Shulchan Aruch

דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו. ובו טו סעיפים: חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו בא' מבתי החצרות שע"י כך אנו רואים כאלו כולם דרים באותו בית וכאלו כל החצר מיוחד לאותו בית:

About a courtyard with many houses that open up into it, the Rabbis prohibited carrying from house to house until they create an eruv in which they have collected bread from each household and place it in one of the houses in the courtyard. With this method, we see that it's as if all citizens [of the courtyard] are living in one house and the entire courtyard is designated to that one house.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 366:1 · Sefaria Community Translation

דין אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב. ובו ה סעיפים: עירבו ואח"כ נתקלקל העירוב ובא א' מבני החצר לחזור ולתקנו אם בא לערב ממין הראשון אפי כלה א"צ להודיע ואפי' מערב עליהם משלהם ואם בא לערב ממין אחר אם כלה הראשון צריך להודיע להם אם מערב משלהם ואם משלו א"צ להודיעם כלל ואם לא כלה הראשון אלא נתמעט אע"פ שמערב משלהם א"צ להודיעם:

Laws of When the Eruv Becomes Invalidated After It Was Made — 5 Sections If an eruv was made and afterward became invalidated, and one of the courtyard residents comes to fix it again — if he comes to make the eruv from the same type of food as the first, even if the original is completely gone, he need not inform the others, and he may even make the eruv on their behalf using their food. If he comes to make it from a different type of food: if the original is completely gone, he must inform them if he is using their food, but if he is using his own he need not inform them at all. If the original has not completely gone but merely diminished, even if he is using their food he need not inform them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 368:1 · Sefaria Community Translation

דיני שתוף בערוב. ובו ח סעיפים: הדר בבי' שער אכסדרה ומרפס' שבחצר אינו אוסר על בני החצר שאינם חשובים דירה אבל הדר בבי' התבן בבי' העצים בבי' הבקר ובבי' האוצרו' אוסר:

Laws of Partnership in an Eruv — 8 Sections One who lives in a gatehouse, portico, or balcony of a courtyard does not restrict the courtyard residents, since these are not considered proper dwellings. But one who lives in a straw house, woodshed, cattle barn, or storehouse does restrict them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 370:1 · Sefaria Community Translation

כשאחד מבני חצר נפרד משם או מת. ובו ו סעיפים: א' מבני חצר שהניח ביתו והלך ושבת בחצר אחר' אפי' היתה סמוכה לחצרו אם הסיח מלבו ואין דעתו לחזור לביתו בשב' הרי זה אינו אוסר עליהם במה דברים אמורים בישראל אבל בעכו"ם אפי' הלך לשבו' בעיר אחר' אוסר עליהם עד שישכרו ממנו מקומו אם היא קרוב מהלך יום א' שהרי אפשר שיבא בשב' אבל אם רחוק יותר אינו אוסר וי"א שגם עכו"ם אם הלך לשבו' בחצר אחר' אינו אוסר [וכן נראה עיקר] [ואם בא העכו"ם בשבת ע"ל סי' שפ"ג]:

When One of the Courtyard Residents Leaves or Dies — 6 Sections One of the courtyard residents who left his house and went to spend Shabbat in another courtyard — even one adjacent to his own — if he put it out of his mind and does not intend to return to his house on Shabbat, he does not restrict them. This applies to a Jew, but a non-Jew — even if he went to spend Shabbat in another city — still restricts them until they rent his place from him, if it is within one day's journey, since it is possible he may come on Shabbat. But if it is further away, he does not restrict. Some say that a non-Jew too, if he went to spend Shabbat in another courtyard, does not restrict. [And this appears to be the primary ruling] [And if the non-Jew does come on Shabbat, see above Siman 383]

Shulchan Arukh, Orach Chayim 371:1 · Sefaria Community Translation

דיני שותפי הדירות לעירוב. ובו יט סעיפים: גגין וחצירו' וקרפיפו' כולן רשות א' הם לכלים ששבתו בתוכה שמותר לטלטלם מזה לזה אפי' הם של בעלים הרב' ולא עירבו יחד מותר לטלטל מחצר לחצר אחר' או לגג או לראש כותל שביניהם ומגג לגג אחר הסמוך לו אפי' גבוה ממנו הרבה ומהגג לקרפף שאינו יותר מסאתים או שהוקף לדירה אפי' הוא יותר מסאתים או למבוי שמתוקן בלחי או קורה אפי' לא עירבו בו ואע"פ שעירבו בני חצר לעצמן דשכיחי מאני דבתים בחצר מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר זו לחצר אחר' ולא חיישינן שמא יטלטל גם כלים ששבתו בבית לחצר אחרת או לגג וקרפף:

The laws of apartment partners regarding an Eruv. Containing 19 aragraphs: Roofs, courtyards, and enclosed yards are all considered one domain with respect to utensils that were in them when Shabbat began. It is therefore permitted to carry such items from one to another—even if they belong to different owners who did not join in an eruv. One may carry from one courtyard to another, to a roof, to the top of a wall between them, and from one roof to another adjacent roof—even if the other is much higher. One may also carry from a roof to a karpaf not larger than two se’ah, or one that was enclosed for dwelling even if larger, or to an alleyway (mavoy) that has been properly prepared with a side-post (lechi) or beam (korah), even if no eruv was made there. Even though the residents of a courtyard made an eruv among themselves—since household items are commonly found in the courtyard—it is nevertheless permitted to carry utensils that were in this courtyard at the onset of Shabbat to another courtyard, and we are not concerned lest one carry items that were in the house to another courtyard, roof, or karpaf.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 372:1 · Sefaria Community Translation

מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים. ובו ד סעיפים: מרפסת שהוא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולים לה בסולם ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים אינם אוסרים על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם שאם רצו מערבים יחד ואם רצו כל א' מערב לעצמו ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה:

What things present in a courtyard do not restrict. Containing 4 sections A balcony that serves as a passageway to upper stories opening onto it, standing in the courtyard, accessed by a ladder, with the upper story residents descending from it to the courtyard and passing through to the public domain — they do not restrict the courtyard residents, since a ladder has the status of an opening, making it like two courtyards with an opening between them, where if they wish they may make a joint eruv and if they wish each may make their own eruv — provided all the balcony residents make their own eruv among themselves so that the permitted foot remains in its place.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 375:1 · Sefaria Community Translation

בור ובאר שבין שתי חצירות. ובו ד סעיפים: בור שבין שתי חצרות ואין ביניהם פתח או חלון שיוכלו לערב או שיש ביניהם ולא עירבו אין ממלאים ממנו בשבת אלא אם כן עשו מחיצה עשרה למעלה מן המים וצריך שיהיה טפח מן המחיצה יורד בתוך המים ואם הית' המחיצ' כולה בתוך המים צריך שיהי' טפח יוצא ממנה למעלה מן המים כדי שתהי' ניכרת רשות זה מרשות זה וכן אם עשו על פי הבור קורה רחבה ד"ט זה ממלא מצד הקורה וזה ממלא מצד האחר: הגה ודוקא אם בא למלאות בכלים של בית אבל בכלים של חצר לא בעינן שום תיקון דהא חצירות רשות אחת הן כדלעיל סי' שע"ב (הג"מ פט"ו):

Laws of a pit and well between two courtyards. Containing 4 paragraphs A pit between two courtyards where there is no opening or window through which they could make a joint eruv — or where there is one but they did not make an eruv — one may not draw water from it on Shabbat unless a partition ten hand breadths high was constructed above the waterline. A hand breadth of the partition must descend into the water. If the entire partition is within the water, a hand breadth must protrude above the waterline so that one domain is visibly distinct from the other. Similarly, if a beam four hand breadths wide was placed across the mouth of the pit, one resident draws water from one side of the beam and the other from the opposite side. Rema: This applies specifically when one comes to draw with vessels from the house. But with courtyard vessels, no such arrangement is needed, since courtyards are considered a single domain, as stated above in Siman 372.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 376:1 · Sefaria Community Translation

