לשבוע ולהשאיל לו מותר אפי' בערב שבת: הגה וכן עיקר כסברא האחרונה ומותר להשאיל לו בערב שבת (טור וסמ"ג וסמ"ק ותו' פ"ק דשבת) אע"ג שמתנה שהעכו"ם יחזור וישאיל לו לא אמרינן בכי האי גוונא דהוי כשכירות (הגהת מיי' פ"ז):

It’s permissible to lend or to rent tools to a non-Jew, even though he would do work with them on Shabbat because we’re not commanded about Shabbat for our vessels. Some say that tools that one does work with, such as a plow, etc., it is forbidden to rent to a non-Jew on Friday. And on Thursday it is permissible to rent to him as long as you don’t take Shabbat rent explicitly, rather it is subsumed by the rest. For example, you rent to him for a month or a week. Lending to him is permissible even on Friday. Rema: And so the main point is like the last reasoning and it’s permissible to lend to him on Friday (Tur; Sma"g; Sma"k; Tosefos) even though it is stipulated that the non-Jew will return and lend to him, we don’t say things like this are considered profits. (Hagahos Maimoni)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:1 · Sefaria Community Translation

דין עכו"ם המביאים כתבים בשבת. ובו ו סעיפים: שולח אדם אגרת ביד עכו"ם ואפי' בע"ש עם חשיכה והוא שקוצץ לו דמים ובלבד שלא יאמר לו שילך בשבת ואם לא קצב אי לא קביע בי דואר (פי' איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא משלחם למי ששלוח אליו) במתא אסור לשלוח אפילו מיום ראשון ואי קביע בי דואר במתא משלחין אפי' בע"ש והוא שיהא שהות ביום כדי שיוכל להגיע לבית הסמוך לחומה: הגה ויש מתירין אפי' לא קצץ ואפילו לא קבוע בי דואר במתא אם משלחו ביום ה' או קודם לכן (טור) ויש לסמוך עלייהו אם צריכין לכך:

(1) A letter may be sent with a non-Jew even on the eve of Shabbat close to dark, [provided] he specified his wages and he doesn't tell him to travel on Shabbos and if he did not specify [wages], if there is not an established Ba'y Do'ar (meaning, a person about whom it is known to send letters to him and he delivers the letters to their addresses) in town, it is forbidden to send the letter even from Sunday and if there is an established Ba'y Do'ar in town, he may send it even on the eve of Shabbat, provided there is enough time remaining in the day that he is able to reach the house adjacent to the city wall. RAMA: There are those [authorities] who permit this even if he did not specify the wages and there is not an established Ba'y Do'ar in town provided he sends it on Thursday or prior to this and there is basis to rely on this if necessary.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:1 · Sefaria Community Translation

דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת. ובו ד סעיפים: מותר להפליג בספינה אפילו בערב שבת אם הולך לדבר מצוה ופוסק עמו שישבות ואם אחר כך לא ישבות אין בכך כלום אבל לדבר הרשות אין מפליגין בספינה בפחות מג' ימים קודם השבת: הגה אבל קודם שלשה ימים שרי אפי' בספינה שמושכין אותו ע"י בהמות אפי' אין בגובה המים י' טפחים [מהרי"ק שורש מ"ה] ואפי' במקום שיצטרך הישראל לעשות אח"כ מלאכה בשבת להוליך הספינה [ריב"ש סי' קנ"ב] ואם הוא דרך מועט כמו מצור לצידון שאין ביניהם כי אם מהלך יום אחד מות' להפליג בע"ש בבקר מפני שאפשר שיגיע שם קודם השבת ומקום שנהגו שלא להפליג בע"ש כלל אפי' דרך מועט אין מפליגין:

1. It is permitted to commence a sea voyage, even on a Friday, if he is traveling for the purpose of a Mitzvah. He must agree [with the captain] to stop on Shabbat; if he subsequently [breaks this agreement] and does not stop it does not matter. For personal reasons (i.e. not for a Mitzvah) one may not commence the journey within three days of Shabbat. Rema: However, more than three days before [Shabbat] it is permitted, even in ships that will be dragged by animals and even if the depth of the water is less than ten hand breaths [Mahari"k]; even if a Jew will then be required to do a Melacha on Shabbat in order to steer the boat. [Rivash] If it a short journey, e.g. from Tyre to Sidon which is just one day's journey, one may commence travel on a Friday morning, since it is possible to arrive at the destination before Shabbat. In places where it is customary not to commence journeys on Friday at all, even short journeys, it is forbidden to do so.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 248:1 · Sefaria Community Translation

דינים השייכים לערב שבת. ובו ד סעיפים: אין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צרכי סעודה לשבת בין שהולך לבית אחרים בין שהולך לביתו וה"מ כשהוא ביישוב במקום שיוכל להכין צרכי שבת אבל אם במקום שהוא שם א"א לו להכין צרכי שבת או שאינו מקום יישוב בטוח מותר לילך אפי' כמה פרסאות ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לו לילך כמה פרסאות בכל גוונא:

Laws that Apply on Friday, 4 Seifim: On Friday, from the beginning of the day [onward], it is forbidden for a person [who is traveling] to walk more than three parsaos. [Note: A parsa is a Persian mile, equal to four mil, approximately four kilometers (about 2 ½ miles) in contemporary measure.] In this way, he will reach the destination where he plans to spend the Shabbos while it is still early in the day so that he will [have ample time to] prepare his Shabbos meal needs there, whether he goes to other people's houses or to his house. The above applies concerning a place where a person can prepare his Shabbos needs. If, however, he is located in a place where it is impossible for him to prepare his Shabbos needs, or he is not in a place that will certainly be his (Shabbos) place, it is preferable that he travel even many parsaos [farther]. If he sent to inform them they he is going there for Shabbat, it is permitted for him to several parsaos further in all cases.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 249:1 · Sefaria Community Translation

הכנת הסעודה לשבת. ובו ב סעיפים: ישכים בבוקר ביום הששי להכין צרכי שבת ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים ורבי זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול ומהם ילמוד כל אדם ולא יאמר לא אפגום כבודי כי זה הוא כבודו שמכבד השבת: הגה ויש להשחיז הסכין בערב שבת כי זהו מכבוד השבת שמכין עצמו לאכילה (כל בו וב"י בשם ספר חיי עולם):

A person should be arise on friday early to prepare for Shabbat; even if he has many servants to serve him he should find something small to do, for the honor (of Shabbat). We see this with Rav Chisda who would cut vegetables finely; Rabah and Rav Yosef, who would chop wood; Rabbi Zeira who would light the flame; And Rav Nachman, who would clean the house and replace the weekday cutlery with cutlery designated for Shabbat. We can emulate these people and one should not say: "It is unbecoming of me," for this is the honor of Shabbat. RAMA: Additionally one should sharpen his knife to ease eating on Erev Shabbat for this honors the Shabbat and helps him eat (Kol Bo; Beis Yosef in the name of Sefer Chayei Olam)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 250:1 · Sefaria Community Translation

שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה. ובו ב סעיפים: העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה יש מפרשים מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה: הגה ודוקא כשעושה מלאכה דרך קבע אבל אם עושה אותה דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה שרי (ב"י בשם א"ז) ולכן מותר לכתוב אגרת שלומים וכל כיוצא בזה (ד"ע):

Not to Perform Work on Friday from the Afternoon Onward, 2 Seifim: One who performs work on Erev Shabbos from Minchah time and onward will not see a sign of blessing. Some Mefarshim say Minchah means from Minchah Gedolah and some Mefarshim say it means Minchah Ketanah. Rema: Specifically purposefully setting about to perform significant work. However if someone performs a casual task for an hour and it is not significant it is permitted. (Beis Yosef in the name of א"ז). And therefore, it is permitted to write a casual letter and similar.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 251:1 · Sefaria Community Translation

מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בע"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת. ובו ז סעיפים: מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה אף על פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת כגון לשרות דיו וסממנין במים והם נשרים כל השבת ולתת אונין (פי' אגודות) של פשתן לתנור כדי שיתלבנו ולתת צמר לתוך היורה שאינה על האש והיא טוחה בטיט שאם היא על האש אסור שמא יחתה (פי' יגלה ויעיר הגחלים במחתה) ואפי' אינה על האש אם אינה טוחה בטיט אסור שמא יגיס בה בכף והמגיס בקדיר' אפי' אינה על האש חייב משום מבשל ומותר לפרוס מצודות חיה ועופות ודגים והם נצודים בשבת ומותר למכור לנכרי ולהטעינו סמוך לחשיכה ובלבד שיצא מפתח ביתו מבעוד יום: הגה ויש מתירין שיוציא עכו"ם בשבת אם ייחד לו העכו"ם מקום מבעוד יום בבית ישראל ויש להחמיר (מרדכי פ"ק דשבת) ועיין לקמן סי' שכ"ה:

It is permitted to start an action on Friday near darkness even though the work cannot be completed on Friday and can only be finished on Shabbat. It is permitted to soak/ dissolve a ink or dye in water if it dissolves during Shabbat. It is permitted to put bundles of flax in the oven in order that they be whitened. It is permitted to put wool inside a large pot that is not on the fire, and it is covered with mud. But if the pot is on the fire it is forbidden, lest one stirs the coals. And even if it is not on the fire but it isn’t covered in mud, it is forbidden, lest he stir it with his hand. The one who stirs the pot even if it is not on the fire is liable because of cooking. It is permitted to spread out traps for animals, birds, and fish even though they will be trapped on Shabbat. It is permitted to sell to non-Jews and load it for him close to dark as long as he leaves the door of his house while it is still day. Rema: And there are those that permit it when the non-Jew leaves on Shabbat if the non-Jew designates a place on the next day in the house of a Jew. And there are those who are strict in this matter (Mordechai). See below Siman 325.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 252:1 · Sefaria Community Translation

דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים: כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי] וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור [והתנורים שלנו דינם ככירה] [ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י] ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה [הגהות אשירי] ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש סי' רכ"ז] וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'):