דין חצרות פתוחות זו לזו. ובו ה סעיפים: שלש חצירו' פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעי' והחיצונו' לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעי' מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה במה דברים אמורים כשנתנה אמצעי' עירובה בזו ועירובה בזו או שנתנו החיצונות עירובן באמצעי' בשני בתים אבל אם נתנו שתי החיצונו' עירובן באמצעי' בבית א' שלשתן מותרות זו עם זו:

Laws of courtyards that open into one another. Contains 5 sections Three courtyards opening into one another and opening to a public domain, where each of the outer ones made an eruv with the middle one but the outer ones did not make an eruv with each other — the outer ones are forbidden to each other, the middle one is permitted with each of them, and they are permitted with it. This applies when the middle one placed its eruv in one and its eruv in the other, or when the outer ones placed their eruv in the middle one in two separate houses. But if both outer ones placed their eruv in the middle one in one house, all three are permitted with one another.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 378:1 · Sefaria Community Translation

דין חצירו' ובתים ביניהם. ובו ב סעיפים: ב' חצירו' וג' בתים ביניהם פתוחים זה לזה ורוצים לערב יחד חצר זה בא דרך בית שאצלו ונותן עירובו בבי' שבאמצע וכן עושה השניה ומותרים בשלשתן שכל בית שאצל החצר חשוב לו כבית שער וא"צ ליתן פת והאמצעי הוא בית שמניחין בו עירוב וא"צ ליתן פת:

Laws of courtyards and houses between them. Contains 2 sections Two courtyards with three houses between them opening into one another, wishing to make a joint eruv — one courtyard comes through the house adjacent to it and places its eruv in the middle house, and the second courtyard does likewise. They are then permitted in all three, since each house adjacent to a courtyard counts as a gatehouse for it and need not contribute bread, and the middle house is the house in which the eruv is placed and also need not contribute bread.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 379:1 · Sefaria Community Translation

דיני ביטול רשות. ובו ד סעיפים: א' מבני החצר ששכח ולא עירב עם האחרים אוסר עליהם מה תקנתם יבטל להם רשותו שיאמר רשותי מבוטל' לכם או קנויה לכם ואין צריך לקנו' בקנין סודר ויכול לבטל אף משתחשך ואם דר עם ארבעה או חמשה צריך לבטל לכל א' וא' שיאמר רשותי מבוטלת לך ולך וי"א שדי שיאמר רשותי מבוטל' לכולכם אם ביטל רשותו סתם לא ביטל אלא רשותו שיש לו בחצר הלכך הם מותרים להוציא מבתיהם לחצר וגם הוא שהוא אורח בעלמא אבל אסורין להוציא מביתו לחצר וגם הוא וי"א שצריך לנעול ביתו כדי שלא יבא להוציא באיסור ולא יפתחנו אלא כשרוצה לצאת ולבא וינעלנו מיד אחר צאתו ובואו:

Laws of renouncing domain. Contains 4 paragraphs: One of the courtyard residents who forgot and did not make an eruv with the others restricts them. What is their remedy? He renounces his domain to them by saying "my domain is renounced to you" or "transferred to you," and no formal acquisition is required. He may renounce even after nightfall. If he lives with four or five others he must renounce to each one individually, saying "my domain is renounced to you and to you." Some say it suffices to say "my domain is renounced to all of you." If he renounced his domain without specification, he has only renounced his share in the courtyard — therefore they are permitted to carry from their houses to the courtyard, and he too is like a mere guest. But they are forbidden to carry from his house to the courtyard, and so is he. Some say he must lock his house so that he not come to carry out in a forbidden manner, and he should only open it when he wishes to enter or exit, locking it immediately after.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 380:1 · Sefaria Community Translation

דיני המבטל רשותו ועבר והוציא. ובו ז סעיפים: המבטל רשותו והוציא אח"כ מביתו לחצר בשוגג אינו אוסר במזיד אוסר שהרי חוזר מביטולו שביטל ואם החזיקו בו כבר שהוציאו מבתיהם לחצר או שהכניסו מחצר לבתיהם אינו יכול לחזור מביטולו ולרש"י אין חזקה מועלת אלא אם כן החזיקו משחשיכה:

Laws of one who renounced his domain and then carried anyway. Containing 7 paragraphs: One who renounced his domain and afterward carried from his house to the courtyard inadvertently does not restrict. If he did so deliberately he restricts, since he thereby retracts his renunciation. But if they had already taken possession meaning they carried from their houses to the courtyard or brought in from the courtyard to their houses he can no longer retract his renunciation. According to Rashi, taking possession is only effective if it occurred after nightfall.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 381:1 · Sefaria Community Translation

אם דירת עכו"ם מעכב' בעירובו. ובו כ סעיפים: הדר עם העכו"ם בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה אז העכו"ם אוסר עליהם ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו אלא צריך שישכירו ממנו: הגה ישראל שהשכיר או השאיל ביתו לעכו"ם אינו אוסר עליו דלא השכיר או השאיל לו ביתו כדי שיאסור עליו (המגיד פרק ב') אבל אם הבית של עכו"ם ושכרו ישראל ממנו ועכו"ם דר בבית עמו אין שכירות הבית מועיל לענין שכירות העירוב (א"ז) ישראל שהשאיל או השכיר בית לחבירו (במקום שדרים עכו"ם) אע"פ שיש לו תפיסה בבית לא מהני וצריכים לשכור מעכו"ם (ב"י בשם מצאתי כתוב):

Whether a non-Jew's residence invalidates an eruv. Contains 20 sections One who lives with a non-Jew in a courtyard — the non-Jew does not restrict him until there are two Jews living in two houses who restrict each other, at which point the non-Jew restricts them. It does not help for the non-Jew to renounce his domain; rather they must rent from him. Rema: A Jew who rented or lent his house to a non-Jew does not restrict him, since he did not rent or lend it to him in order to restrict him. But if the house belongs to a non-Jew and a Jew rented it from him and the non-Jew lives in the house with him, the rental of the house does not help regarding the rental for the eruv. A Jew who lent or rented a house to his fellow in a place where non-Jews live — even if he has a hold in the house, it does not help and they must rent from the non-Jew.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 382:1 · Sefaria Community Translation

כשאין העכו"ם בבית אינו מעכב. ובו סעיף אחד: עכו"ם הדר עם שני ישראלים ואין העכו"ם בביתו אינו אוסר (ע"ל סימן שע"א) ויערבו ויהיו מותרים בא עכו"ם בשבת אוסר והעירוב בטל ומיהו יכולים לשכור ממנו בשבת ואח"כ יבטל הא' לחבירו ויהי' היחיד מותר וכ"ש אם מת העכו"ם בשבת שיבטל א' לחבירו ויהי' היחיד מותר:

When the non-Jew is not in the house, he does not prevent [the eruv]. And it contains one paragraph. A non-Jew who lives with two Jews, when the non-Jew is not in his home, does not prohibit (see above, siman 371), and they may make an eruv and be permitted. If the non-Jew comes on Shabbat, he prohibits and the eruv is nullified. However, they can rent from him on Shabbat, and afterwards one can nullify his domain to the other, and the individual will be permitted. And all the more so, if the non-Jew died on Shabbat, one can nullify his domain to the other and the individual will be permitted.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 383:1 · Sefaria Community Translation

עכו"ם אכסנאי אם מעכב. ובו ב סעיפים: עכו"ם הנכנס לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום:

A Non-Jewish Guest, Whether He Prevents [Carrying]. Containing 2 paragraphs: A non-Jew who enters as a guest: if he entered without permission, he never prevents [carrying]. If he entered with permission — if he regularly comes, he prevents [carrying] immediately. If he does not regularly come, he does not prevent [carrying] until after thirty days.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 384:1 · Sefaria Community Translation

דין צדוקי ומומר בעירוב. ובו ד סעיפים: צדוקי הרי הוא כישראל ומבטל רשות אבל עירוב אינו מועיל כיון שאינו מודה בעירוב:

Laws of Sadducee and apostates in eruv. Containing 4 paragraphs. A Sadducee is like a Jew and can nullify his domain, but an eruv is not effective since he does not acknowledge the validity of eruv.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 385:1 · Sefaria Community Translation

דיני שיתוף בעירוב. ובו ט סעיפים: אסרו חכמים לטלטל מן החצירו' למבוי והתירוהו ע"י שיתוף שגובין פת או דבר אחר ממיני מאכל מכל חצר וחצר ונותנים אותו בא' מן החצירו' ואנו רואים כאלו פתוח כל המבוי לאותו חצר ומפני שאינו אלא לשתף החצירו' יכולים ליתנו באויר החצר או בבית שאין לו ארבע על ארבע וא"צ ליתנו בבית רק שיהי' במקום המשתמר הילכך אין נותנין אותו באויר המבוי (וע"ל סי' שס"ו):

Laws of partnership in an eruv. Containing 9 paragraphs The Sages forbade carrying from courtyards into an alleyway, and permitted it through a partnership whereby bread or any other food is collected from each courtyard and placed in one of the courtyards, and we consider it as if the entire alleyway opens into that courtyard. Since this is only to create partnership among the courtyards, it may be placed in the airspace of the courtyard or in a house that is not four by four handbreadths, and need not be placed in a house — only in a protected place. Therefore it may not be placed in the airspace of the alleyway.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 386:1 · Sefaria Community Translation

שותפין במבוי צריכין לערב בחצירות. ובו סעיף אחד: המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצירו' כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבוי לפיכך אם נשתתפו במבוי בפת סומכין עליו ואין צריכין לערב בחצירו' שהרי התינוקו' מכירים בפת וי"א שאם לא עירבה כל חצר לעצמה אין סומכין על השיתוף אבל כשכל חצר עירבה לעצמה ואח"כ נשתתפו במבוי ולא עירבו דרך פתחים שביניהם מותרים להשתמש בחצירו' שבמבוי דרך פתחים שביניהם שסומכים על שיתוף במקום עירוב ואם עירבו דרך פתחים שביניהם ולא נשתתפו במבוי מותר להשתמש החצרות במבוי שסומכים על עירוב שעירבו החצרו' דרך פתחים במקום שיתוף: הגה ויש אומרים דסומכין אשיתוף במקום עירוב אפי' לא נשתתפו אלא ביין וכן סומכין אעירוב במקום שיתוף (הרא"ש ומרדכי פ' הדר וטור) ולעיל סי' שס"ו ס"ו בהגהה כתבתי דאנו נוהגין לכתחילה שלא לעשות רק שתוף א' בקמח ונ"ל הטעם כי עירוב שלנו שכל א' מבני החצר נותן לשיתוף הוי כעירוב ושיתוף ביחד ולכתחילה אין לעשות יותר והא שהצריכו שיתוף ועירוב היינו בזמן הגמרא שבני החצר לא נתנו לשתוף רק החצר עירבו ביחד וא' מיני החצר נתן לשתוף אבל בכה"ג לכ"ע אין עושין רק שתוף א' ואי עביד יותר ובירך עליו הוי ברכה לבטלה (ד"ע ותשובת מהר"ם שהביא הב"י):

Partners in an alley must make an eruv in the courtyards. containing 1 paragraph: Those who partner in an alley must make an eruv in their courtyards, so that children will not forget the law of eruv—since children are not aware of what is done in the alley. Therefore, if they partnered in the alley with bread, one may rely on it and they need not make an eruv in the courtyards, since children recognize bread. Some say that if each courtyard did not make an eruv for itself, one may not rely on the partnership. However, when each courtyard made an eruv for itself and afterward they partnered in the alley but did not make an eruv through the openings between them, they are permitted to use the courtyards in the alley through the openings between them, for one may rely on the partnership in place of an eruv. And if they made an eruv through the openings between them but did not partner in the alley, the courtyards are permitted to use the alley, for one may rely on the eruv that the courtyards made through the openings in place of partnership. Rama: Some say one may rely on partnership in place of eruv even if they only partnered with wine, and similarly one may rely on eruv in place of partnership. Above in siman 366 section 6 I wrote that our practice is initially to make only one partnership with flour. The reason is that our eruv, where each resident of the courtyard contributes to the partnership, constitutes both eruv and partnership together, and initially one should not do more. The requirement for both partnership and eruv was in Talmudic times, when courtyard residents did not contribute to the partnership; rather, the courtyard made an eruv together and one member contributed to the partnership. But in such a case everyone agrees that one only makes one partnership, and if one does more and recites a blessing on it, it is a blessing in vain.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 387:1 · Sefaria Community Translation

דין אם לא עירבו החצירו' יחד וגם לא נשתתפו במבוי. ובו סעיף אחד: אם לא עירבו החצירו' יחד וגם לא נשתתפו במבוי מותר לטלטל בכל המבוי כלים ששבתו בתוכו בין עירבו חצירו' עם הבתים בין לא עירבו ולהרב רבינו משה בר מיימון דוקא כשלא עירבו חצירו' עם הבתים אבל אם עירבו חצירו' עם הבתים אין מטלטלין במבוי אלא בארבע אמות:

The law if the courtyards did not establish an eruv together and also did not partner in the alleyway. Containing 1 section. If the courtyards did not make an eruv together and also did not make a partnership in the alleyway, it is permitted to carry throughout the entire alleyway items that rested in it on Shabbat—whether the courtyards made an eruv with the houses or they did not make an eruv. According to our teacher Rabbi Moshe bar Maimon, this applies specifically when they did not make an eruv of courtyards with the houses. But if they made an eruv of courtyards with the houses, one may only carry in the alleyway within four cubits.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 388:1 · Sefaria Community Translation

עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי. ובו סעיף אחד: עכו"ם הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפי' אין בו אלא ד"ט על ד"ט אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונו' דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל שאינו אוסר והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מסאתים אבל אם אין בו אלא סאתים קטן הוא ולא ניחא ליה ביה וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו לקרפף ושכח ולא עירב אם הקרפף יותר מסאתים אוסר לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק מן המבוי ואם הוקף לדירה אפי' יותר מסאתי' אינו אוסר כיון שראוי לו ויש מי שאומר דאדרבה אם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר שכיון שהוקף לדירה אין בו אויר ואינו חפץ בו להסתלק בשבילו מן המבוי:

A Non-Jew who has a window opening to an alleyway. Containing 1 paragraph. A non-Jew who lives in an alleyway and has a back window of his house opening to a field or yard—even if it is only four by four handbreadths—does not prohibit the residents of the alleyway [from carrying], even if he brings in and takes out camels and wagons through the alleyway all day long. For he prefers the opening in back that is open to him alone, which has air, and his opening to the alleyway is as if he does not regularly use it, so he does not prohibit. This applies when the field or yard is more than two se'ah in area. But if it is only two se'ah, it is small and he is not satisfied with it. A Jew who has an opening to an alleyway and a back opening to a yard, and he forgot and did not make an eruv: if the yard is more than two se'ah, he prohibits, since it is not suitable for him and he does not withdraw from the alleyway. But if it was enclosed for dwelling, even if it is more than two se'ah, he does not prohibit, since it is suitable for him. And there are those who say that on the contrary: if it was enclosed for dwelling, even if it is two se'ah, he prohibits, since when it is enclosed for dwelling it has no air and he does not want to withdraw from the alleyway on its account.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 389:1 · Sefaria Community Translation

מבוי שצדו אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל. ובו ב סעיפים: מבוי שצדו א' עכו"ם וצדו א' ישראל ובית של ישראל אחר אצלו פתוח לר"ה ולא למבוי וחלון בינו לבין ישראל הדר במבוי אינו יכול לערב דרך החלון שביניהם להוציא כליו למבוי דרך בית ישראל שכנו הפתוח למבוי אבל אם פתח ביניהם מותר ויש מי שאוסר אף בפתח פתוח ביניהם:

An alleyway where one side is a non-Jews and one side is a Jews. Containing 2 paragraphs. An alleyway where one side is owned by a non-Jew and one side by a Jew, and another Jewish house adjacent opens to the public domain but not to the alleyway, and there is a window between him and the Jew living in the alleyway—[the one whose house opens to the public domain] cannot make an eruv through the window between them to carry his utensils into the alleyway via his Jewish neighbor's house which opens to the alleyway. But if there is a doorway between them, it is permitted. And there is one who prohibits even when there is a doorway open between them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 390:1 · Sefaria Community Translation