The Laws of Kirah and a Tanur, placing pots on them on Erev Shabbos. Containing 5 paragraphs: A Kirah is one which is constructed in the shape of a (large) kettle. Pots are placed on top of it, where it has its mouth, and there is room for placing two pots. If this Kirah was fired by means of Gefes [olive waste], or with wood, one may not place food on it to cook in the evening (on Erev Shabbos) with the intention of leaving it there (until after Shabbos arrives) – unless the food has already been fully cooked and is shrinking (i.e., continually getting bigger and smaller as a result from the cooking) to its detriment, in which case it need not be feared that the coals in the stove will be stirred. It is also permitted to place the pot on the stove if the food is raw, i.e. it has not been cooked at all. Since it is raw, one will not pay attention to it until the next morning, as it is can finish cook during the night without stoking the coals. However, if the food is cooked a little bit, or even if it is fully cooked but shrinking through cooking will benefit it, we are concerned that the coals might be stoked. Therefore, leaving it on the stove is forbidden unless the stove is raked, in other words, all the coals are removed from it or are covered with ashes, in other words the coals are covered with ashes to lessen the heat’s intensity. If a raw piece (of meat) is put into the pot, it is permitted just as if it would consist entirely of raw (meat), since now he will not pay attention to the entire pot. But even if the coals were not raked (meaning the coals were taken out of the oven) or covered with ashes (meaning the coals were covered with ashes) it is permitted to place a pot next to it, on the outside. If it was fired with straw or stubble, it is permitted to allow a pot to stay on it even if it was not Gerufa (raked from the stove) or Ketuma (the coals are covered with ashes). RAMA: If two Kirah stoves are joined one beside the other, with an earthenware partition between them: if one is Gerufa or Ketuma and the second is not Gerufa or Ketuma, it is permitted to allow a pot to stay on the one which is Gerufa or Ketuma, even though the one which is not Gerufa or Ketuma will add to its heat. However, as for a Tanur stove even if it was fueled by straw or stubble, it is forbidden to place (a pot) even adjacent to it – even if it is Garuf ve’katum RAMA as long as it is Yad soledes bo. (Haga'ot Mordechai) It goes without saying that it is forbidden to let a pot stay within it or on it. As for a Kupach-stove which has room for placing one pot on it, where it was fueled by straw or stubble, it has the status of a Kirah; where it was fueled by Gefes or wood, it has the status of a Tanur. (Our types of ovens have the status of a Kirah) (R"an). And if he forgot and left it (on the stove) if it is a Tavshil that is cooked all the way it is permitted even if it is food that improves as it condenses (called 'Mitztamech v'Yafeh Lo'). But if it is a dish that is beginning to cook and is not cooked all the way it is forbidden until Motzei Shabbos. Where one deliberately leaves a pot of food, it is forbidden in both cases RAMA: until a time period has elapsed (after Shabbos) during which the cooking done on Shabbos could be done (after Shabbos) (Ha'agahot Ashiri and Rambam). But if a Non-Jew puts it back on on Shabbos the law is the same as one who forgot and left it on (Ha'agahot Ashiri). And if a Jew puts it back on the law is the same as one who intentionally left it on. (Ha'agahot Mordechai). And if the food condensed through more cooking to its detriment it is permitted because he receives no benefit from the forbidden thing. (Beis Yosef, and see the beginning of Siman 237) There are those who say that where it has already been cooked to the degree of Ma’achal ben Derusa’i (i.e. the name of a thief who ate his food semi-cooked) or it is completely cooked and further cooking will improve it, it is permitted to leave it on a Kirah. RAMA: or even on a Tanur (HaMagid; Ha'agahot Mordechai; the beginning of the paragraph Kirah in the Beis Yosef) even one fired with Gefes (olive waste) or wood, and even if it was not Gerufa or Ketuma. In this opinion, Garuf ve’katum and firing with straw and stubble were mentioned only when the cooking process has begun but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i; or, where one has removed the pot from the stove and desires to return it on Shabbos. Where one forgets and leaves a pot of food, which has begun to cook, but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i , it is forbidden to eat it. It goes without saying where one intentionally leaves it there that it is forbidden to eat. RAMA: The people’s custom is to be lenient and follow this last opinion

Shulchan Arukh, Orach Chayim 253:1 · Sefaria Community Translation

דיני תבשילין המוכנים מע"ש כדי להגמר בשבת. ובו ט סעיפים: אע"פ שבשר חי מותר להשהותו ה"מ בקדרה אבל בצלי שאצל האש אסור להניחו סמוך לחשיכה שממהר להתבשל ואתי לחתויי וה"מ בבשר שור או עז אבל בשר גדי ועוף שהם מנותחים לאברים מותר דלא חיישינן לחיתוי שאם יחתה בגחלים יתחרך (פי' יצא מגדר הצלי ויכנס בגדר הנשרף) הבשר שאינו צריך אלא חמימות באש בלבד ואם הוא בתנור וטח פיו בטיט בין גדי ועוף שלמים בין בשר שור או עז מותר דלא חיישי' לחיתוי שאם בא לפתוח התנור ולחתות תכנס הרוח ויצטנן התנור ויתקשה הבשר ויפסיד: הגה ואין חילוק בזה בין אם הוא חי לגמרי או שנתבשל קצת [ב"י] וכל זמן שחלל הגוף שלם אע"פ שאין עליו ראשו וכרעיו מקרי שלם (הגהות מרדכי) ויש מחמירין וסוברים דבתנור טוח בטיט הכל שרי ועל גבי האש שהוא מגולה הכל אסור ובתנור שפיו מכוסה אלא שאינו טוח בטיט אז יש לחלק בין גדי ועוף ושאר בשר כדרך שנתבאר והכי נהוג כסברא זו. (טור והגהות אשירי וב"י בשם רש"י סמ"ג וסמ"ק וסה"ת):