דיני ביטול רשות למי ששכחו לערב. ובו ב סעיפים: ככל משפטי ביטול למי ששכח ולא עירב בחצירו כן היא במבוי שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה מבטלת רשותה לשאר בני המבוי או הם לה אע"פ שהם רבי' שבני החצר גבי מבוי חשובי' כיחיד בחצר וככל משפטי ישראל בחצר עם העכו"ם כן הוא במבוי או בעיר שאין אסור לטלטל במבוי או בעיר המוקפת חומה עד שיהיו שני חצרות של בתי ישראל בעיר אבל חצר אחת לא אפילו אם הרבה בתי' של ישראל פתוחי' לתוכה והוא שתהא העיר מוקפת חומה לדירה וסתם עיירות הן מוקפות לדירה וסתם מבצרי' אינם מוקפי' לדירה וכשיש ב' חצרו' של בתי ישראל בעיר צריכי' לשכור מכל חצר וחצר של עכו"ם ואין מספיק במה שישכור משר העיר: הגה ויש אומרים דדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות העכו"ם אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל העכו"ם משם: (ריב"ש סי' תש"י) במה דברי' אמורי' בשר שאין הבתי' שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי בני העיר כלל אפי' בשעת מלחמה אבל במקו' שכל צרכי העיר אינם נעשי' אלא על פי השר או הממונה שלו ודאי ששכירו' מהשר ההוא או משכירו ולקיטו מהני שהרי יש לו רשות להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתם:

Laws of nullifying permission for those who forgot to make an eruv. Containing 2 paragraphs: Just as the laws of nullification apply to one who forgot and did not establish an eruv in his courtyard, so too in an alleyway — if one courtyard forgot and did not join in the shituf, it may nullify its domain to the other residents of the alleyway, or they may nullify theirs to it, even though they are many. For the residents of a courtyard are considered as a single individual with respect to the alleyway. And just as the laws governing Jews dwelling in a courtyard with non-Jews apply, so too in an alleyway or in a walled city. Carrying is not prohibited in an alleyway or walled city unless there are two courtyards of Jewish homes in the city. But one courtyard alone does not suffice, even if many Jewish homes open into it. This applies when the city is surrounded by a wall built for dwelling. Typical towns are walled for dwelling; typical fortresses are not walled for dwelling. When there are two courtyards of Jewish homes in the city, one must rent from each and every courtyard of non-Jews; it does not suffice to rent from the city official. >Rama: Some say this is only regarding bringing items in and out of the non-Jewish domain, but for carrying in the alleyway, one may rent from the official, since the alleyway belongs to the official and he can remove all the non-Jews from there. This applies to an official who does not own the houses and has no right to use the residents' homes, even in wartime. But where all the city's affairs are conducted only by the official or his appointee, renting from that official or his agent suffices, for he has the right to place his men and weapons in the residents' homes in wartime without their consent.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 391:1 · Sefaria Community Translation

דיני עירובין לעיר. ובו ח סעיפים: עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבי' משתתפי' כולם שיתוף א' ויטלטלו בכל המדינה וכן אם היתה של רבי' ויש לה פתח אחד משתתפי' כולם שיתוף א' אבל אם היתה של רבי' ויש לה שני פתחים שהעם נכנסי' בזה ויוצאי' בזה אפילו נעשי' של יחיד אין מערבין את כולה אלא מניחין ממנה מקום א' אפילו חצר אחת ובית לתוכה ומשתתפין השאר ויהיו אלו המשתתפי' כולם מותרים בכל העיר חוץ מאותו מקום ששיירו ויהיו אותם הנשארי' מותרי' במקומם בשיתוף שעושים לעצמם ואם היו הנשארים רבים אסורים לטלטל בשאר כל העיר ודבר זה משום היכר הוא כדי שידעו שהעירוב התיר להם לטלטל בעיר זה שרבים בוקעים בה שהרי המקום שנשאר ולא נשתתף עמהם אין מטלטלין בו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ואם רצו לערב מבוי מבוי בפני עצמו כל שכן דמהני דאין שיור גדול מזה: הגה וצריך שיעשו ביניהם שני פסין של שני משהויין אם הוא רחב עשר אמות וביתר מי' צריך צורת פתח (טור):

Laws of City Eruvin. Containing 8 paragraphs: A city that has been the property of an individual, even if it became public- everyone can join in one partnership, and carry throughout the whole estate. Similarly, if it is publicly owned and it has one entrance- everyone can join in one partnership. But if it is publicly owned and and has two entrances, where the populace goes in one and out the other, even if the area came under private ownership, we may not make the whole thing into an Eruv. Rather, we must exclude a place, even as small as one courtyard and the house within it, from the city, and join the rest of the city together. Then all the participants in the partnership will be permitted in the whole city, except that one place that they excluded, and those residents remaining will be permitted in their own location, through a partnership they make for themselves. But if there are many residents remaining, it is forbidden to carry in the entire city. This is a provision instituted for the purpose of recognition, so that the residents will be aware that the Eruv has permitted them to carry in this place. The public becomes become expert on it, observing that we do not carry in the place that was excluded and not joined with them, but rather these carry in their own space and those carry in their own space. If residents wanted to institute an Eruv for each alley on its own, that would certainly be effective, for there is no greater exclusion than this.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 392:1 · Sefaria Community Translation

דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב. ובו ג סעיפים: אין מערבין עירובי חצירו' ושיתופי מבואו' בי"ט שחל להיות בע"ש ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי יערב בי"ט על תנאי שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש הרי עירבתי מאתמול ואם היום חול יהא זה עירוב והני מילי בשני י"ט של גליות אבל בשני ימים טובים של ר"ה לא דכיומא אריכתא דמי (ועיין לקמן סי' תקכ"ח):

One does not make eruv chatzeirot (courtyard eruv) or shitufei mevoot (alleyway partnership) on a festival that falls on Friday. But if one forgot and did not make an eruv before the festival, and two festival days fall on Thursday and Friday, one may make an eruv on the festival conditionally, saying: "If today is a weekday, let this be an eruv; if today is holy, my words are nothing." And the next day one says: "If today is holy, I already made an eruv yesterday; if today is a weekday, let this be an eruv." This applies to the two festival days observed in the diaspora, but not to the two days of Rosh Hashanah, for they are considered like one long day. (See below, section 528.)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 393:1 · Sefaria Community Translation

ספק עירוב מה דינו. ובו ג סעיפים: ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשו' אם לאו מותר והוא שיהיה לו חזקת כשרו' כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא:

*Law regarding a doubtful erev. Containing 3 paragraphs.* A case of doubt regarding an eruv, for example, if there is doubt whether it existed during twilight or not, is permitted, provided it had a presumption of validity. This means it was placed there and then doubt arose about it. However, if there was no presumption of validity, for example, if there is doubt whether it was placed there at all, it is not permitted.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 394:1 · Sefaria Community Translation

דיני ברכת עירוב. ובו סעיף אחד: מצוה לחזור אחר שיתופי מבואו' ומברך עליו על מצו' עירוב ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצירו' למבוי (ומהם לבתים) (ב"י בשם שבילי לקט) בשבת אימתי מברך עליו בשעה שמקבץ אותו מבני המבוי או בשעה שמזכה להם: הגה ואם גבו אותו לשם עירוב ושכחו ולא ברכו עליו הוי עירוב כי אין הברכה מעכבת (אגור ושבולי לקט) עססי' שס"ו:

Laws of the blessing over an eruv. Contains 1 section It is a mitzva to take care to arrange partnership of alleyways, and one recites the blessing "on the mitzva of eruv" and says "through this partnership all the residents of the alleyway shall be permitted to carry in and out between the courtyards and the alleyway (and from them to the houses) (Beit Yosef in the name of the Shebolei Leket) on Shabbat." When does one recite the blessing? At the time he collects it from the alleyway residents or at the time he transfers ownership to them. Rema: If they collected it for the purpose of the eruv and forgot and did not recite the blessing over it, it is a valid eruv since the blessing does not invalidate it. (Agur and Shibbolei Haleket) See Siman 366.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 395:1 · Sefaria Community Translation

דין ארבע אמו' שיש לכל אדם בשבת. ובו ב' סעיפים: שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחת והוא באמצען (טור) ויש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לכל צד אבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סי' שמ"ט: (טור בשם הרז"ה פי"ב בשם רשב"א):

"Each man has under him" (_Exodus 16:29_), from this phrase we learn that each person has four amot (cubits) in every place, even if he went outside of the barrier and we measure for each person his "amah", and if he has short limbs, we give him four average-length amot, each of which is six handbreaths. Rema: And these four amot are measured wide with him in the center (Tur). And there are those who say that he is permitted to walk four amot on each side but carrying, he only has four amot at the diagonal, as was explained before in Siman 349 (Tur in the name of the Raza''h and the Maggid Ch. 12 in the name of the Rashbah.)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 396:1 · Sefaria Community Translation

דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה. ובו יח סעיפים: כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו:

Laws of an individual's Shabbat rest, his vessels, and traveling two thousand cubits. Contains 18 sections Every person has two thousand cubits in each direction beyond his four cubits or beyond the place where he spent Shabbat.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 397:1 · Sefaria Community Translation

דין היאך מודדין אלפים אמה. ובו יא סעיפים: הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת לא לרבוע העולם הואיל ויש לה ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה:

When one comes to measure the 2000 amot teḥum of a city, if the city was long and narrow, or if it was square but not aligned with the square of the earth [i.e. the cardinal directions], but it has four square corners, we leave the size of the city as it is and measure 2000 amot in every direction from its four sides.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 398:1 · Sefaria Community Translation

במה מודדין התחומין ובמקום המדידה ומי הוא המודד. ובו יא סעיפים: אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה לא פחות שהוא נמתח ביותר ולא ארוך יותר מפני שאינו נמתח כראוי:

With What Are the Shabbos Limits Measured; the Measurement of [Different Types of] Places; Who May Perform the Measurement. Containing 11 paragraphs The city's boundary is only measured with a linen rope of fifty cubits, no less, because it will be too stretchable, and no longer because then it will not stretch properly

Shulchan Arukh, Orach Chayim 399:1 · Sefaria Community Translation

מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו. ובו סעיף אחד: מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח אבל אם לא היה דעתו ליכנס למדינה זו קנה שביתה במקומו ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם כלים אלפים אמה ממקום שביתתו בחצי העיר אינו מהלך בעיר יותר מחציה: הגה והוא הדין אם היה דעתו ליכנס לעיר ואמר שביתתי במקומי נמי דינא הכי (המגיד פרק כ"ז):

1. A Traveler Who Sat Down to Rest Without Knowing Whether or Not He is Within the Shabbos Limits: One who was on his way to enter a city and sat down on the way to rest, and darkness fell upon him and he did not realize that he was within the city limits, and later found himself within its limits, acquires a residence in the city and may traverse its entire length and breadth on Shabbat and proceed another 2000 cubits beyond the town in all directions. However, if he had absolutely no intention to enter this town and acquired a residence there instead, {i.e. the place in which he was located at the onset of Shabbos is established as his Shabbos place.} he may traverse a distance of two thousand cubits in any direction from his residence. If the 2000 [cubits] from his Shabbos place conclude in the middle of the town, he may not walk in the city beyond that point. Rema: The same law applies if he had intended to enter the city and said, "My residence is in my place," as well. (The Magid, Chapter 27)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 400:1 · Sefaria Community Translation

מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה לכל רוח. ובו סעיף אחד: מי שישן בדדך וחשכה לו קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח ודוקא באדם משום דהואיל ואם היה נעור היה קונה ישן נמי קונה אבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה והם כרגלי הזוכה בהם תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא אבל חפצי העכו"ם קונין שביתה במקומן אף על פי שבעליהן לאו בני שביתה נינהו גזירה חפצי עכו"ם אטו חפצי ישראל ואם הוציאן עכו"ם חוץ לתחומן והביאן לעיר יכולים לטלטל בכולה שכולה כארבע אמות ובלבד שתהא מוקפת לדירה וסתם עיירות מוקפות לדירה שבונים בתים תחלה ואח"כ מקיפים אותם אבל סתם מבצרים אינם מוקפים לדירה: הגה ולכן יש ליזהר ישראל שהשאיל כליו לעכו"ם והחזירן בשבת שלא לטלטלן חוץ מארבע אמות אם אין העיר מוקף מחיצה שהרי הכלים קנו שביתה אצל העכו"ם: (א"ז)

A Person who was Sleeping while on a Journey [when the Shabbos Commenced] is Granted 2000 Cubits in All Directions [from the Place where He was Located]: One who sleeps on the way and darkness falls upon him, acquires a residence in his place and may traverse a distance of two thousand cubits in any direction. Specifically with regard to a person, because since if he had been awake, he would have acquired a place to sleep, he also acquires it while sleeping. However, ownerless objects do not acquire a residence, and they are like the legs of the first person to take them, who may take them to wherever he goes. However, objects belonging to non-Jews acquire a residence in their place, even though their owners are not considered residents. This ruling was made as a decree for non-Jewish objects, but Jewish objects are not subject to such a decree. And those who bring them [objects] into a city may move them within the entire city, which is like an area of four cubits, provided that the city is surrounded for dwelling purposes. Small, walled towns are considered to be surrounded for dwelling purposes, even if the houses were built first and the walls were erected around them later. However, simple fortresses are not considered to be surrounded for dwelling purposes. Rema: Therefore, Jews should be careful not to lend their objects to non-Jews and have them returned on Shabbat to be moved more than four cubits, unless the city is surrounded by a wall for dwelling purposes. This is because the objects acquire a residence in the non-Jewish domain.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 401:1 · Sefaria Community Translation

דין חריץ מים בין שני תחומין. ובו סעיף אחד: חריץ מלא מים מכונסי' שהוא בין שני תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זה ומקצתו בתחו' עיר אחרת שתי העיירות אסורות למלאות ממנו אפי' בתוך התחום שהמי' שבתוך התחו' קוני' שביתת העיר ומתערבי' אלו עם אלו וצריך לעשו' מחיצה בסוף התחומין להפסיקן ואפילו היא תלויה שאינה מגעת לקרקע החריץ ושל קנים בעלמא סגי: הגה ובור של תבן העומדת בין שני תחומין אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן ואין חוששין שמא יקח א' מחלק חבירו: (גמרא פרק חלון) ואם המים מושכי' אין צריך שום תיקון שאינם קונים שביתה והרי הם כרגלי הממלא:

The Laws that Apply to a Trench Filled with Water Located Between the Shabbos Limits of Two Towns: When water collected within a trench located between the Shabbos limits of two towns, and filled it, with part of [the trench] located in the Shabbos limits of one town and part in the Shabbos limits of the other, [the residents of] both towns are forbidden to draw [water] from it [on Shabbos], even though [the residents of] each [town] are drawing water from within their own Shabbos limits. [The rationale is that] the residents within a techum (Sabbath limit) acquire ownership of the city, and these residents can intermingle with each other. However, it is necessary to make a partition at the end of the boundaries to separate them. Even if the partition is suspended and does not touch the ground of the ditch, it is still valid. As for the ownership of the non-permanent structures, it is considered insignificant. Rema: And a pit of straw standing between these two domains, those eat from here and these eat from here, and there is no concern that one will take from the portion of his fellow. (Chulin) And if the water is drawn, no correction is needed, as they do not acquire a dwelling and they are like the feet that fill [the space].

Shulchan Arukh, Orach Chayim 402:1 · Sefaria Community Translation

דין בקעה שהקיפוה עכו"ם. ובו סעיף אחד: שבת בבקעה והקיפוה עכו"ם בשבת מחיצות לדירה אינו הולך בה אלא אלפי' אמה שאינה כולה כארבע אמות כיון שלא שבת באויר המחיצות ומטלטל בכולה על ידי זריקה שיכול לזרוק אפי' חוץ לאלפים שהרי רשות היחיד גמור היא כיון שהוקף לדירה אבל לטלטל ממש חוץ לד' אמות אסור אפי' תוך אלפים (ב"י בשם תוס' והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו):

The Laws Applying to a Group of Fields that Non-Jews Enclosed [on Shabbos], [The following laws apply when a person] spent Shabbos in a group of fields and non-Jews enclosed [the area] on Shabbos with partitions erected for the purpose of habitation One may only carry an object in a public domain that is not completely enclosed by walls, roofs, and partitions up to a distance of four cubits, unless an eruv has been established. It is permitted to [transfer articles] within the entire [enclosure, if the person does so] by throwing [the article], for [the person] may throw an article even beyond the 2000 [cubits comprising his Shabbos limits]. It is considered as if it is surrounded by a wall for the purposes of carrying inside it on Shabbat But to carry something beyond four cubits is prohibited, even within two thousand cubits (Beit Yosef citing Tosafot and Hagahot Ashri, chapter of "Mi She'hutziah").