The Laws of Food Prepared Erev Shabbos in order to complete on Shabbos, containing 9 Seifim: Although it is permitted to do She’hiya [leaving a pot on the stove over Shabbos] with raw meat, this refers to {meat cooked} in a pot, but placing meat for roasting next to a fire close to Shabbos is forbidden, since it it roasts quickly and one might stir the coals. However, this is only for beef or goat meat; but kid or fowl, cut up into sections, are permitted (to be placed next to a fire for roasting). We do not fear that the coals might be stirred, since such meat will burn (i.e., go beyond the stage of roast and become burned meat) if the coals are stirred, for they require no more than the heat of the fire. However, (if roasting is done) in an oven whose mouth is sealed with clay, then even a whole kid or fowl, as well as beef or goat meat are permitted. We need not fear that anyone will stir up the coals, for if the stove will be opened for stirring air will enter, cooling the stove and causing the meat to harden and spoil. Rema: There is no difference here whether it is completely raw or somewhat cooked. [Beis Yosef]. As long as the body (of the animal) is whole, even if its head or feet are not attached to it, it is considered whole (Hagahos Mordechai). There are some who are stringent and hold that everything is permitted in a stove that is sealed with clay, and, (on the other hand) everything is forbidden over an open fire. The distinction made between a kid and fowl and other meat, exists only where the mouth of the oven is closed but not sealed with clay. Common practice is in accordance with this opinion (Tur, Hagahos Ashiri, Beis Yosef in the name of Rashi, the Smag, the Smak).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 254:1 · Sefaria Community Translation

הכנת האש קודם הכנסת שבת. ובו ג סעיפים: אין עושין מדורה מעצים סמוך לחשיכה עד שיצית בהם האור בענין שתהא השלהבת עולה מאליה בלי סיוע עצים אחרים ואם הוא עץ יחידי צריך שיאחוז האור ברוב עביו וברוב הקיפו ואם לא הודלקה כל כך אסור ליהנות בה בשבת גזירה שמא יחתה בה ויניד העצים כדי שתעלה השלהבת וכשהודלקה כשיעור יכול להתחמם כנגדה בשבת ולהשתמש לאורה בין אם הוא על גבי קרקע או על גבי המנורה ואפי' הוא מדברים שאין עושים מהם פתילה לשבת:

The Laws Governing the Preparation of Fire before the Onset of Shabbos. Containing 3 paragraphs: It is forbidden to make a large fire – a medurah – using wood as fuel close to nightfall [on Friday] unless the fire catches hold to the extent that the flame burns on its own accord without the assistance of other wood (I.e., flaming wood from an outside source.) If [only] one log is [burning], the fire must take hold of the majority of its circumference and its width. If it is not kindled as such (like above) it is forbidden to make use of it on Shabbat. This is a decree, lest one stir [the wood] on Shabbos, moving [the pieces of] wood until the flame ascends on its own accord. If, however, [the wood] was kindled to the extent described [in the previous subsection] while it was still day, a person may warm himself by [that fire] and use its light, regardless of whether [the wood] was [burning] on the ground or on a holder for fire. And even substances that are forbidden to be used as wicks for [the Shabbos] lights.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 255:1 · Sefaria Community Translation

ששה תקיעות שהיו תוקעין בע"ש. ובו סעיף אחד: כשהיו ישראל ביישובן היו תוקעין בע"ש ששה תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה: הגה ונהגו בקהלות הקדושות שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או שעה שמכריז ש"צ להכין עצמן לשבת והיא במקום התקיעות בימיהם וכן ראוי לנהוג בכל מקום:

The Six Shofar Blasts that Would Be Sounded on Friday: When the Jewish people were settled in their land, they used to sound six shofar blasts on Erev Shabbat, [to alert] the people to conclude [their] work. RAMA: At present, the custom in holy communities is that a half hour or an hour before Shabbos, an emissary of the community announces [that everyone] should prepare himself for Shabbat, and this is in place of the shofar blasts that took place in those days. It is appropriate to act thus in all places.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 256:1 · Sefaria Community Translation

דיני הטמנת החמין. ובו ח סעיפים: אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בספק חשיכה טומנין בו ואין טומנין בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום ואם הטמין בדבר המוסיף הבל התבשיל אסור אפילו בדיעבד ודוקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה מותר: הגה י"א דאם שכח והטמין בשוגג בדבר המוסיף הבל שרי לאכול [הגהות מרדכי] ויש אומרים דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך לילה אבל כשמטמין לצורך מחר מותר להטמין מבע"י בדבר שמוסיף הבל [מרדכי ר"פ כירה וב"י ס"ס רנ"ג בשם שבולי לקט] ובדיעבד יש לסמוך על זה ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן:

The Laws of Insulating a Pot of Hot Food, containing 8 Seifim: Hatmana (definition: insulating a pot of hot food) may not be done on Shabbos even with a substance that does not increase heat. However, during the time-frame that is questionable if it’s night (Bein Hashemashos), Hatmana may be done. Hatmana may not be done in a substance that adds heat, even while it is yet day (before Shabbos). If one did Hatmana in a substance that adds heat, the food is forbidden even after the fact. But this specifically refers only to cold food heated (by Hatmana) or (cooked food) improved by further cooking, but if it only retained its original warmth, it is permitted (to eat the food). Rema: There are those who say that if one forgot and did Hatmana accidentally with a substance that adds heat, it is permissible to eat. [Ha'gahos Mordechai]. And there are those who say, that all this is only forbidden when it is done for the night (meal), but if the Hatmana is done [on Friday] for the following day, while it is still day, it is permissible to do Hatmana in a substance which adds heat. [Mordechai, beginning of the chapter 'Kira'; Beis Yosef, end of Siman 253 in the name of Shbolei Leket]. After the fact one can rely on this opinion provided one does not become accustomed to doing so.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 257:1 · Sefaria Community Translation

שמותר להשים ערב שבת דבר קר על קדירה חמה. ובו סעיף אחד: מותר להניח מבעוד יום כלי שיש בו דבר קר על גבי קדירה חמה שאין זה כטומן בדבר המוסיף הבל:

1. It is permissible on Erev Shabbos while it is still day to put a vessel with cold food on top of a warm pot because this is not insulating with something that gives more heat.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 258:1 · Sefaria Community Translation

כמה דיני הטמנה וטלטולם. ובו ז סעיפים: מוכין (פי' כל דבר רך קרוי מוכין כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלוים) שטמן בהן דרך מקרה אסור לטלטלן אלא מנער הכיסוי והן נופלות וכגון שמקצתן מגולה שאין זה טלטול אלא מצדו ואם יחדן לכך מותר לטלטלן אבל אם טמן בגיזי צמר אפילו לא יחדן לכך מותר לטלטלן וה"מ סתם גיזין שאין עומדים לסחורה אבל אם נתנם לאוצר לסחורה צריכין יחוד ואם טמן בהם בלא יחוד מנער הכיסוי והם נופלות דהיינו לומר שנוטל כסוי הקדירה שיש תורת כלי עליה ואע"פ שהם עליה לא איכפת לן דלא נעשית בסיס להן:

1. Several Laws Governing Insulation and Moving the Insulating Materials, 7 Seifim: Since they are muktzeh, on Shabbos, it is forbidden to move muchin (any soft substance, e.g., cotton, the soft wool of an animal, or the remnants of worn out clothes.” In this section, we are speaking about muchin that are dry, for muchin that are wet are considered as substances that increase temperature and are forbidden to be used for insulation) that were used on Friday to insulate a pot on the spur of the moment. Rather, he should shake the cover and it will fall (on its own) e.g, its muktzah is uncovered, and this is not considered 'moving'. However, if it was insulated with fleece wool, even if it was not designated for that purpose, it is permitted to move it. This refers to fleece that is not set aside for commerce. However if they are for merchandise they must be set aside. If one insulates with them without them being set aside, one shakes the cover and they fall off, that is to say, when the cover of the pot is considered as a k’li. Even though they are on top of it, we are not worried about it, because we do not make a Basis for them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 259:1 · Sefaria Community Translation

דיני הכנסת שבת. ובו ב סעיפים: מצוה לרחוץ: הגה כל גופו ואם א"א לו ירחץ (טור) פניו ידיו ורגליו בחמין בע"ש ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בע"ש: הגה ואם היו שערות ראשו גדולות מצוה לגלחן (א"ז פ' אלו מגלחין) וכשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדרן ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע וסי' לזה דבהג"א בשמאל ובדאג"ה בימין (אבודרהם בספר המוסר):