Shulchan Arukh, Orach Chayim 403:1 · Sefaria Community Translation

אם יש תחומין למעלה מי' טפחים. ובו סעיף אחד: המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחי' על ארבעה טפחים הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה דרבנן יהיה ספיקו להקל: הגה מיהו אם היה הולך בדרך זה או על ידי קפיצת שם מתוך י"ב מיל חוץ לי"ב מיל אזלינן לחומרא למאן דאמר תחומין די"ב מיל הוה דאורייתא (ד"ע ותשובת רמב"ם) והואיל ואין בימים ובנהרות איסור תחומין דאורייתא לדברי הכל לפי שאינם דומים לדגלי מדבר מי שבא בספינה בשבת והגיע לנמל אם משנכנס השבת עד שהגיע לנמל לעול' היתה למעלה מי' מקרקע הים או הנהר יורד ואינו נמנע ויש לו אלפי' אמה ממקום שפגע בו למטה מי': הגה ואם הוא ספק אם הוא למעלה מעשרה או לא אזלינן לקולא (המגיד פכ"ז) ואם כבר יצא אלפים ממקום שפגע למטה מעשרה דאין לו רק ארבע אמות מ"מ אם צריך לצאת מן הספינה מכח גשמים שיורדים עליו או שהחמה זורחת עליו או שצריך לנקביו וצריך מכח זה ליכנס בעיר הוה ליה כל העיר כארבע אמותיו וכיון דעל על (א"ז ומרדכי והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו) ועיין לקמן סי' ת"ו ועיין לעיל סי' רס"ו מי שרוכב בדרך וחשכה לו בערב שבת כיצד יעשה:

The laws governing whether the Shabbos limits applies ten hand breadths above [the Ground]: Concerning a person who walks more than 1o Tefachim outside the domain, such as jumping on top of ten-foot tall columns, and each one of them does not have a measurement of four hand breadths by four hand breadths, thus it is doubtful whether there are any areas above ten hand breadths or not. And when it is a Rabbinic law, its doubt will be resolved leniently. Rema: However, if one was walking on this path or by jumping there from within twelve cubits outside of twelve cubits, we follow the more stringent opinion, which states that the boundaries are twelve cubits according to Torah law (see my own words and Responsa of the Rambam). All authorities agree that the Scriptural prohibition [against going beyond] the Shabbos limits does not apply [to travel] on seas and rivers even [when one goes] beyond twelve mil, because do not resemble the encampment in the desert. When a person is traveling in a ship on Shabbos and arrives at a harbor [on that day], if [the ship] was always traveling ten handbreadths above seabed or riverbed from the commencement of the Shabbos until [the time when] the ship reached the harbor, [the person] is not considered [as one who] went beyond his Shabbos limits, and this person has 200o cubits from the place where he was lower than 10 tefachim. Rema: But if there is doubt whether it is above ten handbreadths or not, we follow the lenient opinion (see Ha-Maggid, Ch. 27). But if he has already gone two thousand cubits from the point where he landed downwards, he only has four cubits [of space to move] nevertheless, if he needs to leave the boat due to rain falling on him, or because the sun is shining on him, or because he needs to relieve himself, and because of these strong burdens he needs this [leniency] to enter the city, then he has the entire city as his four cubits. (this is the opinion of Al-Ashari, Mordechai, and the glosses of Asheri on Chapter "Mi She-Hotzi'o" [of the Talmudic tractate Shabbat]. See later in Siman Tav-Vav (516) and see earlier in Siman Resh-Samech-Vav (246) regarding one who is riding on the road and darkness falls upon him on Erev Shabbat, what should he do.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 404:1 · Sefaria Community Translation

דין היוצא חוץ לתחום. ובו ט סעיפים: מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ:

Laws of those who leave the Techum One who leaves the Shabbat barrier even a single amah (cubit), he should not enter to be like a member of the city, and he only has four amot from [where] he is standing and out.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 405:1 · Sefaria Community Translation

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת. ובו סעיף אחד: מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס ולאחר שנכנס הוי כאלו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח ושם יש לו ד"א ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו כאלו לא יצא ואם יצא לדעת אין לו תקנה. זה שאמרנו בהוצרך לנקביו ויש אומרי' אפי' לקטני' ויש אומרי' דוקא לגדולי':

One who went out of the Shabbat barrier unknowingly, he only has four amot, and if he needs to "go do the bathroom", he is able to leave from there until he finds a private place to turn; and it is good advice that he approaches the side of the barrier, because if he does not find a private place until the barrier he can enter, and after he enters, it is like he did not leave since he entered with permission; but if he found a private place first, he should not enter except to face there, and he should distance himself from the place he turned until he covers the smell, and there he has four amot. And if he distances himself from the smell and enters into the barrier, it is like he did not leave. And if he went out knowingly, he has no fix. This that we said, regarding the need to "go to the bathroom", there are those who say even for urine and there are those who say specifically for feces.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 406:1 · Sefaria Community Translation

מי הם שיכולין לילך חוץ לתחום. ובו ג סעיפים: מי שיצא חוץ לתחום ברשות כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה יש לו אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו ואם הגיע לעיר הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר (וע"ל ס"ס רמ"ח):

One who went out of the Shabbat barrier with permission, for example a midwife brought a child or things like that, she has two thousand amot in each direction from that spot that he arrived at; and if he arrived to a city, then he is like the people of the city and he has two thousand [amot] in each direction outside the city (look at the end of Siman 248.)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 407:1 · Sefaria Community Translation

דיני הנחת העירוב וקניית השביתה. ובו ד סעיפים: (מותר לערב עירובי תחומין ולקנות שביתה סוף התחום ולכן) מי שיצא מהעיר בע"ש והניח מזון ב' סעודו' רחוק מהעיר בתוך התחו' וקבע שביתתו שם אע"פ שחזר לעיר ולן בביתו נחשב אותו כאלו שבת במקו' שהניח בו הב' סעודות וזהו הנקרא עירובי תחומין ויש לו להלך ממקום עירובו למחר אלפי' אמה לכל רוח לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו למחר אלפי' אמה כנגד העיר אינו מהלך בעיר אלא עד סוף מדתו ואם היתה העיר מובלע' בתוך מדתו תחשב העיר כולה כד"א וישלים מדתו חוצה לה כיצד הרי שהניח את עירובו ברחוק אלף אמה מביתו שבעיר לרוח מזרח נמצא מהלך למחר ממקום עירובו אלפי' אמה למזרח ומהלך ממקום עירובו אלפים אמה למערב אלף שמן העירוב עד ביתו ואלף אמה מביתו בתוך העיר ואינו מהלך בעיר אלא עד סוף האלף ואם היה מביתו עד סוף העיר פחות מאלף אפילו אמה אחת שנמצאת מדתו כלתה חוץ לעיר תחשב המדינה כולה כד"א ויהלך חוצה לה תתקצ"ו אמה תשלום האלפי' לפיכך אם הניח עירובו ברחוק אלפי' אמה מביתו שבעיר הפסיד את כל העיר ונמצא מהלך מביתו עד עירובו אלפי' אמה ואינו מהלך מביתו בעיר לרוח מערב אפי' אמה אחת: הגה ויש אומרים דאפילו כלתה מדתו באמצע העיר מהלך בכל העיר כולה אבל לא חוצה לה ויש להקל (טור והגהות מיימוני פכ"ז מה"ש בשם סמ"ק ורש"י) ואם כלתה מדתו בסוף העיר ואע"ג דעדיין עיבור לפני העיר כל העיר כארבע אמות דלא אמרינן עיבור של העיר כעיר להחמיר (המגיד פכ"ז מה' שבת) כל מקום שהניח עירוב תחומין ויש לו אלפים לכל רוח אסור לו לילך לצפון ולדרום רק נגד רוחב המקום שקנה בו שביתה ואם אינו רק ארבע אמות כגון שאין העירוב ברשות היחיד אסור לו לילך לכל רוח אלפים רק ברוחב ארבע אמותיו עם זויותיהן כדלעיל סי' שצ"ח סעיף ב' ומכל מקום אם כלתה המדה סוף העיר וכולה כארבע אמותיו מותר לילך כל רחבה ויש לו אלפים חוץ לעיר לצפון ולדרום אע"פ שאין לו רחב כל כך נגד המקום שקנה בו עירוב (הר"ר יונתן):

Laws of placing an eruv and acquiring Shabbat rest. Contains 4 sections (It is permitted to make an eruv of boundaries and acquire Shabbat rest at the end of the boundary, and therefore:) One who left the city on Shabbat eve and placed two meals' worth of food at a distance from the city within the boundary and established his Shabbat rest there — even if he returned to the city and slept in his house — he is considered as if he spent Shabbat at the place where he placed the two meals. This is called an eruv of boundaries. He may walk from the place of his eruv the next day two thousand cubits in each direction. Therefore when he walks from his eruv two thousand cubits in the direction of the city, he may only walk within the city until the end of his measure. If the city is contained within his measure, the entire city counts as four cubits and he completes his measure beyond it. How so? If he placed his eruv one thousand cubits east of his house in the city, he may walk two thousand cubits east from his eruv, and two thousand cubits west from his eruv — one thousand from the eruv to his house and one thousand cubits from his house within the city — and he may only walk within the city until the end of that thousand. If from his house to the end of the city is less than a thousand — even by one cubit — so that his measure ends beyond the city, the entire city counts as four cubits and he may walk 996 cubits beyond it to complete the two thousand. Therefore if he placed his eruv two thousand cubits from his house in the city, he has lost the entire city and may walk from his house to the eruv two thousand cubits, but may not walk even one cubit from his house into the city in the western direction. Rema: Some say that even if his measure ends in the middle of the city he may walk through the entire city but not beyond it, and one may be lenient. And if his measure ends at the edge of the city, even though there is still an extension beyond the city, the entire city counts as four cubits — we do not say the city's extension counts as the city to be stringent. Wherever one places an eruv of boundaries and has two thousand cubits in each direction, he is only permitted to walk north and south within the width of the place where he acquired Shabbat rest. If it is only four cubits — such as when the eruv is not in a private domain — he may only walk in each direction two thousand cubits within the width of his four cubits and their corners, as explained above in Siman 398, section 2. Nevertheless, if his measure ends at the edge of the city and the entire city counts as his four cubits, he may walk its entire width and has two thousand cubits beyond the city to the north and south, even if he does not have that width opposite the place where he acquired the eruv.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 408:1 · Sefaria Community Translation

דיני מקום נתינת העירוב. ובו יג סעיפים: הנותן עירובו בבית הקברות אינו עירוב לפי שבית הקברות אסור בהנאה וכיון שרוצה בקיום העירוב שם אחר קנייה הרי נהנה בו ואם נתנו בבית הפרס הרי זה עירוב ואפי' היה כהן מפני שיכול להכניס שם במגדל הפורח או שינפח והולך:

Laws of where the eruv is placed. Contains 13 sections One who places his eruv in a cemetery — it is not a valid eruv, since a cemetery is forbidden in benefit, and since he wants the eruv to remain there after acquisition he is thereby benefiting from it. If he placed it in a beit hapras, it is a valid eruv, even for a priest, since he can enter there in a sealed chest or by blowing the ground as he walks.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 409:1 · Sefaria Community Translation

דין המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה. ובו ג סעיפים: מי שנתכוין לקבוע שביתתו במקום ידוע אצלו והחזיק בדרך והלך כדי שיגיע לאותו מקום ויקנה בו שביתה אע"פ שלא הגיע ולא עמד שם אלא החזירו חבירו ללון או שחזר מעצמו ללון אצלו או שנתעכב יש לו להלוך למחר עד מקום שנתכוין לו ומאותו המקום אלפים אמה לכל רוח שכיון שגמר בלבו לקבוע שם שביתתו והחזיק בדרך נעשה כמי שעמד שם או שהניח עירובו שם בד"א בעני שאין מטריחין אותו להניח עירוב או ברחוק כגון שהיה בא בדרך אבל אם לא היה עני ולא רחוק לא:

Laws of one who sets out on the road to acquire Shabbat rest. Contains 3 sections One who intended to establish his Shabbat rest at a place known to him and set out on the road walking toward that place in order to reach it and acquire Shabbat rest there — even if he did not arrive and did not stand there, but his fellow turned him back to sleep, or he himself turned back to sleep by him, or he was delayed — he may walk the next day to the place he intended, and from that place two thousand cubits in each direction. Since he resolved in his mind to establish his Shabbat rest there and set out on the road, he is considered as if he had stood there or placed his eruv there. This applies to a poor person whom we do not trouble to place an eruv, or to one who was far away such as a traveler. But if he was neither poor nor far away — no.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 410:1 · Sefaria Community Translation

מי שהיה ביתו במזרח ונתן העירוב במערב. ובו סעיף אחד: מי שהיה במזרח ביתו בשדה ואמר לשלוחו לערב לו במערב אם נתן העירוב מהלאה לביתו בענין שהוא רחוק ממנו יותר מאלפים וביתו קרוב לו בתוך אלפים העירוב אינו כלום ונשאר לו שביתת ביתו נתן העירוב בענין שהוא לו בתוך אלפים אע"פ שגם ביתו לו בתוך אלפים קנה שביתה במקום עירובו ולא בביתו:

One whose home is in the east and he placed the eruv in the west. Contains 1 section One who is in the east with his home in the field, and told his agent to make an eruv for him in the west — if the agent placed the eruv beyond his home such that it is more than two thousand cubits from him and his home is closer to him within two thousand cubits, the eruv is void and he retains the Shabbat rest of his home. If the agent placed the eruv such that it is within two thousand cubits of him — even though his home is also within two thousand cubits of him — he acquires Shabbat rest at the place of his eruv and not at his home.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 411:1 · Sefaria Community Translation

דין החולק עירובו. ובו סעיף אחד: עירב חצי היום הראשון לרוח צפון והשני לרוח דרום שטעה והיה סבור שאפשר לעשות כן או שאמר לשנים עירבו עלי א' עירב עליו לצפון וא' לדרום אם הניח כל א' עירובו בסוף אלפים לא יזוז ממקומו שאין ידוע איזה עירוב קנה לו ואם לא נתנו העירובין בסוף אלפים הולך מה שאפשר לו לילך מכח שניהם כיצד נתן כל א' עירובו לסוף אלף מביתו יש לו אלף אמה מביתו לכל א' מהעירובים נתן א' למזרח לסוף אלף והשני למערב לסוף ת"ק הולך למערב אלף מכח מה ששייר לו העירוב שבמזרח ולמזרחו אלף ות"ק מכח מה ששייר לו העירוב שבמערב:

Laws of one who divides his eruv. Contains one section One who made an eruv for the first half of the day toward the north and the second half toward the south — thinking mistakenly that this is possible — or one who said to two people "make an eruv for me" and one made it for him toward the north and one toward the south: if each placed his eruv at the end of two thousand cubits, he may not move from his place since it is unknown which eruv took effect for him. If the eruvs were not placed at the end of two thousand cubits, he may walk as far as possible by virtue of both of them. How so? If each placed his eruv at the end of one thousand cubits from his home, he has one thousand cubits from his home toward each of the eruvs. If one placed his eruv to the east at the end of one thousand cubits and the other placed his to the west at the end of five hundred cubits, he may walk one thousand cubits to the west by virtue of what the eastern eruv left him, and one thousand five hundred cubits to the east by virtue of what the western eruv left him.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 412:1 · Sefaria Community Translation