Laws Governing [Preparations for] the Onset of Shabbos, 2 Seifim: It is a mitzvah to wash Rema: one's whole body. If it is not possible he should wash (Tur) his face, hands and legs with warm water on Erev Shabbat. It is a mitzvah to wash one’s head and trim one’s nails every Friday. Rema: If one’s hair [has grown] too long, it is a mitzvah for him to cut it. And when one trims one's nails one should not grab hold of them in order. One should begin trimming the nails of his left hand with [those of] the kami­tzah, (i.e., the fourth finger, the one next to the pinky). On the right hand, [one should start] with the index finger, the second finger, the one next to the thumb. Thus, a memory cue for the order is בדאג"ה (2, 4, 1, 3, 5) on the right hand and דבהג"א (4, 2, 5, 3, 1) on the left. (Avudraham in the Sefer HaMussar)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 260:1 · Sefaria Community Translation

זמן הדלקת נרות לשבת. ובו ד סעיפים: ספק חשיכה והיא בין השמשות (היינו כדי שיעור הלוך ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה (טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק ל'] אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות ואין מערבין עירובין תחומין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב) אבל מעשרין את הדמאי וטומנין את החמין ומערבין עירובי חצרות (וע"ל סי' שצ"ג) ומות' לומר לעכו"ם בין השמשות להדליק נר לצורך שבת וכן לומר לו לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז עליה: הגה וכן מי שקבל עליו שבת שעה או ב' קודם חשיכה יכול לומר להדליק הנר ושאר דברים שצריך [מהרי"ו סי' קי"ו וע"ל סי' שמ"ב]:

The Time to Kindle the Shabbos Lights, 4 Seifim: If there is a doubt as to whether it is dark, this is bein hashemashos (this is the amount of time to walk 3/4 of a mil after shekiat hachamah (Tur) [a mil is 1/3 of an hour less than 30 minutes] we do not tithe what is certain, we do not immerse the vessels, we do not light the candles and we do not establish the eiruv techumim (See Siman 415, Seif 2). However, we do tithe the Demai, and we insulate hot things and we establish the eiruv for the courtyard (And see Siman 393). It is permissible to say to a non-Jew during bein hashemashos to light a candle for the needs of Shabbat. And also it is permitted to tell him to do any work that is required for a mitzvah or it is a taxing and pressing matter. Rema: And therefore one who accepts Shabbat upon himself an hour or two before nightfall can tell (the non-Jew) to light the candle and direct him to do other things he may need [Mahari"v]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 261:1 · Sefaria Community Translation

לקדש השבת בשלחן ערוך ובכסות נקיה. ובו ג סעיפים: יסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל ענייני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבה"כ: הגה ויהיה שלחנו ערוך כל יום השבת וכן המנהג ואין לשנות (טור ס"ס רפ"ט ומרדכי פ' כל כתבי והגהות מיי' פ' כ"ט דשבת):

To Sanctify Shabbat With a Set Table and Clean Clothes, 3 Seifim: One should set his table and take his cushions and arrange the appearances of the house, so that we should find it arranged and ordered when he returns from Synagogue. Rema: It is that our tables are kept set all of Shabbat and such is the custom and one shouldn't change it. (Tur; Mordechai; Hagahos Maimoni)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 262:1 · Sefaria Community Translation

מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן. ובו יז סעיפים: יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור: הגה ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות: (אשירי' ומרדכי מס' ר"ה ריש פ' י"ט):

Who should kindle and an Error a cloudy day. Containing 17 paragraphshs: One should take care to make a beautiful candle/lamp and there are those who place two wicks in this lamp, with the intent that one light recall [the command] “Remember”and the other, [the command] “Observe". Rema: One may add and light three or four candles, and such is our custom. The woman who one time forgets to light should light three candles for the rest of her days (Mahar"il) because one may add to an intentional task rather than something else, so long as one does not kindle less than two (Ashiri; Mordechai)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 263:1 · Sefaria Community Translation