דין המערב לרבים. ובו סעיף אחד: המערב לרבים משלו אומר הרי עירוב זה בשביל כל בני העיר ובלבד שיהא בו מזון ב' סעודות לכל אחד וכל מי שירצה יסמוך עליר וצריך לזכות להם ע"י אחר הראוי כמו בעירובי חצירות (וע"ל סי' שס"ו ס"י) וצריך להודיעם וכל מי שהודיעו מבע"י אפי' לא גמר בלבו לסמוך עליו מבעוד יום אלא לאחר שחשכה הוי עירוב אבל אם לא הודיעו מבע"י אינו יכול לסמוך עליו לאחר שתחשך וכן מי שהניח עירוב לכל שבתות השנה ואמר איזה מהם שארצה אלך ואסמוך עליו אע"פ שלא גמר בלבו עד למחר יכול לסמוך עליו וכן מי ששמע שיש לחכם לבא ואינו יודע לאיזה רוח והניח ב' עירובים ואמר לאותו צד שיבא החכם יקנה לי עירוב לרוח שבא לו החכם קנה לו או אמר אם לא יבא כלל אהיה כבני עירי או אם יבאו שנים למקום שארצה אלך הכל לפי תנאו וכן אם אמר לשנים או לשלשה הריני מערב על איזה מכם שארצה אע"פ שלא בירר את מי רצה עד שתחשך הוי עירוב:

Laws of one who makes an eruv for many. Contains one section One who makes an eruv for many from his own food says "this eruv is for all the townspeople, and whoever wishes may rely on it" — provided it contains two meals' worth for each person. He must transfer ownership to them through another suitable person, as with eruv of courtyards (see above Siman 366, section 10), and he must inform them. Whoever he informed before Shabbat — even if that person did not resolve in his mind to rely on it while it was still day but only after nightfall — it is a valid eruv. But if he did not inform him before Shabbat, he cannot rely on it after nightfall. Similarly, one who placed an eruv for all the Shabbatot of the year and said "whichever one I choose I will go and rely on it" — even if he did not resolve in his mind until the next day, he may rely on it. Similarly, one who heard that a scholar was coming and did not know from which direction, and placed two eruvs and said "whichever direction the scholar comes from, that eruv shall take effect for me" — the eruv in the direction the scholar came from takes effect. Or if he said "if he does not come at all I will be like the townspeople," or "if two scholars come I will go wherever I wish" — everything follows his condition. Similarly, if he said to two or three people "I hereby make an eruv for whichever of you I choose" — even if he did not specify whom he chose until nightfall, it is a valid eruv.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 413:1 · Sefaria Community Translation

שלא לערב אלא מדעתו. ובו ב סעיפים: אין מערבין עירובי תחומין לאדם אלא לדעתו שמא אינו רוצה לערב באותו רוח שרצה זה חוץ מבנו ובתו הקטנים אפי' אינם סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו הכנענים. ואפי' מחו בו שלא לערב עליו ואפי' עירבו הם עירוב אחר אינו כלום אבל בנו ובתו הגדולים אפי' סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו העברים ואשתו אינו מערב עליהם אלא מדעתם ואם עירב עליהם ושמעו ושתקו ולא מיחו יוצאים בעירובו אבל אם מיחו בו או שעירבו הם עירוב אחר לעצמם אין עירובו עירוב להם:

That one may only make an eruv with someone's knowledge. Contains 2 sections One may not make an eruv of boundaries for a person without his knowledge, since perhaps he does not wish to make an eruv in the direction this one chose — except for his minor son and daughter even if they do not eat at his table, and his Canaanite manservant and maidservant, even if they protested against making the eruv for them and even if they made another eruv themselves, it is void. But for his adult son and daughter even if they eat at his table, his Hebrew manservant and maidservant, and his wife — he may only make an eruv with their knowledge. If he made an eruv for them and they heard and were silent and did not protest, they may use his eruv. But if they protested or made another eruv for themselves, his eruv is not valid for them.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 414:1 · Sefaria Community Translation

שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה. ובו ד סעיפים: אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלו: הגה או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס שיש בו שמחה בזה מיקרי דבר מצוה (תה"ד סימן ע"ז) או מפני היראה כגון שהיה רוצה לברוח מן העכו"ם או מן הלסטים וכיוצא בזה ואז מותר לו לילך אפי' לדבר הרשות (טור והג"א פרק בכל מערבין) ואם עירב שלא לא' מכל אלו אלא לדברי הרשות הרי זה עירוב:

That one may only make an eruv of boundaries for a matter of mitzva. Contains 4 sections One may only make an eruv of boundaries for a matter of mitzva — such as wishing to go to a house of mourning, or to a wedding feast, or to greet his teacher or friend who came from a journey, and similar cases. Rema: Or if he wishes to go for a stroll on Yom Tov or Shabbat in an orchard, which brings joy — this is considered a matter of mitzva. Or out of fear, such as wishing to flee from non-Jews or bandits and the like, in which case he is permitted to go even for an optional matter. And if he made an eruv for none of these but for an optional matter, it is nonetheless a valid eruv.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 415:1 · Sefaria Community Translation

דין עירובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת. ובו ה סעיפים: יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני י"ט של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני הימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאלו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח בד"א בשני י"ט של גליות אבל בשני י"ט של ר"ה הרי הן כיום א' ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח אחת וכן מתנה אדם על עירובו ואומר עירוב לשבת זו אבל לא לשבת אחרת לשבת אחרת אבל לא לשבת זו לשבתות ולא לימים טובים לי"ט ולא לשבתות:

Laws of an eruv of boundaries on a Yom Tov that falls adjacent to Shabbat. Contains 5 sections When Yom Tov falls adjacent to Shabbat — whether before or after it — or for the two days of Yom Tov observed in the diaspora, one may make two eruvs in two directions and rely on whichever he wishes for the first day and on the eruv in the other direction for the second day. Or he may make one eruv in one direction and rely on it for one of the two days, and on the second day he is like the townspeople as if he made no eruv, having two thousand cubits in each direction. This applies to the two days of Yom Tov in the diaspora, but the two days of Rosh Hashana are considered as one day, and one may only make an eruv for both days in one direction. Similarly, one may make a condition on his eruv and say "this eruv is for this Shabbat but not for another Shabbat," "for another Shabbat but not for this one," "for Shabbatot but not for Yom Tov," "for Yom Tov but not for Shabbatot."

Shulchan Arukh, Orach Chayim 416:1 · Sefaria Community Translation

ובו סעיף אחד: ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשי' שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב הגה ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלינן בתר המנהג: (ב"י)

Contains 1 paragraph: On the beginning of the month, it is permitted to do work. However, those women who follow a custom to not engage in work [are following] a good custom. Rema: And if the custom is to do some kinds of work and not to do some [other] kinds of work, we follow the custom.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 417:1 · Sefaria Community Translation

דין תענית בראש חודש. ובו ה סעיפים: ראש חודש אסור בתענית:

The law of fasting on the beginning of the month. Containing five sections. On the beginning of the month it is forbidden to fast.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 418:1 · Sefaria Community Translation

אם הנשים רשאות לקונן בר"ח. ובו ב סעיפים: על המת נשים מענות שכולם אומרות כאחד ומטפחו' דהיינו להכו' כף אל כף אבל לא מקוננו' שתהא האח' אומר' והאחרו' עונו' אחריה ואחר שנקבר המת לא מענות ולא מטפחות:

Whether women are permitted to wail on Rosh Chodesh. Contains 2 sections Over the dead, women may chant dirges where all say together and clap, meaning striking palm against palm, but they may not keen, where one leads and the others respond after her. After the dead is buried they may neither chant dirges nor clap.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 420:1 · Sefaria Community Translation

קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה. ובו סעיף אחד: נוהגין באשכנז שאומרים פרשת ובראשי חדשיכם שחרית אחר פרשת התמיד ובספרד אין נוהגין לאומרה לפי שעתידין לקרות אותה בספר תורה:

The recitation of "And on your new moons" in Pesukei Dezimra. Contains one section The custom in Ashkenaz is to recite the passage of "And on your new moons" in the morning service after the passage of the daily offering. In Sepharad the custom is not to recite it, since it will be read later from the Torah scroll.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 421:1 · Sefaria Community Translation